שכר טרחת עורך דין ריטיינר 1. הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופט אהוד קפלן) בת"א 8610-06-09 שניתן ביום 27/6/11, לפיו חויבו המערערים ביחד ולחוד לשלם למשיב סך של 90,844 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל, בתוספת מע"מ כדין. כמו כן חייב בית משפט השלום את המערערים ביחד ולחוד לשלם למשיב הוצאות משפט וכן 12,000 ₪ שכ"ט עו"ד ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום המלא בפועל. 2. הדיון בערעור התקיים ביום 21/3/12. עם פתיחת הדיון טען המערער מס' 1 (להלן: המערער) כי לא קיבל את עיקרי הטיעון מטעם המשיב, וזאת למרות שלטענת המשיב נשלח לו עותק לכתובת שצוינה על-ידו. עוד קודם לתחילת הטיעון בתיק, הציע בית המשפט למסור לידי המערער עותק מנימוקי המשיב, ואף הוצע להכריז על הפסקה כדי לאפשר לו לעיין בהם. המערער דחה הבקשה. למרות האמור, ביום 2/4/12 הגיש המערער בקשה בשם המערערים לאפשר לו תגובה קצרה לנימוקי המשיב אשר נתקבלו אצלו רק לאחרונה. אין בדעתי להיעתר לבקשה. אין בנימוקי המשיב כל טענה חדשה המחייבת התייחסות נוספת מעבר לטענות שנטענו על ידי המשיב ובהרחבה, גם במסגרת הערעור עצמו. אשר על כן, אני דוחה את הבקשה. 3. כמפורט בפסק הדין של בית משפט השלום, וכמובא בטיעוני הצדדים, אין לי אלא לחזור ולפרט את העובדות כפי שפורטו באופן בהיר בפסק הדין של בית משפט השלום. המשיב הוא עורך דין ובעל משרד עורכי דין בחדרה. המערערת מס' 2 (להלן: המערערת) היא חברה העוסקת בייעוץ בתחום המיסוי המוניציפאלי, שהמערער הוא בעל החברה ומנהלה. בין הצדדים נחתם הסכם ריטיינר ב-1/9/07 (נספח א' לכתב התביעה) ובמסגרתו הסכימו הצדדים שכנגד טיפול משפטי שוטף ישלמו המערערים למשיב סכום חודשי של 3,000 ₪ בתוספת מע"מ. בסעיף 6 של אותו הסכם שכותרתו "הוצאות ואגרות" שם נקבע: " 6.1 מוסכם על הצדדים, כי הלקוח יישא בתשלום האגרות ובנוסף ישלם הוצאות כפי שיהיו בפועל לצורך הטיפול המשפטי. 6.2 מוסכם על הצדדים, שבמידה ומוגשת התנגדות, הלקוח יהיה פטור מעלות הדיונים. 6.3 באם במהלך הדיונים יתקבלו הוצאות משפט, יועברו ההוצאות לידי עו"ד עמר אליהו. 6.4 מוסכם כי הלקוח ישלם סך של 10% מהסכומים שהלקוח יזכה בהם ואשר ייגבו בפועל מאת החייב". ההסכם היה למשך שנה, עם אפשרות לבטלו בהודעה מוקדמת של שלושה חודשים מראש. לאחר חתימת ההסכם, הוסיפו הצדדים ביום 6/11/07 הבהרה לסע' 6.3 לעיל, בזו הלשון: "המלים "במהלך הדיונים" הכוונה לדיוני ביניים בבית המשפט, המלה "הוצאות" הכוונה לשכר טרחה שבתי המשפט נוהגים לכנות "הוצאות", ויובהר כי הכוונה בסעיף לסכומים שאם בית המשפט יפסוק לטובתנו במקרה של רשלנות או חסר של הצד שכנגד, ובגין הופעת סרק שלך, ייפסק שכר טרחה - "הוצאות"". במכתב נוסף מאותו תאריך סוכמו הדברים הבאים: "א. בפגישתנו אתמול סיכמנו כי תיק קליל המצוי בבית המשפט העליון יועבר לטיפולך. תיק קליל הינו ערעור של שנרום על פסק דין במחוזי בגין שכר טירחה המגיע לשנרום מקליל בגין טיפולה של שנרום - וערעור שכנגד מצד קליל - כל ההליכים המשפטיים עד סיום התיק וגביה בפועל. ב. סוכם בינינו כי בגין כל ההליכים המשפטיים בתיק קליל, יהיה שכר טרחתך 6% מכל סכום שכר טרחה שתקבל שנרום מקליל כפי שיפסוק בית משפט העליון וגביה בפועל". 4. המשיב הגיש תביעה בגין שכר טרחה נגד המערערים וזאת מאחר שהם ביקשו ממנו להמשיך ולתת שירות משפטי גם לאחר השנה הראשונה תוך התחייבות להסדיר את עניין התשלום. למרות האמור, לא שילמו המערערים עבור שלושת החודשים הנוספים מעבר לשנה. על כן תבע המשיב סכום משוערך ליום הגשת התביעה של 10,638 ₪. ביום 5/3/09 ניתן על ידי בית משפט העליון פסק דין בתיק קליל, אשר זיכה את המערערת נכון ליום הגשת התביעה בסכום של 657,332 ₪ בצירוף מע"מ שעמד באותה עת על 17%. לפיכך, ובהסתמך על הסכם ריטיינר, תבע המשיב 6% מהסך הנ"ל בתוספת מע"מ, סכום שהגיע ל-45,556 ₪, ומאחר שבפסק דין קליל נפסקו גם הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪ בצירוף מע"מ, תבע המשיב גם את הסכום הנ"ל ובסה"כ העמיד את החוב על סכום של 80,206 ₪. סכום נוסף שתבע המשיב בגין תיק "ציון פרץ" נדחה על ידי בית משפט השלום, מן הטעם שטרם הגיע המועד לפירעונו. 5. בפני בית משפט השלום טענו המערערים כי המשיב העביר אותם לטיפול של משרד אחר, הגם שלא הייתה טענה שהדבר נעשה שלא בהסכמתם. כמו כן נטען כי הטיפול היה רשלני וקלוקל. בהתייחס להסכם שכר הטרחה טענו המערערים כי הסכום החודשי של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ הוא מלוא שכר הטרחה הממצה בגין כל טיפול משפטי, וכי סע' 6 להסכם התייחס כל כולו, כמפורט בכותרתו לנושא "הוצאות ואגרות". לטענתם, מסקנה זו עולה גם ממכתבי ההבהרה שהוספו בכתב על ידי הצדדים, לאחר מועד החתימה על הסכם שכר הטרחה. 6. בפסק דין בהיר ומפורט לאחר עיון בתצהירים ושמיעת העדים שנחקרו, קבע בית המשפט כי הטיפול המשפטי היה ראוי, כי הארכת ההסכם הייתה מוסכמת על שני הצדדים, וכי היה במכתב ההבהרה כדי להבהיר בלשון ברורה שבעניין "קליל" יש הסכמה לתשלום שכר טרחה מעבר לריטיינר, ולעניין זה הפנה בית משפט השלום, בין היתר, להודאת המערער כי הם ביקשו להפחית את שכר הטרחה המגיע למשיב, אשר אמור היה לעמוד על 10% לפי סע' 6.4 להסכם, וזה הופחת ל-6%. לפיכך, הייתה בפני בית משפט קמא הודאת בעל דין של המערער, מר עמנואל דוידי, כי בנוסף לסכומי הריטיינר של 3,000 ₪ לחודש בצירוף מע"מ יש לשלם אחוזים מהסכום הזכייה והגביה בפועל, כאשר הוסכם על ידו מלכתחילה שמדובר ב-10% והוא למעשה הצליח להפחיתו ל-6%. בלשונו: "אני רציתי שיוריד את ה-10% ל-6% ולכן עשיתי את הנספח הזה". מכאן, שאין אלא לאשר כי הסכמת המערערים לשלם שכר טרחה בשיעור של 10% מהסכומים שהם יזכו בהם ואשר ייגבו על ידם בפועל, היא למעשה הסכמה לשכר טרחה נוסף על סכום הריטיינר החודשי שהוסכם בין הצדדים. בנסיבות אלה ולאחר בדיקת הסכום הנתבע, אישר בית המשפט את התביעה שלה משיב, כפי שפורט לעיל. 7. בהודעת הערעור, בעיקרי הטיעון ובטיעונים בפנינו, חזרו המערערים על עמדתם. המערערים טענו עוד שלא היה מקום לקבל את עדות המשיב כ"כזה ראה וקדש", וכי היו אי דיוקים בעדות המשיב ובעדות העדים מטעמו. עוד טענו המערערים, כי המשיב העביר לעו"ד אחר הטיפול בענייני המערערים כ"קבלן משנה". עוד טענו המערערים נגד הסכומים שנפסקו, ובמיוחד נגד סכום ההוצאות שנפסק בבית משפט העליון לטובת המערערת, שצריך שיהא של הלקוח ולא של עורך הדין. 8. פסק הדין שניתן על ידי בית משפט השלום כאמור, הוא מפורט כנדרש. הפרשנות הברורה העולה מהסכם הריטיינר יחד עם ההבהרות הנוספות המהוות גם הסכם שכר טרחה, ברורים בכלל, ולאחר שניתן פסק הדין בפרט, ולא היה מקום בנסיבות אלה להגיש את הערעור. הסכם שכר הטרחה, כפי שפורט בסע' 6.4, הבהיר כי בנוסף לסכום החודשי בגין טיפול שוטף, ישלמו המערערים למשיב בגין טיפול משפטי ספציפי על פי תוצאות הזכייה, ותשלום בפועל שיבוצע לטובת המערערים. משחתמו המערערים על ההסכם - שעל פי ניסוחו אינו משאיר אפשרות אחרת - ואותה תוצאה עולה גם ממכתבי ההבהרה, הרי שהיה על המערערים לבצע התשלום בסמוך למועד קבלת הדרישה ואולי אף קודם לכן, עם קבלת סכום הזכייה. בנוגע לסכום ההוצאות שנפסקו בפסק דין בעניין "קליל" לטובת המערערת, נכון הוא שסכום שנפסק כהוצאות לטובת בעל דין שייך לבעל הדין, ואולם אין באמור למנוע מאותו בעל דין להסכים מראש כי סכומים אלה ששייכים לו יהיו חלק משכר טרחה שהוא מתחייב לשלם לעו"ד המטפל בענייניו. משהוסכם כאמור, אין לאפשר למערערים לחזור בהם מן ההסכם. 9. אשר על כן אני מורה על דחיית הערעור. אני מחייבת את המערערים ביחד ולחוד, לשלם למשיב הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בערעור, בסכום כולל של 10,000 ₪, בתוך 30 ימים מהיום. העירבון, אם הופקד, יועבר לידי המשיב באמצעות בא-כוחו על חשבון ההוצאות שנפסקו בערעור. שכר טרחת עורך דיןשכר טרחהעורך דיןריטיינר