האם המועצה לצרכנות מייצגת בבית המשפט ?

המועצה לצרכנות - ארגון מייצג בבית משפט לתביעות קטנות .1 בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב (השופטת ז. אגי) בתיק תביעות קטנות מספר 1/95, בו נמחקה על הסף התובענה שכנגד שהגישה המבקשת (להלן: אגד) נגד המשיבה מספר 1(להלן: גב' שוחט) מפאת חוסר סמכות עניינית. הבקשה נדונה כבערעור עצמו. .2 רקע הבקשה וההליכים הקודמים א. הגב' שוחט הגישה תובענה לבית משפט לתביעות קטנות בתל אביב בגין נזקים שלטענתה נגרמו לה ולרכבה עקב תאונת דרכים בה היה מעורב אוטובוס שבבעלות אגד, ושהיה נהוג על ידי המשיב מספר 2(להלן: הנהג). ב. אגד והנהג הגישו כתב הגנה ובו כפרו באשמתם. בנוסף לכך הגישה אגד כתב תביעה שכנגד, ובו תבעה מהגב' שוחט פיצוי בגין נזקים שקרו לטענתה לאוטובוס בתאונה. ג. בית משפט קמא החליט לדחות את התביעה של הגב' שוחט לגופו של ענין ולחייבה בהוצאות משפט, ולדחות את התביעה שכנגד מחמת חוסר סמכות עניינית, "הואיל ואגד אינה "יחיד" ואינה יכולה על כן להגיש תביעה שכנגד בבימ"ש זה" (עמ' 9לפרוטוקול). .3 השאלה שבמחלוקת א. השאלה העומדת לדיון בבקשת רשות ערעור היא האם לאור הוראותיו של סימן ה' בפרק ב' בחוק בתי המשפט (נוסח משולב) [תשמ"ד - 1984] (להלן: חוק בתי המשפט), גוף שאינו "יחיד", כגון חברה בע"מ, רשאי בהיותו נתבע בבית משפט לתביעות קטנות להגיש תביעה שכנגד באותו הליך. ב. כעולה מהטיעון שהוגש לבית משפט זה בסיכומי הצדדים, בשאלה זו ישנה פסיקה סותרת של שופטים שונים בבתי המשפט לתביעות קטנות, ומן הראוי לקבוע את המדיניות המשפטית הראויה, בכדי ליצור אחידות ועקביות בפסיקתם של בתי המשפט. ג. אקדים ואומר כי לדעתי תאגיד (להלן אשתמש במונח זה כמקיף את כל המקרים שנכנסים לגדר "שאינו יחיד") יכול להגיש תביעה שכנגד בהיותו נתבע בבית משפט לתביעות קטנות, מן הטעמים שאבאר להלן. ד. יוער כבר עתה, כי הדיון כולו מוגבל לתביעה שכנגד לסעדים המותרים לתביעה בבית משפט לתביעות קטנות, כפי שיוסבר להלן. .4 לשון החוק סעיף 60לחוק בתי המשפט קובע כי: "(א) בית משפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד- (1) לתשלום סכום שאינו עולה על 000, 8שקלים חדשים; (2) למתן צו להחלפת מצרך או לתיקונו או לביטול עסקה, כששווי המצרך, או התיקון או העיסקה, לפי הענין, אינו עולה על הסכום האמור בפסקה (1). ובתביעה-שכנגד לסכום או לצו כאמור, ובלבד שהתביעות אינן לפי זכות שהומחתה או שהוסבה ואינן בסמכותו הייחודית של בית משפט אחר. (ב) בית המשפט רשאי לא לדון בתביעה או בתביעה שכנגד ולהעבירו לבית משפט שלום, אם ראה שהדיון בבית משפט לתביעות קטנות אינו מתאים להן..." ב. סעיף קטן (א), הקובע את גדרי סמכותו של בית המשפט לתביעות קטנות, נסמך על שני חלקים. החלק הראשון קובע כי בית המשפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד כאמור בסעיף, והוא מסתיים בתיבה "על הסכום האמור בפסקה (1)". החלק השני קובע כי סמכותו של בית המשפט משתרעת גם על תביעה שכנגד "לסכום או לצו כאמור" וכו'. נראה לי, כי המגבלות על הגשת תביעה שכנגד הן אלה המובאות במפורש בחלק השני של הסעיף, הא ותו לא. משמע, לא תוגש תביעה שכנגד בה מתבקש סעד החורג מן הסעדים המובאים בסעיף קטן (א)(1) או (2), ובלבד שמבחינת מהותית התביעה אינה לגבי זכות כאמור בחלק השני ושאינה בסמכותו היחודית של בית משפט אחר. ג. המגבלה של הגשת התביעה על ידי "יחיד" נוגעת רק לחלק הראשון הסעיף ואינה נכללת מניה וביה בחלק השני, המפנה לסעיף קטן (א)(1) ו- (2) בלבד, ולא לרישא של הסעיף. במקרה דנן, המחוקק ידע להגביל בצורה ברורה מקום שרצה להגביל, ומקום שרצה להתיר שתק. ולפיכך, בלית הגבלה על סוג הנתבע הרשאי להגיש תביעה שכנגד, אין זה ראוי כי בית משפט זה יוסיף הגבלה זו יש מאין. ד. בשולי הדברים אעיר, ובלא לייחס לכך חשיבות רבה במקרה דנן, כי בתקנה 5(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז - 1976, נאמר כי "הגיש הנתבע כתב הגנה, רשאי הוא להוסיף לו תביעה שכנגד כלפי התובע לפי טופס 1שבתוספת". זוהי עוד אינדיקציה מסויימת לכך שהמחוקק (וכאן, מחוקק המשנה) לא הגביל את סוג הנתבע הרשאי להגיש תביעה שכנגד. ה. לא זו אף זאת: איני מסכים שתביעה שכנגד נכללת בענייננו במונח "תביעה" שברישא של הסעיף, ולכן חלים עליה גם כל המגבלות שהוטלו במפורש על תביעה. שהרי, אם כך היה הדבר, מדוע לנקוב בשנית בהגבלה על הסעדים שבתביעה שכנגד (ובלשון המחוקק: "לסכום או לצו כאמור")? ו. תביעה שכנגד היא למעשה תביעה עצמאית, הכרוכה בתביעה אחרת בשל סיבות פרוצדורליות. אך סיבות פרוצדורליות אלה מביאות לכך שהכללים החלים על תביעה שכנגד הם בחלקם שונים מהכללים החלים על תביעה רגילה. כך בבתי משפט אחרים וכך גם בבית משפט לתביעות קטנות. ז. למשל, לענין בית משפט השלום, מגביל סעיף 51(א)(4) לחוק בתי המשפט את הגשת תביעה שכנגד לתביעה שנושאה הוא אותו הנושא של התביעה המקורית או שהן נובעות מאותן נסיבות. אך בכפוף להגבלה זו הוא מוסמך לדון בתביעה כספית בסכום העולה על זה הנקוב בסעיף 51(א)(2) לחוק (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, ש' לוין עורך, מהדורה שביעית, 1995, סעיף 230(להלן: זוסמן)). בדומה, לפי סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט רשאי בית המשפט המחוזי להיזקק לתביעה שכנגד אף אם הענין או אותה תביעה הם בסמכותו של בית משפט השלום. משמע, גם בבית משפט מחוזי וגם בבית משפט השלום מוטלות על תביעה רגילה מגבלות שאינן מוטלות על תביעה שכנגד. הוא הדין בתביעה בבית משפט לתביעות קטנות החייבת להיות מוגשת על ידי יחיד, מגבלה שאינה מוטלת על תביעה שכנגד. .5 תכלית החוק א. ניתן לפרש את החוק בדרך שפרשתי לעיל, אך מסכים אני כי יתכן שגם פרשנות לשונית המגבילה תביעה שכנגד לנתבע שהוא "יחיד" יכולה היתה להיות נסבלת. באיזו מן החלופות נבחר? אמנם, הנימוקים הלשוניים מטים את הכף לכיוון הפירוש בו בחרתי, אך יש לפרש את הוראת החוק גם על רקע התכלית המונחת בבסיסו. הפירוש הראוי הוא זה המגשים בצורה מירבית את תכליתו ומטרתו של החוק. מודל זה מקובל בפסיקה הישראלית זה שנים (ראה א. ברק, שיקול דעת שיפוטי, תשמ"ז, עמ' 4-343). לפיכך, יש לבחון אם הפירוש הנראה לשונית נכון תואם גם את תכלית החוק. ב. מן הכלל אל הפרט. השאלה שבנדון היא סמכות בית המשפט לתביעות קטנות. סמכותו נקבעה בסעיף 60הנ"ל, ואת סעיף זה יש לפרש על רקע תכליתו של בית המשפט לתביעות קטנות, ועל רקע המטרות המונחות בבסיס המגבלות המוטלות על סמכותו. ג. בית המשפט לתביעות קטנות הוקם בשנת .1976בהצעת החוק לחוק שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ה - 1975, ה"ח 1174, (להלן: הצעת החוק) נאמר בדברי ההסבר: "החוק המוצע בא לקבוע דרך שיפוט מיוחדת בתביעות אזרחיות קטנות... הדיון בתביעות יהיה ללא פורמליות, מהיר וזול. עיקר הכוונה בהקמת מוסד שיפוטי זה הוא לאפשר לאזרחים, הנאלצים לוותר על תביעותיהם משום ההוצאות הגדולות הכרוכות בכך והטרדה של משך ההתדיינות, להביא תביעות לסכומי כסף לפני המוסד השיפוטי החדש שיוקם". משמע, מוסד זה נוצר בכדי לפתוח את שערי המשפט בפני האזרח הקטן (ראה גם רע"א 292/93סרבוז ואח' נ' ע. אופק בע"מ פ"ד מח(3) 177(להלן: פסק דין סרבוז), בעמ' 191). לשם כך אף צומצמו הדרישות הפורמליות ופושטו הליכי הדיון. ד. כבר נקבע מפי בית המשפט העליון: "על רקע זה, יש לראות כל אחד ואחד מההסדרים הנוגעים לבית המשפט לתביעות קטנות, כאילו הוא נועד להבטיח הליך פשוט, זול ומהיר, המהווה חלופה אטרקטיבית להליכי השיפוט הרגילים" (פסק דין סרבוז, דברי השופט ד. לוין, בעמ' 191). והשאלה היא האם האפשרות של הגשת תביעה שכנגד על ידי נתבע-תאגיד תסכל את מטרת החוק באופן כלשהו. ה. חלק ניכר מהתביעות המוגשות בבתי המשפט לתביעות קטנות הן תביעות צרכניות במהותן, חלק גדול מהן הן תביעות עקב תאונת דרכים, וחלקן תביעות אחרות (על ההתפלגות של התביעות לפי סוג התביעה בשנים 9- 1977בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב ראה ס. דויטש, "בית המשפט לתביעות קטנות כמגן הצרכן", עיוני משפט ח (1981) 345, בעמ' 366). ו. טול לדוגמה תביעה צרכנית בה הקונה - הוא התובע - מבקש מבית המשפט לצוות על המוכר להחליף את הנכס הואיל ולטענתו הנכס שנמכר לו, פגום. דא עקא, הקונה לא שילם כלל עבור הנכס למרות שהתחייב לעשות כן. האם יהיה צודק ליתן לקונה הסעד המבוקש ולא לאפשר למוכר להעלות טענה נגדית בדבר אי תשלום עבור הממכר (כאשר אין די בהעלאת טענה זו בכתב ההגנה בכדי לשלול הסעד)? שהרי ממה נפשך? אם יתברר כי תביעה שכנגד שהוגשה על ידי המוכר - התאגיד אינה מתאימה לדיון בבית משפט לתביעות קטנות, בסבכה את ההליכים ובמונעה דיון מהיר ופשוט במחלוקת, רשאי בית המשפט על פי סעיף 60(ב) לחוק בתי המשפט לא לדון בתביעה שכנגד ולהעבירה לבית משפט השלום. יתרה מכך, בית המשפט אף רשאי להעביר את התביעה המקורית ביחד עם התביעה שכנגד לבית משפט השלום, באם נראה לו כי מן הראוי לכרוך את התביעות יחדיו, אך לא לידון בהן לפניו מפאת חוסר התאמתן לבית משפט לתביעות קטנות. לא זו אף זאת: על פי סעיף 59לתקנות סדר הדין האזרחי רשאי בית המשפט למחוק את התביעה שכנגד אם נראה לו כי מן הראוי לפסוק בה בדרך של תובענה נפרדת. בבוחנו זאת, חזקה על בית המשפט שיבחן גם האם הדיון בתביעה שכנגד ביחד עם התביעה, תפגע בהגשמת תכלית החוק. ז. במקרה שלא היתה מתאפשרת כלל תביעה שכנגד, לא רק שלעיתים יכול היה להינתן לצרכן סעד אף על פי שאין הדבר צודק בנסיבות הענין, אלא אף הצרכן היה מוכרח להתדיין פעם נוספת באותו ענין עצמו בתביעה עצמאית שהיה מגיש התאגיד. בכך נמצאנו פותרים מהר ובזול את חלקה של המחלוקת, אך תוך זמן רב וביוקר את המחלוקת כולה. הדבר היה פוגע בתכלית החוק ולא מגשים אותה. ח. דוגמה אחרת היא תביעת אזרח נגד המדינה או נגד חברה לפיצויים עקב נזקים בשל תאונת דרכים. כמו למשל המקרה קא עסקינן, בו הגב' שוחט תבעה את אגד, ואגד הגישה תביעה שכנגד. במהלך המשפט בבית משפט קמא נתבררו העובדות הדרושות לענין והוכרעה השאלה שבמחלוקת. בפסק דינה החליטה השופטת קמא כי התאונה היתה באשמתה של הגב' שוחט. אין ספק כי אם במסגרת פסק הדין היו צורך גם להכריע בדבר הפיצויים לטובת אגד הדבר היה מסרבל במידה כלשהי את ההליך, וגורם להתארכותו, עקב הצורך להוכיח נזקים וכו'. ואולם, אין חולקין כי בסיכומו של דבר פסיקת בית המשפט תביא את המחלוקת כולה לסיום תוך זמן קצר יותר ובעלות נמוכה יותר מאשר אילו היינו כופים את אגד להגיש תובענה נוספת נפרדת לבית משפט השלום לאחר סיום ההליך דנא. הדבר נראה לי תואם את תכלית החוק, ואינו סותר אותה. ט. הוא הדין בתביעות נוספות המתבררות בבית משפט לתביעות קטנות, אך קצרה היריעה מלסקור את שלל האפשרויות הקיימות. ראוי לציין כי המקרה של תאונת דרכים הוא המקרה הנפוץ בו מתעוררת השאלה שבמחלוקת. .6 תביעת יחיד א. אחד היעדים החשובים לחקיקת החוק הוא פתיחת שערי בית המשפט לאזרח הקטן. לפיכך, החוק אוסר על הגשת תביעה לבית המשפט לתביעות קטנות על ידי מי שאינו יחיד. בהצעת החוק נאמר: "הוראות אלה הן פרי נסיון של הפעלת בתי משפט לתביעות קטנות בארצות הברית במשך ששים שנה. נתברר שבתי משפט אלה נוצלו דוקא בידי החברות הגדולות כמכשיר לגביה מהירה וזולה של תשלומים המגיעים להן... משום כך מוצע שלא יהיה תובע בבית משפט לתביעות קטנות אלא יחיד". הרשות השופטת 23(תשנ"ו), 26בעמ' 27-28). אך אם במסגרת סכסוך זה שהביא האזרח לבית המשפט יש תביעה שכנגד לחברה מן הראוי לאפשר הדיון בה, בכפוף לשיקול דעת בית המשפט, כמבואר בפסק דין זה. ב. ניתן לטעון כי הואיל ועם מחיקת כתב התביעה עומדת עדיין התביעה שכנגד לדיון בבית המשפט, וכך יכול האזרח הקטן למצוא עצמו כמי שהכניס את עצמו בלא להיות מודע לכך לגוב הארי. שהרי, התובע שניסה להגיש תביעה פשוטה שתתברר בהליך מהיר, תוך המנעות ממורכבות ההליך המשפטי הרגיל, מצא עצמו מתמודד עם תביעה שכנגד שנוסחה בניסוחים משפטיים - מקצועיים על ידי עורך דינה של החברה. יתרה מכך, לעיתים, האזרח ירצה למחוק את תביעתו עקב הפיכת ההליך להליך מורכב ומסובך ויגלה כי עדיין עומדת נגדו התביעה שכנגד, ותביעתו הפכה לחרב פיפיות כנגדו. טענה זו אינה נראית לי מכרעת לענייננו. ג. כאשר נמחקת תביעת האזרח כנגד התאגיד, רשאי בית המשפט להעביר את התביעה שכנגד לדיון בבית המשפט השלום או למוחקה. לאור תכלית החוק נראה לי כי מן הראוי כי כך יעשה. .7 הרתעת האזרח מפניה לבית המשפט לתביעות קטנות א. הנקודה המרכזית שהתלבטתי בה באפשרות הגשת תביעה שכנגד על ידי תאגידים בבית משפט לתביעות קטנות היא הסכנה שהדבר ירתיע אזרחים מהגשת תביעות בבית משפט זה. הדבר נגזר לא רק מעצם היות האזרח נתבע בהליך משפטי, אלא אף מכך שהמאטריה המשפטית היא לעיתים זרה לו, והרי הוא צריך להגיש כתב תשובה שכנגד, ולהתמודד עם טענות משפטיות שונות. יתרה מכך, הדבר עלול לחייבו להיעזר בשירותיו של עורך דין, דבר שאולי רצה להימנע ממנו. ב. חשוב ביותר שההליך בבית משפט לתביעות קטנות יעודד אזרחים להגשת תביעות (שאינן תביעות סרק), ויתן לאזרח הקטן תחושה כי המערכת השיפוטית היא דבר הנמצא בהישג ידיו והקיים גם בכדי לעזור לו בפתרון סכסוכים מהיר, זול ופשוט כגון הסכסוכים הנדונים לפני בתי המשפט לתביעות קטנות. ג. נראה לי כי שביל הזהב בענייננו הוא לאפשר הגשת תביעות שכנגד על ידי תאגידים תוך הפעלת שיקול דעת בית המשפט במחיקתן או העברתן, ולא מתוך קמצנות יתר. וכך, מחד גיסא התאגידים יבינו מתוך פסיקת בתי המשפט לתביעות קטנות כי אין הוא המקום הראוי לדון בתביעות - שכנגד מורכבות ומנוסחות בסרבול רב, ובשפה משפטית מסובכת, מתוך מחיקתן של תביעות אלה. ומאידך גיסא, יבין גם האזרח כי במחלוקות סבוכות לא תמיד הוא יכול לקבל סעד פשוט ומהיר על חלק קטן מהשאלות השנויות במחלוקת בינו ובין התאגיד, כאשר ממש באותו ענין יצטרך התאגיד לצעוד בדרך הארוכה מידי והיקרה לעיתים של הליך משפטי רגיל. ד. לא למותר להדגיש, כי תביעות שכנגד שאינן באותו נושא של התביעה העיקרית, ושאינן נגזרות מאותה מערכת נסיבות ממש, לא ידונו בבית משפט לתביעות קטנות ביחד עם התביעה העיקרית אלא יימחקו על ידיו. שהרי בירורן של אלה ביחד עם התביעה העיקרית היה מסכל את תכלית החוק. ה. אשר לענין יצוג על ידי עורך דין, תאגידים בדרך כלל מיוצגים על ידי עורך דין. הדבר אמור להעשות רק ברשות בית המשפט ומטעמים מיוחדים שיירשמו (סעיף 63לחוק בתי המשפט), אך בתאגידים בדרך כלל קשה למצוא אדם אחר שייצג את התאגיד. מצב זה יוצר אסימטריה מסויימת בין התובע לנתבע (ראה גם דויטש במאמרו הנ"ל, עמ' 360). הסכנה שבדבר מחריפה כאשר התאגיד המיוצג הופך לתובע שכנגד. נראה לי, כי בחלק הארי של התביעות שכנגד שתעבורנה את המסננות האמורות ושתתבררנה לא יהיה זקוק האזרח לשירותו של עורך דין, הואיל והן תהיינה פשוטות יחסית (ולא- הן יועברו או יימחקו). ואולם, יש לזכור כי אף אם יזדקק התובע לשירותי עורך דין הרי שממילא אם היה נתבע בבית משפט אחר היה נעזר בשירותי זה, ולכן אין אנו מרעים את מצבו. ואחרון לענין זה, בחלק מן התביעות יכול האזרח להיות מיוצג על ידי ארגונים שייקבעו לכך על ידי שר המשפטים (ראה סעיף 63לחוק בתי המשפט). בצו השיפוט בתביעות קטנות (ארגונים מייצגים), תשל"ז- 1977נקבעה המועצה הישראלית לצרכנות כארגון המייצג בעלי דין בבית משפט לתביעות קטנות. הדבר יכול להועיל לאזרחים שאינם מסוגלים להתמודד עם התביעה שכנגד בעצמם ואין ברצונם לשכור עורך דין או שאין ידם משגת לכך. ו. פתרון זה אף עשוי למנוע מצב בו בית המשפט לתביעות קטנות יאשר העברת התיק לבית משפט השלום, לאחר שהתאגיד יגיש שם תביעה עצמאית הואיל ואינו יכול להגיש תביעה שכנגד בבית המשפט לתביעות קטנות, ויבקש את העברת התיק מבית משפט לתביעות קטנות לבית משפט השלום. כידוע, גם כיום ישנם נתבעים - תאגידים הנוהגים כך, וכך מסוכלת מניה וביה מטרתו של החוק לדיון פשוט, מהיר וזול בתביעת האזרח. דווקא אפשרות לדון בענין בבית המשפט לתביעות קטנות יכלה לגרום להתגשמות ציפיותיו של האזרח שהמערכת המשפטית תפתור את הסכסוך בדרך פשוטה ומהירה. .8 מדיניות שיפוטית א. מתן אפשרות להגשת תביעה שכנגד על ידי תאגידים בבית משפט לתביעות קטנות תמנע ריבוי וכפל התדיינויות בסכסוכים שונים, תחסוך בהליכים משפטיים ובזמן שיפוטי יקר, ותקל על המערכת השיפוטית בכללותה. ב. לענין בתי משפט שלום ראינו כי המחוקק הכניס לגדר סמכותם תביעות שכנגד, שלא היו יכולות להיות מוגשות כתובענה עצמאית, וזאת מתוך רצון לחסוך בהתדיינויות משפטיות מיותרות. הוא הדין בבית משפט המחוזי. כך גם עשה בבית משפט לתביעות קטנות, ומאותם הטעמים בדיוק. כאשר קיימת מחלוקת בין שני הצדדים ובמסגרתה טענות לצד א' כנגד צד ב', ולהיפך, בלית טעם מיוחד ראוי לפסוק בהן באותו הליך. הדבר ייעל את ההליך השיפוטי, יחסוך בהוצאות וימנע בזבוז זמן יקר, ואף עשוי למנוע פסיקות סותרות של בתי המשפט. ג. אכן, לעיתים ימצא בית המשפט לתביעות קטנות כי בירור התביעה שכנגד יסכל את מטרות החוק, וימנע בירור מהיר, פשוט וזול של סוגיה שנראית לו ראויה לבירור כזה. במקרה כזה, יש בידי בית המשפט את הכלים להמשיך לדון רק בתביעה העיקרית. ד. אך ישנם מקרים בהם יש תועלת רבה בדיון בתביעה שכנגד - הנוגעת לאותו ענין של התביעה העיקרית - במסגרת ההליך העיקרי, ואין בדבר שום פגם. מקרים אלה מן הראוי שידונו בבית משפט לתביעות קטנות והדבר רק יקדם את סיום המחלוקת בכללותה בצורה מהירה, פשוטה וזולה. ה. נראה לי, אם כן, כי בחלק מן המקרים דיון בתביעה שכנגד שהוגשה על ידי נתבע - תאגיד בבית משפט לתביעות קטנות אינה מנוגדת לתכלית החוק, ויש טעם רב באי שלילתה. סבורני כי לאור קיומם של מקרים אלה, ולא כמקרים חריגים ונדירים בלבד, מן הראוי ליתן הפתח של הגשת תביעה שכנגד עך ידי תאגידים, ולהשאיר שיקול דעת לשופטי בתי המשפט לתביעות קטנות לסנן את התביעות שכנגד בראויות להתברר לפניהם כאמור. ו. בשולי הדברים, יוער כי המבקשים העלו את הטענה כי מן הראוי גם לאפשר הגשת התביעה שכנגד הואיל ובהליך העיקרי ממילא נדונות ומוכרעות השאלות שבמחלוקת וכך נוצר מעשה בית דין, והנתבע - התאגיד צריך רק לפנות לבית המשפט (השלום) ולבקש ממנו את הסעד הנגזר מהכרעת בית המשפט לתביעות קטנות. לפיכך, בטח ובטח ראוי להתיר הגשת תביעה שכנגד. משני טעמים אינני סבור כי הדברים הם כה ברורים. ראשית, לא תמיד ההכרעה בתביעה דורשת ממילא הכרעת בית המשפט לענין הטענות שעומדות בבסיס התביעה שכנגד. ובלא הכרעה לגוף הענין אין מעשה בית דין. ושנית, קיים ספק בשאלה האם הכלל של השתק פלוגתא חל על שאלה שהוכרעה על ידי בית משפט לתביעות קטנות, היות שהוא אינו קשור בסדרי הדין הנוהגים בבתי המשפט האחרים ואף רשאי לקבל ראיה אף אם לא היתה כשרה בבית משפט אחר (סעיף 62(ב) לחוק בתי המשפט). אך אינני רואה צורך להכריע בשאלה זו כאן (ראה לענין זה נ. זלצמן, מעשה בית דין בהליך אזרחי, תשנ"א - 1991, בעמ' 7-176). בין כך ובין כך, אין חולקין כי אי אפשרות להגשת תביעה שכנגד תוביל לריבוי הליכים. ז. טעם נוסף להתרת תביעה שכנגד היא צמצומן של תביעות "סרק". נתבע שמגיש תביעה בבית משפט לתביעות קטנות כי "אין לו כמעט מה להפסיד", למרות שברי לכל הדיוט כי הדין אינו עימו, יחשוב פעמיים האם להגיש התביעה. למרות הרצון לעודד אזרחים להגשת תביעות לבית המשפט לתביעות קטנות, אני סבור כי צמצום תביעות "סרק" ייעל את המערכת השיפוטית ויפחית הסיכוי לעיוות דין. לא זו אף זו: נראה לי כי הגשת תביעה שכנגד עשוי לעיתים לעודד פשרה בין הצדדים מקום שפשרה כזו היא פתרון ראוי לסכסוך. ח. טענה נוספת שניתן להעלות בעד חסימת הערוץ של הגשת תביעה שכנגד היא כי פתיחת ערוץ זה תוביל להגשת תביעות שלא היו מוגשות כלל. טענה זו אינה נראית לי. שהרי, אם התביעה שכנגד אינה ראויה להתברר עם התביעה המקורית בבית משפט לתביעות קטנות היא תימחק ממילא, ואם ראוי שהיא תתברר, אז עצם זה שלא היתה מוגשת בדרך אחרת אולי רק מחזק את הפתרון בו בחרתי בפסק דין זה. .9 סוף דבר א. בשולי פסק הדין, יוער כי הצדדים לא העלו את השאלה, האם ניתן לערער על החלטת מחיקה של תביעה שכנגד של בית משפט לתביעות קטנות. כביכול, ניתן היה לטעון כי ההלכה שנקבעה בפסק דין סרבוז, ושהלכה בעקבות הלכת ע"א 596/84קופת חולים של ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל נ' גל ואח' פ"ד לט(3) 477, אינה מאפשרת ערעור כגון דא הואיל ולפנינו החלטה של בית משפט לתביעות קטנות. ב. על כך יענה בשניים: ראשית, הלכת סרבוז קבעה אמנם כי בניגוד לפסק אורי גורן -1019/96 דין סופי של בית משפט לתביעות קטנות, שעליו ניתן לערער ברשות לפני שופט יחיד בבית משפט המחוזי (לפי סעיף 64לחוק בתי המשפט), הרי שעל "החלטה אחרת" אין ניתן לערער כלל - לא בזכות ולא ברשות. אך כבר שם קבע הרוב כי ניתן לערער על "החלטה אחרת" במסגרת ערעור על פסק הדין כולו (פסק דין סרבוז, עמ' 194). ולמותר לציין, כי הבקשה שלפנינו היא לאחר מתן פסק הדין על ידי בית משפט קמא. ושנית, ערעור על החלטת מחיקת תובענה מחמת חוסר סמכות (ובכלל זאת תביעה שכנגד) כמוהו כערעור על פסק דין ולא על "החלטה אחרת". שהרי המבחן האם לפנינו ערעור על פסק דין הוא מבחן פורמלי של סיום ההליך, או של "סגירת התיק", ולא מבחן מטריאלי של קביעת זכויות הצדדים (זוסמן, סע' 8-587). והרי קבלת טענת חוסר סמכות עניינית סותמת את טענות בעלי הדין בענין זה (זוסמן, סעיף 330), ולית מאן דפליג כי מחיקת התביעה שכנגד מביאה אותה לכדי סיום. ג. לפיכך, החלטתי ליתן רשות ערעור, ודנתי בבקשה כבערעור. ד. החלטתי לא להרחיב את הדיון גם לגבי השאלה האם נתבע רשאי לצרף לכתב ההגנה הודעת צד שלישי, הואיל ושאלה זו לא עלתה לפנינו כלל וגם כך הורחבה היריעה די בפסק הדין. אשר על כן, הערעור נתקבל. החלטתי לקבל את טענות המבקשת, לבטל את מחיקת כתב התביעה שכנגד שהגישה, ולהחזיר את התיק לבית משפט קמא לבירור התביעה שכנגד. בנסיבות הענין אינני מוצא לנכון לחייב את הצדדים בהוצאות. ניתן בלשכתי היום 4/8/97 בהיעדר הצדדים.שאלות משפטיותצרכנות