חשד לשבר - תאונת דרכים

התובע, יליד 16.11.1957, נפגע בתאונת דרכים ביום 11.12.05. (להלן: "התאונה"). אין מחלוקת על חבות הנתבעים לפצות את התובע בגין נזקיו, לפיכך יעסוק פסק הדין בגובה הנזק. תצהיר התובע לאחר התאונה אושפז התובע במחלקה האורטופדית עד ליום 18.12.05 בשל חשד לשבר בצוואר ירך ימין. במהלך האשפוז הרגיש התובע כאבים בכל הגוף ובין היתר באגן ולאורך שני הירכיים. בתקופת האשפוז שכב התובע במיטה ולכן לא ניתנה לרופאים שטיפלו בו, הזדמנות לבדוק את תפקודו ומגבלותיו, ולהגדיר באופן מדויק את מיקום הפציעה. ביום 18.12.05 הגיעה פיזיותרפיסטית לבית החולים, וזאת לימדה אותו להתהלך באמצעות הליכון. באותו יום השתחרר מבית החולים. התובע התהלך במשך שבוע עם הליכון, ולאחר מכן התהלך בעזרת קביים עד לחודש פברואר 2007. במהלך תקופה זאת סייעה לו אשתו בפעולות היום יום. גם לאחר שחרורו, המשיכו הרופאים להתמקד בטיפול ברגל ימין, על בסיס מה שנאמר בתיק האשפוז. רק ביום 22.1.06, לאחר שהתלונן על כאבים בשני הירכיים, החליט ד"ר גרובר לבדוק גם את ירך שמאל ושלח אותו לבדיקת סי.טי של האגן ומפרקי הירכיים. בדיקת ה- C.T הדגימה שארית של המטומה קטנה ברקמות הרכות מימין. עקב כאבים בכתף ימין נבדק ביום 2.2.06 בכתף ונמצאה הגבלה בתנועות. התובע המשיך לסבול כאבים בשני הירכיים ובכתף, התקשה בהליכה ממושכת, סבל מהתקפי כאב עזים. לעיתים איבד יציבות והתמוטט תוך כדי הליכה או עמידה. התובע טופל החל מ- 26.3.06 למשך שנה במספר סדרות של טיפולי הידרותרפיה בבית החולים תל השומר. בגיליון בדיקה ומעקב על מרפאת הידרותרפיה נאמר, כי התובע סובל מכאבים ב- 2 הירכיים (ת/4). תלונות אלה מצוינות בסיכומי טיפול נוספים. במכתב הפניה מיום 6.4.06 כתב ד"ר גרובר "כאבי פרק ירך ש', חולשה של הירך". התובע ביצע כ- 50 טיפולי הידרותרפיה בבית החולים תל השומר בין החודשים 3.06 ועד 4.07. החל ממועד זה ולמשך שנה נוספת ביצע טיפולי הידרו-תראפיה במכון מרום בפארק אזורים בפתח תקווה למשך שנה נוספת. נכון למועד הגשת התצהיר סובל התובע מכאבים בירכיים, כאשר הדגש הוא על ירך שמאל. הוא מאבד יציבות בהליכה ובעמידה, מה שגורם "להתקפלות" גופו. הוא מתקשה בהליכה, בעליה במדרגות ובעמידה ממושכת. הוא סובל מכאבים בכתף יד ימין המקרינים לכל היד. הוא מתקשה בהרמת יד ימין ובביצוע עבודות פיזיות ביד ימין. לפני התאונה תיפקד כמנהל רכש ולוגיסטיקה וכפקיד רישוי ואחראי על מחסן חלפים. המדובר בעבודה שכרוכה בין היתר בעבודה פיזית, כגון הרמת מחשבים וציוד היקפי. מידי יום שישי שיחק כדורגל. מעולם לא סבל מכאבים בירכיים. התובע מתאר את האופן בו ארעה התאונה כאשר לדבריו פגע בו הרכב משמאל והוא נחבל. משכורתו היתה 7,300 ₪ נטו, לאחר גילום שווי רכב צמוד, קרן השתלמות, ביטוח מנהלים וטלפון. בעקבות התאונה אושרו לו תעודות אי כושר מיום התאונה ועד ליום 30.6.06. תקופות אלה אושרו על ידי המומחה. בעקבות תקופת אי הכושר הארוכה פוטר ביום 16.4.06 מעבודתו. בתקופת אי הכושר ועד לפיטוריו לא קיבל משכורת מהמעביד, למעט השלמת משכורת בחודש 12/05 על חשבון ימי מחלה ותשלום עבור ימי חופש בחודש 1/06. לאחר פיטוריו קיבל דמי אבטלה למשך 6 חודשים. מאז התאונה ועד לחודש 6/08 לא עבד עקב מצבו. החל מחודש 6/08 עבד התובע בחברת כוח אדם תגבור בע"מ בעבודות מזדמנות, כמו שמירה בבגרויות, סקרים בבתי ספר ועבודות שאינן מצריכות הליכה, עמידה ממושכת, הרמה או מאמץ מרובה. הוא השתכר שכר מינימום לשעה ושכר כולל נמוך מ- 1,500 ₪ לחודש. לטענתו הוא זכאי לפיצוי מלא בגין הפסד השכר, לפחות עד לחודש 5/07. דהיינו 3 חודשים לאחר שהפסיק ללכת עם קביים. התובע נזקק להשתמש במוניות, שילם עבור טיפולי הידרו-תראפיה, ביקורים אצל רופאים פרטיים, תרופות ועוד. במהלך האשפוז, ומספר חודשים לאחר מכן, נאלץ להיעזר באשתו באופן רצוף. עקב ההכנסה הנמוכה לא התאפשר להם להעסיק עוזרת בית. הוגש תצהיר מטעם אשתו של התובע, שבו היא מתארת את העזרה שהעניקה לו בתקופת ההחלמה. אשתו מתארת את הכאבים והקושי בהליכה. היא תיארה את התמוטטותו באופן פתאומי תוך כדי הליכה או עמידה. היא עצמה ליוותה אותו לכל הטיפולים. לדבריה כבר בביקור הראשון שנערך לצורך טיפול הידרותרפיה נאמר, כי קיימת פגיעה בירך שמאל. היה קשה לתובע להמשיך בטיפולים בבית חולים תל השומר, ולכן החל מחודש 4/07 התחיל טיפול הידרו-תראפיה במכון מרום בפארק אזורים בפתח תקווה. תשלום דמי המנוי עמד על 2,230 ₪. היא מתארת את מצבו הגופני. הוא סובל מכאבים בירכיים, יותר ירך שמאל, מאיבוד יציבות בהליכה או בעמידה. הוא מתקשה בהליכה, בעליה במדרגות ובעמידה ממושכת. נוסף לכך הוא סובל מכאבים בכתף יד ימין שמקרינים לכל היד. הוא מתקשה בהרמת יד ימין ובביצוע עבודות פיזיות ביד ימין. הוא הפך מאיש חרוץ ופעיל לשבר כלי. הוא אינו יכול לבצע אפילו קניות וכמובן שהיא נאלצת לעשות את כל עבודות הבית. הוגש תצהיר של חברו ששיחק איתו כדורגל ביום שישי. התובע הפסיק לשחק בעקבות התאונה. העידה נציגת המעביד שתארה את עבודתו המסורה במשך שנים רבות, וכי נאלצה לפטר אותו לאחר תקופת מחלה ממושכת. חוות הדעת הוגשה חוות דעת על ידי ד"ר אהרון צ'צ'יק, כירורג אורטופד. המומחה מתאר בממצאים הרפואיים כי נמצאה רגישות בתנועות מפרק ירך ימין. צילומי עמוד שדרה צווארי ברך ימין, קרסול ימין תקינים. אושפז במחלקה האורטופדית עקב חשד לשבר בצוואר הירך אולם לא אובחן שבר אלא אוסטאוארטריטיס. מיפוי עצמות הדגים שינויים ניווניים. התלונות של התובע הם על כאבים במפרקי הירכיים, יותר ירך שמאל. הוא נוטה לאבד יציבות ללא כל התראה, זה יכול לקרות בכל מצב. הגוף מתמוטט הצידה כדי ליפול. הוא סובל מכאבים ביד ימין, הגבלה בהרמה של היד . בבדיקה נמצא כי קיימת הגבלה בהעברה של היד הימנית מאחורי הגב, במפרק ירך ימין לא קיימת הגבלה בתנועות ובמפרק ירך שמאל קיימת הגבלה קלה בתנועות. קיימת הגבלה מעטה בתנועות הכתף הימנית. בדיקות הדמיה מדגימות כי במפרק ירך שמאל קיימים שינויים ניווניים ולא חבלתיים. בסופו של דבר הוא קובע לתובע נכות בשיעור של 3% בגין בעיית כתף ימין כתוצאה מהתאונה, על פי סעיף 35 1 א-ב לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז - 1956, וזאת למרות קיומה של חבלה בעבר. קיימת נכות של 10% בגין הגבלת התנועה בירך שמאל,ללא ציון הסעיף המתאים בתוספת. נכות זאת מיוחסת לתהליך ניווני שאינו קשור לתאונה. מונה מומחה נוסף ד"ר שלמה פורת, בעקבות החלטתי מיום 9.6.11. בחוות דעתו מיום 6.9.11 קובע המומחה כי התנועות בשני מפרקי הירכיים ובכתף שמאל מלאות. המומחה סבור שלא נותרה נכות כלשהי. הנכות הרפואית כתוצאה מהתאונה בעקבות הגשת שתי חוות הדעת ואי ההתאמה ביניהן מתעורר צורך לקבוע את הנכות הרפואית. על פי מה שנקבע בע"א 2160/90 שרה רז נ' פרידה לאץ פ"ד מ"ז (5) 170, 174, בית המשפט ולא המומחה הוא הפוסק האחרון גם בשאלות הרפואיות שנמסרו לחוות דעתו של המומחה. ברע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ פ"ד נ"ו(4) 673, 678 נקבע כיצד יש לנהוג כאשר קיימות שתי חוות דעת מטעם בית המשפט. על בית המשפט יהיה להכריע בדבר המשקל שהוא נותן לכל אחת מהן. כלל זה כפוף לכך שבית המשפט הוא הפוסק האחרון. על תפקידו של בית המשפט בקביעת הנכות הרפואית נאמרו בע"א 8288/00 קרנית קרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים נ' סיכסך סאמי (פורסם במאגרים המשפטיים) הדברים הבאים: "אין ספק, שבית המשפט אינו קשור בחוות דעת רפואית אשר הוגשה כראיה, אפילו מדובר במומחה שמונה על ידי בית המשפט, ואפילו חוות דעתו ועדותו מהווים ראיה יחידה בפני בית המשפט. לעיתים, מתוך חומר הראיות, לרבות מתוך עדות המומחה עצמו, ניתן ללמוד שהמסקנה אליה הגיע בדבר שיעור הנכות, או בדבר הקשר שבינה לבין התאונה, מוטעית. כך, אם מתברר שהתשתית העובדתית שונה מזו עליה השתית המומחה את חוות דעתו. כך, אם המומחה מפרש שלא כהלכה את התוספת לתקנות על פיה נקבע שיעור הנכות, וכך אם מסקנותיו מהעובדות שבפניו הינן מוטעות. בכל אחד ממקרים אלה - ותתכנה דוגמאות נוספות - נתונה לבית המשפט הסמכות וגם החובה לתקן את קביעתו המוטעית של המומחה". דר' צ'צ'יק קבע כי קיימת לתובע נכות בשיעור של 10% עקב הגבלת תנועות במפרק ירך שמאל,וזאת בנוסף לנכות בשיעור של 3% בכתף. נכות זאת נובעת על פי מסקנתו, מתהליך ניווני שאינו קשור לתאונה. ד"ר צ'צ'יק נחקר ארוכות על חוות דעתו והסביר כי העדרן של תלונות בגין פגיעה בפרק ירך שמאל, סמוך לתאונה, מצביעות על כך שהתובע לא נפגע בירך שמאל בתאונה, ואת הגבלת התנועה יש לייחס לתהליך ניווני. לדבריו, תלונה ראשונה על כאבים בפרק ירך שמאל מופיעה במסמך מיום 16.4.06 (עמוד 5 שורות 32-34). לאחר עיון במסמכים שצורפו, חקירת המומחה והעדים, הגעתי למסקנה שונה מהמסקנה אליה הגיע המומחה. אני סבור שיש לייחס את מרבית הנכות בירך שמאל לתאונה. המדובר בתובע שעובר לתאונה ביצע עבודה שהיא בחלקה פיזית, הרמת חפצים כבדים בתחום מסכי המחשב, ושיחק כדורגל בשעות הפנאי. לא קיימת כל תלונה רפואית בתחום האורטופדי עובר לתאונה. לאחר התאונה עובר התובע עשרות טיפולי הידרותרפיה בתקופה מחודש 3/06 ועד 4/07. בבדיקה בבית חולים מיום 14.12.05 ולאחר בדיקת C.T. נאמר שקיים חשד לשבר בצד ימין אך צד שמאל נראה בו חשד דומה. (ת/9). בבדיקת מיפוי עצמות מיום 15.12.05 נאמר שסיבת ההפניה היא לאחר תאונת דרכים, כאבים בפרק ירך שמאל (ת/3). במכתב השחרור מבית החולים מיום 18.12.05 נאמר כי "קיימת בעיה סימטרית בפרקי הירכיים ומדובר באוסטואוארטיריטיס". (ת/8). במסמך של בריכת השיקום, מיום 16.4.06 נאמר שקיימים כאבי דו צדדיים בירכיים. (ת/5). על פי מסקנת דר' צ'צ'יק קיימת נכות בירך שמאל עקב הגבלה בתנועות. אולם היא אינה נובעת מהתאונה. מחוות הדעת של פרופ' שלמה פורת ניתן להסיק כי הפגיעה הינה בשתי הירכיים אולם לא גרמה לנכות. התובע השתמש בתחילה בקביים ולאחר מכן בקב אחד במשך למעלה משנה. בגיליון המעקב של טיפולי ההידרותרפיה מחודש 9/06 מצוין, שקיים קושי לשמור על שיווי משקל אם כי ניתן לציין שיפור. ב- 4.2.07 מצוין כי בהליכה אצבע אגודל על הקו מאבד שיווי משקל ונופל. רצף המסמכים מלמד על אדם שהיה בריא, ערב התאונה שיחק כדורגל ולמעלה משנה לאחר התאונה עדיין מתקשה ללכת ומאבד שיווי משקל. הדעת נותנת כי התהליך שעבר התובע קשור לתאונה. התובע ואשתו עשו עלי רושם מהימן ואני מקבל את גרסתם לגבי המגבלות של התובע שמפורטות בתצהיר. ההסתברות לפיה סבל התובע משינוים ניווניים, אשר השפיעו עליו בצורה קשה, בדיוק לאחר התאונה, וללא קשר אליה, נראית לי נמוכה. התובע נפגע בתאונה כאשר הוא בריא ופעיל גופנית וכיום הוא סובל מנכות ומהגבלות רבות. הדעת נותנת שהתאונה היא זאת שהשפיעה לרעה על מצבו הגופני. קיים חוסר התאמה בין חוות הדעת שכן אם הפגיעה היא על רקע ניווני כפי שסבור ד"ר צ'צ'יק, המצב אינו אמור להשתפר. כיצד ניתן להסביר כי פרופ' פורת לא מצא כל הגבלה בתנועה. אין מנוס מקביעת הנכות על ידי בית המשפט. אני מעמיד את נכותו הרפואית הכוללת של התובע כולל הפגיעה בכתף על 10% כתוצאה מהתאונה. תאונת עבודה לטענת הנתבעת המדובר בתאונת עבודה, שכן בתעודת חדר מיון נכתב שהמדובר בתאונת עבודה. אינני מקבל טענה זאת. התובע ואשתו מסרו גרסה מפורטת לגבי הנסיבות שבהן ארעה התאונה ועל פי גרסתם המדובר בנסיעה פרטית ואין מדובר בתאונת עבודה. שניהם העידו כי הלכו לרכוש ציוד לאמבטיה, כך שהמדובר בנסיעה פרטית. אשתו של התובע המתינה לו עד שיחזור ואז הגיע אדם שאמר לה שהתובע נפגע בתאונה. גרסתם עשתה עלי רושם מהימן ואני מקבל אותה. לפיכך אני קובע שאין המדובר בתאונת עבודה. הפסד שכר לעבר על פי סיכומי התובע שמקובלים עלי, שכרו המשוערך נטו של התובע עמד על 8,500 ₪ בערכם להיום. בידי התובע תעודות מחלה של האורטופד המטפל, לפיהן אינו מסוגל לעבוד עד ליום 30.6.06. בתשובה לשאלות הבהרה מיום 2.9.10 משיב ד"ר צ'צ'יק כי בתקופה בה קיימים אישורי מחלה יש לקבוע נכות זמנית בשיעור של 100%. מסיכום טיפולי ההידרותרפיה עולה, שהתובע השתמש בקב לצורך הליכה עד חודש 2/07. ראו נספח י"ד לתצהיר עדות ראשית מיום 28.2.07. התובע לא עבד על פי תצהירו עד לחודש 6/08. אני סבור שאדם שעסק בעבודה פיזית ונעדר השכלה עיונית, יתקשה מאוד למצוא עבודה, כאשר אין ביכולתו ללכת ואין ביכולתו להרים משאות. זאת המציאות שבה נתקל התובע. על פי חישוב מפורט שעורך התובע מסתכם הפסד השכר עד לסוף 2/07 ב- 65,000 ₪. מדובר בהפסד שכר ממשי שנובע כתוצאה מהתאונה. הסכום הינו לאחר ניכוי דמי אבטלה שקיבל התובע בתקופה מחודש 6/06 ועד 1/07. מדובר בהפסד שכר ממשי שנובע כתוצאה מהתאונה. החל מחודש 3/07 יש לפסוק לתובע הפסד שכר לעבר על בסיס נכותו הרפואית. חישוב הפסד השכר לעבר לתקופה מחודש מרץ 2007 ועד היום: 51,850 = 60 X 10% X 8,500. בצירוף ריבית מאמצע התקופה עומד הסכום על 53,995 ₪. אובדן כושר השתכרות אני סבור שבתיק זה יש לצאת מתוך נקודת הנחה לפיה הנכות הרפואית שווה לנכות התפקודית ולאובדן כושר השתכרות. מדובר במי שעסק באופן חלקי בעבודה פיזית ונאלץ להרים מסכי מחשב. כתוצאה מהתאונה פוטר ממקום העבודה וכיום שכרו נמוך בהרבה מהשכר שקיבל עובר לתאונה. אמנם התצהיר הוגש בטרם חזר התובע למקום העבודה הקודם שלו, כך שלא צורפו תלושי משכורת של מקום העבודה בו הוא עובד, אולם על פי עדותו מדובר במסגרת שכר אחרת ובהיקף שעות נמוך בהרבה. השתכנעתי כי ירידת השכר המינימאלית שנגרמה לתובע כתוצאה מהתאונה עולה על 10%. בע"א 7008/09 ג'אבר עדנאן עבד אל רחים נ' מוסבאח עבד אל קאדר (פורסם במאגרים המשפטיים) נקבע כי בשנים האחרונות ועל רקע המגמה הגוברת והולכת להאחדה של הכללים לפיצויים בגין נזקי גוף, מסתמנת גישה לפיה קיימת מעין חזקה כי שיעור הנכות הרפואית משקף גם את שיעור הנכות התפקודית וליתר דיוק, משקף את הפסד כושר ההשתכרות. (סעיף 14 לפסק הדין). לדעתי יש מקום לפסוק במקרה זה על בסיס חישוב אקטוארי מלא מתוך הנחה שכושר השתכרותו של התובע נפגע ב-10%. לתובע נותרו עוד 12.5 שנות עבודה. המקדם האקטוארי ל- 12.5 שנים הוא 124.9. אובדן כושר ההשתכרות הוא: 106,165 = 124.9 X 0.1 X 8,500. הוצאות כלליות כולל הוצאות רפואיות בסיכומיו מבקש התובע לפסוק סכום בסך 15,000 ש"ח בגין הוצאות מוניות ונסיעות, תשלום עבור הידרותרפיה, בין היתר מכון מרום, שם עשה מנוי לבריכה לצרכים טיפוליים, ביקורים לרופאים פרטיים ותרופות. חלק מהקבלות של התובע צורפו כנספח כ"ב, בין היתר קבלה למרום ספורט על סך 2,230 ₪. אני סבור שהסכום אותו מבקש התובע הוא סביר. מדובר במי שנאלץ לקבל עשרות רבות של טיפולי הידרותרפיה ופיזיותראפיה ולשם כך היה עליו לנסוע נסיעות ארוכות. אני פוסק בגין ראש נזק זה סכום של 15,000 ₪. סכום זה הינו בנוסף לתשלום למד"א שעל הנתבעת לשאת בו. עזרת הזולת בעבר בגין ראש נזק זה מבוקש לפסוק סכום של 5,000 ₪. לתובע נקבעה נכות זמנית גבוהה במשך חודשים ארוכים וגם אם נעזר באשתו, יש מקום לפסוק פיצוי בגין ראש נזק זה. ראו רע"א 142/89 יוסף גמליאל נ' אושיות חב' לביטוח (פורסם במאגרים המשפטיים) שם נקבע כי אם נפגע לא העסיק עובד לעזרה שהיה זקוק לה בגלל חוסר אמצעים כספיים, על בית המשפט לעשות אומדן של הסכום המגיע כפיצוי נאות בעד העזרה שניתנת על ידי בן הזוג, ולפסוק סכום זה לטובת הניזוק. (סעיף 4 לפסק הדין). אני פוסק בגין ראש נזק זה סכום של 5,000 ₪. כאב וסבל על בסיס הנכות שנקבעה על ידי בתוספת 8 ימי אשפוז, אני פוסק סכום של 19,690 ₪. ניכוי פיצויי פיטורין נטען על ידי הנתבעת כי יש לנכות את סכום פיצויי הפיטורין אותו קיבל התובע מהמעביד בעקבות פיטוריו לאחר התאונה. הנתבעת מפנה בסיכומיה לע"א 414/72 החברה לבנין ולעבודות ציבוריות מיסודו של סולל בונה בע"מ נגד יצחק לוי, פד"י כ"ז(2) 430, ע"א 830/76 אליהו סעדה נגד משה חמדי, פד"י ל"ג(1) 589, 612-613, ודוד קציר בספרו פיצויים בשל נזק גוף (מהדורה חמישית, 2003) כרך ב' 1438-1435). אינני מקבל טענה זו. בע"א 414/72 הנ"ל נקבע שאילו היה התובע עובד עד גיל 65 לא היה מקבל שום פיצויי פיטורין. עוד נפסק על חשבון הפסד הפנסיה שהיתה מגיעה לו החל מגיל 65. בית המשפט קובע שאין מקום לפסוק מרכיב כפול גם בגין הפסד הפנסיה וגם בגין פיצויי הפיטורין. במקרה שלפני לא נפסק סכום כלשהו בגין אובדן פנסיה. לכך יש להוסיף כי כיום על פי סעיף 11(ה) לחוק פיצויי פיטורים כאשר מתפטר עובד שמגיע לגיל הפרישה רואים את ההתפטרות לענין חוק זה כפיטורים. ההנחה היא שהתובע היה ממשיך לעבוד עד הגיעו לגיל פרישה וממילא היה מקבל את פיצויי הפיטורים. לא ניתן לקשור בין קבלת פיצויי הפיטורים לבין התאונה ולהפחית סכום זה. לפיכך אין מקום לניכוי סכום כלשהו בגין קבלת פיצויי הפיטורין על ידי התובע. סוף דבר: הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפסד שכר עד ליום 28.2.07 65,000 ₪. הפסד שכר לעבר עד היום 53,995 ₪ . אבדן כושר השתכרות 106,165 ₪. הוצאות שונות 15,000 ₪. עזרת הזולת לעבר ולעתיד 5,000 ₪. כאב וסבל 19,690 ₪. סך הכל 264,850 ₪. לסכום זה יש להוסיף הוצאות משפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בשיעור של 13% כולל מע"מ. פסק הדין מותר לפרסום ללא שם התובע על מנת שלא לפגוע בצנעת הפרט שלו. המזכירות תשלח עותק מפסק הדין לבאי כוח הצדדים. ניתן היום, י"ג ניסן תשע"ב, 05 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. תאונת דרכיםשבר