תביעה להגדלת מזונות בשם קטינים

.1הוגשה תביעה בשם קטינים להגדלת דמי המזונות שמשלם האב בגינם - ועמד האב להתגונן בטענה שקיים מעשה בית-דין שלפיו פסק בית-משפט שסכום דמי המזונות שישלם לילדיו לא יעלה על 000, 7שקל בצרוף הצמדה לתוספת היוקר המשתלמת. כמו-כן נמלך הנתבע בדעתו והגיש תביעה שכנגד בצורת הודעת צד ג' נגד גרושתו, אימם של התובעים: ראשית, לחייבה לשפותו על כל סכום העולה על מה שהוא משלם, ושיחוייב לשלמו. שנית, ליטול ממנה את הבן הצעיר, מחמת שהיא חיה בחטא עם מאן דהוא ונפשו של הילד נפגעת (וכפועל יוצא מהעברתו - להקטין את החיוב במזונותיו). ושלישית, לבטל את הסכם הממון אגב הגירושין ואת העברת מחצית הדירה לאמם של התובעים - וזאת מאחר שלא העבירה לנתבע מטלטלין מסויימים שהוא טוען שזכאי להם. אשר לתביעתם של הקטינים עצמם - טוען הנתבע שלא חל שום שינוי נסיבות מאז פסה"ד, ואין לשנות את החיוב, אלא אם כן ירצה ביהמ"ש להקטינו. .2עלי להודות שזה זמן רב לא נתקלתי בגיבוב של טענות סרק כפי שנוסחו בלשון מלומדת על מספר לא קטן של עמודי דפוס, בהודעה המשונה לצד ג' שנשלחה בתיק זה. אפילו בהליכי מעמד אישי בבית-משפט זה, שלצערי, מתאפיינים בחוסר הכנה מדאיב - תיק זה הוא יוצא דופן. אפילו צדק הנתבע, והאשה חייבת לו מטלטלין מסויימים, או שקמה לו זכות לקבל את הילד לרשותו - מה לילדים הדורשים מזונות ולטענותיו? ואיזה שייכות יש לתביעה להחזקת קטין עם הודעת צד ג' או לדרישה לקבל מטלטליו - עם שיפוי בתביעת מזונות? המדאיב הוא שחוסר ההכנה לא פסח גם על התובעים; אני מעיר את הדברים משום שאני מניח שעורכי-הדין שוקלים את שכרם מושלם, גם בתיקי מעמד אישי, ואין כל סיבה שייצוגם ייעשה במקצועיות כה דלה. ביום שנקבע להוכחות הועלה אחד הצדדים על דוכן העדים וזרק לחלל בית-המשפט מספרים חסרי תימוכין - ובכך מתמצית, לצערי לא רק בתיק זה, מסכת הראיות שבית-המשפט אמור לפסוק על-פיה. חברי המכובד, סגן הנשיא ד"ר וינוגרד החליט בשעתו, במסגרת הליך מקדמי, לבקש תסקיר של פקידת סעד בדבר החזקת הילדים. מאחר שעמדה לפניו דרישה של צד - סבר חברי מן הסתם שראוי שיהיו בידי בית-המשפט נתונים בדוקים לשקילתה בבוא העת - אך אינני סבור שהחלטתו ניתנת להשתמע כפסיקה שיש מקום לדון בתיק גם בהחזקת הקטין. אני עצמי לא נוכחתי בכך, ואין לי כל סיבה להניח שטענותיו של האב יש בהן יותר מהבל-פה. שום ראיה על פגיעה בנפש הקטין לא באה בפני - אפילו הייתי סבור שבהליכים אלה יש מקום לדון בעתירה כזו. לעיצומו של ענין, אני סבור שתביעת מזונות הקטינים אינה יכולה לשמש הזדמנות אגב לדיון בהחזקתם. הרוצה לבקש דיון בהחזקת קטינים ייכבד ויגיש על-כך תובענה בדרך הרגילה, יעלה טענות המצדיקות שינוי המצב הקיים וימציא לגביהן ראיות. מה שנעשה במקרה זה הוא ניצול מנגנון שהוקם לסייע לקטינים, ולבית-המשפט לפסוק בעניינם - כדי לבצע, עבור מי שנתבע לשלם להם מזונות, סיור מודיעין; סיור שאולי יגלה משהו, ואולי ירתיע את הקטינים או אמם מלדרוש את דמי המזונות שיגיעו להם. בית-משפט זה לא יתן ידו לכך, והעתירה לדון בהחזקת הקטין, במסגרת הודעת צד ג', או במסגרת התביעה להגדלת מזונות בכלל - נדחית. .4התביעה להחזרת מטלטלין, אף היא אין לה מקום בהליכים אלה, ממש כקודמתה, ומאותם טעמים. אוסיף רק שעיון בהסכם הגירושין נ/ 3- אינו מגלה לה שום אחיזה. מקריאת ההסכם כולו עולה בבירור שהתכולה של הדירה הועברה לאשה, ואין זה מעלה או מוריד שרק מקצת המטלטלין נזכרו ברשימה שבנספח. אלו היה הדבר מבטא חלוקת התכולה בין הצדדים היה צריך להאמר משהו בדבר גורלם של יתר המטלטלין, ובכל מלוא ההסכם לא נאמר שמשהו ממטלטלי הבית יועבר לבעל, הנתבע דכאן; כך שגם על פניה אין בתביעתו מאומה. ואילו "ביטול הסכם הגירושין", כפי שדרש הנתבע לאחר שהגירושין נתקיימו - הוא טעון שאין לקבלו מפי עורך-דין המכבד את מקצועו. .5לשוא חיפשתי בהסכם הגירושין סעיף שיפוי מטעם האשה - סעיף שרבים כמותו מוכנסים להסכמי גירושין - אף כשערכם לגבי שיקול דעתו של בית-המשפט בשקילת מזונות קטינים - מועט למעשה. אם הבינותי נכונה את טיעונו של בא-כח הנתבע - האשה התחייבה מכללא לשפותו; מעצם העובדה שהסכימה להסתפק בסכום מסויים למזונות הקטינים, כאילו אמרה: אני מסתפקת בסכום זה ואם יבואו הילדים ויתבעו את המגיע להם - אני אשפה אותך על כל סכום שיעלה על זה, ושיגבה מידך. לא מצאתי כל בסיס לקבלת עול שיפוי על-ידי האשה, לא במפורש ולא מכללא. וכבר נפסק לא אחת שהצדדים הלהוטים להפרד זה מזה, או להבטיח את רכושם ואת אחיזתם ברכוש, אינם יכולים להיות מוחזקים כמי שטובת הילדים בראש מעייניהם; אדרבא. בסיס אחר לטענת הבעל הוא שבילדים שלמעלה מגיל 6שנים עסקינן, ומזונותיהם אינם אלא מדין צדקה, וכך נפתחת הדרך לחייב את אמם להשתתף במזונותיהם כפי הכנסתה ויכולתה. טיעון זה אין לו ולשיפוי - כל מאומה. ילדים שאמם בעלת יכולת יכולים על-פיו לבוא אליה בתביעות - אך אם באו בתביעות אל האב, שלכל הדעות חייב במזונותיהם - אין לו לאב פתחון פה לומר להם - תיבעו את האם. אם ימצו את יכולתו, יוכלו הילדים לפנות מדין צדקה ולהתפרנס בהכנסותיה של האם, אך אין זה יוצר לבעל זכות לשיפוי על הוצאותיו כלפי הכנסותיה של גרושתו. יתכן שתהיה בידו זכות כזו על-פי הסכם שביניהם - אך אין זה המקרה שבפני. כאן נפרדו בני-זוג והתחלקו ביניהם ברכוש, זה לקח דירה וזה לקח מניות, זה לקח מכונית וזה לקח חסכונות וחשבונות בנק. אגב כך קבעו שהבעל יספק מזונות לילדים בסכום פלוני וחזקה על בית-המשפט שאישר את ההסכם שהשגיח על כך שיהיה בסכום זה כדי צרכיהם המינימליים של הקטינים, אין בכך שום סייג על הקטינים, משעמדו על דעתם, לבקש מבית-המשפט לחייב את אביהם לשאת בדמי מזונות סבירים, ושום מעשה בית-דין לא קם בינם לבין אביהם, עקב אישור ההסכם שבין הוריהם. .6מכאן אפנה לתביעת הקטינים, התביעה העיקרית בתיק זה, וכבר ציינתי את דלות חומר הראיות שהובא בפני. לאחר עיון בטענות הצדדים ובטיעוניהם הבאתי בחשבון את הנתונים הבאים בבואי לשום את הסכום שראוי לפסוק לצרכיהם: (א) עדות האם על גובה הוצאותיה בסך 000, 120שקל למזון לכל ביתה, ועל הוצאות בסך כ-000, 20שקל הנלוות לחינוכם. (ב) לא הבאתי בחשבון את הוצאות הבית השוטפות כיוון שהילדים סמוכים על שולחן אמם, ודי שיביאו את המזון עמם, מקצבת האב. לשון אחר, האשה קיבלה על עצמה את הוצאות החזקת הבית לאחר גירושיה - ואינה יכולה לחזור בהם על הבעל באמצעות הילדים, כביכול. (ג) לקחתי בחשבון הכנסה של 000, 155שקל נטו של הנתבע בחודש יוני .1984 (ד) האם מקבלת לידה את קיצבת הילדים מהמוסד לביטוח לאומי. (ה) רמת החיים שהעידו עליה, לגבי ילדיהם של נהגים חברי "אגד". אני מעדיף לקבוע את הסכום הדרוש ליום פסק-דין זה על קביעה היסטורית שתוצמד מתאריך פלוני. בהתחשב בכל אלה הייתי רואה סכום של 000, 110שקל ביום מתן פסקדין זה - כמינימום הכרחי לצרכי הקטינים וכסכום מתאים ליכולתו של האב הנתבע לשאת בו. עצם הפער הניכר בין סכום זה לסכום שהיה הנתבע אמור לספק להם לפי הסכם הפשרה - הוא המצדיק שבית-משפט זה יעיין מחדש בשעור דמי המזונות וישנה אותו על אף כל הסכם שבין ההורים. אני מחייב איפוא את הנתבע לשלם לתובעים למזונותיהם סך של 000, 110שקל כל חודש (מחצית לכל אחד מהם) החל ביום הגשת התביעה ועד היום. סכומי החיוב החודשיים לעתיד ישאו הפרשי הצמדה למדד יוקר המחיה מיום שיחולו ועד שישולמו בפועל, וסכום החוב שנפסק לעיל ישא ריבית והפרשי הצמדה מיום פסק- הדין ועד תשלומו בפועל. אני מחייבו גם לגבות עבור התובעים כל זיכוי שניתן לקבלו מהנהלת אגד עבור נסיעותיהם לטיולים, ולהעביר את הגביה כשם שהוא מעביר את דמי המזונות. כמו-כן אני מחייבו בתשלום הוצאות המשפט, וכן שכר-טרחת עורך-דין בסך 000, 150שקל שישאו ריבית והפרשי הצמדה מיום פסק-הדין ועד התשלום בפועל. קטיניםהגדלת מזונותמזונות