1. זוהי בקשה למעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם, על רקע כתב האישום המייחס להם לכאורה ביצוע עבירות כל אחד וחלקו, הוא של ארגון משחקים אסורים והחזקה וניהול של מקומות הימורים לפי סעיפים 225 ו - 228 רישא לחוק העונשין, עבירות מס הכנסה לפי סעיפים 220(5), 216(5) ו-218 לפקודת מס הכנסה. עבירות סחיטה באיומים לפי סעיף 418 רישא וסיפא לחוק, קשירת קשר לפשע וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות – עבירות לפי סעיפים 449(א)(1) לחוק ו-415 סיפא לחוק, הדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק, תקיפת סתם – עבירה לפי סעיפים 378+379 לחוק, סחיטה בכוח לפי סעיף 427(א) סיפא לחוק, גניבה בנסיבות מיוחדות – עבירה לפי סעיף 383 + 384א(ב) לחוק, היזק בזדון – עבירה לפי סעיף 452 לחוק, איסור הלבנת הון לפי סעיף 3(א) לחוק איסור הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד. 2. הואיל ולא הייתה מחלוקת, כי העבירות נשוא האישום השני עד האישום השישי לא מקימות עילת מעצר בהתאם לסעיף 21 לחסד"פ, הוסכם שהצדדים יתמקדו בטיעוניהם בדבר קיומן של ראיות לכאורה או העדר קיומן בעבירות נשוא האישום השביעי, השמיני, התשיעי, העשירי, האחד עשר, השניים עשר, השלושה עשר, הארבעה עשר, דהיינו – מעשי הסחיטה באיומים, סחיטה בכוח, קשירת קשר לפשע, גניבה בנסיבות מחמירות, תקיפת סתם, הדחה בחקירה, היזק בזדון, הלבנת הון. 3. אישום ראשון – ביחס למשיבים 1 ו – 3 (ארגון הימורים ומשחקים אסורים) המשיבים 1 ו – 3 בין השנים 2007-2011, עסקו בהחזקה וניהול של מקומות הימורים ומשחקים אסורים, לרבות ארגונם ועריכתם הנקראים הרויאל, הקטיפה, המצדה, הממוקמים בבאר-שבע וכן במקומות הימורים אחרים ונוספים במחוז הדרום. לצורך ניהול הפעילות הנ"ל, העסיקו המשיבים 1 ו – 3 עובדים שונים כגון: קופים, מלצרים, דילרים, וביניהם אלירן צ', אשר הפעילו באופן שוטף את מועדוני ההימורים, תוך שהמשיב 1 נותן הנחיות שוטפות למשיב 3, לקופים ולעובדי המקום ומקבל דיווח שוטף מהם. בנוסף, דאגו המשיבים 1 ו – 3 למתן אשראי וריבית למהמרים בעצמם, באמצעות הקופים, לרבות עובדי המקום ואלירן צ' לצורך מימון ההימורים מצד המהמרים, וכן דאגו המשיבים 1 ו – 3 בעצמם, באמצעות הקופים, לרבות אלירן צ', לגבות את הפסדי המהמרים וחובות המהמרים שלא החזירו במועד את ההלוואות ו/או האשראי שניתנו להם לצורך השתתפותם בהימורים. עוד נטען, כי היקף ההימורים עמד על סכום שאינו פחות מ - 2,504,750 ₪, כאשר סכום היקף ההימורים במדויק אינו ידוע למאשימה. 4. אישום שביעי – סחיטה באיומים כנגד אלי א' ביחס למשיב 1 משסבר המשיב 1, כי עסקיו מהימורים עשויים להיפגע מפעילותו של א' בתחום ההימורים, נוצר קשר טלפוני בינו לבין א' בתאריך 25.07.07. במסגרת שיחה זו איים המשיב 1 על א' בפגיעה שלא כדין בגופו באומרו, בין היתר: "תגיד לי א', ממתי נהיית כזה גבר. אתה חתיכת מניאק... אתה בא לאנשים מהמועדון שלי מציע להם 30%... בואו תעבדו אצלי, טקסס, הולדן... איפה אתה רוצה להגיע יה מניאק... מה אתה רוצה שאני אקלף לך את העור..." הכל כדי להניאו מלהתחרות בעסקי ההימורים של המשיב 1. לשיטת המבקשת, התשתית הראייתית הינה כדלקמן: א. הודעתו של אלי א' מיום 08.02.2012 שעה 13:04 עמ' 1 מוסר העד, כי מכיר את המשיב 1, שיש לו מועדון הקטיפה וכן בנק לפריטת שיקים. בהמשך מוסר העד, כי למשיב 1 כלוב של טקסס הולדן המצוי ליד פפא מישל בעיר באר-שבע, שם היה נוהג להמר. עוד מאשר העד בעמ' 3, שורה 65, את השיחות עם המשיב 1 אותן שיחות אשר הוכחשו על ידי המשיב 1 ואשר סירב לזהות את קולו באותן שיחות. עוד נטען על ידי המבקשת, כי חיזוק למהות המניע לסחיטה עולה מדברי העד בעמ' 4, שורה 118: "יש מקומות שאני מהמר בהם ואנשים פונים אליי מציעים לי להיכנס כשותף." עוד נטען, כי העד קושר את המשיבים 1 ו-3 למועדוני ההימורים אותם מנהלים. הודעתו של א' מיום מיום 14.02.2010 שעה 12:00 (באותה עת העד נחקר במסגרת תיק ארגון הפשיעה של חגי זגורי). ב. שיחה מספר 24004 מתוך האזנת סתר 34748-2008 מיום 23.11.08, שהתקיימה בין זכריה אדרי אשר הואשם בתיק ארגון הפשיעה של חגי זגורי, לבין העד אלי א' (להלן: "העד"). שיחה ממנה לשיטת המבקשת ניתן ללמוד, כי העד אינו רק מהמר אלא מנהל מועדוני הימורים; ג. שיחות מספר 495 ו-530 מתוך האזנת הסתר מספר 32862 בין העד לבין משיב 1 וכן בין המשיב 1 לבין - המשיב 3, אשר מתוודה בפניו על הסחיטה האמורה בעובדות האישום השביעי; ד. גרסת המשיב 1 בהודעתו מיום 14.02.2012 שעה 13:00, עמ' 16. המשיב טען שאינו מזהה את קולו בהאזנת הסתר שהוצגה בפניו, וזאת בניגוד לזיהוי שנעשה על ידי המשקלטים, הן על ידי עדים אחרים, לרבות כאשר המשיב משוחח עם אימו ומזוהה על פי שמו; 5. אישום שמיני – סחיטה באיומים כנגד יוסי א' ביחס למשיבים 1 ו - 2 א. מן החייבים כלפי המשיב 1, במסגרת היותו בעל הצי'ינג' בו נוהלה פעילות ניכיון השיקים הינו יוסי א' (להלן: "החייב"). סכום חובו של החייב כלפי המשיב 1 הגיע כדי מאות אלפי ₪. ב. משבושש החייב לפרוע את חובו כלפי המשיב 1, נוצר קשר טלפוני ביניהם ובין החייב והמשיב 2 אשר שימש כגובה החוב, במסגרת היותו עובד בציינג', במספר שיחות טלפוניות שהתקיימו בחודשים יוני עד נובמבר 2011, וזאת במטרה להניא את החייב לפרוע את חובו תוך איום בפגיעה בחייו ובאימו והטלת אימה ופחד מצד המשיבים 1 ו-2. ג. באחת השיחות שהתקיימו בין המשיב 1 לבין החייב, איים המשיב 1 על החייב, כי במידה והחוב לא ייפרע יפגע בו ובאימו באומרו בין היתר, "מה ייגמר? אימא שלך תיגמר יה בן זונה... לך כוס אמק יה מניאק אל תתעסק איתי בן זונה..." כל זאת על רקע העובדה שהשייק של החייב חזר. בשיחה נוספת איים באומרו "אתה הרגת את אימא שלך, הרגת את הבת שלך, הרגת את כולם, הרגת." בשיחה נוספת שהתקיימה בין המשיב 2 לבין החייב, איים המשיב 2 על החייב במידה והחוב לא ייפרע באומרו, "תשמע יוסי, אתה משחק משחקים עם האנשים הלא נכונים... אתה רוצה בכוח שיתנהגו אליך לא יפה, שיראו אותך ברחוב וישברו לך עצם עצם בגוף, זה מה שאתה רוצה?..." בשיחה נוספת באומרו "תקשיב לי טוב יה חתיכת מזדיין, אני אבוא ואני יוריד לך את הראש מהמקום... תקשיב אני מפקיד את השיקים היום ואוי ואבוי לחיים שלך אם זה חוזר יה חתיכת בן זונה הפעם אני יראה לך מאיפה משתין הדג". בשיחה נוספת באומרו, "יוסי אם אתה יודע? בוא נלך לזזה ונגיד לו מה זה עשר יום מיום שנתת. מה שהוא יגיד. מאור תיזהר שלא תלך אליו ותזכור לו מיום חמישי שעבר, תקבל פצצה לתוך הפנים." לשיטת ב"כ המבקשת התשתית הראייתית נסמכת על: א. הודעתו של יוסי א' מיום 06.02.2012, במסגרתה מפרט את סיבות המעשה ועובדות האישום וכן מזהה את קולו בשיחות שהתקיימו עם המשיב 1. עוד מאשר יוסי א' בהודעתו, ששילם את חובו. ב. מזכר של החוקר יורם ממוס מיום 07.02.2012 בצירוף כרטוסי הצ'יינג' לגבי שיקים של יוסי א' הקיימים בצ'יינג'; ג. האזנות סתר שיחה מספר 7634, האזנה 50618/2010 מיום 04.08.2011, בין המשיב 1 לבין יוסי א'. "זזה – מה קורה יוסי? יוסי – מה המצב זזה? בעזרת השם ייגמר היום. יוסי – אני בא, לבוא אליך איפה שאתה רוצה תראה יש כבר את האישור לכסף גם רשמתי שייק על השם שלכם – ברכת "טוב" על השם שלכם, אמרתי למאור על 90,000, זה יכסה לך את הכל זזה... בהמשך האזנה נוספת מיום 05.07.2011 בין המשיב 2 לבין יוסי א' והאזנות נוספות כמצוין בתמליל האזנות. בהמשך – האזנה נוספת בין המשיב 1 ליוסי א', שוב עולה סוגיית החוב שלא נפרע במלואו: "זזה - אתה הרגת את אימא שלך, הרגת את הבת שלך, הרגת את כולם. יוסי – לא, לא, אני לא ישקר אותך. זזה – מתי הכסף?" ד. גרסת המשיב 1 מיום 04.02.2012 – המשיב שוב מסר שאינו מזהה את הדוברים בשיחות בהן היה שותף. 6. האישום האחד עשר – קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ביחס למשיב 1 ורעייתו, הגב' שרית צ' (נאשמת מספר 4 בכתב האישום שכנגדה לא הוגשה בקשה למעצר) א. ברכה טוב בע"מ, הינה חברה ישראלית שהתאגדה ברשם החברות ועיסוקה בניכיון שיקים כנגד עמלות ניכיון (להלן – הצ'יינג' ו/או עסק למתן שירותי מטבע). ב. על פי העובדות מיוחס, כי המשיב 1 והנאשמת 4 קשרו קשר לביצוע פשע שהינו קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, קבלת רישיון ורישום התאגיד כנותן שירותי מטבע על סמך טענת הכזב, לפיה נושאת המשרה והתאגיד הינה נאשמת 4, וזאת חרף העובדה שהלכה למעשה נושא המשרה ותאגיד הינו המשיב 1 בלבד, וכל תפקידה של נאשמת 4 היה להוות "אשת קש" בתאגיד, הן על מנת להסוות ולהסתיר את השליטה ו/או הניהול ו/או הבעלות של המשיב 1 בצ'יינג. לשם כך בתאריך 12.05.2010, מלאה הנאשמת 4 טפסי רישום והצהירה, כי היא נושאת המשרה/בעלת השליטה המנהלת כללית בצ'יינג' ובהתאם לכך קיבלו בצוותא חדא זכות ו/או טובת הנאה בדמות רישיון ברישום הצ'יינג' על סמך טענה כוזבת. הנסיבות המחמירות הן מהות המרמה, הפרת האמון. ביחס לאישום זה הצדדים לא טענו בדבר התשתית הראייתית. 7. אישום שניים עשר הדחה בחקירה, תקיפת סתם, סחיטה באיומים, סחיטה בכוח, גניבה בנסיבות מיוחדות, היזק בזדון ביחס למשיבים 1 ו – 3 א. בחודש מאי 2011, רכש נתנאל דעי (להלן: "החייב") לצורך העסק החדש שבכוונתו היה להקים בבאר-שבע, בתחום הקייטרינג, ציוד הדרוש להפעלת העסק מאיציק ד' (להלן: "איציק" שבבעלותו עסק שנקרא "א. ד' נירוסטה". סכום הציוד עמד ע"ס 56,000 ₪. ב. החייב שברשותו היה רק 8,000 ₪ במזומן, ביקש מאיציק ביחס ליתרת החוב פריסת החוב בתשלומים. בתגובה לפנייה זו מצד החייב, דאג איציק להביא בפגישתו עם החייב את המשיב 3 אשר ציין בפני החייב באותו מעמד, כי אינו מכיר אותו, וכי התשלום ייעשה רק במזומן. ג. החייב, אשר היה מודע לדבר העובדה, כי מוכרח הוא להשיג את הציוד להפעלת העסק, ניסה לשכנע את איציק, כי יינתן לו פריסת יתרת החוב בתשלומים. איציק בתגובה דאג להביא לפגישתו עם החייב, במסגרתה כבר נכח המשיב 3, את המשיבים 1 ו – 2. ד. המשיב 3 ציין בפני החייב, כי משיב 1 הוא הבוס, כאשר משיב 1 מצידו ציין בפני החייב כי פריסת החוב כרוכה בריביות אותן יש לשלם ישירות לצ'יינג', וכי על החייב להותיר בידי איציק שיקים על שם א. ד' ללא המותב בלבד על מנת שמשיב 1 יוכל לפרוע אותם, שכן המשיב 1 משלם את הכסף במזומן לאיציק כנגד אותם שיקים. בהתאם לסיכום באותו מעמד, העביר החייב לידי איציק 8,000 ₪ במזומן ואת יתרת החוב בשיקים. ה. במחצית השנייה של שנת 2011, החל החייב בפיגור בתשלום אחר השיק הראשון. בשל כך, הגיע המשיב 3 לחייב, בשעות הבוקר, בידיעתו ובהתאם להנחייתו של המשיב 1, העיף את המחבת שהיה מצוי על הגז לעבר הרצפה ואיים על החייב בפגיעה שלא כדין בגופו, בפרנסתו, תוך שהוא מטיל אימה במטרה שהחייב יפרע את חובו, באומרו בין היתר: "תגיד לי, אתה רוצה שאני יגרום לך להפסיק לנשום? מה הסיפור למה אתה לא עומד בהתחייבויות... אני אסגור לך את העסק... לא אתן לך לעבוד... יש פה עוד עשרה קייטרינג כולם משלמים בזמן וגם אתה תשלם בזמן". ו. בהמשך לאמור לעיל, החייב אשר ניסה לצאת ממשרדו, נדחף בכוח על ידי המשיב 3, בידיעתו ובהתאם להנחייתו של המשיב 1, אשר הושיבו בכוח על הכיסא תוך שהוא ממשיך לאיים באומרו "תגיד אם אתה רוצה שהילדים שלך ימשיכו לנשום היום, או שאתה מביא את הכסף עכשיו, או שאין לך עסק... אתה פוגע לנו בפרנסה נפגע לך במשפחה... אנחנו תיכף באים לקחת את כל הציוד שלנו." לאחר מכן, המשיב 3 עזב את המקום. ז. לאחר מכן ובאותו יום, הגיע משיב 1, אל החייב, תוך שהוא מאיים בפגיעה שלא כדין במטרה להניעו לפרוע את חובו באומרו כי כדאי לחייב לפתור את העניין לפני שהמשיב 3 יגיע לבוא ולקחת דברים שלא רק שלהם, וכי הציוד לא יכסה את החוב המגיע להם, וכי כדאי לחייב לשלם למשיב 3 את הכסף, וכי הם לא באים "לשחק". המשיב 1 עזב את המקום. ח. בצהרי אותו יום, ולאחר שמשיב 1 עזב את המקום, הגיע לחייב משיב 3, אלי ד' ואיציק ד' ועוד מספר סבלים שזהותם אינה ידועה למאשימה, בידיעתו ובהתאם להנחייתו של המשיב 1, מלווים במשאיות לשם העמסת הציוד והסחורה בעסקו של החייב אשר שוויה עמד על 800,000 ₪. ט. בהמשך למתואר לעיל, משיב 3 שהה יחד עם החייב במשרדו, תוך שהחייב מנסה לדבר אל ליבו. אולם, המשיב 3 אמר בתגובה "שום דבר כרגע לא יעזור, אנחנו צריכים לקחת עמלות והוצאות על כל הנזק שנגרם..." באחד מהשלבים שניסה החייב לצאת ממשרדו, עמד אדם, שזהותו אינה ידועה למאשימה, בפתח הדלת ואמר לחייב, כי לא כדאי לו לצאת מחוץ למשרדו. י. לאחר שהסתיימה העמסת הציוד, נכנס המשיב 3 למשרדו של החייב פעם נוספת, בהתאם להנחייתו של המשיב 1, מצויד בפנקס, תוך שהוא דורש מהחייב למלא לו חשבונית על מנת ליצור מצג כוזב לפיו הציוד נמכר. בשל סירובו של החייב לעשות כן, נטל המשיב 3 טלפון נייד, הצמיד אותו לראשו של החייב ולאחר מכן הטיח את הטלפון בראשו של החייב, דבר שהביא לשבירת הטלפון הנייד, תוך שהמשיב 3 מכה את החייב בראשו, וכן המשיך לאיים על החייב באומרו: "עוד טלפון אחד שאתה מרים, הבוקס הבא יהיה לילדים שלך ומפה אנחנו הולכים אליך הביתה." החייב בתגובה נותר מרותק לכיסאו בשל פחדיו מהמשיב 3, כי במידה ויגיש תלונה - יסתבך. לטענת המבקשת, התשתית הראייתית נסמכת בעיקר על: א. הודעותיו של המתלונן נתנאל דיעי מיום 05.02.2012; 07.07.2011; 07.02.2012; 16.02.2012. ב"כ המבקשת הפנה להודעת המתלונן מיום 05.02.2012 שעה 13:22, שם מגולל העד את כל סיפור המעשה, כמפורט בעובדות אישום מספר שניים עשר הנ"ל. ביחס למשיב 1 מציין המתלונן, החל מעמ' 4 שורה 116, כי לא הזכיר את המשיב 1 ומשיב 3 בהודעתו מיום 07.07.2011, מפחד, וזה היה סילוף של האמת. עוד הבהיר, כי נגנב ממנו 800,000 ₪ כנגד חוב שהסתכם ב-60,000 ₪. גם לשאלת החוקר בעמ' 6 שורה 192 – ש: "כשזזה דיבר איתך בשני המפגשים ביניכם, איך היה הטון של הדיבור שלו?" ת: "הבחור רגוע, אבל הוא אמר משפטים שאין להם שתי פנים, אני לא שוכח את המשפט שהוא אמר לי ש"הללי לא בא לשחק". אחרי שראיתי מה שהם עשו בעסק שלי לאור יום מול עדים, לא חשבתי ומצאתי לנכון לסכן אותי או את משפחתי מאנשים שלא מפחדים מהחוק". המתלונן אישר את השיחות שנקלטו בהאזנת הסתר שהתקיימו בינו לבין המשיבים 1 ו – 2 כדוברים עימו. כמו כן, זיהה חלק מהציוד שנלקח מעסקו, לדוגמה מכונת קפה, כיריים חשמליות שנתפסו במועדון הקטיפה ששייך למשיב 1. ב. הודעה תומכת בהודעת המתלונן הינה הודעת אביו של המתלונן - מאיר, כך בעמ' 1 שורה 11, לפיה התבקש על ידי בנו לארגן כסף אחרת כל הסיפור יתפוצץ. עוד מוסר אביו, כי קיבל הודעתSMS מכלתו לפיה "איפה אתה לא עונה הורגים אתה בן שלך הרסו לו את העסק". ג. הודעתו של משה לוי מיום 07.02.2012. כזכור על פי הודעותיו של המתלונן, משה לוי נכח באירוע. משה לוי בהודעתו מוסר, כי עבר בכיוון העסק של המתלונן וראה שמפנים ציוד מהעסק... המתלונן היה בפאניקה. המתלונן ביקש ממשה לוי על פי גרסתו של האחרון, כי יעזוב את המקום בשל העובדה שמאיימים עליו והמדובר בזזה ועמוס הללי. ד. לטענת המבקשת, המשיב 1 היה שותף מלא למעשים שהתרחשו ונעשו בהתאם להנחיותיו והדבר אף נתמך בהאזנות הסתר, ועל כן אין נפקות לכך שהמשיב 1 לא נכח פיזית בכל האירועים. לעניין זה מפנה ב"כ המבקשת לשיחות האזנות הסתר מיום 05.07.2011 בין משיב 1 למשיב 3, וכן מאותו יום בין המשיב 1 למתלונן, וכן מיום 10.07.2011 בין המשיב 1 למתלונן וכן מיום 27.06.2011 בין משיב 2 למתלונן, וכן מיום 23.06.2011 בין משיב 2 למשיב 3 וכן מיום 27.06.2011 בין משיב 2 לאיציק ד'. כך לדוגמה – שיחה 3426 בין המשיב 1 למשיב 3 עמוס: עכשיו... מה הם לוקחים את הציוד?... זזה: טוב אחי. עמוס: תעמיס את הכל. זזה: הם מעמיסים כבר. שיחה מספר 4639 – מספר ימים לאחר מכן משיב 1 משוחח על אותו מקרה שמתרחש. שיחה מספר 3446 – משיב 1 אומר למתלונן מה הוחלט על ידו בעניין החוב, כאשר המתלונן מצידו מנסה לארגן את הכסף. שיחה מספר 3956 בין המתלונן למשיב 1 אשר מציין בפניו, כי נלקח ממנו ציוד מעבר לחוב המקורי. שיחה מספר 766 מיום 27.06.2011 בין משיב 2 לבין המתלונן: "מאור: מה עושים, נתי מה עושים. אני פשוט מתחיל לראות בעיות אתה מבין. אם אתה חושב שאני יחכה לך שבוע..." משיב 2 אומר למתלונן, כי לא בא לו לשלוח טנדר שיעמיס לו את כל המסעדה, וכי בכוח מכריח אותו לעשות זאת. 8. אישום ארבעה עשר - בתמצית – הלבנת הון ביחס למשיבים 1 ו - 3 א. עבירות של ארגון הימורים ומשחקים אסורים, החזקה וניהול מקומות אסורים, מהוות עבירות מקור לפי חוק איסור הלבנת הון. ב. המשיבים 1 ו–3 לבדם, באמצעות הקופים ועובדי המקום כמפורט באישום הראשון, לרבות אחרים שזהותם אינה ידועה למאשימה, ביצעו פעולות שונות ברכוש אסור שמקורו במישרין או בעקיפין בעבירה במטרה להסתיר או להסוות את מקורו של הרכוש האסור, את זהות בעלי הזכויות בו, את מיקומו, את תנועותיו או עשיית פעולה בו – בכך שנהגו להלבין את כספי ההימורים אצל נותן שירותי מטבע - הציינג' ברכת טוב בע"מ. הפקדת השיקים שמקורם בהימורים נעשה בציינג' במסגרתו נפתחו כרטיסי לקוח על שם המפקידים ואשר הציגו מצג כוזב לפיו המדובר בעסקאות ניכיון תמימות, כמפורט בטבלה המצורפת לאישום. לשיטת ב"כ המבקשת, התשתית הראייתית נשענת על שלושה סוגים של הלבנת הון – הראשון נעוץ בכך שהכספים שמקורם בעבירות מקור – הימורים, חדרו לתוך המערכת הפיננסית של הציינג', ולעניין זה קיימות הודעותיו של שלמי שורקי, שבעצם כאשר מציגים בפניו נתוני דטה בס של המערכת הפיננסית של הציינג', אותו שלמי מצביע על אותם שיקים ספציפיים שמקורם בהימורים. הודעה נוספת של רמי קדוש שהיה אחד מהקופים של מועדוני ההימורים ומסר שהפעילות העסקית נעשתה אך ורק באמצעות תשלום של שיקים וכאשר מציגים לו את נתוני הדטה, מאשר שאלו שיקים של הימורים. סוג שני של הלבנת הון – בהסתמך על החלטה של בית המשפט המחוזי באר-שבע במסגרת ת"פ 6596-04-11, שעסק בשאלה מה הזיקה המשפטית בין מי שמנהלים מועדוני הימורים מחד, לבין עבירת הלבנת הון מאידך. סוג שלישי היא בעצם הלבנת הון באמצעות נכסים. 9. טיעוני ב"כ המבקשת בדבר עילת המעצר נטען על ידי ב"כ המבקשת, כי כנגד המשיבים קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(ב) לחסד"פ, שכן קיים יסוד סביר לחשש ששחרור המשיבים יוביל להמשך ביצוע עבירות. כך לדוגמה המשיב 1 מזה חמש שנים מפעיל מועדוני הימורים, המשטרה פשטה על עסקיו, אך המשיב 1 בכל פעם התארגן מחדש והמשיך בשלו. באשר לחשש שהמשיבים יסכנו את ביטחון הציבור – נטען, כי המשיבים במעשיהם הטילו אימה על קורבנותיהם בצורה קשה ביותר, ולא היססו לאיים עליהם פעם אחר פעם לשם גביית חובותיהם, ובאחד הפעמים לא הסתפקו באיומים מילוליים בלבד. עוד נטען, כי קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחסד"פ, שכן קיים יסוד סביר לחשש, כי אם ישוחררו המשיבים, ינסו לשבש הליכי משפט, כך לדוגמה המשיב 1 הפעיל "אנשי קש" שונים בתקופות שונות, על מנת שישמשו כיסוי לפעילותו העבריינית. המשיב 3 דאג לאיים על החייב אותו סחט באיומים, כי אם יתלונן ייפגע. באשר לעבר הפלילי טען ב"כ המבקשת, כי לחובת המשיב 1 עבר פלילי הכולל איומים, החזקת סכין, ניסיון לרצח, במסגרתו נידון לעשר שנות מאסר, החזקת סכין שלא כדין, החזקת סם לצריכה עצמית, בריחה ממשמורת חוקית, הדחה בחקירה, הזיק לרכוש, תקיפת סתם, תקיפה באיומים, גניבת רכב, שבל"ר. ביחס למשיב 3 נטען, כי לחובתו הרשעה בעבירה של גניבה בידי מעביד, סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. עוד נטען על ידי ב"כ המבקשת, כי בעניינם של המשיבים לא מתקיימת רק אחת מהעילות הנ"ל, אלא כולן, וזאת בנוסף לעילת מעצר פסיקתית על פי הלכת רוסלן, פרנקל בבש"פ 5431/98, הואיל וענייננו בעבירות מתוחכמות שבוצעו באופן שיטתי, בהיקף ניכר, תוך שימוש ב"אנשי קש", ותוך העסקת עובדים במועדונים. על רקע המתואר לעיל לטענת ב"כ המבקשת, בעניינם של המשיבים אין שום חלופה שיכולה להשיג את מטרות המעצר. גם אילו דובר בתיק כלכלי גרידא, יש מקום להורות על מעצרו של המשיב 1, לאור שילוב עילות המעצר השונות בעניינו, כי גם אם ישוחרר למעצר בית, עדיין יוכל להמשיך בפעילותו העבריינית מרחוק. על כן, עתר ב"כ המבקשת להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם. טיעוני ב"כ המשיב 1 ו-3 לגישת ב"כ המשיבים, לא קיימות ראיות לכאורה, ואם כן – הן בעוצמה נמוכה שלא מצ'ות המשך מעצרם, ויש לשחררם כנגד תנאי ערובה שיבטיחו את התייצבותם למשפט. טיעוני ב"כ המשיב 1 (סחיטה באיומים – 3 עבירות, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, הלבנת הון, העבירות לפי פקודת מס הכנסה, עבירות הימורים) 10. ביחס לאישום השביעי – סחיטה באיומים כלפי המתלונן אלי א', טוענת ב"כ המשיב כי לא קיימות ראיות לכאורה בעבירה של סחיטה באיומים, ואם כן, המעשה מגבש לכל היותר עבירה של איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין. המדובר בשיחה טלפונית שהתקיימה בשנת 2007, בה נשמע לכאורה המשיב במסגרת האזנת סתר אומר לא' "מה, אתה רוצה שאני אקלף לך את העור?" עוד נטען כי המדינה מסיקה משיחה שהתקיימה בין אדם בשם אדרי (להלן: "אדרי") לבין אלי א', ממנה עולה לכאורה שאלי א' מנהל מועדוני הימורים, ועל כן היה למשיב מניע לפנות בדברי איום כלפיו כדי להניאו מלהתחרות בעסקיו. לשיטת ב"כ המשיב, מדובר בקונסטרוקציה משפטית רעועה, וביתר שאת, כאשר א' בחקירתו הכחיש שיש בבעלותו מועדוני הימורים או שהוא מנהל מועדוני הימורים. עוד לטענת הסנגורית, לכאורה הדברים נאמרו בשנת 2007, ומאז חלפו חמש שנים, ושערה משערותיו של א' לא נשרה. ביחס לאישום השמיני – ב"כ המשיב לא חלקה על האמירות המצוטטות בעובדות כתב האישום ואשר נקלטו בהאזנת הסתר, אולם לגישתה מדובר באמירות שלא מגבשות מעשה של סחיטה באיומים, אלא כוונת הדברים הייתה כי יוסי א' (להלן: "המתלונן") נדרש לשלם חוב שאינו במחלוקת לעסק הצ'יינג' ששייך לרעייתו של המשיב. עוד נטען, כי המתלונן עצמו בחקירתו, תחילה אמר לחוקריו, גם לאחר שהשמיעו לו את השיחות: "אני לא יודע אם לקרוא לזה איומים. זה יותר קללות". עוד לטענת ב"כ המשיב, רק לאחר שהחוקרים לוחצים ולוחצים אז המתלונן אומר: "כן, יש הפעלת לחץ, איום אני לא יגיד שלא". עוד נטען, כי המשיב 1 היה לו אינטרס שעסק רעייתו יתנהל באווירה טובה מול הלקוחות ותימוכין לכך ניתן למצוא בהאזנת הסתר במסגרת שיחה שהתנהלה בין המשיב 1 לבין מאור רבו (המשיב 2), ששימש כעובד בעסק הצ'יינג' של רעייתו של המשיב 1 (להלן: "מאור"). להלן ציטוטים מהשיחה: "עשרים אלף פעם אחי, לאיפה אתה רוצה להגיע למה הלכלוכים האלה, מה השטויות האלה... לא מתאים לי שאני אסתבך ולא מתאים לי שאף אחד יסתבך בשביל כסף". וממשיך ומטיח במשיב 2: "ההתנהגות שלך לא מתאימה למקום הזה". מתוכן שיחה זו מבקשת הסנגורית להדגיש כי דווקא המשיב 1 הוא זה שממתן את הנימה בה פונה העובד שלו ללקוחות, ומתרה בו לבל יאיים עליהם, וביתר שאת, לשיטת הסנגורית, אין לזקוף את האמירות שנאמרו על-ידי מאור לחובת המשיב 1. עוד נטען כי בין המשיב 1 למתלונן מכלל השיחות שהתקיימו רק שתי שיחות בלבד התקיימו בין המשיב 1 למתלונן, בגינן נחקר המשיב ומסר גרסה, לפיה המתלונן חב כסף לעסק רעייתו, עובדה שאישר אותה המתלונן, ובסופו של יום המתלונן שילם את חובו. עוד נטען, כי גרסת המשיב לא נבדקה על-ידי החוקרים מול המתלונן. עוד נטען, כי לא נערך עימות על אף שהמשיב חזר ודרש לערוך עימות עם המתלונן כדי להפריך את טענת הסחיטה באיומים, ועל כן, לשיטת הסנגורית, אין בפניות המשיב למתלונן כדי להוות מעשה של סחיטה באיומים, אלא גביית חוב לגיטימית. באשר לאישום מס' שתים-עשרה (סחיטה באיומים, בכוח, גניבה בנסיבות מיוחדות, היזק בזדון, הדחה בחקירה, תקיפה סתם) – לשיטת ב"כ המשיב לא קיימות כלל ראיות לכאורה לחובת המשיב בנוגע למעשים המפורטים בעובדות כתב האישום, הואיל ובין המועדים 6.7.11 לבין 8.7.11, דהיינו מועד ביצוע העבירות לכאורה, שהה המשיב בחו"ל. לעניין זה הפנתה ב"כ המשיב לאישור ממשרד הפנים בדבר מועדי יציאתו וחזרתו של המשיב את גבולות הארץ. פועל יוצא של המסמך הרשמי הינו שלא יכול היה להיות במקום עסקו של המתלונן, כפי שהמתלונן מסר בהודעתו מיום 7.7.11 לפיה באותו יום – אחר הצהריים – הגיעו אנשים שונים לבית העסק שלו, ו"רוקנו" את העסק מתכולתו, באמצעות משאית ומנוף: "המשיב הגיע בשעה 8:30 בבוקר..." על רקע האמור לעיל, מלינה ב"כ המשיב על רשויות החקירה, בכך שבמסגרת החקירה בוצעו אלפי פעולות חקירה, ויחד עם זאת, רשויות החקירה לא טרחו ולא פנו למשרד הפנים על-מנת לקבל הנתונים בדבר מועדי יציאתו וחזרתו של המשיב לארץ, ביחס ליום 7.7.11. עוד לעניין זה נטען שדווקא מהאזנות הסתר ניתן ללמוד כי המשיב אכן היה בחו"ל, ולעניין זה הפנתה הסנגורית להאזנות מיום 6.7.11, שם מתנהלת שיחה בין מאור לבין העובד החדש, בשם ערן וקנין, בבית עסקה (הציי'נג') של רעייתו של המשיב 1, ממנה עולה כי ערן אומר "זזה טס לחו"ל". עוד נטען כי קיימים מחדלי חקירה בכך שהמשטרה לא טרחה לחקור דמות שמהווה ציר מרכזי (איציק ד') בעדות המתלונן נתנאל דיעי, שחב לו. עוד נטען כי המשטרה לא טרחה לגבות עדות מהטבח בשם כהן, שעבד בעסקו של המתלונן, אלא הסתפקה בשיחת טלפון שתועדה בזכ"ד, לפיו הטבח הכחיש את האירוע שתיאר המתלונן בהודעתו. באשר לטבח הנוסף, המשטרה כלל לא טרחה לחקור או להתקשר אליו. עוד נטען כי עד התביעה משה לוי כלל לא טען בחקירתו כי ראה את המשיב 1 או את המשיב 3 במקום עסקו של המתלונן, כפי שציין התובע בטיעוניו, אלא מסר, כי שמע, כי אנשים שבאו לפנות את העסק שייכים לבחור בשם זזה. ביחס לאישום בדבר הלבנת הון וניהול משחקי הימורים – נטען כי חלק מהנחקרים (בעלי השיקים שחזרו – לטענת המאשימה – למערכת הצ'יינג') אישרו כי קיבלו כסף תמורת השיקים לאחר ניכיון עמלה. לעניין זה מפנה הסנגורית להודעותיהם של שלמה שורקי, אלון כהן ורמי קדוש. ב"כ המשיב עותרת לקבוע שהמבקשת לא הניחה תשתית ראייתית לחובת המשיב. עוד טוענת כי מדובר במעשים שלכאורה חלקם התבצע לפני חמש שנים (תלונת א'), וחלקם ביולי 2011 – נתון זה מעיד, לשיטת הסנגורית, על היעדר מסוכנות מצד המשיב. על כן עותרת הסנגורית להורות על שחרורו של המשיב בתנאים שיבטיחו התייצבותו למשפטו, ולחלופין – לבחון חלופת מעצר באמצעות תסקיר שירות המבחן. טיעוני ב"כ המשיב 3 (למשיב זה מיוחסים האישומים הראשון, השנים-עשר והארבעה-עשר) לשיטת ב"כ המשיב, לא קיימות ראיות לכאורה לחובת המשיב, בשים לב כי עיקר ראיות המבקשת נשענות על הודעת נתנאל דיעי (להלן: "המתלונן"). לטענת הסנגור, בהודעות המתלונן קיימות סתירות פנימיות מהותיות. לעניין זה הפנה הסנגור להודעות המתלונן מיום 7.7.11, וכן מיום 5.2.12 וכן מיום 07.02.2012 וכן מיום 16.02.2012. עוד לטענת הסנגור, הודעות המתלונן נסתרות הן על-ידי נתונים אובייקטיביים דוגמת האזנות סתר, והן על-ידי הודעות אחרות של נחקרים אחרים. עוד נטען כי קיימים מחדלי חקירה. לדוגמא, איציק ד' שמוזכר על-ידי המתלונן כדמות מרכזית בפרשייה – כלל לא נחקר על-ידי המשטרה. הסנגור הפנה בטיעוניו הארוכים בדיון למספר רב של נקודות שלשיטתו מכרסמות באופן מהותי בגרסת המתלונן. עוד לשיטת הסנגור אין מחלוקת כי: המתלונן רכש מאיציק ד' (להלן: "איציק") ציוד הסעדה בסך 56,000 ₪. בעסקה היו מעורבים המשיבים 1 ו-3. איציק קיבל 4 שיקים דחויים ושיק ביטחון מהמתלונן. המשיב 3 היה ערב לאותם שיקים כלפי הציי'נג' ששייך לרעייתו של המשיב 1, הואיל והוא חברו של איציק. המתלונן לא עמד בהתחייבויותיו והשיקים חזרו. איציק הגיע עם משאיות לעסק של המתלונן והעמיס ציוד מהמקום. המשיב 3 נכח במקום בשלב העמסת הציוד. לגישת ב"כ המשיב 3, השאלה המרכזית הינה האם הציוד נלקח מבית עסקו של המתלונן בהסכמה וכנגד תמורה כספית ששולמה על-ידי איציק ד' בסך 100,000 ₪ כפי שטען בנו של איציק ד' – אלי ד' (להלן: "אלי"), או שמא כתוצאה מסחיטה באיומים וסחיטה בכוח ותקיפה כטענת המאשימה. לעניין זה טוען הסנגור כי כלל הראיות מעידות שהציוד מעסקו של המתלונן נלקח במסגרת עסקית בין המתלונן לבין איציק ד'. לעניין זה הפנה ב"כ המשיב בטיעוניו לשורה ארוכה של אמירות של הנחקרים, מהן ניתן ללמוד כי מדובר בפעילות עסקית גרידא. עוד הפנה הסנגור לחלק מהשיחות שהיו בהאזנת סתר. לדוגמה, שיחה מספר 3956 מיום 10.07.2011, שהתקיימה מספר ימים לאחר לקיחת הציוד בין המתלונן לבין המשיב 1, במסגרתה אומר המתלונן, כי לקחו ציוד ששוויו יותר מהחוב שחב לאיציק ד'. שיחה נוספת התקיימה בין המתלונן לבין המשיבים 1 ו – 3 במסגרתה אמר המתלונן: "איציק ד' לקח יותר ממה שהגיע לו." לעניין זה מדגיש הסנגור, כי המתלונן לא שיתף את חוקריו בשיחות ובפגישות עם המשיבים, ורק לאחר שהחוקרים הטיחו בו את הדברים הואיל והדברים עולים מהאזנות הסתר, אישר המתלונן את קיום השיחות והמפגשים. לטענתו, חלף זמן ועל כן שכח לספר זאת. עוד לטענת הסנגור, גרסת המתלונן לא עקבית ושקרית, הואיל ומסר פרטים בחקירתו הראשונה מיום 07.07.2011, שחזר בהם בחקירותיו המאוחרות. לדוגמה, בחקירתו הראשונה אמר שבשעות הבוקר משיצא מביתו, מצא חתול שחוט על שמשת רכבו. בהודעה נוספת מסר, כי שיקר בעניין זה. עוד טען הסנגור, כי המתלונן בהודעתו מיום 07.07.2011 מסר, שאיציק ד' החתימו על חשבונית בעוד בחקירתו מיום 05.02.2012, משנה את גרסתו ואומר שמי שהחתימו על החשבונית היה המשיב 3. עוד טוען הסנגור, כי המתלונן מודה ששיקר כאשר אמר ששוטרי ימ"ר ביקרו בעסקו. עוד טוען הסנגור, שהמתלונן בהודעתו מיום 07.07.2011, מסר שהגיעו ארבע משאיות להעמיס את הציוד בעוד בהודעתו מיום 05.02.2012, מסר שהגיעה משאית אחת ומנוף. עוד טוען הסנגור, כי המתלונן בהודעתו מיום 05.02.2012, טען שסיפק סלטים ובשרים למסיבת יום ההולדת של המשיב 1 שהתקיימה בתאריך 05.06.2011 בביתו בעומר, בעוד על פי הנתונים, המשיב 1 נולד בתאריך 01.09. עוד טוען הסנגור, כי המתלונן בהודעתו מיום 05.02.2012, מסר, כי המשיב 1 הגיע בתאריך 07.07.2011 בשעה 08:30 לבית עסקו טרם שהגיעו המשאיות, וכפי שהוכח בפני בית המשפט באמצעות מסמך רשמי, המשיב 1 היה בחו"ל. עוד טוען הסנגור, כי המתלונן במספר מקומות בהודעותיו, חזר וציין שאירוע לקיחת הציוד והסחיטה על ידי המשיבים, התרחש ביום הגשת התלונה, דהיינו – 07.07.2011. עוד לעניין זה טוען הסנגור, כי החומרים נשוא האזנות הסתר מעידות על התנהלות בין הצדדים לגבי אופן תשלום החוב של המתלונן ועל כן הדבר רק מחזק את גרסת המשיבים ומחליש את גרסת המתלונן. לעניין זה הפנה הסנגור לשיחה מספר 819 מיום 27.06.2011 – השיחות מלמדות שהיה משא ומתן שקדם ללקיחת הציוד בהסכמה. עוד הפנה הסנגור לעדותו של בני ביתן בעל הפיקאסו בר, שלטענתו מפריך לחלוטין את גרסת המתלונן ככל שהדברים קשורים לציוד שהמתלונן טען שראה אותו בשלב מאוחר בעסקו של המשיב 3. על רקע עדותו של בני ביתן, שוב נחקר המתלונן בהודעה מיום 16.02.2012 חזר בו ומסר שהוא לא יכול לומר בוודאות, כי זה הציוד שנלקח מבית עסקו (מכונת קפה ומוצרים אחרים). עוד מלין הסנגור על רשויות החקירה, שלא מצאו לנכון לחקור את הדמות המרכזית שמוזכרת בתלונת המתלונן – איציק ד', אביו של אלי ד', שלטענתו רכש את הציוד מהמתלונן בחזרה תמורת 100,000 ₪ על רקע קשיים פיננסיים בעסקו של המתלונן. ב"כ המשיב סבור, לאור הסתירות הרבות והמהותיות בדברי המתלונן, כי יש לקבוע שהמבקשת לא הניחה תשתית ראייתית לחובת המשיב באישום השניים-עשר. באשר לאישום בדבר הלבנת ההון – הצטרף הסנגור לטיעוני ב"כ המשיב 1. דיון והכרעה 12. באשר לאישומים הראשון והשביעי, לאחר שבחנתי את חומר הראיות ושמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית כנגד המשיבים 1 ו - 3 שעיקרה נשען על הודעותיו של העד אלי א' מיום 8.2.12. תימוכין לדברי העד, נמצא בתמליל האזנת הסתר מיום 25.7.07 וכן תמלול שיחת האזנת סתר בשיחה שהתקיימה בין המשיבים 1 ו- 3, במסגרתה מספר המשיב 1 למשיב 3 על השיחה שקיים עם העד א', דוחות חיפוש, תמלילי שיחות האזנות סתר שניתן ללמוד מהם לכאורה על הקשר של המשיבים למועדוני ההימורים הנקראים "הרויאל", "הקטיפה", "המצדה" בעיר באר-שבע. לעניין זה ראה האזנת הסתר בשיחות שהתקיימו עם עובד המקום אלירן צ', אשר הפעיל יחד עם אחרים באופן שוטף את מועדוני ההימורים, כל זאת תחת התחזות. כמו כן, קיימות דוחות תפיסה בתקופות שונות בהם נתפסו במועדונים מכונות הימורים, חוות דעת מומחה בנוגע להיות המכונות משמשות להיות משחקים אסורים. באשר לאישום השביעי שמיוחס למשיב 1 – סחיטה ואיומים כלפי אלי א' – עיקר התשתית הראייתית נשען על הודעותיו של העד. תימוכין לדבריו נמצא בתמליל האזנת הסתר כמפורט בעובדות האישום. העד אישר את השיחה עם המשיב 1. יחד עם זאת, הכחיש כי היו בבעלותו מועדוני הימורים או ניהל משחקי הימורים. בניגוד לגרסת העד, קיימת בחומר הראיות האזנת סתר שיחה מספר 24004 מיום 23.11.08, שהתקיימה בין זכריה אדרי לבין העד א'. שיחה שניתן ללמוד ממנה, כי א' אינו רק מהמר אלא מנהל מועדוני הימורים, וזאת בשים לב לאמירות, דיווח, כספים, העברות, תשלומים. מנגד כל אלה, קיימת גרסת המשיב 1 בהודעתו מיום 14.02.2012, לפיה אינו מזהה את קולו בהאזנת הסתר, וזאת בניגוד לזיהוי שנעשה על ידי המשקלטים בעמדת ההאזנה. באשר לאישום השמיני – סחיטה באיומים כלפי יוסי א' – הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית לחובת המשיב 1. עיקר התשתית הראייתית נשען על הודעת יוסי א' מיום 06.02.2012, במסגרתה מפרט את סיבות המעשה כמפורט בעובדות. כמו כן, מזהה את קולו בשיחות שהתקיימו עם המשיב 1. עוד מאשר, כי שילם את חובו למשיב 1. דברי העד נתמכים בהאזנות סתר – שיחה מספר 7634 מיום 04.08.2011 וכן האזנה נוספת מיום 05.07.2011. המשיב 1 בגרסתו לא הכחיש את קיום השיחות, אולם לטענתו הפנייה הייתה לצורך הסדרת חוב לגיטימי שחב לבית עסקו של רעייתו, ועל כן אין מחלוקת. עוד לגרסת המשיב 1, העד הינו חבר שלו ואף סייע לו רבות בעת שהיה במצוקה כלכלית ופרט עבורו שיקים דחויים, אך מעולם לא סחט אותו או איים עליו. באשר לאישום השניים עשר – לאחר שבחנתי את חומר הראיות והקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים ועיינתי בתמלילי שיחות האזנות הסתר, וכן בהודעות המתלונן נתנאל דיעי מיום 07.07.2011, 05.02.2012, 07.02.2012, 16.02.2012, וכן באמרות המשיבים 1 ו – 3, וכן במסמך הרשמי של משרד הפנים – משטרת הגבולות בדבר מועדי יציאתו וחזרתו של המשיב 1 מגבולות הארץ, הנני קובע, כי המבקשת הניחה תשתית ראייתית לכאורית, אמנם תשתית זו סובלת מקשת רחבה של ליקויים עד כדי כרסום משמעותי. סבורני, כי למרות "הקשיים" לכאורה עליהם הצביעו הסנגורים המלומדים "והכרסום" בתשתית הראייתית שלקיומה הם טוענים, הרי שקיימות ראיות לכאורה, בפרט בשים לב לשלב בו מצוי ההליך בעניינם, כאשר עסקינן בבדיקת הפוטנציאל הראייתי בלבד. הלכה ידועה, כי לצורך ההכרעה בשאלה אם יש מקום לעצור נאשם עד תום ההליכים נגדו אם לאו, יש לבחון את חומר הראיות הגולמי, טרם עיבודו במסגרת ההליך הפלילי. בשלב זה של המעצר, יש לבחון האם קיים סיכוי סביר להוכחת אשמתו של הנאשם בסיום המשפט, בהתבסס על מלוא חומר החקירה, לרבות זה התומך בעמדת הנאשם, כאשר חומר הראיות טרם עבר את "מסננת" החקירה הנגדית. לעניין זה ראה בש"פ 8087/95, זאדה נ' מדינת ישראל וכן בש"פ 6458/08, פלוני נ' מדינת ישראל. במקרה שבפניי לאחר שעיינתי שעות רבות בתמלילים ובהודעות המתלונן, קשה להתעלם מטיעוני הסנגורים המלומדים בדבר קיומן של סתירות מהותיות ופירכות לכאורה כאשר בוחנים את הפער בין הודעתו הראשונה של המתלונן מיום 07.07.2011 שעה 22:00, שלדבריו המועד בו התרחשו האירועים נשוא האישום, לבין הודעותיו המאוחרות מיום 05.02.2012, 07.02.2012, 16.02.2012, היורדות לשורש גרסתו. לעניין זה אני מפנה לטיעוני ב"כ המשיבים כמפורט לעיל. קושי זה מתעצם נוכח הראייה שהוצגה על ידי ב"כ המשיב 1 ולא נסתרה על ידי ראיות אחרות מצד המבקשת בדבר מועד התרחשות האירוע כדברי המתלונן, לבין הראיה הלכאורית, כי המשיב 1 שהה בחו"ל במועד הרלוונטי. לא מצאתי לנכון בשלב זה של בחינה לכאורית לראיות שבפניי, לקבוע מסמרות בסוגיה זו, לרבות הביקורת שהוטחה מצד הסנגורים כנגד רשויות החקירה. סוגיה זו מקומה להתלבן במסגרת ההליך העיקרי ויתכן ושם תשכיל המאשימה לספק הסבר מניח את הדעת, אשר לצד מחדלי החקירה בדבר אי בירור חלקו של איציק ד' שמהווה דמות מרכזית בהודעות המתלונן לכלל העובדות נשוא אישום זה, מכרסם עוד יותר בהודעות המתלונן. בנוסף, בחנתי את עדותו של משה לוי, ולא מצאתי כדברי התובע המלומד, כי העד מסר, כי ראה את המשיבים 1 ו – 3 בבית עסקו של המתלונן, אלא כל שאמר, כי אחרים אמרו לו שכדאי לו להתרחק מהמקום, כי אלו אנשים ששייכים לזזה ולעמוס הללי. עוד תוהה אנוכי, מדוע לא נחקרו שני הטבחים שעבדו בבית עסקו של המתלונן, כדי להשליך או על גרסות הצדדים או יחזקו את גרסת המתלונן או להפריכם. בעניין זה המשטרה הסתפקה בשיחת טלפון עם טבח בשם כהן ותוכן השיחה תועד במזכר, לפיו כהן לא מאשר את דברי המתלונן, בעוד הטבח האחר כלל לא זומן לחקירה. גם לאחר שבתיק זה התקיימו שלושה דיונים לעניין הראיות, בית המשפט לא קיבל תשובה באם איציק ד' נחקר ואם לאו. כל שנאמר - "יש תיק פתוח". כך גם כשנשאל ב"כ המבקשת מדוע האישום נשוא הדיון נוסח מבלי לציין את המועד 07.07.2011 שעולה בבירור מהודעת המתלונן במספר מקומות בחקירתו, השיב "לגבי המועדים העד בעצמו אומר שהוא אינו מדקדק ואינו זוכר את המועדים אחד לאחד ברמה מדויקת וכך גם נוסח כתב האישום. גם במסגרת ההשלמה החוקרים אמרו לו אתה טועה בתאריכים הוא אומר מפורשות ולכן כתב האישום נוסח בצורה מתאימה". באשר לאישום הארבעה עשר – לאחר שבחנתי את חומר הראיות שהונח בפניי, ועיון במסמכים הרבים הכוללים עשרות קלסרים, לרבות הטבלאות המצורפות המשקפות לכאורה את נתוני הדטה של המערכת הפיננסית של חברת "ברכה טוב בע"מ" הרשומה בבעלותה של רעייתו של המשיב 1 – הגב' שרית צ', כן רשימת השיקים (17 שיקים) שנסרקה למערכת של עסק הציי'נג', וכן בהודעותיו של שלמה שורקי שבפניו הוצגו נתוני הדטה, שדרכם מזהים את השיקים, לרבות מספרם, שנכנסו למערכת הפיננסית של הציי'נג'. אותו שלמה מצביע על אותם שיקים ספציפיים שמקורם בהימורים. עוד לעניין זה הודעתו של רמי קדוש, ששימש אחד הקופים של מועדוני ההימורים, מסר שכל הפעילות העסקית שמקורה בהימורים, נעשתה אך ורק באמצעי תשלום של שיקים. באשר לשאלה המשפטית, דהיינו – יסודות העבירה של עבירת הלבנת ההון, מקומה להתלבן בהליך העיקרי ולא בשלב בחינתן של ראיות לכאורה כנדרש על פי המבחן שנקבע בהלכת זאדה. 13. באשר לעילת המעצר – כנגד המשיבים קמה עילת מעצר מכוח סעיף 21(א)(1)(א) לחסד"פ, בשים לב לאופי העבירות המיוחסות למשיבים, וכן בשים לב למבחני הפסיקה, כי ככלל העבירה של סחיטה באיומים מעצם טבעה ואופייה, מגבשת חזקת מסוכנות, אף על פי שהמחוקק לא מנה אותה בין העבירות שחזקה כי מתקיימת לגביהן עילת המסוכנות. 14. המשיב 1 יליד 1976, לחובתו עשר הרשעות קודמות בעבירות של סחיטה באיומים, בריחה ממשמורת חוקית, תקיפת סתם, החזקת סם שלא לצריכה עצמית, איומים, החזקת נשק שלא כדין, ניסיון לרצח משנת 1999, במסגרתו נידון לעשר שנות מאסר בפועל. אמנם הרשעתו האחרונה מיום 14.04.2002 בגין עבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה מיום 04.09.1999. 15. המשיב 3 יליד 1976, לחובתו רישום פלילי ללא הרשעה בגין הפרעה לשוטר משנת 1998, וכן סיכון חיי אדם בנתיב תעבורה משנת 1990. הרשעתו האחרונה משנת 2007 בגין גניבה ממעביד – עבירה משנת 2004. 16. בהתאם למצוות המחוקק בסעיף 21 ב' לחסד"פ, הדיון יידחה לקבלת תסקיר שיבחן את רמת מסוכנותם של המשיבים וכן מסוגלות חלופה להציב גבולות להתנהגותם. 17. קובע להמשך דיון וקבלת תסקיר 30.04.2012 שעה 10:00. 18. ב"כ המשיבים ימסרו את פרטי החלופה ישירות לשירות המבחן. 19. המשיבים יישארו במעצר עד למתן החלטה אחרת ויובאו לדיון באמצעות שב"ס. 20. עותק ההחלטה יישלח לשירות המבחן. בקשת מעצרהימוריםמעצרמעצר עד תום ההליכים