במהלך משחק כדורגל השתתף גם התובע, נפגע בברכו הימנית לאחר תיקול עם שחקן יריב, לנוכח התיקול והכאבים שנגרמו לו ביקש להתחלף מיד ויצא מהמשחק.   1. תביעתו של התובע לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה שאירעה לו ביום 16.9.99 נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי מן הטעם שלא אירע לו, לדעת פקידת התביעות, אירוע תאונתי תוך כדי ועקב עבודתו אשר הביא למצבו וכי האבחנה ותקופת אי הכושר שנגרמה לתובע אינם תוצאה של האירוע הנטען מיום 16.9.99. (החלטת פקידת התביעות מיום 19.2.01, נספח ו' לכתב התביעה). על כך הוגשה התביעה לבית הדין. 2. במסגרת הליכי קדם המשפט הושגה הסכמה בין הצדדים באשר לתשתית העובדתית הרלבנטית לצורך הכרעה בתביעה. ואלו העובדות הנדרשות להכרעה: א. התובע הינו עובד בבנק לאומי לישראל (להלן: "הבנק").   במסגרת עבודתו בבנק, השתתף ונטל חלק פעיל כשחקן נבחרת הבנק בכדורגל, המשתתפת במשחקי הליגה למקומות עבודה, בכל התקופות הרלוונטיות לתביעתו זו.   ב. במהלך השבוע של ה-16.9.1999-12 התקיים בטבריה אירוע הספורטיאדה על ידי הליגה למקומות עבודה.   אירוע הספורטיאדה הינו אירוע תקופתי המאורגן על ידי הליגה למקומות עבודה, במסגרתו מתקיימות תחרויות שונות בכל ענפי הספורט בהם פועלת הליגה למקומות עבודה (להלן: "הספורטיאדה").   ג. במסגרת אירוע הספורטיאדה, השתתפה נבחרת הבנק בכדורגל בה שיחק אף התובע. במסגרת זו נערכו משחקי כדורגל בין הקבוצות השונות, לרבות קבוצת הבנק.   ד. ביום 16.9.99, במסגרת טורניר הכדורגל, העפילה נבחרת הבנק למשחק חצי הגמר בו שיחקה נגד נבחרת חברת החשמל (להלן: "משחק חצי הגמר").   ה. במהלך משחק חצי הגמר בו השתתף גם התובע, נפגע בברכו הימנית לאחר תיקול עם שחקן יריב (להלן: "התאונה"). לנוכח התיקול והכאבים שנגרמו לו ביקש להתחלף מיד ויצא מהמשחק.   ו. לאחר יציאתו מהמשחק, התחיל מנסה להרגיע את מקום הכאב באמצעות קרח ומנוחה של הברך. הכאבים בברך לא נחלשו כלל והתובע המשיך סובל מכאבים ואף התקשה בתנועה.   ז. כיוון ויום התאונה היה יומה האחרון של הספורטיאדה, שב התובע מאוחר יותר באותו יום יחד עם יתר נבחרת הבנק לביתו, שם המשיך במנוחה במהלך סוף השבוע (יום התאונה היה יום ה') וביצע טיפולים עצמיים (קרח על הברך וכד') בתקווה כי הכאבים במקום הפגיעה יחלפו.    ח. ביום א', לאחר שהתובע שיער כי מצבו השתפר קלות מאחר והכאבים פחתו, התייצב התובע בעבודתו בבנק. למרות התייצבותו בעבודה, חש עדיין כאבים עזים ומגבלות תנועה ועל כן קבע תור לרופא מומחה על מנת שזה יבחן את הברך הפגועה.   ט. בבדיקה שנערכה לו על ידי הרופא, אובחן קרע של המיניסקוס בגינו נאלץ לעבור ביום 8.11.99 ניתוח ארטוסקופיה בבית החולים אסותא בתל-אביב.   י. התובע מודה כי במסגרת היותו שחקן כדורגל סבל מפציעות קלות כגון חבלות, מתיחות שריר וכד', אשר בחלקן אף דווחו לרופא המטפל. למרות האמור לעיל, אף אחת מפציעות אלו לא מנעה ממנו את המשך פעילותו ועיסוקו כספורטאי ולראייה, עד מועד התאונה בספורטיאדה נטל חלק פעיל בנבחרת הבנק הן במשחקים והן באימונים.   יא. התובע פנה לטיפול רפואי ביום 8.6.99 לד"ר אגר בתלונות ובממצאים המופיעים בכרטיס הרפואי. כמו כן, בשנת 1977 היה התובע גם כן בבירור רפואי בקשר לברך כמופיע בכרטיס הרפואי.   3. לאור השאלות הרפואיות שעלו בתיק מינה בית הדין מומחה-יועץ רפואי מטעמו, את ד"ר סלטי, על מנת שיחווה דעתו בשאלת הקשר הסיבתי בין התאונה מיום 16.9.99 לבין ניתוח האורטוסקופיה שעבר התובע ביום 8.11.99. 4. בפני המומחה, ד"ר סלטי, עמד תיקו הרפואי האורתופדי של התובע הן בקופת חולים מכבי והן בקופת חולים מאוחדת וכן חומר רפואי נוסף שצורף מטעמו. המומחה התבקש לענות על השאלות הבאות: א. ממה סובל התובע בברכו הימנית?   ב. האם קיים קשר סיבתי בין התאונה מיום 16.9.99 לבין הניתוח שעבר התובע בברכו ביום 8.11.99? 5. ביום 10.11.02 נתן המומחה חוות דעתו. על פי חוות דעתו של המומחה עולות המסקנות הבאות: א. כעולה מתיקו הרפואי, התובע סובל מנזק נרחב בברכו הימנית. בבדיקת הארטרוסקופיה מיום 10.8.00 נמצא נזק נרחב לסחוס הברך, קרע ישן של המניסקוס המדיאלי ו"גופים זרים" (שבבי סחוס ועצם). ב. המומחה סבור כי האירוע מיום 16.9.99 גרם להחמרה זמנית וחולפת של ברך חולה שמחלתה היתה מוכרת כבר שנים טרם האירוע שתרחש בעת המשחק בכדור. המומחה פירט כי התובע סבל מנזק נרחב בברכו הימנית ועוד בשנת 97' בוצעה ארטרוסקופיה וכן מיפוי עצם שהראו קרע של המניסקוס המידאלי שנכרת ושינויים ניווניים של הסחוס הפירקי. המומחה הוסיף כי עם השנים החמירה מחלתו של התובע עד כדי יצירת "גופים זרים" בחלל הברך, שהם תוצאה של ניתוק שבבי עצם מצופים בסחוס פרקי. ג. המומחה הבהיר כי האירוע בעבודה גרם לחבלה סיבובית של הברך ובעקבות כך, התגברות זמנית וחולפת של הכאבים מעבר לרמת הכאבים לה היה רגיל התובע עוד לפני החבלה. ד. המומחה מסכם כי ממצאי הארטרוסקופיה מ-9/97 (צ"ל 8.11.99, מ.ל.) לא הראו כל החמרה אותה ניתן לקשור לאירוע מיום 16.9.99 וכל הממצאים שנראו הם למעשה ממצאים ניווניים ישנים. 6. מטעם התובע הוגשה בקשה להפניית שאלות הבהרה אל המומחה, בצירוף חוות דעת רפואית של ד"ר סוזנה הורוביץ אותה ביקש התובע להמציא יחד עם שאלות ההבהרה מטעמו. בהחלטת בית הדין מיום 24.4.03 נקבעו שאלות ההבהרה שיופנו אל המומחה. ואלו שאלות ההבהרה שהופנו אל המומחה: א. השאלה הראשונה עליה התבקש המומחה לענות הינה "ממה סובל התובע בברכו הימנית". המומחה ענה בקצרה כי "התובע סובל מנזק נרחב בברכו הימנית".   אנא פרט האם התובע סובל מ- (1) מגבלה בכיפוף וביישור הברך הימנית? (לרבות מהם שיעורי המגבלה). (2) נזק אוסטאוכונדרלי של הקונדיל המדיאלי של הפמור? (3) בצקת במרבית הקונדיל? (4) בצקת במשטח הטיביאלי מדיאלי? (5) רגישות מדיאלית מעל הקונדיל הפמורלי, פטלרית ולטרלית? (6) רגישות ומגבלות בברך עצמה וכן מגבלות בברך עצמה וכן מגבלות בהנעה (קרפיטציות וכד')?   ב. האם ניתוח האורטוסקופיה מיום 8.11.99 אשר בוצע לתובע מקורו באירוע מיום 16.9.99?   ג. מה גרם לכך שעד האירוע ב-16.9.99 יכול היה התובע לשחק כדורגל?   ד. אנא פרט במה הוחמר מצבו של התובע בעקבות האירוע מיום 16.9.99 יחסית למצבו בשנת 1997?   כיצד השפיעה ההחמרה על יכולתו של התובע להמשיך ולשחק כדורגל?   ה. המומחה קבע בחוות דעתו כי האירוע מיום 16.9.99 גרם להחמרה זמנית וחולפת של ברך "חולה". מהי, לדעת המומחה, תקופת אי הכושר שנגרמה לתובע כתוצאה מאותה החמרה זמנית וחולפת כאמור?   המומחה התבקש להתייחס במתן תשובותיו לחוות דעתה של ד"ר סוזנה הורוביץ. 7. ביום 25.5.03 נתן המומחה תשובותיו לשאלות ההבהרה, כדלקמן: א. המומחה חזר על כך שהתובע סובל ממחלה של הסחוס הפרקי בברך. מחלה זו כוללת נזק אוסטיאוכונדרלי (ביטוי רפואי מקצועי לסחוס הפרקי) ובעקבותיו שבבי סחוס עצם חופשיים בחלל הברך הגורמים לקרפיטציות (רחשים עדינים הנשמעים בחלל הברך), רגישות ומישוש מדורי הברך השונים (מדיאלית, פמורלית ולטרלית), על רקע המחלה הנרחבת שתוארה על ידי המומחה. המומחה הבהיר כי הגבלות בתנועה היו לאחר הארטרוסקופיה ועקב הכאבים, אם כי מחלה מפושטת של סחוס הברך יכולה אף היא לגרום להגבלות בתנועה, במיוחד בתנועת הישור. המומחה הבהיר כי הבצקת היא "תוצר" משני, זמני וחולף לאחר כל חבלה או פעולה כרוגית בברך ובכלל זה ארטרוסקופיה של הברך או חבלה סיבובית של הברך תוך משחק בכדור. ב. המומחה הבהיר כי לא ניתן לקשור בין הארטרוסקופיה מיום 8.11.99 לבין האירוע מיום 16.9.99. המומחה פירט כי הארטרוסקופיה שבוצעה היא חלק מהטיפול המומלץ במחלה מתקדמת כמו זו שנצפתה בברכו של התובע ולמעשה עיקר מטרתה של הארטרוסקופיה היא "שטיפת" הברך מהגופים הזרים המשייטים בחלל הברך ומרחיבים את הנזק הסחוסי, שממילא היה קיים. המומחה הוסיף כי בדרך כלל לאחר טיפול מסוג זה זוכה החולה להקלה מסויימת במשך חודשים או שנים (תלוי בחמרת המחלה) בכאבים מהם הוא סובל. ג. המומחה פירט כי למחלה ניוונית של הסחוס הפרקי, בברך או בכל מפרק אחר, קיימות דרגות חומרה שונות, אם כי תמיד מדובר במחלת פרוגרסיבית המחמירה עם הזמן. ברור הוסיף כי ברור שחבטות חוזרות למפרק הברך מאיצות את ההחמרה במחלה, עקב האצה בנזק הנגרם לסחוס הפרקי. המומחה השיב כי סביר שהתובע יכול היה להמשיך ולשחק כדור רגל עד ההחמרה המשמעותית, אך הזמנית והחולפת, שהתרחשה עקב סיבוב הברך בעת האירוע מיום 16.9.99. ד. המומחה פירט כי ההחמרה כוללת התרחבות הנזק לסחוס הפרקי וניתוק חלקיקי עצם סחוס שטח הפנים הפרקי. חלקיקים אלו הם בבחינת "אבן בין גלגלי שיניים" ומשום כך גורמים להתרחבות מהירה של הנזק לסחוס. הביטוי להחמרה בלתי הפיכה זו הוא כאב, שממילא מגביל את יכולתו של התובע לשחק כדור רגל. האירוע בעבודה גרם לסיבוב הברך ולהתגברות זמנית וחולפת של הכאבים בברך, מעבר לאילו המלווים ממילא מחלה ניוונית זו. ה. המומחה הבהיר כי החבלה מ-16.9.99 גרמה אמנם להתגברות זמנית וחולפת של הכאבים בברך, אך לא גרמה לנזק ממשי נוסף לזה שממילא היה קיים. המומחה סיכם כי על פי הניסיון הרפואי המצטבר ניתן לקבוע כי חודש ימים הוא פרק זמן סביר לצורך מנוחה והחלמה מתוצאות החבלה מיום 16.9.99. ו. באשר לחוות דעתה של ד"ר סוזנה הורוביץ קובע המומחה כי מסקנותיה של ד"ר הורוביץ מקובלות עליו בחלקן, לרבות המלצותיה באשר להמשך שיתופו של התובע במשחקי כדור רגל, שכן כפי שגם המומחה סבר, המשך החבלות בברך יחמיר עוד יותר את מצבו ולפיכך מומלץ לו להמנע מלהמשיך ולעסוק בספורט זה. 8. על פי סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן:"החוק"), תאונת עבודה הינה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. דהיינו, אין די בקרות אירוע תאונתי במהלך העבודה, אלא יש צורך בהוכחת קשר סיבתי בין האירוע התאונתי בעבודה לבין קרות הנזק. 9. על פי הפסיקה, בית הדין מייחד משקל מיוחד לחוות דעת שמוגשת על ידי מומחה הפועל מטעמו ולא מטעם אחד הצדדים. (דב"ע תשן/ 48-0 המוסד נ' עמירם פיאלקוב, פד"ע 321). בית הדין יסמוך את ידו על חוות דעת המומחה ומסקנותיו ולא יסטה מהן, אלא אם קיימת הצדקה עובדתית או משפטית יוצאת דופן לעשות כן. (דב"ע נו/244-0 המוסד נ' יצחק פרבר, לא פורסם). בית הדין נוהג לייחס משקל רב לחוות הדעת של מומחה מטעם בית הדין וזאת מן הטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם בית הדין גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית מעצם העובדה, שאין הוא מעיד לבקשת צד ואין הוא מקבל שכרו מידי בעלי הדין. (דב"ע 411/97 דחבור בוטרוס נ' המוסד, ניתן ביום 2.11.99). 10. מסקנתו של המומחה בעניינו של התובע היא חד משמעית. המומחה הבהיר, על יסוד כל החומר הרפואי שהובא בפניו, כי מחלתו של התובע בברכו הימנית הינה מחלה ניוונית שהיתה מוכרת ומפושטת עוד שנים טרם האירוע מיום 16.9.99. כך הובהר כי עוד בשנת 97' בוצעה ארטרוסקופיה ומיפוי עצם שהראו קרע של המניסקוס המדיאלי שנכרת ושינויים ניווניים של הסחוס הפרקי. התקדמות המחלה עם השנים גרמה להחמרה, עד כדי יצירת "גופים זרים" בחלל הברך, שהם תוצאה של ניתוק שבבי עצם מצופים בסחוס פרקי. זוהי התקדמות של המחלה שאינה קשורה בקשר סיבתי רפואי לאירוע בעבודה מ-16.9.99. המומחה הבהיר גם כי מדובר במחלה פרוגרסיבית המחמירה עם הזמן. עוד הוסיף כי ברור שחבטות חוזרות למפרק הברך מאיצות את ההחמרה במחלה עקב האצה בנזק הנגרם לסחוס הפרקי. כעולה מחוות דעתו הברורה של המומחה, האירוע התאונתי בעבודה מיום 16.9.99 גרם להחמרה זמנית וחולפת שהתרחשה עקב סיבוב הברך בעת האירוע, כך שהכאבים מהם סבל התובע בעקבות האירוע היו מעבר לאלו המלווים מימלא את מחלתו הניוונית. עם זאת, מעבר להתגברות הזמנית והחולפת של הכאבים בברך (שמבחינה זו מדובר בהחמרה משמעותית), לא גרמה החבלה מיום 16.9.99 לנזק ממשי נוסף לזה שממילא היה קיים. עוד הבהיר המומחה כי ניתוח הארטרוסקופיה שבוצע בתובע ביום 8.11.99 אינו קשור סיבתית לאירוע החבלה מיום 16.9.99, אלא הוא חלק מהטיפול המומלץ במחלה מתקדמת כמו זו שנצפתה בברכו של התובע. הוא נועד "לשטוף" את הברך מהגופים הזרים המשייטים בחלל הברך ומרחיבים את הנזק הסחוסי, שממילא היה קיים. בעקבות טיפול מסוג זה זוכה החולה להקלה מסויימת מהכאבים מהם הוא סובל (למשך חודשים, או שנים, תלוי בחומרת המחלה). כפי שעולה מחוות דעתו של המומחה, כל הממצאים שנראו באורטרוסקופיה מ-8.11.99 הם למעשה ממצאים ניווניים ישנים. משכך, לא ניתן לקשור קשר סיבתי בין האירוע החבלתי מ-16.9.99 לבין ניתוח האורטרוסקופיה שבוצע ב-8.11.99 ואי הכושר שנגרם בגינו. 11. לא מצאתי במקרה זה הצדקה, עובדתית או משפטית, שלא לסמוך על חוות דעת המומחה ומסקנותיו בשאלה הרפואית שבמחלוקת. המומחה, על סמך נסיונו המקצועי - רפואי וכל החומר הרפואי שהובא בפניו הגיע למסקנות האמורות ואינני רואה מקום שלא לקבלם או להתערב בהן. בהקשר לחוות דעתה של ד"ר סוזנה הורוביץ שהוגשה מטעם התובע יש לציין כי ד"ר הורוביץ קושרת אמנם את האירוע מ-16.9.99 לכך שהתובע נאלץ להפסיק לשחק כדור רגל (בפיסקה הראשונה לחלק "דיון וסיכום" שבחוות דעתה). עם זאת, גם כעולה מחוות דעתה של ד"ר הורוביץ, עוד 4 שנים קודם לכן עבר התובע ניתוח ארטרוסקופיה וכריתה חלקית של המניסקוס המדיאלי. ד"ר הורוביץ מתייחסת לכך שהתובע המשיך לשחק כדור רגל לאחר מכן והפסיק לשחק כדור רגל בעקבות התגברות הכאבים שלאחר הארטרוסקופיה הנוספת (זו שלאחר האירוע מ-16.9.99), אולם אין כל התייחסות בחוות דעתה לאופן החמרתה של המחלה הניוונית ואין אף כל התייחסות ברורה ומפורטת מהו בדיוק הנזק שנגרם (ככל שנגרם), כתוצאה מהחבלה הסיבובית מיום 16.9.99 ושאותו יש לייחס לאירוע, באבחנה מהתקדמותה והחמרתה הטבעית של המחלה הניוונית (החמרה שיכול וכאמור בחוות דעתו של המומחה ד"ר סלטי, החמירה גם עקב חבטות חוזרות למפרק הברך, שמאיצות את ההחמרה במחלה עקב האצה בנזק הנגרם לסחוס הפרקי). לפיכך, לא סברתי כי יש להעדיף את חוות דעתה של ד"ר הורוביץ שהוגשה מטעם התובע, על פני חוות דעתו של המומחה הנייטרלי שמונה מטעם בית הדין. 13. משכך יש לקבוע כי לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין האירוע התאונתי בעבודתו של התובע מיום 16.9.99 לבין ניתוח הארטרוסקופיה שעבר התובע ביום 8.11.99. בהתאם לקביעה זו, כדין נדחתה תביעתו של התובע על ידי המוסד לביטוח לאומי ודין תביעה זו שבפני - להידחות. באשר לקביעתו של המומחה כי פרק זמן של חודש ימים הוא פרק הזמן הנדרש לצורך מנוחה והחלמה שלאחר האירוע מ-16.9.99, הרי שאין לקביעתו זו של המומחה נפקות לעניינו של התובע, הואיל והתובע המשיך בעבודתו במהלך החודש שחלף מיום האירוע. (תקופת אי הכושר החלה לאחר ניתוח הארטרוסקופיה ב-8.11.99). סוף דבר: 14. התביעה נדחית. 15. כמקובל בהליכים שעניינם ביטחון סוציאלי אין צו להוצאות, על אף דחיית התביעה. ניתן היום, 03 במאי, 2004 (י"ב באייר תשס"ד), בהעדר הצדדים. מיכל לויט, שופטת כדורגלדיני ספורטהכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה