בקשה להבאת ראיה לסתור כרטיס רפואי: לפניי בקשה להבאת ראיות לסתור קביעת המוסד לביטוח לאומי בעניינו של התובע בהתאם להוראות סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה - 1975 (להלן: "החוק"). המשיב, יליד 1978, הינו התובע בתביעה על פי החוק. המבקשת הינה מבטחת האופנוע עליו רכב המשיב בזמן התאונה בביטוח חובה. ביום 03.04.09 נפגע המשיב בתאונת דרכים כמשמעה בחוק (להלן: "התאונה") עת היה בדרכו לעבודה. בעקבות התאונה וכתוצאה ממנה נחבל המשיב, בין היתר, בצלעות, שכם ובברך ימין. בדיקה טומוגרפית של בית החזה אובחן המשיב כמי שסובל משברים בצלעות 3-7 מימין ושבר בסקפולה מימין. המשיב אושפז במשך ל- 5 ימים. התאונה הוכרה על יד המוסד לביטוח לאומי כפגיעה בעבודה. המשיב הגיש תביעה לקביעת דרגת נכות. ועדה הרפואית מדרג ראשון קבעה כי לא נורתה למשיב נכות כלשהי בגין התאונה שבנדון. המשיב הגיש ערר לועדת העררים. הערר התקבל ונקבעה למשיב נכות בשיעור של 10% בגין הגבלה קלה בעמוד שדרה מותני. טענות הצדדים המבקשת טענה כי המשיב כלל לא התלונן על כאבים בגב בסמוך לתאונה הנוכחית, המבקשת סומכת את ידיה על תעודות אי הכושר שניתנו למשיב ובהן לא צוינה כל תלונה על כאבים בגב. עוד הוסיפה המבקשת כי, הועדה הרפואית התעלמה כליל מעברו הרפואי של המשיב. כך טענה המבקשת, כי המשיב היה מעורב בשתי תאונות עובר לתאונה נשוא התביעה ענייננו, ובשתיהן נגרמו לו פגיעות בגב והוא התלונן על כאבים בגבו כתוצאה מהן. לטענתה, לא הונח בפני הועדה הכרטיס הרפואי ומלוא המסמכים הרפואיים הרלוונטיים המלמדים על עברו העשיר של המשיב. לדידה, אף אם אלה הונחו בפניה, הרי היא לא נתנה את הדעת למצבו קודם לתאונה, הואיל ואלה לא קיבלו ביטוי בקביעתה. כמו כן, טענה המבקשת כי נפלו פגמים בהליך שפני הועדה אשר מצדיקים ביטול החלטתה, בכך שהמשיב נתן הצהרה כוזבת בטופס הבקשה לקביעת דרגת נכות והצהיר כי לא סבל מכאבים דומים בעברו. המבקשת סקרה בבקשתה את מקבץ האבחנות והממצאים שהיו למשיב עובר לתאונה, תלונות שהועדה לא נתנה את הדעת עליהן. המשיב מתנגד לבקשה וטען כי מדובר בבקשה טורדניות שמטרתה לרוקן מתוכן את מטרת סעיף 6 לחוק. המשיב טען כי, הונח בפני הועדה הרפואיות מלוא החומר הרפואי והכרטיס הרפואי. לטענתו לא הוסתר מעיניה מאומה. עוד הוסיף המשיב כי הועדה הרפואית הייתה ערה למצבו הרפואי הקודם של המשיב ודנה בו ולכן אין מקום להתיר למבקשת להביא ראיות לסתור. כמו כן טען המשיב כי תלונותיו בעבר על כאבי גב הינן תלונות חולפות ללא כל ממצאים פתולוגים לאחר שנמצא בצילומים כי הכל תקין. דיון והכרעה: הלכה פסוקה היא כי הבאת ראיות לסתור, לפי סעיף 6ב סיפא לחוק הפיצויים, מיועדת למקרים מיוחדים וחריגים בלבד ונסיבות יוצאות דופן. (ראה: ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ. טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה (4) 77, 82) . על פי נוסחו של סעיף 6ב לחוק הפיצויים היתר להביא ראיות לסתור יעשה אם ראוי הדבר לשם עשיית צדק ומטעמים מיוחדים שירשמו.   יחד עם זאת, נקבעו בפסיקה עילות מסגרת המהוות קו מנחה למתן היתר להבאת ראיות לסתור כאשר כל מקרה יבחן על פי נסיבותיו. עילות אלו עוסקות ב- "(א) טעמים משפטיים כגון: אם נראה לבית המשפט, כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי, כגון תרמית, קל וחומר - בטלות מדעיקרא (כגון עקב פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי); (ב) טעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון: אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת." (ראה: ר"ע 638/85 אבו עליון עודה נ. רותם חברה לביטוח בע"מ ואח', פ"ד לט(4) 505). לטעמי בקשה להבאת ראיות לסתור אינה יכולה לשמש אכסניה לערעור על החלטת הועדה הרפואית בגין טעות רפואית. אם תאמר כך, הרי כל טעות רפואית שטעתה הועדה לדידו של צד זה או אחר תשמש עילה להבאת ראיות לסתור וכך יפתח פתח רחב להבאת ראיות לסתור בכל תיק ולא זו הייתה מטרת המחוקק בהוספת סעיף 6ב לחוק הפיצויים, אשר בא לצמצם את המחלוקת בנושא הרפואי. מתן היתר להבאת ראיות לסתור בעילה של טעות רפואית תהיה לדעתי רק במקרים קיצוניים כאשר קיימת טעות קיצונית בקביעה רפואית. הדבר דומה להתערבות בהחלטות מנהליות רק כאשר ההחלטה המנהלית לוקה בחוסר סבירות קיצוני.   עיון בדו"ח הועדה הרפואית לעררים מגלה כי בפני הועדה עמד החומר כדלקמן : אישור מד"ר סלטי מיום 06.04.2010, צילום כרטיס רפואי, תוצאות מיפוי עצם מיום 11.05.2010, סיכום אשפוז מיום 03.04.09, תיק נכות תאונה מיום 19.03.04, תיק נכות תאונה מיום 22.12.96 ,הפניה להתייעצות רופא וצילומים. לפי דו"ח הועדה לעררים נראה כי היא התייחסה לתלונות המשיב הנוכחיות שהן הפגיעה בגב וכן בברכיים. הועדה לעררים התייחסה לעברו הרפואי של המשיב ככל וזה נוגע לתלונות בברכיים בלא שהתייחסה לתלונות המשיב הקודמות בגב. כן בחנה הועדה לעררים האם המגבלה בברכיים אשר סובל ממנה המשיב שייכת למצבו הקודם ותו לא. לצורך כך עמד בפניה תיקו הרפואי של המשיב ותיקי הנכות של התאונות השונות בשנת 2004 ו- 1996 עובר לתאונה עסקינן. חרף זאת נראה ממסקנות הועדה כי היא לא נתנה את הדעת לשאלת הקשר הסיבתי בין הנכות שקבעה בעמוד שדרה מותני לבין התאונה מקום שדיון כזה היה מתבקש בנסיבות העניין. הועדה לא נתנה את דעתה לתלונות המשיב בעבר כפי שיפורט להלן. עיון ברישומים והמסמכים הרפואיים שצירפה המבקשת מלמד על עבר עשיר ותלונות רבות שנשמעו מפיו של המשיב בכל אשר קשור לכאבי הגב. עוד בשנת 1994 התלונן המשיב על בעיות בגב ולשם כך הופנה לצילום רנטגן לעמוד שדרה מותני וגבי ונמצא כי ישנו: "שינויים סקוליוזיס קמור שמאלי מינימלי". (מסמך מסומן ב- ט' ). כמו כן, נרשם בממצאים הקליניים בהפניה לפיזיותרפיה מיום 30.03.05: "עדין סובל מכאבים, שיפשופים מעל ע"ש מותני רגישות במישוש ללא חסר נירולוגי, כתפיים רגישות במישוש טווח תנועות שמור ללא חסר נירולוגי". (המסמך מסומן ב- י'). בעמ' 18 לרישום ביקורים מיום 5.11.07, התלונן התובע על כאבי גב חזקים, כך נרשם בממצאים: "ממצאים: היה במיון עקב סיבוב בברך. הומלץ על מנוחה עכשיו סובל מכאבי גב חזקים". (רישום ביקורים מסומן ב- ח'). בנוסף לכך, יום לפני ב- 04.11.07 התלונן המשיב על כאבי גב תחתון כפי המופיע ברישום ביקורים עמ' 17: "תלונות/ סיבת הפנייה : כאבי גב תחתון. לא מסוגל לקום". ביום 18.12.07 בביקור נוסף לפי העולה מרישום ביקורים התלונן התובע על חבלה בגב ובברך לאחר שהחליק במטבח מסעדה. ואילו חודש עובר לתאונה שבנדון ביום 24.03.2009 וביום 25.03.2009 לפי העולה מרישום ביקורים עמ' 41 המשיב התלונן על כאבי גב תחתון ובממצאים מתאריך 24.03.2009 כך נרשם : " תנועות ע"ש מותני עם כאבים רגישות במישוש שרירי ע"ש מותני עם רגישות בציאטיק נוץ. נוירולוגית תקין ". יומיים לפני התאונה ביום 01.04.2009 פנה התובע בשיחה טלפונית לרופא וביקש אישור מחלה בגין כאבי גב תחתון, (ראו עמ' 42 ברישום ביקורים). בביקור מיום 03.04.2011 במרפאת כאב (מסמך מסומן ז') נרשם באנמנזה: "מתלונן על כאבים בגב תחתון עם הקרנה לברכיים וכאבים באזור גב עליון עם הקרנה לכתפיים שהופיעו בעקבות תאונת דרכים ב- 1996 שהתגברו לאחר תאונה נוספת ב- 2009 ...". היינו מרישום זה ניתן לדלות כי המשיב בעצמו טוען לכאורה לקשר, ולו באופן חלקי, בין התאונה הקודמת לבין תלונותיו מהתאונה הנוכחית. הועדה לא כלל בחנה ממצאים אלו כפי שהם מופיעים בתיעוד הרפואי, אחרת היה ניתן למצוא לכך ביטוי בפרוטוקול הועדה בדומה לסקירת עברו הרפואי ככל וזה מתייחס לברך. סיכום לסיכום לאחר עיון בבקשה ובמסמכים שצורפו לה מטעם המבקשת ותגובת המשיב, נחה דעתי כי נפל פגם מהותי בהליך שהתנהל בפני הועדה בכך שהיא לא נתנה את הדעת לתלונות קודמות בגב כמופיע בתיעוד הרפואי. לכן אני מקבל את הבקשה ככל שהיא מתייחסת לעמוד שדרה מותני בלבד ומורה על מינוי מומחה בשטח האורטופדי. החלטת מינוי תינתן בנפרד ואני אוסר על הצדדים להמציא למומחה שימונה העתק מהחלטה זו. לכן המשיב יישא בהוצאות המבקשת בסך של 1000 ₪. בקשה להבאת ראיות לסתוררפואה