התכליות העומדות ביסודו של המכרז הציבורי הן "שמירה על טוהר מידות בהתקשרות עם הרשות הציבורית; מתן אפשרות לרשות המינהלית להתקשר בעיסקה שתמצה את תועלתה הכלכלית; והגנה על השוויון, בהענקת הזדמנות שווה לכל פרט להתמודד בתחרות על זכייה בביצוע עיסקה עם הרשות המינהלית" (עע"מ 687/04 ינון תכנון יעוץ ומחקר בע"מ נ' רשות הנמלים והרכבות רכבת ישראל (15.6.06)) ("עניין ינון"). העדפת הצעה פסולה היא, לכן, הפרה של עקרון השוויון, ומעבר לכך היא אף יכולה לשמש יסוד להנחה שההעדפה מונעת משיקולים שאינם מתיישבים עם השאיפה לטוהר מידות, מניעת שחיתות ומשוא פנים, והדבר יכול לשמש עילה להתערבות בהחלטת ועדת המכרזים. יחד עם זאת, לא כל פגם בהצעה יביא בהכרח לפסילתה, והדבר מסור לשיקולה של ועדת המכרזים אשר לאחר שתבחן את מהות הפגם ואת ההשלכות הנובעות ממנו תוכל להחליט אם לפסול את ההצעה אם לאו, והכלל הוא שכל עוד פעלה ועדת המכרזים בדל"ת האמות של שיקול הדעת המנהלי, לא יתערב בית המשפט בהחלטותיה (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד נז(1) 883 (2003)). בעע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ (19.6.06) קבע בית המשפט שניתן לתקן טעות שנפלה בהצעה כאשר על פני הדברים ברור שמדובר בטעות, שתיקונה של הטעות אינו מצריך חקירה או בדיקה וכן, וזה החשוב, כאשר תיקון הטעות אינו כרוך בפגיעה משמעותית בעקרון השוויון. דברים ברוח דומה נקבעו גם בע"א 4964/92 פטר גד נשיץ נ' צביקה עשת , פ"ד נ (3) 762 (1996), שם קיבל בית המשפט את ערעורו של מציע שהצעתו נפסלה מחמת העדר חתימה עליה, ובית המשפט קבע שכאשר לא נפגע עקרון השוויון ולא צמח למציע יתרון על פני המשתתפים האחרים לא היה בפגם, שמקורו בטעות, כדי לפסול את ההצעה. כמו שם גם כאן, עינב החץ וכמאל לא הראו שמובילי המרכז הפיקה תועלת כלשהי או שצמח לה יתרון מטעותה במילוי טופס ההצעה בניגוד לאמור בו, היינו ציון סכום הכולל מע"מ בעוד אשר הסכום שהיה צריך להיות מצוין הוא ללא מע"מ. מכרז