1. הנאשם הורשע, כהודייתו, בעבירה של התחזות כמורשה לריפוי שיניים, לפי סעיפים 3 ו- 52 (א) לפקודת רופאי השיניים (נוסח חדש), תשל"ט - 1979. 2. מעובדות כתב האישום עולה כי במהלך חודש ספטמבר 2008, התקין הנאשם - טכנאי שיניים במקצועו, שיניים תותבות וביצע תיקון לתותבת ישנה, בפיה של המתלוננת ובכך עסק בריפוי שיניים מבלי שיהיה מורשה לכך . 3. במוקד הדיון ניצבות שאלות הרשעת הנאשם ומידת עונשו. 4. תסקירי שירות המבחן לא באו בהמלצה בעניינו של הנאשם. הנאשם עורר קשיים מתמשכים בשיתוף פעולה אל מול שירות המבחן. הוא לא הבין את משמעות הליך גיבוש תכנית השל"צ ולא פעל כמצופה ממנו. המתלוננת מסרה לשירות המבחן כי נגרמו לה נזקים והוצאות כספיות וכן כי היא חשה עד כה תחושות תסכול ופגיעה. 5. המאשימה עתרה להרשעת הנאשם, להשתת מאסר מותנה, קנס ופיצוי למתלוננת. המאשימה הדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם ואת הנזקים שנגרמו למתלוננת, שלא פוצתה במסגרת ההליך האזרחי במלוא היקפם. עוד הפנתה ב"כ המאשימה להתרשמויות שירות המבחן מהנאשם. 6. הסנגור ביקש להימנע מהרשעת הנאשם ולחילופין, בהינתן הרשעתו, להסתפק במאסר מותנה. הסנגור הדגיש את העובדות העולות מכתב האישום, שאינן כוללות נזקים שנגרמו למתלוננת. כך נטען כי המתלוננת פנתה אל הנאשם לאחר אירוע האישום וביקשה אותו לבצע תיקון נוסף בפיה. עוד נטען כי הנאשם השיב למתלוננת את כל שהיה צריך והמתלוננת הגישה תביעה אזרחית ופוצתה. 7. ראשית לעניין הרשעת הנאשם. לא התרשמתי כי עסקינן במקרה קל ערך מחד גיסא ובפגיעה כבדת משקל לנאשם בהינתן הרשעתו מאידך גיסא, כך שאני מרשיעו בעבירה בה הודה. יפים הדברים שנקבעו לעניין עבירת ההתחזות ע"פ 499/72 סאמידיב אל שעבי נ' מ"י, פ"ד כז(1), 602 , בזו הלשון: "עבירה זאת מורכבת מהעמדת פנים, ללא זכות חוקית, להיות אדם מסוים במטרה לרמות אחר. פירוש אחר, יותר רחב, יביא לידי כך שבכל מקרה שאדם מציג עצמו בצורה לא נכונה או נותן פרט לא נכון על עצמו על-מנת להונות את הזולת, הוא עובר עבירה זאת, והדבר אינו מתקבל על הדעת. הרי יסוד אחר של העבירה הוא הכוונה להונות אדם אחר על-ידי ההתחזות. כוונה זו יש לה בדרך כלל משמעות מעשית כלפי קרבן ההונאה, כאשר המתחזה מציג את עצמו בדמותו של אדם מסוים, ידוע ומוכר. מה שאין כך בדרך כלל כשהוא מציג עצמו בשם בדוי שאינו אומר ולא כלום לקורבן ההונאה." הדברים הם מקל וחומר שעה שעסקינן בהתחזות הקשורה בעניין שברפואה. יש להתייחס להתחזות שכזו ביתר חומרה, שכן יש בה מסוכנות ממשית כלפי שלום גופו של הציבור. הנאשם, שהינו טכנאי שיניים, התחזה לרופא שיניים וביצע פעולות שברפואה בפיה של המתלוננת מבלי שיהיה מורשה לכך ובמטרה להונות. לא התרשמתי כי הרשעת הנאשם בדין תפגע פגיעה חמורה בשיקומו וסוג העבירה אינו מאפשר לוותר, בנסיבות המקרה על ההרשעה שכן כך ייפגעו באופן מהותי שיקולי ענישה אחרים (ר' ע"פ 2083/96 כתב נ' מ"י, פ"ד נב (3), 337). עניינו של הנאשם גם אינו תואם את יתרת המבחנים שנקבעו בע"פ 2083/96 לעיל. העבירה אותה ביצע הנאשם חמורה, מעמדו ותפקידו של הנאשם בביצוע העבירה היה מרכזי, מידת הפגיעה של העבירה במתלוננת גבוהה, יחסו של הנאשם לביצוע העבירה הינו מצמצם ולא הוכח כיצד תשפיע הרשעה בדין על תחומי עיסוקו של הנאשם. אמנם, עברו של הנאשם נקי וקיבלתי את גישת הסנגור לפיה אין לאמוד עבר פלילי לנאשם מכוח התייחסות שירות המבחן בתסקירו חלף גיליון הרשעות. אולם, אף שנתון זה משמש לזכותו של הנאשם אין בו, לבדו, כדי לייצר את המסד הנדרש לשם הימנעות מהרשעתו. מכל אלו, הרשעתי את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום. 8. שנית, לעניין ענישת הנאשם. התייחסתי לשיקול החובה העיקרי בעניינו של הנאשם והוא חומרת מעשיו. לזכות הנאשם יש להתייחס לעברו הנקי, להודייתו המשקפת קבלת אחריות, הפנמת פסול שבמעשיו והימנעות משחזור הטראומה למתלוננת. עוד יש להתייחס לזכות הנאשם לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ולעובדה כי המתלוננת קיבלה פיצוי ולו מסוים במישור האזרחי. אכן קיים קושי להתייחס לנזקיה במסגרת הליך זה ובמיוחד שעה שהם לא ניבטים מעובדות כתב האישום. סברתי כי ראוי להדגיש אינטרסים בענישת הנאשם בדמות הגמול הראוי לו שישקף את הוקעתם הנדרשת של מעשיו הפסולים וההרתעה המתבקשת לו ולשכמותו שתשקף חוסר כדאיות בעליל בביצוע העבירות כגון דא. אינטרס השיקום בענישת הנאשם אינו עומד על הפרק נוכח בחירתו שלו והתנהלותו אל מול שירות המבחן. 9. לאחר ששקלתי את כל אלו, נחה דעתי כי ראוי להשית על הנאשם את העונשים, כדלקמן - מאסר על תנאי - לתקופה של 5 חודשים. הנאשם יישא בעונש זה אם בתקופה של שלוש שנים מהיום יעבור על עבירה נוספת כפי זו בה הורשע. קנס - בסכום של 3,500 ש"ח או מאסר הנאשם למשך 35 ימים תחתיו; הקנס ישולם בתוך 30 ימים מהיום. פיצוי למתלוננת - ע"ת 1 - בסכום של 1,500 ש"ח. בקביעת סכום הפיצוי התחשבתי במיצוי זכויות המתלוננת במישור האזרחי כנחזה. סכום הפיצוי ישולם על דרך הפקדתו במזכירות בית משפט בתוך 30 ימים. המזכירות תעביר את סכום הפיצוי לידי המתלוננת, בד בבד עם עותק מגזר הדין. ככל שהופקד סכום כסף במסגרת צו ההבאה, יש לקזזו כנגד סכום הפיצוי. זכות ערעור בתוך 45 יום. ניתן היום, י"ד אדר תשע"ב, 08 מרץ 2012, במעמד הצדדים. רפואההתחזותטכנאיםטכנאות שינייםשיניים