סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי צבירת תקופת אכשרה

סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי צבירת תקופת אכשרה 1. זוהי תביעתו של התובע במסגרתה מבקש הוא לאשר לו תשלום קצבת שארים. המוסד לביטוח לאומי דחה ביום 21/5/07 את תביעתו זו של התובע, מהטעם המרכזי, כי אשתו המנוחה לא צברה תקופת אכשרה כעובדת מבוטחת, בהתאם לסעיף 253 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן: "חוק הביטוח הלאומי"). השתלשלות העניינים בתיק: 2. ביום 23/9/08 הגיש התובע את תביעתו לבית דין זה, במסגרתה טען, בין היתר, כי בטרם פטירת אשתו המנוחה- רסמיה גאווי ז"ל (להלן: "המנוחה"), היא קיבלה נכות כללית, ובהמשך קיבלה קצבת זקנה עד למועד פטירתה ביום 11/4/07. 3. תביעתו של התובע לקבלת גמלת שאירים נדחתה על ידי הנתבע, בהתאם למכתבי הדחייה מיום 21/5/07 ומיום 6/11/07, מהנימוק המרכזי, כי המנוחה לא צברה תקופת אכשרה כעובדת מבוטחת טרם פטירתה (נספחי כתב התביעה). 4. ביום 1/9/09 נמחקה תביעתו של התובע, בהתאם לפסק דינו של כב' הנשיא כהן, מהטעם המרכזי כי כתב התביעה כפי שהוא אינו מגלה עילה, ומאחר והתובע לא הודיע לבית הדין מאומה בעניין תביעתו, לאור החלטת בית הדין מיום 1/7/09. 5. התובע ערער על פסק דין זה לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וביום 23/3/10 ניתן פסק דין בערעור, לפיו, בהתאם להסכמת הצדדים פסק הדין מיום 1/9/09 בטל והתיק הוחזר לבית הדין האזורי, על מנת לשמוע את טענות הצדדים בנושא ביטוחה של המנוחה בביטוח השאירים וזכותו של התובע לקבלת קצבת שארים. 6. העובדות בתיק מוסכמות על הצדדים, בהתאם להחלטה מיום 10/4/11 וכדלקמן: "א. המנוחה, רסמיה גאווי, נולדה ביום 1.9.41, ונפטרה ביום 11.4.07. ב. המנוחה לא עבדה בתקופה שמיום 2.4.96 ועד פטירתה. ג. המנוחה קיבלה קצבת נכות כללית מחודש 10.97 ועד חודש 9.01. ד. התובע, נולד ביום 1.1.45, הגיש תביעה לקצבת שאירים ביום 22.10.07. ה. מחודש 10.01, המנוחה קיבלה קצבת זקנה". 7. לטענת התובע, המנוחה הייתה עקרת בית וקיבלה קצבת נכות בטרם הגיעה לגיל פרישה. המנוחה המשיכה להיות בגדר "עובדת מבוטחת", לאחר שהחלה לקבל קצבת זקנה נוכח עקרון הרציפות, שהרי לא ייתכן שמי שנחשב על פי חוק הביטוח הלאומי כ"עובד מבוטח" ייחשב למבוטח בלבד עם הגיעו לגיל זקנה. מה גם, שלא הייתה בידי המנוחה הברירה להמשיך ולקבל קצת נכות כללית עם הגיעה לגיל פרישה. 8. לטענת הנתבע, בעת פטירתה,לא צברה המנוחה תקופת אכשרה כעובדת מבוטחת, ואם הינה פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב) לחוק הביטוח הלאומי, היא מבוטחת לעניין סימן ג' בלבד, היינו, לקצבת זקנה. דיון והכרעה 9. סעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, מגדיר לצורך ביטוח זקנה וביטוח שארים, עקרת בית כ"אשה נשואה, למעט עגונה, שבן זוגה מבוטח לפי פרק זה, שאינה עובדת ואינה עובדת עצמאית". וזוהי הגדרת "עובד מבוטח" או "עובדת מבוטחת" באותו הסעיף: "מבוטח לפי פרק זה, למעט עקרת בית ואלמנה בת קצבה ולרבות עקרת בית ואלמנה שמשתלמת לה גמלה לפי פרק ט' ". 10. כאמור בעובדות המוסכמות על הצדדים, המנוחה קיבלה קצבת נכות כללית מחודש 10/97 ועד לחודש 9/01, והחל מחודש 10/01 היא קיבלה קצבת זקנה. 11. בהתאם לסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי, עד לחודש 9/01 ענתה המנוחה על הגדרת "עובדת מבוטחת", ומחודש 10/01 ועד למועד פטירתה, ענתה על הגדרת "עקרת בית". 12. סימן ב' לפרק י"א- ביטוח זקנה וביטוח שארים, קובע לעניין מבוטחים, כדלקמן: "240.(א) בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים מבוטח לפי פרק זה, להוציא מי שביום שבו נעשה לראשונה תושב ישראל כבר הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ג' בלוח א'1. (ב) מבוטחת שאינה פטורה מתקופת אכשרה לפי סעיף 246(ב), ואשר לא נתמלאה לגביה כעובדת מבוטחת תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה לפי סעיף 246(א), תהיה מבוטחת לענין פרק זה לפי סימן ג' בלבד". 13. סעיף 246 לחוק הביטוח הלאומי קובע: "246. (א) תקופת האכשרה המזכה לקצבת זקנה היא אחת מאלה: (1) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, שבהם היה אדם מבוטח תוך עשר השנים האחרונות שקדמו לגיל המזכה אותו בקצבת הזקנה; (2) 144 חודשים שבהם היה אדם מבוטח, בין שתקופה זו רצופה ובין שאינה רצופה; (3) לא פחות מ- 60 חודשים, אף אם אינם רצופים, שבהם היה אדם עובד מבוטח או עובדת מבוטחת, ובלבד שמספר חודשים אלה אינו פחות ממספר החודשים שבהם התקיימו ההוראות שלהלן: (א) הוא לא היה מבוטח מחמת שחדל להיות תושב ישראל; (ב) הוא לא היה עובד מבוטח או עובדת מבוטחת. (ב) אשה מבוטחת לא תזדקק לתקופת אכשרה לפי סעיף קטן (א) אם נתקיים אחד מאלה: (1) היא גרושה, אלמנה או עגונה; (2) היא לא נשואה, ונעשתה תושבת ישראל מכוח כניסתה לישראל, ובאותו זמן כבר הגיעה לגיל הקבוע לגביה, בהתאם לחודש לידתה, בחלק ה' בלוח א'1; (3) בן זוגה אינו מבוטח; (4) שולמה לה קצבת נכות לפי פרק ט' בעד החודש שקדם בתכוף ליום שבו הגיעה לגיל הפרישה". 14. אם כן, בהתאם לסעיף 240(ב) וסעיף 246(ב)(4), החל מחודש 10/01 (-המועד בו החלה המנוחה לקבל קצבת זקנה) יש לראות את המנוחה כ"מבוטחת", אשר אינה נזקקת לתקופת האכשרה הקבועה בסעיף 246(א), לצורך בחינת זכאותה לקצבת זקנה. 15. סעיף 252 לחוק הביטוח הלאומי, קובע "נפטר מבוטח, ישלם המוסד מענק לפי הוראות סעיף 255 או קצבת שאירים חודשית באחד משיעורים אלה...". 16. סעיף 253 לחוק הביטוח הלאומי קובע את תקופת האכשרה כדלקמן: "253.(א) תקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי סעיף 252 היא תקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת באחת מתקופות אלה: (1) 12 החודשים האחרונים לפני תאריך הפטירה; (2) 24 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בחמש השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה; (3) תקופת האכשרה לפי סעיף 246; (4) 60 חודשים, בין שהם רצופים ובין שאינם רצופים, בעשר השנים האחרונות לפני תאריך הפטירה. (ב) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על עובד מבוטח או עובדת מבוטחת שנפטרו והיו אחד מאלה: (1) מבוטח שעדיין לא מלאה שנה מהיום שנעשה תושב ישראל; (2) מבוטח שעדיין לא מלאו לו 19 שנים; (3) גרושה או אלמנה שנפטרה תוך שנה מיום שנתגרשה או שנתאלמנה; (4) מבוטח שעיקר פרנסת בן זוגו או ילדיו היתה עליו; (5) מבוטח שהניח אחריו ילד - לגבי אותו ילד". 17. למעשה, סעיף 253(א) קובע את תקופת האכשרה המזכה בגמלת שאירים, לפי סעיף 252, כתקופה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח או כעובדת מבוטחת, באחת התקופות המפורטות בסעיפים 253(א)(1)- 253(א)(4). 18. דומה אם כן, הרישא בסעיף 253(א) קובעת מפורשות, כי המדובר הוא בתקופת אכשרה, שבה היה אדם מבוטח "כעובד מבוטח". רק לאחר קיומו של תנאי זה, היינו, המדובר הוא ב"עובד מבוטח", אזי, יש לעבור לבחינת התקופות המפורטות בסעיפים 253(א)(1)- 253(א)(4). 19. במצב דברים זה, ומשהגענו למסקנה כי החל מחודש 10/01 יש לראות את המנוחה כ"מבוטחת", ולא כ"עובדת מבוטחת", אין היא עונה על ההגדרה הקבועה בסעיף 253(א), ביחס לתקופת האכשרה המזכה לגמלת שאירים לפי סעיף 252, שכן, אין ממלאה היא אחר התנאי הקבוע ברישא של סעיף 253(א), הקובע תנאי מקדמי ("עובדת מבוטחת"), שהרי וכאמור לעיל, באותה העת, מילאה המנוחה אחר הגדרת "מבוטחת" בלבד. משכך, ומשלא עונה המנוחה על התנאי המקדמי הקבוע בסעיף 253 לחוק הביטוח הלאומי, מתייתר הצורך בבדיקת התקופות הקבועות בסעיפים 253(א)(1)- 253(א)(4). 20. בהקשר זה, נפנה לבל (ב"ש) 2123/07 אלי גמיל נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, ניתן ביום 23/10/07), אשר נסיבותיו זהות לנסיבות המקרה שלפנינו, במסגרתו נפסק בין היתר: "המנוחה קיבלה קצבת זקנה החל מחודש 11/93 בהתאם לסעיף 246(4) לחוק לאחר שקבלה קצבת נכות בתכוף לחודש שהגיעה לגיל פרישה. כאמור, הילוכה של טענת התובע הוא שתקופת האכשרה אליה מפנה סעיף 253 כוללת בתוכה גם אישה מבוטחת כמו המנוחה שלא הזדקקה לתקופת אכשרה מאחר ושולמה לה קצבת נכות. אין בידינו לקבל את טענת התובע מאחר וסעיף 253 קובע ברישא שלו בסעיף א', כי מדובר בתקופת אכשרה שבה היה אדם מבוטח כעובד מבוטח. כלומר, התנאי הראשוני שרק לאחריו ניתן לפנות לסעיפים הקטנים שבאים אחריו, הוא שמדובר בעובד. מכאן, שלאחר הרישא הזאת, באים סעיפים אשר יש לראות אותם בכפיפות לתנאי המקדמי אשר מדבר על עובד מבוטח. ברוח זאת, יש לראות את סעיף קטן 3 המפנה לסעיף 246 ועניינו בין השאר, תקופת אכשרה המזכה לקצבת זקנה, כאשר מדובר במי שנחשב עובד. על כך מדבר סעיף קטן א(1), א(2), א(3)(א). סעיף קטן ב' מדבר על פטור מתקופת אכשרה. פטור זה אינו עולה בקנה אחד עם האמור ברישא של 253א' שעניינו כאמור עובד מבוטח".   (ראה בנוסף: החלטתו של כב' הנשיא כהן מיום 1/7/09 בתיק שלפנינו). 21. ב"כ התובע הפנה לסיכומיו, ל- 2 פסקי דין אשר ניתנו בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, כאשר לטענתו, בנסיבות הזהות לנסיבות המקרה שלפנינו, השארים קיבלו קצבת שארים. יחד עם זאת, עיון בפסקי דין אלו מלמד, כי המדובר הוא בנסיבות השונות באופן מהותי מנסיבות המקרה שלפנינו, כפי שנפרט בקצרה להלן: א. בל (נצ') 1675/08 נימר אמארה נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, ניתן ביום 25/8/09)- המדובר הוא בתביעה למענק נישואין של אלמן שהתחתן בשנית. מה גם, שבאותו המקרה, הנתבע דחה את תביעתו של אותו התובע, מאחר ואשתו המנוחה הייתה עקרת בית טרם פטירתה ולא צברה תקופת אכשרה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי. זאת ועוד, באותו המקרה הגיע בית הדין למסקנה, כי לאחר פטירת האישה המנוחה וטרם נישואיו השניים, התובע כלל לא היה זכאי לקצבת שארים, מהטעם המרכזי, שאשתו המנוחה לא השלימה את תקופת האכשרה הקבועה בחוק הביטוח הלאומי, ובהתאם לכך, תביעתו נדחתה. ב. בל (נצ') 1674/08 רג'ב טאהא נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, ניתן ביום 25/8/09)- נסיבות פסק דין זה זהות לפסק הדין האמור בסעיף 21א לעיל, וכך גם פסיקת בית הדין. 22. לטענת התובע, זכאותו לקצבת שארים הינה גם בהתאם לסעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי- הענקה מטעמי צדק, ומאחר שהמנוחה עונה על הגדרת עובדת מבוטחת. כמו כן, טוען התובע, כי המנוחה עונה על התנאים הקבועים בתקנה 3 לתקנות הביטוח הלאומי (הענקות מטעמי צדק), תשל"ה-1975 (להלן: "תקנות הענקות מטעמי צדק"). 23. לטענת הנתבע, סעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי קובע מתן הענקות מטעמי צדק במצבים מוגדרים, אשר המנוחה לא עונה עליהם. כמו כן, המנוחה אינה עונה על תנאי הסף הקבועים בתקנה 3 לתקנות הענקה מטעמי צדק, שכן היא אינה בגדר מי שנבצר ממנו לשלם דמי ביטוח, שהרי כלל לא הייתה חייבת בדמי ביטוח ולא נוצר לה חוב בגין אי תשלום דמי ביטוח. 24. סעיף 387 לחוק הביטוח הלאומי קובע: "387. המוסד רשאי, לפי שיקול דעתו מטעמי צדק, לתת הענקות לאדם בכסף ובעין על פי מבחנים וכללים ובשיעורים שנקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, כשתביעתו של האדם לגמלה במסגרת ענפי הביטוח אינה מזכה אותו בגלל אחת מאלה: (1) אי- הזדקקות לאשפוז לפי סעיף 42; (2) פיגור בתשלום דמי ביטוח לפי סעיפים 50 או 366; (3) אי- מילוי חובת רישום לפי סעיף 77; (4) אי- השלמת תקופת אכשרה לפי סעיפים 246 או 253". 25. בהתאם לסעיף 387 הותקנו תקנות הענקות מטעמי צדק, ותקנה 3 קובעת: "3. בכפוף לאמור בסימן ג' יתן המוסד הענקה במקרה שלא אושפזה יולדת או נבצר מהמבוטח למלא חובת רישום לפי סעיף 33 לחוק או לשלם דמי ביטוח, כולם או מקצתם, ונוצר פיגור לפי סעיפים 98 או 181 לחוק מחמת אחד מאלה: (1) מחלה או תאונה; (2) מאסר או מעצר; (3) פסלות לדין או פשיטת רגל; (4) שירות בצבא- הגנה לישראל; (5) הימצאות בארץ אויב או בארץ שאינה מאפשרת מגע חפשי עם ישראל; (6) תנאי מלחמה או פעולות אויב; (7) אסונות טבע או תנאי אקלים החורגים מהרגיל; (8) רישום גיל לא נכון שתוקן על פי פסק דין, בתנאי שמבקש ההענקה נקט בהליכים משפטיים לתיקון הגיל תוך זמן סביר לאחר שעמד על הטעות; (9) מסירת מידע לא נכון מאת עובד המוסד שפעל בתפקיד; (10) סיבה אחרת שלפי שיקול דעת המוסד מקורה בנסיבות שלא היו תלויות במבקש הענקה בתום לב והמוסד שוכנע ששורת הצדק מחייבת מתן הענקה". 26. דין טענותיו של התובע, ביחס להענקה מטעמי צדק, להידחות אף הן מהטעמים המרכזיים הבאים: א. קשה לראות מצב לפיו תביעה לקבלת קצבת שארים הינה מסוג המקרים בהם ניתן ליתן הענקה מטעמי צדק, שהרי, מנוסח הסעיף עולה כי המדובר הוא להענקה לאדם/מבוטח עצמו (ראה למשל, בל (ב"ש) 2989/00 שנהב משה נ' המוסד לביטוח לאומי (טרם פורסם, ניתן ביום 24/6/02)). ב. החלופה הקבועה בסעיף 387(4), עניינה אי השלמת תקופת אכשרה לעניין זכאות לקבלת קצבת זקנה (ראה: עב"ל 385/97 ג'ורג'ט פרץ נ' המוסד לביטוח לאומי, לט (2004) 673 (להלן: "פרשת ג'ורג'ט פרץ")). משקיבלה המנוחה קצבת זקנה החל מחודש 10/01, אין חלופה זו רלוונטית לנסיבות המקרה שלפנינו. ג. זאת ועוד, בית הדין הארצי לעבודה קבע במסגרת פרשת גו'רג'ט פרץ, כי משלא הותקנו תקנות למתן הענקה מטעמי צדק מחמת העדר תקופת אכשרה, לא יכול הנתבע לשקול בהקשר הנדון שיקולי צדק ביחס למי שלא השלים תקופת אכשרה, מכל סיבה, לרבות מסיבות של מחלה קשה. ד. מה גם, שהמנוחה לא עומדת בתנאים הקבועים בתקנה 3 (יולדת שלא אושפזה; מבוטח שנבצר ממנו למלא חובת רישום לפי סעיף 33 לחוק או לשלם דמי ביטוח) ולא נוצר לה פיגור בתשלומים לפי סעיפים 98 או 181 לחוק הביטוח הלאומי מחמת אחת מהחלופות המפורטות בתקנה. 27. אשר על כן, דין התביעה להידחות. סוף דבר 28. התביעה נדחית. 29. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. ניתנה היום י"ב ניסן תשע"ב, 04/04/2012 בהעדר הצדדים. לאה קורןנציגת עובדים אורי קידרנציג מעסיקים אלכס קוגן - שופט תקופת אכשרהביטוח לאומי