פסק דין זה עניינו תביעה שהגישה הגב' אוקסנה צ'רניאבסקי (להלן: "התובעת"), נגד מעבידה לשעבר חב' א. אימפוריו בע"מ (להלן: "הנתבעת"), בעקבות סיום עבודתה בשירותה בחודש מרץ 2010 ובמסגרתה ביקשה לחייב את הנתבעת בפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת, הפרשי שכר ודמי מחלה בסכום כולל של 35,000 ₪. את פסק הדין נפתח בהצגת הצדדים וטענות התובעת; משם נפנה לבירור התביעה לגופה. הצדדים וטענות התובעת: 1. התובעת, הגב' אוקסנה צ'רניאבסקי, היא עולה מחבר העמים תושבת אשקלון. 2. הנתבעת, א. אימפוריו בע"מ, הינה חברה בע"מ אשר בתקופה הרלוונטית לכתב התביעה, הפעילה מפעל לייצור בגדים וחנות. 3. התובעת התקבלה לעבודה בנתבעת כתופרת, בחודש מרץ 2007 (ראה: סעיף 1 לכתב התביעה וסעיף 3 לתצהיר עד הנתבעת, מר אטיאס); יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו בנסיבות עליהן נעמוד להלן, בחודש מרץ 2010. 4. בחודש מאי 2010 הוגשה התביעה נשוא פסק דין זה. 5. בתביעה טענה התובעת, כי "עבודתה של התובעת הסתיימה אצל הנתבעת; וזאת עקב כך שהתובעת פוטרה עקב הרעת מצב התנאים בעבודתה. התובעת פנתה אל הנתבעת והסבה את תשומת ליבה כי חלה פגיעה חמורה בתנאי עבודתה ובתנאיה האישיים." סעיף 2 לכתב התביעה. על רקע זה טענה התובעת, כי היא זכאית לפיצויי פיטורים על בסיס השכר האחרון בסך של 6,000 ₪ לחודש בסכום של 18,000 ₪; ולהודעה מוקדמת המבוססת על השכר האחרון. כל זאת בתוספת הפרשי הצמדה וריבית. 6. בנוסף לפיצויי הפיטורים ולדמי ההודעה המוקדמת, טענה התובעת כי היא זכאית להפרשי שכר בסכום כולל של 5,000 ₪. אלה מורכבים: הפרשי שכר על העסקת התובעת בחודש פברואר 2010, בסכום של 2,000 ₪ ו-"תשלום בגין הפרשי שכר, בהם לא שולמה למרשתי משכורת מלאה, קרי הוצאה המחאה על סך 3,000 ₪ ואת יתרת ה-3,000 ₪, מרשתי לא קיבלה, כך שזכאית היא לתשלום של 3,000 ₪ נוספים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית" סעיף 6.ב' לכתב התביעה. 7. התביעה האחרונה היא לתשלום ימי מחלה. גם כאן נביא את התביעה כפי שהיא מופיעה בכתב התביעה נשוא פסק הדין כדלקמן: "מרשתי לא לקחה את ימי המחלה המגיעים לה בפועל ואלה לא שולמו למרשתי וכן הורדו ממשכורתה - על כך זכאית מרשתי לסך של 6,000 ₪. 8. בתמצית יאמר, כי לשיטתה של הנתבעת דין התביעה על כל חלקיה להידחות. לעניין זה טענה הנתבעת, כי התובעת התפטרה בנסיבות אשר אינן מקנות את הזכות לפיצויי פיטורים; ומשכך דין התביעה לפיצויי פיטורים ולהודעה מוקדמת להידחות. בכתב ההגנה טענה התובעת כי הפרשי השכר הנתבעים בגין העסקת התובעת בחודש פברואר 2010, קוזזו בעקבות התפטרות התובעת ללא מתן הודעה מוקדמת (ראה: סעיף 9 לכתב ההגנה). אליבא הנתבעת הטענות להפרשי שכר בסכום של 3,000 ₪ כאמור בסעיף 6.ב' לכתב התביעה ולדמי מחלה - דינן להידחות משאין בתביעה תשתית עובדתית המתייחסת לתביעה להפרשי שכר ולדמי מחלה. 9. על רקע האמור לעיל, נפנה להלן לבירור תביעת התובעת לפיצויי פיטורים והודעה מוקדמת, הפרשי שכר ודמי מחלה. התביעה לפיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת: 10. נפתח ונאמר כי מהעדויות ששמענו עולה, כי יחסי עובד מעביד בין הצדדים הסתיימו ביוזמתה של התובעת, אשר הודיעה לנתבעת ביום 14.3.2010 על התפטרותה מהעבודה בנסיבות בהן רואים את ההתפטרות כפיטורים. בהקשר זה ולמען הסדר הטוב, נפנה למכתב ההתפטרות מיום 14.3.2010 הפותח בפסקה כדלקמן:- "בשם מרשתי - הגב' שרה צארניאבסקי אוסקנה, הריני להודיעך בזאת כי בעקבות פיגורים חוזרים ונשנים בתשלום השכר, וכן שינוי תנאי עבודתה של מרשתי, תוך פגיעה בשכרה בצורה משמעותית, כי החל מיום 14.3.2010, מרשתי לא תעבוד בחברתכם..." 11. מהעדויות שבפנינו עולה עוד, כי תנאי העסקתה של התובעת שונו במועד הסמוך לסיומם של יחסי עובד מעביד. כך אישר העד מטעם הנתבעת, מר אטיאס, כי התובעת התקבלה לעבוד בשירותה של הנתבעת בשכר "גלובלי" של 6,000 ₪ לחודש (ראה: סעיף 4 לתצהיר העד), והיא הועסקה במתכונת זו עד דצמבר 2009, שאז ביוזמת הנתבעת הועברה מהעסקה על בסיס שכר חודשי (גלובלי) להעסקה על פי שעות (ראה: סעיף 7 לתצהיר העד). 12. בתצהיר עדות ראשית של מר אטיאס, העד מטעם הנתבעת, הסביר האחרון כי השינוי בתנאי העסקה - המעבר מהעסקה על בסיס חודשי להעסקה על בסיס שעתי - נבע מהיעדרויות התובעת מעבודתה בסמוך למועד השינוי. דא עקא שאין בידינו לקבל את הסבריו של מר אטיאס לסיבת השינוי מהנימוקים הבאים: ראשית, אין בפנינו כל תימוכין לטענת הנתבעת על היעדרויות של התובעת, בשלן התבקש השינוי בתנאי העסקתה. רק לסבר את האוזן נציין, כי לא הוצגו בפנינו דוחות נוכחות שיש בהם כדי לבסס את טענת הנתבעת על היעדרויות התובעת, כמו גם מכתבי התראה על היעדרויות כאמור. שנית, בכתב ההגנה פרטה הנתבעת את גובה השכר ששולם לתובעת בשנה שקדמה להתפטרות. מהטבלה שצרפה הנתבעת עצמה עולה, כי עד לחודש ינואר 2010, מועד השינוי, שולם לתובעת השכר החודשי המוסכם. עובדה שיש בה כדי ללמד כי התובעת לא שינתה את היקף פעילותה בחודשים שקדמו לשינוי שיזמה התובעת בתנאי העסקתה; המעבר מעובדת חודשית לעובדת שעתית. על רקע האמור לעיל לעניין היעדר תימוכין לטענת ההיעדרות בדוחות נוכחות ובשכר ששולם לתובעת, מעדיפים אנו את גרסת התובעת בפנינו המספרת כי את השינוי בתנאי העסקתה ביקשה הנתבעת להנהיג על רקע צמצום כמות העבודה ובניגוד להסכמתה. כך סיפרה התובעת בעדותה: "השכר היה 6,000 ₪ קבוע. אני אסביר לך, אני שלוש שנים עבדתי בלי חופשים, ומתי הגיע הזמן וניסים אמר שאין לו עבודה והוא רוצה להוריד לי את הימים, הוא אמר תתחילי לעבוד חמישה ימים בשבוע כי אין לו עבודה, אמרתי לו בסדר, בוא נעשה ככה, אני רוצה משכורת קבועה, אני לא רוצה.. אני מתחילה לקבל פחות מ-1,500 ₪ אם אתה מוריד לי את הימים, אז ביקשתי ממנו להוסיף בימים של החופש, שני ימים, את הכסף של החופשה שלי שנשאר על התשלומים. מצטערת העברית שלי לא כל כך טובה." עמ' 7 לפרוטוקול מיום 9.6.2011 שורות 14-19. 13. לטעמנו אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה התובעת לא התלוננה על השינוי החד צדדי בתנאי העסקתה - מעובדת חודשית לעובדת שעתית. בהקשר זה סיפרה התובעת בעדותה על שיחה שקיימה והוקלטה ובה התלוננה על השינוי (ראה: עדות התובעת, עמ' 8 לפרוטוקול מיום 9.6.2011 שורות 12-15). נוסיף כי עדות זו של התובעת מקבלת חיזוק בעדותו של מר אטיאס עצמו, אשר נשאל לעניין ההשגות שהעלתה התובעת בפניו על השינוי והשיב כדלקמן: "ש. אם אני אומר לך שזו לא הפעם הראשונה שידעת שיש לה תלונות (מכתב ההתפטרות מיום 14.3.2010, הוספה שלי-ט.מ.), אם אני אשמיע לך קלטת שנערכה בדצמבר 2009, שבקלטת הזו היא מתלוננת בפניך? ת. זאת אומרת שהיא זממה עלי כל הזמן." עמ' 13 לפרוטוקול מיום 26.9.2011 שורות 13-15. 14. יוצא מכאן כי התובעת התפטרה על רקע שינוי בתנאי העבודה, בגינו אין לבקש ממנה להמשיך בהתקשרות עם הנתבעת, לאחר שהתריעה בפני הנתבעת על השינוי מבלי שהיה בכך כדי להביא את הנתבעת לשנות את עמדתה. מכאן שהתפטרות התובעת עומדת בגדרי הוראות סעיף 11(א) לחוק פיצויי פיטורים תשכ"ג-1963 והפסיקה שעניינן התפטרות אשר דינה כפיטורים. 15. יוצא מכאן כי התובעת זכאית לפיצויי פיטורים על בסיס השכר החודשי אשר איננו במחלוקת, טרם ההפחתה (ראה: תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים וההתפטרות שרואים אותה כפיטורים) תשכ"ד-1964, תקנה 8), בסך של 6,000 ₪ לחודש ביחס לתקופת העסקה שאיננה במחלוקת; סה"כ 18,000 ₪. 16. משהתפטרה התובעת ביוזמתה, אין התובעת זכאית לדמי הודעה מוקדמת. לעניין זה אין אנו רואים מקום להרחיב, לאור הודעת ב"כ התובעת לפרוטוקול מיום 9.6.2011, לפיה אין הוא עומד על התביעה לדמי הודעה מוקדמת. 17. לסיכומו של פרק זה, על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסך של 18,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.4.2010. התביעה להפרשי שכר: 18. כמפורט בפרק הדן בעילות התביעה, תביעת התובעת להפרשי שכר מורכבת משני ראשים: הראש האחד, התביעה להפרשי שכר המתייחסת לחודש פברואר 2010. הראש השני, התביעה להפרשי שכר על תשלום שכר מופחת בסך של 3,000 ₪, בחודש אשר לא צוין בכתב התביעה. 19. מכתב ההגנה עולה כי אין חולק על זכותה של התובעת להפרשי שכר על העסקתה בחודש פברואר 2010. לעניין זה נבקש לצטט מכתב ההגנה כדלקמן: "התובעת אכן לא קיבלה את שכרה בסך 2,200 ₪, ואולם הודע לתובעת כי ההמחאה נמצאת במשרדי הנתבעת וכי עליה לסור לקחתה. משלא הגיעה התובעת לקחת את ההמחאה והתפטרה, קמה הזכות לנתבעת לחלץ סכום זה בגין אי מתן הודעה מוקדמת". סעיף 9 לכתב ההגנה. 20. חוק דמי הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות תשס"א-2001, פוטר עובד מחובת מתן הודעה מוקדמת בנסיבות שבקיומן אין לדרוש ממנו כי יעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת. בענייננו, אין לדרוש מהתובעת כי תעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת בתנאי ההסכם אשר שונו באופן חד צדדי בדרך של העברתה ממעמד של עובדת חודשית לעובדת יומית. משאין התובעת חייבת במתן הודעה מוקדמת בנסיבות סיום העסקתה בשירות הנתבעת, ממילא לא הייתה הנתבעת רשאית לקזז מהשכר האחרון את דמי ההודעה המוקדמת, כאמור בכתב ההגנה. 21. יוצא מכאן כי על הנתבעת לשלם לתובעת הפרשי שכר על העסקתה בחודש פברואר 2010, בסכום בסך של 2,200 ₪ (נטו) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.2010. 22. התביעה להפרשי שכר המתייחסת לשכר בסך 3,000 ₪ אשר לא שולם לתובעת, נעדרת פירוט. כך לדוגמא, אין כל התייחסות בכתב התביעה, כמו גם בתצהיר התובעת, לחודש בגינו נתבע השכר. בנסיבות הללו דין התביעה להפרשי שכר בראש זה, להידחות. התביעה לתשלום דמי מחלה: 23. התביעה לתשלום דמי מחלה לא קיבלה ביטוי בתצהיר התובעת, ואשר על כן דינה להידחות. בשולי הדברים: 24. במסגרת תצהיר עדות ראשית טענה התובעת לזכותה לתשלום דמי פדיון חופשה. טענה שלא עלתה בכתב התביעה. לאחר סיום שמיעת עדות התובעת, הגישה התובעת מסמכים שונים וחישובים של יועצת מס מוסמכת ועניינם תשלום דמי פדיון חופשה, קצובת הבראה ושכר עבודה המתייחס להעסקתה בחודש מרץ 2010. כולן טענות אשר לא קיבלו ביטוי בכתב התביעה. למען הסדר הטוב, אין בדעתנו להידרש לעילות תביעה אלו, אשר לא קיבלו ביטוי בכתב התביעה וממילא לא התבררו במסגרת ההליך נשוא פסק דין זה. סוף דבר: 25. מהמקובץ עולה, כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצויי פיטורים בסכום בסך של 18,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 1.4.2010 והפרשי שכר על העסקתה בחודש פברואר 2010 בסכום בסך של 2,200 ₪ נטו, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 1.3.2010. 26. משהתקבלה התביעה, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בסך של 3,500 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום. 27. הערעור על פסק דין זה הוא בזכות. ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בתוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין לצד המבקש. ניתן היום, ח' אייר תשע"ב, 30 אפריל 2012, בהעדר הצדדים. נציגת ציבור עובדיםגב' פסה מרקוביץ משה טוינה, שופט נציגת ציבור מעבידיםגב' אתי בכר רפואהדמי מחלה