חיפוש באתר רבקה הדר, עו"ד

רבקה הדר, עו"ד

נרשמ/ה כמייצג/ת בהכרעה המשפטית להלן





בית דין אזורי לעבודה בחיפה      
           
תע"א 3485-06 רקנטי יהודית נ' ההסתדרות הכללית החדשה      

בפני כב' השופטת מהא סמיר-עמאר           

נציג עובדים - מר יעקב גדיש
נציג מעבידים - מר בני זוסמן

התובעות 1. יהודית רקנטי2. ביאטריס שיפרשתיהן ע"י ב"כ עו"ד רבקה הדר           
-      
הנתבעת      הסתדרות העובדים הכללית החדשהע"י ב"כ עוה"ד אורה ברנד ואח'      

     

פתיח


עניינה של תובענה זו בשאלה - האם התובעות, אשר כיהנו בתפקידים של יו"ר ועד מחוז במסגרת ארגון העובדים הסוציאליים בהסתדרות העובדים הכללית החדשה (להלן: הנתבעת ו/או ההסתדרות - כמעסיקה), היו זכאיות לקידום נוסף בדרגה, בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי של העובדים הסוציאליים בשירות הציבורי, מיום 5.6.94 [נספח ג' לתביעה (להלן: ההסכם הקיבוצי)] - כטענתן, או, שמא - נכונה טענת הנתבעת, שההסכם הקיבוצי אינו חל על העסקת התובעות אצלה, והן קודמו בדרגות עד לשיא האפשרי, בהתאם לנהלים התקפים בה.




לאחר ששמענו את הצדדים, חזרנו ועברנו על כל החומר שהוגש לתיק בית-הדין ושקלנו את הטיעונים לכאן ולכאן, דעתנו היא, כי הצדק עם התובעות; להלן נפרט את ההנמקה למסקנתנו, תוך התייחסות לעובדות הרלבנטיות, העומדות בבסיס הכרעתנו, אשר - בעיקרן - אינן שנויות במחלוקת.


העובדות וטענות הצדדים


התובעת 1, גב' יהודית רקנטי (להלן: רקנטי), הועסקה בנתבעת בתפקיד יו"ר מחוז ירושלים של איגוד העובדים הסוציאליים בנתבעת (להלן: איגוד העו"ס), בהיקף 50% משרה, לאחר שנבחרה לתפקיד והחלה לכהן בו בחודש 8/93, בהתאם לבחירות לפי תקנון איגוד העובדים הסוציאליים [ת/3, נספח ג' (להלן: תקנון האיגוד)]. התובעת 2, גב' ביאטריס שיפר (להלן: שיפר), הועסקה בתפקיד יו"ר מחוז תל-אביב והמרכז של איגוד העו"ס בנתבעת, במשרה מלאה, החל מחודש 8/93, לאחר שנבחרה בהתאם לתקנון האיגוד.




רקנטי ושיפר כיהנו בתפקידיהן במשך 3 קדנציות, כל אחת במשך 4 שנים, עד שנת 2005, כאשר לפי תקנון האיגוד לא היה באפשרותן להיבחר לתקופה נוספת, מעבר לכך, ובעקבות כך הופסקה עבודתן בנתבעת בפיטורים - רקנטי בסוף חודש 7/05, ושיפר ביום 15.8.05.




מתחילת כהונתה של כל אחת מהתובעות, בתפקידיהן הנ"ל, דורגו בדירוג העובדים הסוציאליים, ברמה ב'; זאת - גם בהתאם לדירוג שהיה למי שקדם להן בתפקידים אלה. אותה עת, רמה ב' היתה דרגה אחת פחות מרמתו של היו"ר הארצי של איגוד העו"ס, אשר שהה בדרגה א', שהיתה אז דרגת השיא בדירוג העובדים הסוציאליים.




אין חולק, כי לדירוג העו"ס היה מסלול קידום לפי לוח תפקוד, כאשר משמעות הדבר היא, ששינוי ברמה, לקביעת שכר, התאפשר אך ורק עם שינוי תפקיד, ללא רלבנטיות לזמן השהייה ברמה זו או אחרת.




בהסכם הקיבוצי נקבעו כללים חדשים לקידום העובדים ברמת גמול, ונקבע מתח רמות של 3 רמות גמול לתפקיד [ראו: סעיף 5.6.3 להסכם הקיבוצי, ונספח ד', שם, בו נקבעו "עקרונות ללוח התפקוד החדש"].




ההסכם הקיבוצי נחתם ע"י ההסתדרות, בכובעה כארגון העובדים היציג אצל המעסיקים בשירות הציבורי, החתומים אף הם על ההסכם הקיבוצי - מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי, שלוש העיריות הגדולות (ירושלים, תל-אביב וחיפה), והמוסדות הלאומיים (להלן: המעסיקים).




לפי מהותו ולשונו, ההסכם הקיבוצי אינו חל אוטומטי על ההסתדרות, כמעסיקה, כמו במקרה שלפנינו, שכן, ההסתדרות אינה מנויה בין המעסיקים שהם צד לו. לשם אימוץ הוראות ההסכם הקיבוצי אצל מעסיק שאינו צד ישיר להסכם הקיבוצי, כגון ההסתדרות - כמעסיקה של התובעות - יש להראות הוראת הצטרפות, או אימוץ של הוראות ההסכם הקיבוצי, בדרך אחרת, על יחסי הצדדים הספציפיים, אשר אינם צד מתקשר בהסכם הקיבוצי.




הוראה מפורשת, בדבר הצטרפות להסכם הקיבוצי או החלת ההסכם הקיבוצי על יחסי הנתבעת עם התובעות, לא הוצגה לנו, ברם, התובעות טוענות - והנתבעת לא חלקה על כך - כי מתחילת העסקתן בהסתדרות, דורגו בדירוג העובדים הסוציאליים וזכו לזכויות מכוח הסכמים קיבוציים של איגוד זה; לכן - כך לטענתן - יש להמשיך להחיל עליהן את הוראות ההסכם הקיבוצי, ובהם את ההוראות החדשות בדבר הקידום בדרגות, בהתאם לעקרונות שנקבעו בלוח התפקוד ובהתחשב ברמה בה שובצו מתחילת הדרך בתפקידים נשוא התביעה.




לטענת ההסתדרות - ההסכם הקיבוצי, אשר קבע מסלולי קידום בתפקידים שונים של העובדים הסוציאליים, אינו ישים, אוטומטית, על יחסיה - כמעסיקה - עם התובעות, ויש לבחון את התאמת הוראותיו להסכמים אחרים, הנוהגים אצלה, ובראש ובראשונה עם חוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות (להלן: חוקת העבודה), יחד עם חוזרי האגף למינהל או חוזרי נציבות כוח-אדם בהסתדרות, ממועד הקמתה של נציבות זו.




הנתבעת סבורה, כי התפקידים בהם עובדים עובדיה, ובהם גם התובעות, הם תפקידים ייחודיים להסתדרות, בכלל, ובפרט ככל שמדובר בעובדי האגף לאיגוד מקצועי, בין שמדובר במזכיר איגוד מקצועי במרחב ממרחבי ההסתדרות, ובין שמדובר במזכיר/יו"ר מחוז של אחד מהאיגודים המקצועיים הארציים, ועל-כן - אין מקום להקבלה בין תפקיד כזה לבין תפקיד המוגדר בהסכמים הקיבוציים הסקטוריאליים.




לטענת הנתבעת, בעלי התפקידים באיגודים המקצועיים השונים, על אף שהם בעלי השכלה מהתחום אליו מתייחס האיגוד המקצועי בו הם עובדים, ממלאים תפקיד של איגוד מקצועי ואינם עובדים בתחום המקצועי של השכלתם. הנתבעת מסכימה, כי במשך שנים דורג כל אחד מהעובדים האלה בתחום האיגוד המקצועי הספציפי שלו, אולם, מוסיפה וטוענת, כי - "כמובן שמתח הדרגות לתפקיד זה, שהוא תפקיד ייחודי להסתדרות, נקבע ע"י ההסתדרות." [תצהירו של המנהל הכללי בהסתדרות ונציב כוח-אדם, מר גד לוטן (להלן: לוטן) - נ/1, ס' 10].




יצוין, כי כבר ביום 16.7.72, החליטה הועדה המרכזת של ההסתדרות, לאחר דיון בנושא "דרכי קבלת הסכמים קיבוציים בשירותים הציבוריים וביצועם" [ת/3, נספח כ"ז (להלן: החלטת הועדה המרכזת)], כדלקמן:

"מערכת האיגוד המקצועי היא כוללת ושלמה וההסכמים הקיבוציים בשירותים הציבוריים חלים גם על עובדי מוסדות ההסתדרות. עם זאת, יש ליישם את ההסכמים בהתאם לחוקת העבודה לעובדי מוסדות ההסתדרות ואם נדרשת הבהרה בסעיף מסוים בחוקה, יש לעשות זאת, אך אין מקום לאפליית עובדי ההסתדרות לעומת עובדי מוסדות ציבור אחרים."



בעקבות חתימה על הסכמים קיבוציים, בשנת 1994, ובהם ההסכם הקיבוצי - הוצאו חוזרי האגף למינהל ומשאבי אנוש בהסתדרות, באשר להחלת ההוראות הרלבנטיות ביחס לסקטורים השונים. שלושה חוזרים נזכרו במסגרת המחלוקת שלפנינו:

א. חוזר מס' 45/94, מיום 6.6.94, שעניינו - "עקרונות קידום עובדים למוסדות ההסתדרות". חוזר זה מתייחס לדירוגים הבאים, הכתובים בסימוכין, תחת הנדון: "אחיד, מח"ר, מהנדסים, הנדסאים וטכנאים, עיתונאים." [נ/1, נספח ד'].
ב. חוזר לא ממוספר, מיום 8.6.94, בראשו, משמאל, מופיע הכיתוב "דירוג 70", שעניינו, לפי "הנדון" - "דירוג עובדי הוועה"פ" [נ/1, נספח ה']. צמוד לאחר נספח זה צורף דף בודד נוסף, הנושא את התאריך 18.5.94, שהינו - ברובו - מטושטש, לא קריא ולא מוסבר, אך, יש מקום לסברה, כי מוצגת בו השוואה של הקבלת דרגות בין דירוגים שונים, והם "דירוג אחיד", "דירוג מח"ר" וכן "דירוג משפטנים" (להלן: דף ההקבלה).
ג. חוזר מס' 48/94, מיום 12.6.94, שעניינו - "הסכם שכר לדירוג העובדים הסוציאליים" [נ/1, נספח ב'].



ביום 1.1.95, קודמו התובעות לדרגה א', בהתאם להוראות היישום של ההסכם הקיבוצי [ת/1, ס' 14, וכן מכתב קידום בדרגה, מיום 14.3.95 - נספח ו' לכתב התביעה (להלן: מכתב הקידום)]; כך נהגו גם עם שיפר. מפאת חשיבותו, נביא את מכתב הקידום כלשונו:

"הנדון: הח' יהודית רקנטי - העלאה בדרגה

בהתאם להסכם השכר עם איגוד העובדים הסוציאליים זכאית הח' הנ"ל להעלאה בדרגה.
אבקש לשלם לה לפי דרגה א' של העובדים הסוציאליים מתאריך 1.1.95.

בברכה,

מתי רונן
יו"ר האגף למינהל וכוח אדם"



התובעות, אשר סברו, כי בהתאם להסכם הקיבוצי יש לקדמן בדרגה נוספת, כעבור 3 שנים משהייתן בדרגה א', פנו בבקשה להעניק להן קידום לרמה א'1, החל מיום 1.1.98. הנתבעת סירבה להעניק לתובעות את הקידום האמור, כאשר בתשובותיה השתנתה ההנמקה:

א. בתחילה, נטען, כי המניעה לקדם את התובעות בדרגה נובעת מ-"הקפאה":
פנייתה של שיפר נענתה ביום 27.1.98, ע"י גב' רותי אסרף-באני, החתומה כמנהלת אדמיניסטרטיבית, בטיעון: "עם מינויו של מר פדר יעקב כנציב שירות ההסתדרות הוחלט בשלב זה על הקפאת תנאי השכר. ..." [ת/3, וס' 21-17, ונספחי י', שם, וכן נספחים י"א - ט"ז].
פנייתה של רקנטי נענתה ביום 26.4.98, ע"י אותה גב' אסרף-באני, שחתמה הפעם כמנהלת כוח-אדם ומשאבי אנוש, בטיעון: "עקב הקשיים שאנו עומדים בפניהם, החליטה הנציבות להקפיא זמנית קידומי עובדים בדרגה. ..." [ת/1, ס' 17, ונספח ט', שם; כן ראו תשובה נוספת של גב' אסרף-באני, מיום 16.9.99, בו חזרה על טענת "הקפאה", כהנמקה יחידה לסרוב: ת/1, נספח י"ג].
ב. בין לבין המכתבים הנ"ל, ביום 23.8.98, כתבה גב' אסרף-באני עוד מענה לשיפר, בו ציינה, כי לפי חוות דעת משפטית: "כל קידום שהוא מותנה ב-3 פרמטרים ...", שהם: המלצת ממונה ישיר, התקן ומסלול הקידום שאושר לתפקיד, וסיום תקופת פז"מ מינימלי; שבהתאם להסכם הקיבוצי לא דובר בפרק זמן מקסימלי או מחייב [ת/3, נספח י"ג]. באותה הזדמנות, לא נקבה הכותבת, בתקן ובמסלול הקידום לתפקיד של שיפר.
ג. כעבור שנתיים, בתשובה לפנייה משותפת של עו"ס אתי פרץ, מזכ"ל איגוד העו"ס, בעניינן של שתי התובעות, השיבה גב' אסרף-באני, ביום 18.6.2000 [ת/1, נספח ט"ז], כי שתי התובעות -
"נמצאות בשיא התקן לדרגתם ולמעשה בדרגה אישית מלאה מעל התקן.
דרגתם מקבילה לדרגה 44 בדירוג המח"ר כאשר הדרגה המקסימלית למזכיר חטיבה - ברמה ב' היא דרגה 43 בדירוג המח"ר.
אי לכך ובהתאם לזאת לא נוכל לאשר את קידומן מעבר לדרגה זו."
ד. בתשובה נוספת, מיום 16.4.01 [ת/1, נספח י"ז], ענתה גב' באני-אסרף [כך במקור] למר אלי בן-גרא, סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, כי -
"...על פי לוח הדירוג, דרגה א1 מגבילה [כך במקור] לדרגה 46. דרגה זו טרם יושמה ואינה מיושמת במוסדות ההסתדרות.
כמו כן דרגה 46 ניתנה עד כה לנבחרים אשר שכרם שולם במתכונת של דירוג דרגה ופרשו לגמלאות, כך שאין עוד עובד במערכת אשר מקבל את שכרו ע"פ דרגה זו.
דרגה זו הינה חריגה בשתי דרגות מלאות ממתח הדרגות לתפקידן [של התובעות]. מתח הדרגות המתאים לתפקידן הינו 44 - 41.
היום הן מדורגות בחצי דרגה מעל דרגת השהיה, על פי מתח הדרגות לתפקידן ולמקבילים להן."
ה. למכתבים האמורים לא צורפו תקן התפקידים או טבלאות התאמה, כלשהן, בין תפקידים בדירוג העובדים הסוציאליים לתפקידים בדירוג עובדי המח"ר. רק ביום 6.9.01, במכתב נוסף אל מר בן-גרא [ת/1, נספח כ'], השיבה גב' באני-אסרף, כי ההסכם הקיבוצי "יושם" לגבי התובעות [שם, ס' א'], והוסיפה:
"א. ...בחודש יוני 1994 - עודכן סולם הדרגות ומתח הדרגות המתאים לתפקידם ע"פ ההסכם 1996-1993, מתח הדרגות הינו בעל 3 רמות מתח-הדרגות אושר ע"י כל הגורמים במוסד ולכל בעלי התפקידים, ע"י ועדת דירוג ותקנים ובאישור ועד העובדים.
ב. לכל תפקיד במוסד יש מתח דרגות, העובדות הנ"ל נמצאות בדרגת השיא בתפקידן ולא ניתן בשלב זה לקדמם מעבר לדרגה זו הן נמצאות בדרגה אחת מלאה מעל מתח הדרגות הקבוע לתפקידן. ..."
ו. ביום 24.2.02, במכתב של מר גד סולומונוביץ', נציב כ"א בהסתדרות, אל עו"ס אתי פרץ [ת/1, נספח כ"א], נמסרה תשובה, המשקפת - לפי האמור בה - בדיקה מחודשת שנעשתה, וזו לשונה [הדברים יובאו להלן כפי שהם במקור]:
"1. ההסכם הקיבוצי הכללי של דרוג העובדים הסוציאליים נחתם בין ממשלת ישראל, מרכז השלטון המקומי, שלשת הערים הגדולות, הסוכנות והיהודית והמוסדות להשכלה גבוהה - כמעסיקים, לבין אגוד העובדים הסוציאליים כנציג העובדים.
2. ההסתדרות איננה צד להסכם קבוצי זה, כמו גם לגבי כל שאר ההסכמים הקבוציים המקצועיים השונים, כמעסיק.
3. עובדי ההסתדרות עובדים בהתאם לדרוגים המקצועיים אליהם הם משתייכים ע"פ מקצועם, מקודמים במסגרת דרוג זה ונהנים מהזכויות המוקנות לעובדים באותו דרוג מקצועי מכח החלטת הגופים המוסכמים בהסתדרות ומכח הנוהג.
4. מאידך, לא אומצו בהסתדרות הוראות הסעיפים שאינם רלוונטים לה כמעסיקה.
5. לוח התפקוד המהווה חלק מההסכם הקבוצי של דרוג העובדים הסוציאליים בנוי על תפקידים הקיימים אצל המעסיקים שהינם צד להסכם הקיבוצי. לתפקידים אלה הותאם בהסכם גם מתח הדרגות הראוי לכל תפקיד.
6. לוח תפקוד זה איננו רלבנטי להסתדרות כמעסיק, באשר אין היא מעסיקה עובדים סוציאליים בתפקידים המוגדרים שם. לא ניתן גם לערוך התאמה בין התפקידים שם לבין התפקידים בהם עובדים העובדים הסוציאליים בהסתדרות, באשר אין הם מועסקים כאן במקצועם כעובדים סוציאליים אלא כמזכירי אגוד מקצועי.
7. גם בהסתדרות קיים 'לוח תפקוד'. לוח תפקוד זה נעשה ע"י הוועדה לדרוג ותקנים ביוני 1994 והוא קובע את מתח הדרגות לכל אחד מן התפקידים הקיימים בתקן ההסתדרות.
8. התפקיד של יו"ר מחוז של איגוד העובדים הסוציאליים מקביל לתפקיד של מזכיר חטיבה של הסתדרות גדולה. מתח הדרגות בתפקיד זה הוא 41 - 44 בדרוג המח"ר.
9. אף שמתח הדרגות שנקבע ע"י הוועדה לדרוג ותקנים מדבר בדרגות ע"פ דרוג המח"ר בלבד, איפשרה ההסתדרות לעובדיה המקצועיים להיות מדורגים בדרוג המקצועי אליו הם משתייכים ע"פ השכלתם המקצועית, בעקר מן הטעם שאותם דרוגים מקצועיים מיטיבים עם העובד על פני דרוג המח"ר. מאידך, נשמר מתח הדרגות שנקבע כאמור, ע"י התאמה בין הדרגה המקצועית בה שוהה העובד לבין הדרגה המקבילה ע"פ דרוג המח"ר.
10. דרגה א בדרוג העובדים הסוציאליים איננה מקבילה לדרגה 44 - היא דרגת השיא של תפקיד מזכיר מחוז - אלא גבוהה ממנו בשעור של לפחות דרגה וחצי. כלומר, מזכירות המחוז של אגוד העובדים הסוציאליים הן בדרגה גבוהה יותר מדרגת השיא של תפקידן.
11. לנוכח כל האמור, לא אוכל לאשר קידום מזכירות המחוז לדרגה א 1 בדרוג העובדים הסוציאליים."

גם לתשובה זו לא צורפה טבלת הקבלה, כלשהי, בין הדירוגים ולא נזכרת בה כל הפניה לאסמכתא בדבר ההקבלה הנטענת.



בכל תקופת העסקתן קיבלו התובעות את שכרן מהנתבעת, בהתאם לאותו דירוג, שצוין בתלושי המשכורת שלהן כדירוג "008", ללא כל שינוי עם הזמן. למעשה, הנתבעת הודתה, כי התובעות דורגו מתחילת העסקתן ועד סיומה בדירוג העו"ס, וטענותיה במשפט התמקדו במתח הדרגות שנקבע לתפקיד, לגרסתה, ובהתאמה שיש לעשות בין הדירוגים השונים.




בהתאם לטבלאות השכר של דירוג המח"ר, המשכורת המשולבת התחילית, בדרגה 44 - דרגה שלפי טענת הנתבעת היא הדרגה בה נמצאו התובעות, למעשה - היא 5,216.37 ₪, ללא כל ותק, בעוד שהשכר המשולב של התובעות עמד, בסוף דרכן, ללא תוספת הותק, על 4,218.46 ₪ [ראו: ת/1, ס' 39, והטבלאות בנספחים כ"ו-כ"ז, שם; כמו גם תלושי השכר שצורפו לתצהירה של כל אחת מהתובעות].




התובעות ביקשו להקיש לעניינן מהעובדה, כי מר בן-גרא, לפני כהונתו בתפקיד סגן יו"ר האגף לאיגוד מקצועי, היה יו"ר איגוד העובדים הסוציאליים, וגם לאחר השינוי בתפקיד המשיך להיות מדורג בדירוג העו"ס וקודם בדרגות, בהתאם להסכמים הקיבוציים של העו"ס. לטענת ההסתדרות - ההחלטה להעניק לבן-גרא רמת שכר א'2, בדירוג עו"ס, היתה "מהלך חריג שנועד להסדיר את עניינו הספציפי ..." [תצהירו המשלים של לוטן, מיום 6.2.10 - מ/2, ס' 6]. נציין מיד כי בקשר לטענה זו ביחס למר בן-גרא, בדקנו ומצאנו, שלא מדובר במקרה דומה לזה של התובעות, (הוא הועבר לתפקיד יותר גבוה), וככזה עניינו אינו מצדיק "גזירה שווה" לעניינן של התובעות, אי לכך לא נתייחס לטענה בקשר אליו בהמשך.




דיון והכרעה


כאמור בפתח דברינו, החלטנו שיש להעדיף, בסופו של יום, את גרסת התובעות על פני גרסת הנתבעת. אף אם ניתן לקבל את הטענה העקרונית, כי למעסיק מותר לקבוע את הדירוג ואת מתח הדרגות הצמוד לכל תפקיד של עובד בשירותו, ואף אם היה ממש בטענת ההסתדרות, כי בעלי תפקיד של מייצגים באיגודים המקצועיים שלה אינם עוסקים, הלכה למעשה, בתחום המקצועי שלהם, אלא, הינם מועסקים בתפקיד ארגוני, עבור הדירוג אותו נבחרו לייצג - ההסתדרות - כמעסיקה - לא השכילה להראות, כי לתפקידי התובעות נקבע, כדין, דירוג אחר מאשר דירוג העובדים הסוציאליים, בו דורגו החל מתחילת העסקתן בתפקידיהן נשוא הליך זה. עוד אנו סבורים, כי ההסתדרות - כמעסיקה - לא הצביעה על שינוי שנערך בתקינה, בקשר עם תפקידיהן הייחודיים של התובעות, ולא הביאה לוח התאמה בין דירוגים, באופן שניתן לקבל את טענתה, כי יש להקיש לעניינן של התובעות מהמוסכם לגבי דירוגים אחרים.




לפי תקנון האיגוד, רק מי שהינו עובד סוציאלי בהשכלתו והכשרתו, רשאי להתמודד בבחירות על תפקיד ייצוגי במסגרת איגוד העו"ס. מיד לאחר בחירתן לתפקידים האמורים, דורגה כל אחת מהתובעות, על ידי ההסתדרות - כמעסיקה - בדירוג המקצועי המתחייב מהשכלתן, היינו - דירוג העו"ס. הנתבעת לא הראתה, כי נכון לאותו מועד - שנת 1993 - היו צמודים לתפקידים אותם מילאו התובעות דירוגים אחרים בתקן, ולא דירוג העו"ס; היא אף לא הציגה "מתח דרגות" לתפקידים האמורים, מתוך לוח תפקוד שהיה תקף אצלה. כל שהוכח הוא, כי - כבר בתחילת העסקתן בהסתדרות הוסכם לדרג את התובעות בתפקידים אליהן נבחרו, בדירוג העובדים הסוציאליים, ברמה ב'.




למעשה, הנתבעת אינה חולקת על כך, ששיבצה את התובעות בתפקידים שהיה צמוד להן דירוג העו"ס והן קיבלו את שכרן בהתאם להסכמים הקיבוציים של איגוד עו"ס, והיא אף לא חולקת על כך, שהתובעות קודמו בדרגה לפי ההסכם הקיבוצי, בו שונה לוח התפקוד של העו"ס. הנתבעת ביקשה לשכנענו, כי נוכח מהות התפקיד והשינוי המהותי שערך ההסכם הקיבוצי בלוח התפקוד, ראוי היה להצמיד לתפקידיהן של התובעות דירוג שונה מאשר דירוג העו"ס, על אף שהתובעות המשיכו ליהנות משכר ותנאים נלווים של עו"ס, או שנקבעה דרגת שיא לתפקידן, כעו"ס, בהתאמה לדירוג המח"ר. אולם, כאמור, לא הוצג לנו מהלך תקין של שינוי התקינה או של התאמת דרגות, בין הדירוגים השונים.




כבר בהחלטת הועדה המרכזת נקבע, מפורשות, כי אין לקפח את עובדי מוסדות ההסתדרות והם זכאים ליהנות מתחולת ההסכמים הקיבוציים הנחתמים בין האיגודים המקצועיים לבין הממשלה ומעסיקים ציבוריים אחרים, כאשר אם נדרשת הבהרה מסוימת, יש לעשות זאת בחוקת העבודה. הבהרה כזו, בכל הנוגע לתפקידיהן של התובעות, לא הוצגה לנו - נהפוך הוא.




הנתבעת בסיכומיה הפנתה לחוקת העבודה, הקובעת, בסעיף 11 מהפרק השמיני שבה, כי - "דרגת משכורתו של כל עובד חדש תיקבע בהתאם לתפקידו ולתקן משרתו ובהתאם לתעריפי השכר שאושרו ע"י מוסדות ההסתדרות המוסמכים ובהסכמים קיבוציים." [עמ' 3, שם]. ברם, כפי שכבר ציינו, לא הראו לנו שמלכתחילה נקבע למי מהתובעות, תקן לפי דירוג כלשהו שאינו דירוג העובדים הסוציאליים, אלא, כל אחת מהן דורגה, דווקא, לפי דירוג זה. כאשר הדרגה התחילית בתפקידים אליהם נבחרו, היתה רמה ב', לפי המקובל בטבלאות השכר של העו"ס, שאימצה ההסתדרות – כמעסיקה, בהתאם להסכמים הקיבוציים של איגוד העו"ס, כתוקפם דאז.




גם לאחר חתימת ההסכם הקיבוצי, המשיכו התובעות לקבל את שכרן לפי טבלאות השכר של איגוד העו"ס, מבלי שמי מהן קיבלה הודעה על קביעת תקן אחר לתפקיד אותו מילאה.

כך, למשל, ביום 18.1.96 - זמן רב לאחר חתימת ההסכם הקיבוצי - כתבה גב' אסרף-באני למנהל מחלקת הכספים בהסתדרות, שלפי החלטת הועדה למינהל "תועבר הח' יהודית רקנטי ממ.פ ירושלים לתקן איגוד העו"ס בוועד הפועל, בתפקיד מזכירת האיגוד במצחוז ירשלים, החל מיום 1.1.96. ..." ובהמשך ציינה - "דרגה נוכחית: א' עו"ס מיום 1.1.95 ..." [ת/1, נספח ב'].
עוד ביום 17.1.96 כתבה גב' אסרף-באני למנהל מחלקת הכספים בהסתדרות, כי הוחלט להעביר את "הח' שיפר ביאטריס ממ.פ תל אביב לתקן האיגוד הסוציאליים בוועד הפועל בתפקיד יו"ר מחוז ת"א והמרכז, החל מיום 1.1.96. ..." ובהמשך ציינה גם לגבי תובעת זו - "דרגה נוכחית: א' סוציאלים מיום 1.1.95 ..." [ת/3, נספח ד'].
אין כל התייחסות בהזדמנויות הנ"ל לדירוג אחר בתקן, אליו הועברה רקנטי או שיפר.
כך, גם באישור העסקה, שקיבלה שיפר ביום 4.9.05, כתבה מנהלת המחלקה לשכר ותנאי עבודה בהסתדרות מפורשות, כי "... הנ"ל היתה מדורגת בדירוג עובדים סוציאליים רמה א' מתאריך 1.1.1995 ..." [ת/3, נספח ב']. אין כל איזכור לתקן בדירוג אחר.
מובן, כי על מנת שתתקבל טענה, כי עובד קיבל שכר לפי דירוג מסוים, בהקבלה לדירוג אחר, הצמוד בתקן למשרה אותה מילא, חובה על המעסיק להציג את התקן הנטען, או טבלת השוואה בין הדירוגים. כזאת או כזאת לא נעשה בענייננו.



היאחזות הנתבעת בחוזר 45/94, מיום 6.6.98, אינה ממין העניין. לא רק משום שחוזר זה מדבר מפורשות על דירוגים הכתובים בו "ברחל בתך הקטנה" ובין אלה לא נכלל דירוג העובדים הסוציאליים, כי אם, בנוסף - יש לפנינו גם את חוזר 48/94, המאוחר לו ב-6 ימים, וחוזר 48/94 יוחד כולו להוראות ביצוע של ההסכם הקיבוצי, ביחס לדירוג העובדים הסוציאליים. נקבע בו, כי "במסגרת ההסכם הקיבוצי ישונה לוח התפקוד הקיים. עם בניית לוח התפקוד החדש תתפרסמנה הנחיות מתאימות." [שם, סעיף ד']. ברם, הוראות מאוחרות יותר, בקשר עם לוח תפקוד לתפקידים אותם ביצעו התובעות - לא הוצג לנו.




החוזר מיום 8.6.94, שנושא בצידו את הכיתוב "דירוג 70", הינו מוקדם לחוזר 48/94, ומכאן שלא ניתן להתייחס אליו כאל לוח תפקוד חדש, שנבנה כנזכר בחוזר 48/94, שהוצא לאחריו, ומדובר בו על שינוי עתידי בלוח התפקוד ובניית לוח תפקוד חדש, בהמשך.




זאת ועוד, אותו חוזר פותח, אמנם, במילים "הועדה לדירוג ותקנים, בישיבתה מיום 7.6.94, אישרה תיקוני דירוגים לתפקידים הבאים. ..." ובין התפקידים המפורטים מצוי גם תפקיד של "מזכיר חטיבה א' (הסתדרות גדולה)", כאשר לצידו מתח הדרגות המאושר, אך, כאמור בסוף החוזר "התפקידים סומלו בדירוג האחיד. מקום בו נדרש אקדמאי לצורך מילוי התפקיד - יש לדרג בדירוג מקצועי מקביל." [ההדגשה שלנו].




כפי שראינו, על מנת להיבחר לתפקידים אותם מילאו התובעות, חייב תקנון איגוד העו"ס את היותן בעלות הכשרה כעו"ס, זאת - מאחד המוסדות המוכרים, כפי שנקבע בחוק והוכר ע"י איגוד העו"ס [ס' 17.1 לתקנון איגוד העו"ס]. משמע, שעניין לנו בתפקיד בו נדרש אקדמאי, שהוא עובד סוציאלי, בלבד, לצורך מילוי התפקיד, והדירוג המקצועי הרלבנטי לתפקיד זה הוא, אפוא, דירוג עו"ס. לפיכך, טענת ההסתדרות - כמעסיקה - כי לתפקידי התובעות לא היה צמוד בתקן דרוג העובדים הסוציאליים - נדחית.




כפי שחזרנו והדגשנו, לא הונחה לפנינו ההקבלה הנדרשת, בין דרגות בדירוג האחיד, או המח"ר, לבין דירוג העו"ס. מן הסתם, משום שהתקינה של העובדים הסוציאליים נקבעה באופן שונה מאשר סולמות השכר של הארגונים האחרים, כפי שבא לביטוי גם בהסכם הקיבוצי, עם יצירת לוח התפקוד החדש, המיוחד לעו"ס.




גם אם היינו רוצים להעניק משקל, כלשהו, לדף ההקבלה - חרף המצג המעורפל המוצג בו והיעדר הסבר לתוכנו והקשרו, בעדויות הנתבעת - הנה, ה"הקבלה" בדף זה מתייחסת לשלושה דירוגים, בלבד, שארגון העו"ס אינו נמנה עליהם. לכאורה, יש בדף זה הקבלה בין דירוג "ישן" ודירוג "חדש" בדירוג האחיד ובדירוג המח"ר, ואולי ניתן לראות בו הקבלה לדרגות בדירוג משפטנים "ישן" (שכן, אין פירוט תחת הכותרת דירוג משפטנים "חדש"). אבל, דף ההקבלה, שנראה "מרחף מעל" ללא חיבור למחלוקת שלפנינו, אינו יכול לעזור לנו כלל וכלל, במיוחד משום שאינו יוצר את ההקבלה הנדרשת, בין הדרגות הצמודות לתפקידים בוועד הפועל - עליהן הוחלט, כך נטען, בישיבה מיום 7.6.94 - לבין דרגות מקבילות בדירוג העובדים הסוציאליים, בכלל, ובהתייחס לתפקידי התובעות, בפרט.
שותפים אנו לתחושה של התובעות, שחזרה והודגשה שוב ושוב בסיכומיהן, כי הנתבעת שינתה את טעמיה מעת לעת. בראשית הדרך נימקה את אי קידומן של התובעות בדרגה, במצבה הכלכלי המצדיק "הקפאה" - ללא בחינה לגוף העניין או הסכמה עם העובדות - ובהמשך ניסתה להיאחז בטיעון משפטי, ללא האבחנה הנדרשת, בין הדירוגים.




כאמור, גם אם ניתן היה לקבל שההסתדרות - כמעסיקה - רשאית לקבוע לבעלי התפקידים המייצגים, בארגונים המקצועיים שלה, דירוג משותף, נוכח מהות תפקידם, שאינו מקצועי, בהכרח - לא ניתן לעשות כן, לכל הפחות, ללא יידוע העובד שבתפקידו מדובר.




במקרה שלפנינו שוכנענו, כי היה מקובל בנתבעת, מימים ימימה, שבעלי התפקידים הנבחרים, באיגוד העו"ס, העובדים כנציגי האיגוד במסגרתה, יהיו מדורגים בדירוג העו"ס, כאשר שכרם והתנאים הנילווים לו נקבעו בהתאם להסכמים הקיבוציים, הרלבנטיים לאיגוד העו"ס.
כאשר נחתם ההסכם הקיבוצי ונכלל בו שינוי בלוח התפקוד הקיים, פעלה ההסתדרות - כמעסיקה - לפי האמור בו, בהתאם לעקרונות שנקבעו בנספח ד' שלו, ואלה כללו את האמירות הבאות, כלשון סעיף 10 להסכם הקיבוצי:

"...
10.2 בשינוי ללוח התיפקוד הקודם, יקבע בלוח התיפקוד החדש מתח רמות הכולל 3 רמות גמול בכל תפקיד כמפורט בנספח ד'.
10.3 הפז"מ לקידום מרמת גמול תפקיד אחד למשנהו, בכל רמת גמול תפקיד יהיה כקבוע בלוח התיפקוד."



בהתאם ללוח התפקוד בנספח ד', בהתייחס לרמה ב' - היא הרמה בה החלו התובעות את תפקידיהן - אנו מוצאים כך:

"רמה
...
ב' אחרי שלוש שנים א' אחרי שלוש שנים א1
..."



ההסתדרות - כמעסיקה - אכן, פעלה בהתאם ללוח התפקוד הנ"ל והעלתה את התובעות, מדרגה ב' לדרגה א', החל מתאריך 1.1.95 (בשים לב גם להוראות ולתאריכים, שנקבעו בסעיף 5.6.3 להסכם הקיבוצי). כעילה להעלאה זו בדרגה, צוינה, כזכור, זכאות "בהתאם להסכם השכר עם איגוד העובדים הסוציאליים ..." [ביחס לרקנטי - ת/1, נספח ו'; ביחס לשיפר - תצהיר לוטן, נ/1, ס' 20]. לא הובאה כל אסמכתא לטענה בתצהירו של לוטן, כי "... 'רמה א' ' מקבילה לדרגה 44 בדירוג המח"ר, שהיא, כאמור, דרגת השיא של מזכיר/יו"ר מחוז." [שם].




בתצהיר מטעם הנתבעת ובסיכומיה יש התייחסות לתקינה בהסתדרות, אותה מכנה הנתבעת "דירוג 70"; ואולם, לא רק שמספר דירוג זה אינו מופיע בתלושי השכר שהנפיקה הנתבעת לתובעות במשך 12 שנות העסקתן בתפקידים האמורים - אף לא הוצג לנו כל מסמך אחר, בו הודע למי מהתובעות על קליטתה בדירוג זה, או על כוונה לשנות - בזמן אמת - את הדירוג בו היא מדורגת, קרי, דירוג העו"ס, לדירוג אחר, כלשהו, יהא זה "דירוג 70", "דירוג המח"ר", או כל דירוג, שאינו דירוג עו"ס.




לצערנו, נראה, כי לא למותר להוסיף, שאף לו היתה מוצגת לפנינו הודעה מסוג זה, אין בכך די כדי להכשיר שינוי דירוגו של עובד, לאחר שהחל את עבודתו בתנאים מסוימים, אחרים. בענייננו - אין ספק, שהתובעות החלו לעבוד בתפקידיהן כאשר הן מדורגות - בהתאם להוראות חוקת העבודה, להחלטת הועדה המרכזת ולעובדות בשטח, גם יחד - בדירוג העו"ס, והן קיבלו את משכורתן בהתאם להסכמים הקיבוציים המשתנים של איגוד העו"ס.




ניסיונה של ההסתדרות - כמעסיקה - להיאחז בהסברים בעל-פה של מר לוטן, כנגד העולה מהמסמכים שהוצגו - דינו להידחות. איננו מקבלים, כי ההסתדרות - כמעסיקה - היתה רשאית לא לקיים את עקרונות הקידום "כלשונן" במהלך השנים "בשל הליך ההבראה הקשה שהיא נכנסה אליו כבר באותה שנה, ונמשך על פני עשור שלם ..." [סוף עמ' 3 - תחילת עמ' 4 בסיכומי הנתבעת]. דווקא, ההסתדרות - עקב שני "כובעיה" - היתה אמורה להיות ערה לחובתה, כמעסיקה, לבוא בדברים עם ארגוני העובדים, ככל שהיה בכוונתה לשנות מתנאי ההעסקה שלהם, בשל מצבה הכלכלי, במיוחד - של עובד שכבר מועסק.




עדותו של מר לוטן הותירה בנו רושם של בלבול בין מונחים והיעדר מענה לשאלות האמיתיות שבמחלוקת. כך, למשל, בעת שנשאל לגבי שינויים בתקן, לא היתה לו תשובה מניחה את הדעת והוא הרבה להשתמש בביטוי "אני מניח", תחת להביא עובדות כהווייתן [עמ' 41-40 לפרוטוקול]. בהמשך השיב: "אני לא אמרתי שהן [התובעות] לא בדירוג עובדים סוציאליים, אלא שהן עמדו בתוך מתח הדרגות שלהן, שההקבלה לדרגת השיא היא מקבילה לדרגת מזכיר חטיבה בדירוג המח"ר, ולכן לא ניתן לקדם אותן לדירוג א'1." [עמ' 42, ש' 12]. לפני ואחרי דבריו אלה, לא הסביר לוטן את מקור ההקבלה לה טען, וכאמור, לא הוצג לנו שום איזכור של קביעת "דרגת שיא" לתפקידים אותם ביצעו התובעות, מחד, או הסכמה שלהן, מאידך, לקדמן בתפקידן רק ב-2 רמות גמול (ב'-א'), במקום ב-3 רמות, כפי שנקבע בהסכם הקיבוצי, לתפקיד המתחיל ברמה ב' (ב'-א'-א1), כמו שהן התחילו בעבודתן בנתבעת.




בחקירתו החוזרת, השיב לוטן, כי לא נעשו עקרונות קידום שונים ונפרדים לדירוגים הפרופסיונאליים, שאינם מוזכרים בנספח ד' לתצהירו [עמ' 44-43]. מדובר בחוזר מס' 45/94, שכבר פסקנו, כי אינו הולם לעניינן של התובעות שלפנינו, בהתחשב בכך שדרוג עו"ס לא נזכר בו, ולעומת זאת - קיים חוזר מיוחד, להתאמת הסכם השכר לדירוג העובדים הסוציאליים [חוזר 48/94]. תשובותיו אלו של לוטן הן המלמדות על חוסר המעש של ההסתדרות - כמעסיקה - ביצירת ההתאמה לה היא טוענת עתה בין הדירוגים השונים, כשמדובר במבצעי תפקידים זהים בארגונים השונים הכפופים לה, לטענתה. משלא פעלה כך, ודאי שהנתבעת אינה יכולה, בדיעבד, לערוך הקבלה כלשהי, בין דירוגים שונים של עובדיה, באופן חד-צדדי.




נזכיר, כי בסמוך לחוזר 45/94, שהוצא - ביחס לדירוגים המפורטים בו - "בהמשך להסכמי השכר לשנים 1993/96", ככתוב במשפט הראשון שלו, יצא גם חוזר נפרד ומיוחד ביחס להפעלת ההסכם הקבוצי על דירוג עו"ס - חוזר 48/95. בנגוד לחוזר 45/94, בו נקבע, כי: "הנהלת כל מוסד תגיש תקן דרגות מעודכן לאישור הועדה לדירוג ותקנים ..." [ס' 1, שם], בחוזר 48/94 יש הוראות ביצוע מיידיות של ההסכם הקיבוצי, שנחתם לשנים 1993/97 [ראו: המשפט הראשון בחוזר 48/94].




טוענת ההסתדרות - כמעסיקה - כי התקינה החדשה תואמה בישיבה מיום 7.6.94, בתחולה מיום 1.1.94. כפי שכבר הראינו, ישיבה זו נראית כהולמת את האמור בחוזר 45/94, ביחס לדירוגים האחרים ולא לעובדים המדורגים בדירוג עו"ס; מכל מקום - הואיל ושתי התובעות החלו להיות מועסקות בהסתדרות קודם לכן, במהלך שנת 1993, אם רצתה ההסתדרות - כמעסיקה - להחיל גזירה שווה גם על התובעות ויתר העו"סים, המועסקים אצלה בתפקידים ארגוניים, היה זה מחובתה לתאם מו"מ לשינוי דירוגן של התובעות עימן, או עם הארגון היציג שלהן, הלוא הוא ארגון העו"ס, שהן בין העומדות בראשו, הלכה למעשה. למצער, היה נחוץ להסכים עימן, או עם נציגיהן, על מתח הדרגות המתאים לתפקידיהן, ככל שרצו לסטות מהקבוע בהסכם הקיבוצי, שהרי, עד אליו, החילו על התובעות את הוראות ההסכמים הקיבוציים של איגוד העו"ס וגם חלק מהוראותיו הופעלו לגבי התובעות. משלא נעשה כזאת, אין בעובדה שאושרו תיקוני דירוג לתפקידים מסוימים, אף אם בתיאום עם נציגי העובדים בדירוגים האחרים, כדי לחייב את השינוי ביחס לתובעות, אשר דורגו - בהסכמה עם מעסיקתן - בדירוג העובדים הסוציאליים, ולא התבקשה, וממילא לא התקבלה, הסכמתן לשינוי הדירוג בו הן מועסקות, או הסכמה להקבלת קידומן בתפקידן באופן שונה מהמתחייב מהוראות ההסכמים הקיבוציים של איגוד העו"ס, כפי שנהגו עימן בעבר.




חוזר 48/94 מוען אל מנהלי המוסדות הארגוניים, מנהלי כח-אדם וחשבי המשכורת במוסדות ההסתדרות, וכפועל יוצא מכך - היו הוראות חוזר זה אמורות לחול על כל עובדי ההסתדרות, שהועסקו אותה עת על ידה בתפקידים שדורגו בדירוג העובדים הסוציאליים, ובהם התובעות [יוער, כי גם לדרוג המשפטנים יוחד חוזר נפרד, ראו: חוזר מס' 76/94, מיום 13.11.94, הכולל הנחיות ביצוע להסכם הקיבוצי שנחתם עם איגוד זה רק ביום 24.10.94 - ת/3, נספח ג'].




דומה, כי בתשובות השונות ששלחה גב' אסרף-באני בעניינן של התובעות, היא התייחסה אליהן כאל מי שמדורגות בדירוג שונה, ולא בדירוג עו"ס ולפי ההוראות המיוחדות הנובעות מהסכמי איגוד העו"ס, וחבל שכך. לדוגמא, היא ציינה "תנאי" של קבלת המלצת הממונה הישיר, לשם עליה בדרגה, בעוד שתנאי כזה לא מצאנו בקשר עם קידום עו"ס, להבדיל מההנחיה בקשר לדירוגים האחרים, שם בין כללי הקידום בדרגה נזכר גם "... בכפוף להמלצת הממונה" [חוזר 45/94, בסעיף 2]. משפט זה אינו מצוי בחוזר המיוחד לעו"ס [48/94]. לא זו אף זו - בחוזר המשפטנים, בסעיף הדן ב"דירוג העובדים", כתוב במפורש: "... הקידום, לרבות שיבוץ העובדים בדרגות החדשות, ייעשה בהתאם לכללים, שהונהגו ע"י האגף למינהל, בחוזר האגף 45/94." [המשפט האחרון בעמוד הראשון של החוזר]. אין הפניה כזו בחוזר 48/94, שדן בקידום העו"ס. בחוזר 48/94, המיוחד, כאמור, ליישום ההסכם הקיבוצי על עובדי ההסתדרות, המדורגים בדרוג עו"ס, מצויין שעובדים אלה - "יקודמו בהתאם לפז"מ, המצורף כנספח ג' לחוזר זה ..."; נספח החוזר, מילה במילה, על לוח התיפקוד והפז"מ למעבר בין דרגה לדרגה, כמופיע בנספח ד' להסכם הקיבוצי.




נספח ג' לחוזר 48/94, כמו נספח ד' להסכם הקיבוצי, קובע לוח תיפקוד בו עובד המדורג בתפקיד ברמה ב' - כמו התובעות שלפנינו - יקודם אחרי 3 שנים לדרגה א' ואחרי עוד 3 שנים לדרגה א1. עוד נקבע, בחוזר 48/94 [בסעיף ד' (1)], כי - "החל מיום 1.1.94 נוספה רמה א1 לטבלאות השכר החדשה.". מאחר שלפי הוראות ההסכם הקיבוצי, נקבעו "3 רמות גמול בכל תפקיד" [בסעיף 10.2], כאשר "הפז"מ לקידום מרמת גמול תפקיד אחד למשנהו, בכל רמת גמול תפקיד, יהיה כקבוע בלוח התפקוד" - אין לקבל טענה, שנשמעה מפי נציגי הנתבעת, כי דרגה א1 אינה מיושמת במוסדות ההסתדרות. גם אם לא היה בנמצא עובד אחר, של ההסתדרות, שקיבל דרגה זו, אין הדבר שולל את האפשרות להעניק את הדרגה האמורה למי שכלל ההוראות הרלבנטיות אליו מחייב את הענקתה לו, בהתאם לנתוניו. נדגיש, כי טענה זו, הנמצאת במכתבה של גב' אסרף-באני, מיום 16.4.01, מנוגדת לעמדה שהוצגה בסיכומי הנתבעת, לפיה - רמה א1 היא "דרגת השיא" של המזכירים הארציים [סוף עמ' 4]. נעיר, כי לפי ההסכם הקיבוצי עצמו, רמה א2 אמורה היתה להתווסף לטבלת השכר של העו"ס רק "החל מיום 1.1.97" [סעיף 5.6.2, שם].




לטעמנו, משעה שההסתדרות - כמעסיקה - קיבלה לעבודה עובדים אותם דירגה בדירוג העו"ס, ברמה מסויימת, והחילה עליהם את הוראות ההסכמים הקיבוציים של איגוד העו"ס, אין היא רשאית, בהמשך הדרך המשותפת, לאמץ רק חלק מהסכם קיבוצי שנחתם, בקשר לדירוג העו"ס, ולהתעלם מחלק אחר בהסכם. כך או אחרת, לשונו של חוזר 48/94, שומטת את הקרקע מהטיעון בדבר אי תחולה של החלק בהסכם הקיבוצי, הקובע שינוי בתיפקוד ובקידום ברמות הגמול של העו"ס, על עובדי ההסתדרות, שהועסקו בדרוג העו"ס.




מכיוון שההסתדרות - כמעסיקה - קבעה לתפקידיהן של התובעות רמת גמול ב', כשזו היתה רמה אחת מתחת לשיא בטבלת השכר של העו"ס, ובעקבות ההסכם הקיבוצי היתה צפויה להיפתח דרגה א2, בדירוג עו"ס, סביר, בעינינו, שהתובעות יוכלו להתקדם בתפקידיהן עד רמה א1, שתהא רמה אחת מתחת לרמה הגבוהה בטבלת השכר החדשה, ולוח התיפקוד המתאים. אם קביעת רמת התפקיד של התובעות, מלכתחילה, היתה מופרזת ונבעה "מתרבות השפע", כטענת הנתבעת [תחילת עמ' 7 לסיכומיה], אין לה להלין, אלא, על עצמה, בלבד. אין זו עילה מספקת לחריגה מהמוסכם עם העובדות, בהחלטה עצמאית של המעסיקה.




בסיכומי הנתבעת ביקשו להסיק לענייננו מהכרעה בתיקים אחרים, ברם, אין הנדון דומה לראיה. הן בעניין אייזנברג והן בעניין גלזר דובר בעובדים בדירוג המח"ר ולא בדירוג עו"ס.




עמדנו לעיל על ההבדלים בין התנאים לקידום בדירוג המח"ר, לפי חוזר 45/94, לעומת הקידום בדירוג העו"ס, לפי חוזר 48/94. להבדיל מהמקרים שנדונו בפסיקה, אליה הפנתה הנתבעת, בעניינו לא הוכח שנדרשת המלצת ממונה, לשם קידום עו"ס מרמת תפקיד אחת לשניה - והתובעות, אכן, לא נזקקו להמלצה, כאשר קודמו מדרגה ב' לדרגה א' - די בחלוף הזמן, כקבוע בלוח התיפקוד. בשונה מקידום בסולמות שכר של דירוגים אחרים, בעניין העו"ס הוסכם על קידום אוטומטי מרמת גמול לרמת גמול, הצמודה לתפקיד, כאשר בהסכם הקיבוצי הוכנס הכלל של קידום ב-3 רמות גמול לכל תפקיד. הואיל והתובעות החלו את תפקידיהן ברמה ב', משמעות הדבר, שיתקדמו בתפקיד עד רמה א1.




אשר למתח הדרגות בתפקיד, כפי שנסקר בהרחבה בפסק-דין זה, הנתבעת לא הצביעה על מתח הדרגות שיוחד לתפקידיהן של התובעות, בדירוג עו"ס, אך, גם לו היה נכון שבראשית הדרך, הוגבל הקידום בתפקידיהן עד לרמה א' - שהיתה הדרגה הגבוהה בטבלת דירוג עו"ס, בשעתה - הנה, משעה ששונה לוח התיפקוד של איגוד העו"ס וההסתדרות - כמעסיקה - ציינה בחוזר 48/94, כי "החל מה-1.1.94 תחול טבלת שכר חדשה, המצורפת כנספח א' ..." ובטבלה האמורה מופיעה "רמה א1", אזי, ההסתדרות - כמעסיקה - לא היתה רשאית להימנע מלפעול בהתאם, ולא לקדם את התובעות לפי העקרונות שנקבעו בלוח התיפקוד החדש, בהסכם הקיבוצי, עליהם חזרו גם בנספח ג' לחוזר 48/94, שהוסיפו רמת גמול שלישית בכל תפקיד.
המסקנה המתבקשת היא, כי - התובעות היו זכאיות להעלאה לדרגה א1, עם חלוף פרק זמן של 3 שנים בהן שהו בדרגה א', בתפקידים אותם ביצעו בנתבעת; קרי, החל מיום 1.1.98.


הסעד


התובעות צרפו לתצהיריהן חישובים של ההפרשים המגיעים להן, לטענתן, ברכיבים שונים, המושפעים מהדרגה לפיה משולמים התשלומים: הפרשי תשלום בגין רמה א1, במקום רמה א'; פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, חופשה, הבראה וחלף הפרשות בחסר של המעבידה לקרן ההשתלמות ותגמולים. עמדתן לא נסתרה, הן לא נחקרו על הסכומים שנתבעו והנתבעת לא הציגה חישובים חלופיים מטעמה. בנסיבות אלה - יש לקבל את התביעות, בהתאם לסכומים עליהן הצהירו התובעות.




לאור כל המקובץ, לגבי רקנטי - אנו מאמצים את האמור בתצהירה - ת/1, בסעיפים 48-41; ולגבי שיפר, בהתאמה, את האמור בתצהירה - ת/3, בסעיפים 51-45 (בשני המקרים, בעיגול הסכומים שלאחר הנקודה).


סיכום


התובעות התקבלו לעבודה בנתבעת ושובצו בתפקידיהן כיו"ר מחוז של איגוד העו"ס, כאשר צמוד לתפקידן דירוג עו"ס, החל ברמה ב'.




הנתבעת החילה על התובעות את ההסכמים הקיבוציים של איגוד העו"ס, לרבות ההסכם הקיבוצי, ששינה את לוח התיפקוד, ובהתאם לחוזר שלה, מס' 48/94, היה עליה להעלות כל אחת מהתובעות לדרגה א1, החל מיום 1.1.98.


סוף דבר


על סמך כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעות הפרשים, כנתבע, ברכיבים ובסכומים הבאים:

לרקנטי לשיפר
שכר עבודה - 87,761 ₪ ; 191,060 ₪ ;
פיצויי פיטורים - 13,175 ₪ ; 26,261 ₪ ;
הודעה מוקדמת - 3,444 ₪ ; 4,026 ₪ ;
פדיון חופשה - 1,850 ₪ ; 3,153 ₪ ;
קרן ההשתלמות ותגמולים - 14,420 ₪ ; 26,337 ₪.


עקב חילוקי דעות של ממש, בדבר עצם החוב, איננו פוסקים פיצויי הלנה, וקובעים סכומים המצטברים דלעיל ישאו הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מיום הגשת התביעות - 2.11.06 - ועד ליום התשלום המלא בפועל.

60. כמו כן, אנו קובעים כי הנתבעת תשתתף בהוצאות התובעות בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 12,000 ₪, עבור שתיהן, סכום שישולם תוך 30 יום, שאם לא כן, יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית, כחוק, מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.


61. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה, בירושלים, תוך 30 יום מקבלת פסק-הדין.


ניתן היום, ז' באייר תשע"ב, 29 באפריל 2012, בהעדר הצדדים, ויישלח אליהם.











מהא סמיר-עמארשופטת יעקב גדישנציג עובדים בני זוסמןנציג מעבידים                          



ביטוח

בנקאות

משפחה

מיסים

הגנת הצרכן

קניין רוחני

מנהלי

נזיקין

נדל"ן

סדר דין

פלילי

תעבורה

עבודה

מסחרי

דף הבית

חיפוש עו"ד