חיפוש באתר יוסף פיניאן, עו"ד

יוסף פיניאן, עו"ד

נרשמ/ה כמייצג/ת בהכרעה המשפטית להלן



בית משפט השלום בטבריה      
           
תא"מ 17820-10-10 רשות השידור/ המשרד הראשי נ' חראנבה ואח'      

           
בפני      כב' השופטת אילונה אריאלי      
התובעת      רשות השידורע"י ב"כ עו"ד יוסף פיניאן      
נגד      
הנתבעים      1.זכי חראנבה2.היבה חראנבהע"י ב"כ עו"ד אבו מוך מורסי      

     

לפני בקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.

המדובר בתביעת התובעת (להלן "רשות השידור") לתשלום אגרת טלויזיה לשנים 2006-2008.

הנתבעים טוענים כי ביום 31.12.2009 הגיש הנתבע מס' 1 תביעה בהמרצת פתיחה נגד רשות השידור בבית משפט השלום בחדרה (ה"פ 39863-12-09) ובה ביקש, בין היתר, להצהיר כי רשות השידור איננה זכאית לדרוש או לגבות ממנו כספים כלשהם בגין אגרת טלויזיה. רשות השידור אמנם הגישה כתב תשובה להמרצת הפתיחה, אך היא לא התייצבה לדיון שהתקיים ביום 2.3.2010 ובהעדרה ניתן פסק דין כדלקמן (להלן "פסק הדין בהמרצת הפתיחה"):

"...בבקשתו עתר המבקש לסעדים שונים הקשורים בחיובו באגרת טלויזיה, בגין החזקת מקלט טלויזיה. לא כל ההסעדים שנתבקשו הם בבחינת סעד הצהרתי גרידא, כאמור בתקנה 253 לתקנות סדר הדין האזרחי. עם זאת, ובהעדר המשיבה אני מוצאת מקום להעתר לבקשה באופן חלקי ולקבוע כי נכון למועד הגשת הבקשה, קרי, 31.12.09, לא היה בשימושו ובחזקתו של המבקש מקלט טלויזיה שבגינו יחויב בתשלום אגרת טלויזיה למשיבה..." (ההדגשות שלי, א.א.).


הנתבעים טוענים כי רשות השידור לא ערערה על פסק הדין בהמרצת הפתיחה ועל כן, מדובר במקרה ברור ומובהק של מעשה בית דין. נקבע בפסיקה כי מקום שבעל דין לא מיצה מלוא טיעוניו בהליך הראשון, די בכך שניתנה לו הזדמנות דיונית לעשות כן כדי שתיחסם דרכו לתבוע פעם נוספת באותו עניין. בעל דין מנוע מלפתוח בהתדיינות חדשה שמטרתה לעורר מחלוקת בפלוגתאות שכבר יש לגביהן הכרעה שיפוטית.

רשות השידור מתנגדת לבקשה. לטענתה, בפסק הדין בהמרצת הפתיחה נתקבלה באופן חלקי בלבד תביעת הנתבע והמשמעות העובדתית היחידה הנובעת ממנו היא כי רק ביום הגשת הבקשה (31.12.2009) הנתבע לא החזיק במקלט טלויזיה. אין בפסק הדין בהמרצת הפתיחה כל קביעה שיפוטית פוזיטיבית על כל תקופה אחרת, לעבר או לעתיד.

רשות השידור מוסיפה וטוענת כי תביעתה דנן נסמכת על דו"ח סוחרים על שם הנתבע ועל כך שבביקור שערכה בביתו התברר כי הדעתו בדבר מגוריו המשותפים עם אביו לא היתה נכונה.

ביום 26.10.11 ולאחר דיון שהתקיים בפניי, הודיעה רשות השידור כי בכוונתה לפנות בבקשה לביטול פסק הדין בהמרצת הפתיחה ועל כן ניתנה לה שהות להגשת הבקשה ולמתן עמדתה ביחס להמשך ניהול התביעה דנן. אלא שביום 15.2.12 הודיעה רשות השידור כי אין בכוונתה להגיש בקשה לביטול פסק הדין וביקשה להכריע בבקשת הנתבעים לסילוק התביעה על הסף.

באותה הודיעה הוסיפה רשות השידור וטענה, כי התקופה בגינה הוגשה התביעה נשוא ענייננו הינה 2006 – 2008 "מכאן שהתביעה דנן לוקחת בחשבון פסק הדין הנ"ל ואין כל דרישה בגין שנת 2009".

עוד טוענת רשות השידור כי עוד בחודש נובמבר 2009, משמע – בטרם הוגשה המרצת הפתיחה, ניתן צו עיקול נגד הנתבע על סך של 4,672 ₪, אך הוא לא טען כל טענה בנוגע לעיקול או למימוש הכספים והתנהלות זו מקימה חזקה נגדו כי החזיק במקלט טלויזיה.

הנתבעים, בתגובתם לתגובת רשות השידור, טוענים כי לא צוין בכתב התביעה בגין איזו תקופה התביעה מוגשת ונוכח הודעת רשות השידור כי מדובר בשנים 2006-2008 ופסק הדין בהמרצת הפתיחה אשר קבע כי נכון ליום 31.12.2009 לא היה בחזקתו של הנתבע מקלט טלויזיה, הרי שדין התביעה להידחות על הסף. רשות השידור מנועה היום מלהעלות טענות שהייתה יכולה להעלותן במסגרת המרצת הפתיחה, ולגבי הכספים שעיקלה שמורה לנתבעים הזכות להגיש תביעת השבה, לאור פסק הדין בהמרצת הפתיחה.



דיון והכרעה
כלל השתק-הפלוגתא מונע התדיינות נוספת בין בעלי הדין בפלוגתא שכבר נדונה ביניהם בהתדיינות קודמת והוכרעה על-ידי בית משפט מוסמך בפסק-דין סופי (ע"א 246/66 קלוז'נר נ' שמעוני, פ"ד כב(2) 561).

גם ממצא שנקבע בפסק-דין שניתן בהעדר, לאחר שהנתבע לא התייצב לדיון, עשוי להקים השתק פלוגתא. פסק-דין שניתן לטובת התובע לעניין פלוגתא שהיתה נושא התובענה הראשונה, בלא שהתקיים בירור בתובענה מחמת שהנתבע לא התגונן, "מונע מהנתבע כל אפשרות להעלות, בהתדיינות אחרת כלשהי, טענה הסותרת או מכחישה את שנקבע בו. פסק הדין גורם לסיומם המוחלט של כל הנושאים והעניינים שהוכרעו בו במפורש. כל עוד לא בוטל פסק הדין בהליך הפרוצדורלי הראוי, אין הנתבע יכול לכפור בו בהתדיינות אחרת כלשהי, ובכך לערער בדרך עקיפין את יסודותיו" (ראה: נ. זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי, עמ' 318-319).

פסק הדין בהמרצת הפתיחה קבע, כממצא עובדתי, כי "נכון למועד הגשת הבקשה, קרי- 31.12.09, לא היה בשימושו ובחזקתו של המבקש מקלט טלויזיה שבגינו יחויב בתשלום אגרת טלויזיה למשיבה".

אינני מקבלת את הפרשנות שנותנת רשות השידור לפסק הדין, ולפיה אך ורק ביום 31.12.09 לא החזיק הנתבע במקלט. פרשנות כזו משמעותה שהיה על הנתבע להגיש 365 תביעות, כמספר הימים בשנה, עבור כל שנה אליה מתייחסת בקשתו, ובהתאם - לקבל 365 פסקי דין לכל שנה ושנה. פרשנות זו ודאי איננה מתקבלת על הדעת. קביעתו של בית המשפט בפסק הדין בהמרצת הפתיחה הינה ברורה ולפיה - נכון ליום 31.12.2009, קרי – עד ליום זה, לא החזיק הנתבע במקלט טלויזיה שבגינו זכאית רשות השידור לגבות ממנו אגרה.

האם קביעה זו מהווה מעשה בית דין בתביעה דנן? סבורני כי התשובה לכך חיובית. הפסיקה קבעה ארבעה תנאים עיקריים להיווצרותו של השתק פלוגתא (ראה: נ. זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי, עמ' 141):
האחד- שהפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים.
השני – שהתקיימה התדיינות בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההתדיינות הראשונה, ועל כן, לבעל הדין שנגדו מועלית טענת ההשתק בהתדיינות השנייה "היה יומו בבית המשפט" ביחס לאותה פלוגתא.
השלישי – שההתדיינות הסתיימה בהכרעה, מפורשת או מכללא, של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל ממצא של חוסר הוכחה.
והרביעי – שההכרעה היתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה.

ארבעת התנאים האמורים מתקיימים בענייננו:

ראשית – הפלוגתא העולה בתביעה דנן הינה, האם הנתבע החזיק במקלט טלויזיה במועדים הרלוונטים לתביעה, באופן המחייב אותו בתשלום האגרה. רשות השידור נמנעה מלציין בכתב התביעה מהי אותה תקופה רלוונטית אליה מתייחסת התביעה. רק מהנספח שצורף לכתב התביעה ומטענות רשות השידור בתגובתה לבקשה דנן ניתן ללמוד, כי התקופה הרלוונטית לתביעה הינה 2006-2008, משמע – תקופה שקדמה ליום 31.12.2009 ושבגינה כבר נפסק, בהמרצת הפתיחה, שהנתבע לא החזיק במקלט טלויזיה שבגינו הוא חייב בתשלום אגרה. נמצא כי הפלוגתא העולה בתביעה דנן ובהמרצת הפתיחה, חד המה.

שנית – לרשות השידור היה יומה בבית המשפט והיא אף הגישה תגובה להמרצת הפתיחה, אך לא התייצבה לדיון ובחרה שלא להגיש בקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדרה.

שלישית – ההתדיינות בהמרצת הפתיחה הסתיימה בהכרעה מפורשת של בית המשפט באותה פלוגתא, ולפיה, כאמור, הנתבע לא החזיק במקלט טלויזיה עד ליום 31.12.2009.

ורביעית – הכרעת בית המשפט היתה חיונית לצורך ההכרעה בהמרצת הפתיחה, משמע – לצורך ההצהרה שהנתבע איננו מחויב באגרה עבור התקופה שעד ליום 31.12.2009.

נמצא כי בכל הנוגע לשאלה העולה בתביעה דנן והיא - האם הנתבע החזיק במקלט טלויזיה בשנים 2006-2008, קיים השתק פלוגתא.

טענות רשות השידור באשר לעיקול שהוטל על נכסי הנתבע, כמקים חזקה בדבר החזקת הנתבע במקלט טלויזיה, כמו גם באשר לדיווחים הכוזבים שלטענתה מסר לה הנתבע לגבי מגוריו, מקומן היה להיטען במסגרת תשובת רשות השידור להמרצת הפתיחה. משהוכרעה הפלוגתא בדבר החזקת הנתבע במקלט במסגרת פסק הדין בהמרצת הפתיחה, הרי שרשות השידור שוב איננה זכאית לפתוח פלוגתא זו לדיון.

למען הסר ספק ועל אף שהטענה לא הועלתה על ידי רשות השידור יצוין, כי המרצת הפתיחה אמנם הוגשה על ידי הנתבע בלבד, ולא על ידי הנתבעת, אולם עולה מכתב התביעה כי רשות השידור רואה בנתבע ובנתבעת כתא משפחתי אחד, כאשר כל המסמכים עליהם נסמכת רשות השידור מתייחסים לנתבע בלבד ולא לנתבעת.

על יסוד האמור לעיל, הריני מקבלת את הבקשה ודוחה על הסף את התביעה.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע ובשכ"ט עו"ד בסך כולל של 2,500 ₪.

ניתן היום, כ"ג ניסן תשע"ב, 15 אפריל 2012, בהעדר הצדדים.





- חיפוש עורכי דין - א   ב   ג   ד   ה   ו   ז   ח   ט   י   כ
ל   מ   נ   ס   ע   פ   צ   ק   ר   ש   ת



ביטוח

בנקאות

משפחה

מיסים

הגנת הצרכן

קניין רוחני

מנהלי

נזיקין

נדל"ן

סדר דין

פלילי

תעבורה

עבודה

מסחרי

דף הבית

חיפוש עו"ד