השכרת רכב למי שאינו בעל רישיון נהיגה

התובעת טוענת בסיכומיה, כי קאנטרי הפרה את הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) התשמ"ה- 1985. לטענתה, קאנטרי הפרה את הצו בכך שהשכירה רכב למי שאינו בעל רישיון נהיגה מבוא 1. התובעת, כלל חברה לביטוח בע"מ, הגישה תביעת שיבוב. לטענתה, הרכב המבוטח נפגע בתאונת דרכים מיום 30.12.06 על ידי הרכב מ.ר. 9572928 (להלן:"הרכב") שנמצא בבעלותה של הנתבעת 1, קאנטרי שירותי ליסינג בע"מ (להלן: "קאנטרי"). התובעת כמבטחת נשאה, לטענתה, בעלות תיקון הרכב, בירידת הערך כפי שנגרמה כתוצאה מהתאונה ונקבעה על ידי שמאי מוסמך, בעלות שכרו של השמאי ובסה"כ סך של 13,578 ₪. התובעת הגישה תביעתה תחילה רק נגד קאנטרי, אולם בהמשך תוקן לבקשתה כתב התביעה ונוספו נתבעים נוספים, הנתבעים 2 ו- 3. בכתב התביעה המתוקן נטען כי נתבע 2 (להלן: " רונן ביטי") הוא ששכר את הרכב בהתאם לחוזה ההשכרה, וכי נתבע 3 (להלן: "אבי ביבי") הוא שהחזיק ונהג ברכב בשעת התאונה. 4. מטעם התובעת העידה הגב' רימה קבוטי, נהגת הרכב המבוטח. מטעם קאנטרי העיד מנהלה מר אלי סעדה. קאנטרי זימנה לעדות את מר אריאל אביטל, סמנכ"ל תפעול בזמנים הרלוונטיים לתביעה של חברת ביטי שירותים משפטיים בע"מ (להלן:חברת ביטי"). לטענת קאנטרי, חברת ביטי, אשר הנתבע 2 הינו הבעלים שלה, היא ששכרה את הרכב בתקופה הרלוונטית. קאנטרי זימנה לעדות גם את מר רפי אנקונה עובד של חברת ביטי בזמנים הרלוונטיים. נתבע 2 העיד מטעם עצמו. נתבע 3 לא התגונן ולא התייצב לדיון. טענות הצדדים 5. התובעת טוענת, כי נתבע 3 לא התגונן ועל בית המשפט לתת נגדו פסק דין בהיעדר הגנה. התובעת טענה בכתב התביעה המתוקן, כי קאנטרי אחראית כלפיה כמחזיקה ובעלים של הרכב וטוענת וכי חל הכלל לפיו "דבר מסוכן" ו"הדבר מדבר בעד עצמו". לטענתה, כפי שפורטה בסיכומיה, אחריותה של קאנטרי נובעת בין היתר מכך שלא הוכיחה נסיבות השכרת הרכב, למי נמסר, מי חתם על החוזה ומי קיבל לידיו את הרכב. לטענתה, קאנטרי נמנעה מלזמן לעדות את העובד מטעמה שטיפל בהשכרת הרכב ויש לזקוף זאת לחובתה. לטענתה,קאנטרי הודתה שאינה מבקשת לראות רישיון נהיגה והיא מסתמכת על קצין הרכב של חברת ביטי, כאשר בהמשך העיד הנתבע 2 כי חברת ביטי כלל אינה מחזיקה קצין רכב. התובעת טוענת בסיכומיה, כי קאנטרי הפרה את הוראות צו הפיקוח על מצרכים ושירותים (הסעת סיור, הסעה מיוחדת והשכרת רכב) התשמ"ה- 1985 (להלן: "הצו"). לטענתה, קאנטרי הפרה את הצו בכך שהשכירה רכב למי שאינו בעל רישיון נהיגה, לא מילאה פרטים מהותיים בחוזה ההשכרה, השכירה רכב ללא ביטוח לרבות ביטוח לכיסוי הזקי צד שלישי ובכך אף הפרה את הוראות המפקח על התעבורה מיום 1.5.89. התובעת מבקשת בסיכומיה לחייב את קאנטרי לשאת בהוצאות המשפט של נתבע 2, מכיוון שבשל מצגיה הוא צורף לתיק כנתבע. 6. קאנטרי טוענת להרחבת חזית אסורה. לטענתה, כתב התביעה המתוקן מייחס לה אחריות בשל היותה בעלים של הרכב, כאשר בסיכומים העלתה התובעת לראשונה את טענת האחריות מכוח הפרת הצו. לגופה של הטענה, טוענת קאנטרי, כי לתובעת אין הוכחה שהרכב הושכר ללא ביטוח. ב"כ הנתבעת הצהיר לפרוטוקול, כי הוא מייצג את קאנטרי מטעם חברת הביטוח שלה. קאנטרי טוענת, כי נתבע 3 החזיק ברכב ללא רשות, הרכב נתפס אצלו לאחר התאונה ולכן האחריות מוטלת כולה עליו. לטענתה, שעה שהעבירה לתובעת פרטים מדויקים אודות הנהג בזמן התאונה האחריות היא על כתפיו בלבד והיא פטורה מאחריות. לטענתה, אין חשיבות לשאלה למי הושכר הרכב, אלא מי החזיק והשתמש ברכב במועד התאונה. קאנטרי טוענת שלא הציגה מצגים בפני התובעת, אלא טענה כל העת כי השכירה את הרכב לחברת ביטי שירותים משפטיים. קאנטרי טוענת כי לא היתה אמורה לדעת לעניין טיב היחסים בין חברת ביטי לבין נתבע 3 ומבחינתה דובר בעוד עסקה במהלך העסקים הרגיל מול חברת ביטי. 7. הנתבע 2, רונן ביטי, טוען כי מעולם לא שכר את הרכב מקאנטרי באופן אישי. לטענתו, מסיכומי התובעת עולה כי התובעת השתכנעה בטענתו ולכן ביקשה לחייב רק את נתבעים 1 ו- 3 בסכום התביעה ואף ביקשה לחייב את קאנטרי בהוצאותיו המשפטיות בהליך זה. 8. הנתבע 3, כאמור לעיל, לא התגונן ולא התייצב לדיון. דיון והכרעה 9. בכל הנוגע לנסיבות התאונה, בהתאם לעדותה של הנהגת ברכב המבוטח, היא עמדה עם הרכב בשדרות ירושלים ביפו. לפתע, פגע בה רכב בעוצמה מאחור כאשר פנו לנהג, הנהג היה שיכור. ביקשו ממנו פרטים והשיב שאין לו תעודת זהות או רישיון. לדבריה, הוא נתן את הפוליסה של הרכב ממנה העתיקה את הפרטים. העידה כי אמר לה ששמו דוד לוי ונתן לה ת.ז. בע"פ וכי הם צילמו את לוחית הרישוי של הרכב. הנתבעים 1 ו- 2, בסיכומיהם, לא חלקו על כך שהנהגת ברכב המבוטח אינה אחראית לתאונה ואף לא חלקו לעניין הסכום הנתבע. 10. אני מקבלת את עדותה של הנהגת ברכב המבוטח לגבי אופן התרחשות התאונה. מדובר בפגיעה מאחור ע"י הרכב ולכן אני מוצאת כי האחריות לתאונה מוטלת על הנהג ברכב. 11. התובעת בסיכומיה, זנחה טענתה כי רונן ביטי הינו צד לחוזה השכירות ועל כן יש לראות בו אחראי לתאונה. יתרה מכך, התובעת טענה בסעיף 27 לסיכומיה כי מן העדויות עולה שנתבע 2 לא שכר את הרכב מקאנטרי. למעשה, השאלה המרכזית שנותרה במחלוקת בין הצדדים הינה, האם קאנטרי נושאת בחבות כלפי התובעת. 12. מר אביטל העיד שאבי ביבי, הנתבע 3, התקבל לעבודה אצל חברת ביטי כגובה וזאת, כקבלן משנה ולא כשכיר. לדבריו, אבי ביבי הופנה לקאנטרי לשם השכרת רכב ולאור מצבו הכלכלי סוכם שחברת ביטי תשלם לקאנטרי את דמי השכירות והסכום יקוזז לאבי ביבי מהשכר. מר אביטל העיד, כי אבי ביבי התקשר באופן אישי בהסכם השכירות עם קאנטרי בקשר לרכב. מר אביטל העיד, כי לאחר חודש הוחלט בחברת ביטי לפטר את אבי ביבי והוא התבקש להשיב את הרכב לקאנטרי. אבי ביבי לא השיב את הרכב, למרות שחלף מועד השבתו כמתחייב בהסכם השכירות. מר אביטל בעדותו, סיפר כי החלו לחפש את הרכב כאשר לבסוף מצאו אותו בנתניה מתחת לבית גרושתו, הרכב נמצא כשהוא פגוע בחלק הקדמי והאחורי שלו. בדיון נשאל הנתבע 2, רונן ביטי מדוע הם חיפשו את הרכב כאשר, לטענתם, לא הם צד לחוזה השכירות עם קאנטרי אלא אבי ביבי. רונן ביטי השיב כי עזר לקאנטרי לאור יחסי עבודה של כשמונה שנים מול קאנטרי ומכיוון שבכל זאת, הכסף עבור השכירות עבר דרכם ומאחר וקאנטרי לא ידעו מהיכן להתחיל לחפש את הרכב, (ע"מ 18 לפרוטוקול שורות 5-6). 13. קאנטרי נתבעה כבעלים ומחזיקה של הרכב. בכתב התביעה נטען כנגד כל הנתבעים לתחולת הכלל של "הדבר מדבר בעד עצמו" וכן כי הנזק נגרם על ידי דבר מסוכן שלהם שליטה עליו. משמיעת העדויות עולה כי קאנטרי טוענת שהשוכרת היתה חברת ביטי. העדים שעבדו בשעתו בחברת ביטי העידו כי אבי ביטי הוא ששכר את הרכב. על גבי הסכם השכירות נרשם שמו של רונן ביטי. כאשר נשאל העד מטעם קאנטרי מר סעדה לעניין זה, השיב כך: "ש:      כשקאנטרי משכירה את כלי הרכב על שם מי יוצאת החשבונית. ת:       ביטי שירותים משפטיים בע"מ. ש:      למה ההסכם נעשה מול רונן ביטי. ת:       בעל החברה. ש:      החברה ששוכרת היא חברה. ת:       אבל לחברה אין רישיון נהיגה ות.ז".   יצוין כי מכיוון שחברת ביטי אינה נתבעת בתביעה שבפני, לא נשמעה גירסתה בקשר לטענות שהעלתה קאנטרי. מימלא, שאלת אחריותה של חברת ביטי אינה טעונה הכרעה בתובענה שבפני. בע"מ 13 לפרוטוקול ש' 8-11 העיד מר סעדיה כדלקמן: "ש: אין לך ידיעה מי החזיק ברכב למעט חוזה ההסכם שזה רונן ביטי . ת:       ב-6.11 נלקח הרכב. אני לא יודע על ידי מי. ש:      אתה לא יודע בשום שלב מהרגע שהאוטו יצא מחזקתכם מי החזיק באוטו. ת:       אני לא יכול לדעת." עולה מן האמור, כי קאנטרי הוציאה את הרכב מרשותה מבלי שהיא יודעת מי מחזיק ברכב, מי נוהג בו, האם לנהג רישיון נהיגה בתוקף ואף לא מתעדת כנדרש מי לוקח את הרכב מחזקתה. אינני מקבלת את טענת קאנטרי לפיה אין באפשרותה לדעת מי מחזיק ברכב ומי נוהג בו, יתרה מכך, כבעליו של הרכב זו חובתה להשכיר את הרכב רק בתנאים לפיהם יעשה בו שימוש על פי חוק, לשם כך עליה לדעת את הפרטים החסרים. יצוין, כי עצם ההפניה לצו איננה בגדר הרחבת חזית שכן מדובר בטענה משפטית. לכן, ככל שהטענה מתבססת על עובדות שהוכחו במהלך הדיון ובאה לבסס טענה לרשלנות, ניתן לקבלה. יחד עם זאת, לא ניתן לטעון לעוולה של הפרת חובה חקוקה מבלי שהטענה פורטה בכתב התביעה. 15. מעבר לכך, אין מחלוקת כי על פי חוזה ההשכרה, הרכב הושכר ביום 6.11.06 והיה אמור לשוב לידי קאנטרי ביום 15.11.06. התאונה אירעה ביום 30.12.06. בפועל הוחזר הרכב רק ביום 9.1.07. למעשה, מהמועד בו היה אמור לשוב הרכב לידי קאנטרי ועד למועד התאונה חלפו כחודש וחצי בהם הרכב היה במצב בו נעשה בו, לטענת קאנטרי, שימוש ללא רשות. אין מחלוקת כי קאנטרי לא הגישה תלונה במשטרה ואף לא פעלה בעצמה לאיתור הרכב. מר סעדה מנהל קאנטרי העיד בע"מ 10 לפרוטוקול שורות 28-30: "במקרה הספציפי הזה רונן התקשר אלי ואמר לי שהרכב נגנב לו על ידי אחד העובדים שלו וביקשתי ממנו לאתר את הרכב כמה שיותר מהר." ובהמשך בע"מ 12 לפרוטוקול שורות 26-30: "ש: למה לא הגשתם תלונה במשטרה שרונן הודיע שהרכב נגנב. ת:       למה אני צריך להגיש תלונה במשטרה. אמרתי לו שידאג שהרכב יחזור. ש:      יש יחסי אמון בין רונן ביטי לבינך ברמה האישית. ת:       יש יחסי אמון בין החברות. הוא הלך למשטרה ואמרתי לו שיגש ויביא את הרכב. אם לא הייתה לי בעיה עם רונן אז הייתי מגיש תלונה." לשאלת בית המשפט השיב מר סעדה 13 שורות 13-15: "התקשרו אלי מחברת ביטי ואמרו שיש בעיה עם אחד העובדים שמשתמש ברכב. לא זוכר עם מי דיברתי, אמרתי לו שיגש למשטרה ויגיש תלונה. אמרתי לו שיחפש את האוטו בעצמו. כעבור כמה ימים, שבוע או קצת יותר מזה החזירו את האוטו." מצופה מבעליו של רכב ובפרט מחברת השכרה, כאשר רכב נגנב או לא מוחזר במועד להודיע במהירות הראויה, לרשויות ולגורמים המוסמכים ולפעול על מנת למנוע מצב בו הרכב יהיה בשימוש של מי שאינו מורשה לנהוג בו, על כל ההשלכות, לרבות ההשלכות הביטוחיות האפשריות של הדבר. סיכומו של דבר, שוכנעתי כי קאנטרי הפרה את חובותיה כבעלים ומחזיקה של רכב באופן ההתנהלות שלה בקשר להשכרת הרכב. לפיכך, מוטלת עליה אחריות כלפי התובעת ששיפתה את מבוטחה בגין נזקים שנגרמו לרכב בתאונה על ידי רכבה של קאנטרי. 16. הנתבע 3, לפי הנטען בכתב התביעה המתוקן, נהג ברכב. בהתאם למסמכים שהוגשו על ידי התובעת בוצעה לאבי ביבי (נתבע 3) מסירה כדין. לא הוגש מטעם הנתבע 3 כתב הגנה. לפיכך ולאחר ששמעתי את העדויות כמפורט לעיל, אני מקבלת את התביעה כנגד הנתבע 3. 17. לאור כל האמור אני מחייבת את הנתבעים 1 ו- 3, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת תוך 30 יום את הסך של 14,287 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה (4.9.07) ועד למועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאתן ועד לתשלום המלא בפועל ושכ"ט עו"ד בסך 2,200 ₪. התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית. לא מצאתי לחייב את קאנטרי לשאת בהוצאות הנתבע 2 כמבוקש על ידי התובעת. התובעת תשלם לנתבע 2, את הוצאות המשפט שהוצאו על ידו, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד הוצאתן ועד לתשלום המלא בפועל ושכ"ט עו"ד בסך 2,200 ₪. המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים. ניתן היום, טז/ באב תשע"א, 16 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים. משפט תעבורהרכבשכירותהשכרת רכברישיון נהיגה