להלן פסק דין בנושא מצג שווא מצד סוכן ביטוח:   1. עניינה של תביעה זו היא גניבת רכב מסוג C.M.G של מבוטחה של התובעת 1- היא התובעת 2 ממוסך של הנתבעים 2 ו - 3 לאחר שהובא לשם ע"י אבי עזוז מהנתבעת 1.   ומעשה שהיה כך היה:   מר כדורי הבעלים של תובעת 2 שהיתה מבוטחת ע"י ביטוח ישיר אי.די.איי - חברה לביטוח בע"מ, הביא את רכבם ביום 14.9.99 למוסך אבי את משה לאחר שנתגלתה תקלה בטורים ברכב.   מר עזוז ממוסך אבי את משה, אמר לו שאם ימצא כי יש לבדוק הרכב ע"י חיבורו למחשב - יעבירו למוסך אחר.   בשלב כלשהו במהלך הבוקר הביא אבי עזוז את הרכב למוסך פואד את סוהייל וביקש כי יבדקו את הרכב.   כפי שעלה מהראיות נתבקש אבי ע"י פואד לנעול הרכב ולהניח המפתחות על השולחן במשרד.   בשלב זה עבד פואד על רכב אחר מחוץ למבנה המוסך ואילו סוהיל שותפו היה ככל הנראה במחסן. לאחר מכן יצא סוהיל את המוסך. לסוהיל לא היה קשר עם אבו עזוז אלא לאחר היוודע דבר הגניבה.   כפי שעלה מהראיות הבין אבי עזוז כי עליו להניח את המפתחות על השולחן בחדר העבודה בקומת הכניסה ולא כפי שכיוון פואד על השולחן במשרד שבקומה השניה.   כעבור זמן משנתפנה פואד לטפל ברכב התברר לו שהרכב נגנב.   מוסך פואד את סוהיל פנו ל"מנורה" - חברה לביטוח בע"מ ששימשה כמבטחת של בית העסק ונענו כי הפוליסה שבידם אינה מכסה את המקרה הנדון, שכן גניבת הרכב נעשתה ללא סימני פריצה ואלימות.   הנתבעים 2 ו - 3 הגישו הודעה לצד ג' כנגד סוכן הביטוח שלהם מזה שנים, אפי מתתיהו, והסוכנות שדרכה עבד - אמגד סוכנות לביטוח בע"מ.   3. לאחר תחילת שמיעת הראיות הגיעו הצדדים לידי הסכמה דיונית באשר לגובה הנזק וכן לחלוקת אחריות בין הנתבעים. נותר לדון בהודעה לצד ג' שנשלחה כנגד סוכנות הביטוח והסוכן ע"י מוסך פואד את סוהיל וסוהיל נאצר. (להלן לשם הנוחיות: פואד וסוהיל).   4. פואד וסוהיל טוענים כי סוכן הביטוח התרשל כלפיהם בכך שלא דאג לבטחם בביטוח שיכסה גם גניבה של רכב מהמוסך תוך כדי שעות הפעילות, מה שנקרא "גניבה פשוטה" להבדיל מפריצה שדורשת סימני חדירה בכוח ואלימות.   עוד טוענים השניים כי הסוכן יצר כלפיהם מצג שווא כאילו הפוליסה שהוציא עבורם הינה הטובה ביותר הקיימת בשוק וכי היא מכסה גם מקרה של גניבת כלי רכב כאמור.   5. הסוכן והסוכנות (להלן ביחד: הסוכן) טוענים כי הבהירו לפואד וסוהיל מה הם הסיכונים המבוטחים ומכאן שלא היה בהתנהגותם כל רשלנות.   עוד טוען הסוכן כי הפוליסה שהוציא היתה הטובה ביותר הקיימת בשוק וכי בנסיבות האירוע אף פוליסה לא היתה מכסה את האירוע.   לחילופין טוען הסוכן כי לפואד וסוהיל רשלנות תורמת רבתי.   6. מטעם פואד וסוהיל העידו הם שניהם וכן סוכן ביטוח מר גיא אורן. מטעם הסוכן העידו הוא עצמו וכן מר אבי עזוז.   אומר כבר עתה כי עדויותיהם של פואד וסוהיל עשו רושם מהימן ביותר. ב"כ הסוכן ביקשה כי כאשר אחד מהם מעיד שותפו ימצא מחוץ לאולם וכך היה. חרף זאת בעדויותיהם במהלך החקירה הנגדית לא נמצאו סתירות ובאשר לעניינים המהותיים העידו אותה עדות ממש.   מעדותם של השניים עלה כי ביקשו לבטח עסקם ובעיקר הרכבים שמובאים לטיפולם. הם סמכו על סוכנם בכל הנוגע לפוליסה שערך עבורם. מדובר באנשי עבודה שהשכלתם מקצועית בלבד והם לא התיימרו להבין בביטוח ולא יכלו לבחון פועלו של הסוכן.   לעומת זאת עדותו של הסוכן העלתה סימני שאלה. הסוכן טען כי הוא מבין מצוין בתחום הביטוח (עמ' 44 שורות 11) אך בהמשך כאשר נשאל שאלות כלליות ביחס לפוליסות ביטוח ואף שאלות ספציפיות ביחס לביטוח שהיה לשולחי ההודעה - הסתבך בדבריו. כך למשל בעמ' 45 כאשר נדרש לדרישות המיגון לפני הגניבה וכך כאשר נדרש לשינויים וכיסויים נוספים שנדרשו ע"י המבוטחים. כך כאשר נדרש להסביר סעיף בפוליסה - בעמ' 49 לפרוטוקול.   יתרה מכך עדותו של הסוכן לא היתה עקבית וניכר בה שניסה בכל מאודו להציל עורו.   מתוך עדותם של פואד ואבי עזוז עלה כי אכן אי הבנה גרמה לכך שפואד סבר שעזוז הניח המפתחות על השולחן במשרד שנמצא בקומה השניה ואילו עזוז הבין כי עליו להניח המפתחות על השולחן שבקומת הכניסה.   7. האם היתה התרשלות מצידו של הסוכן?   בבואנו לבחון שאלה זו יש ראשית להשיב לשאלה מקדמית והיא האם אכן ניתן היה לבטח גניבת רכבים מהמוסך בעת שהמוסך פעל. מתוך העדויות ובעיקר עדותו של הסוכן גיא אורן עולה כי אכן ביטוח כאמור - הינו אפשרי הגם שעלותו למבוטח גבוהה יותר. מר אורן הציג שתי טיוטות של רשימות לפוליסה.   ביטוח כאמור ניתן לראות בתנאי ההרחבה שב - נ/8 וב - נ/7. בהקשר זה ייאמר שאם לא ברור מתוך הרישא לרשימה נ/7 - סיכוני פריצה ושוד - כי הכוונה גם לגניבה שאינה דורשת סימני פריצה - הרי שמהסייגים לחבות המבטח בנזקי רעידת אדמה ניתן ללמוד על כך שכן מצוין: "ביטוח זה אינו מכסה אובדן או נזק שנגרמו במישרין או בעקיפין לרכוש המבוטח על ידי: (1) גניבה תוך כדי או בעקבות רעידת אדמה".   משמע הפוליסה מכירה באפשרות קיומה של גניבה שאינה כרוכה בהותרת סימני פריצה בכוח ואלימות.   עדותו של מר אורן אכן לא נסתרה ולפיה מקום שמתבקש ביטוח רכבי לקוחות גם בגין גניבה פשוטה, שיעור הפרמיה כמעט מוכפל. עדותו מתיישבת עם שיעור הפרמיה שנדרשו במקרה זה פואד וסוהיל בשיעור 0.6% בפוליסה ב"מנורה" בשעתה לעומת שיעור הפרמיה שנקוב ב - נ/8 ו- נ/7, היינו 1% עד 1.7%.   העובדה שלבד מתוספת פרמיה נדרש המבוטח גם לאחסנה מסוימת של מפתחות הרכבים שבטיפולו - כפי שעולה מ- נ/8 - אינה מאיינת את עצם האפשרות לערוך ביטוח שיכסה מקרים של גניבה פשוטה.   האם אכן הבהיר הסוכן למבוטחים פואד וסוהיל כי הביטוח שברשותם אינו נותן כל הגנה מקום שארעה גניבת רכב תוך כדי שעות הפעילות, דומני כי התשובה היא שלילית.   כבר ציינתי כי שני המבוטחים, פואד וסוהיל, העידו כל אחד כי היה ברור להם מזה שנים כי הביטוח שברשותם מכסה גניבה של רכבים לרבות בעת שעות הפעילות של המוסך.   שניהם העידו שביקשו את התנאים הטובים ביותר והיו מוכנים לשלם עבורם "עוד כמה לירות" כהגדרתו של סוהיל (בעמ' 23, שורה 5).   שניהם העידו שכל שנה משהגיעה עת החידוש נפגשו עם הסוכן וכל שדובר עליו היה שווי הרכבים וגובה הפרמיה. (ראה עדות פואד עמ' 28 שורות 9-8, עדות סוהיל עמ' 21 שורות 11-10 ועמ' 23 שורות 9-1).   שניהם ציינו שרק זמן מה לאחר הגניבה הודיע להם הסוכן שהפוליסה אינה מכסה את גניבת הרכב. (ראה עדות פואד עמ' 31 שורה 18, עדות סוהיל עמ' 23 שורות 11-10). היינו גם הסוכן לא ידע לומר מיד כי המקרה אינו מכוסה.   וכך מסכם זאת פואד בעדותו ביחס לדברי הסוכן לאחר גניבה קודמת שהיתה בעסקם בה נגנבו מכשיר פקס וטלפון: "את אומרת לי שלאחר הגניבה של הפקס אני הבנתי שהביטוח שיש לנו על העסק לא תופס אם סימני פריצה, (צריך להיות אם אין סימני פריצה - ח.ו.ו), אני משיב לך לא על רכב. זה לא נכון. רכב היה מכוסה מבחינת פריצה, גניבה אנחנו שילמנו עשרות אלפי שקלים לביטוח. את שואלת אם אפי (הסוכן - ח.ו.ו) אמר לי שלגבי רכבים יש לי כיסוי גם אם אין סימני פריצה, אני משיב לך שהוא לא אמר לי דבר כזה ולא הזהיר אותי. הוא לא אמר לנו כלום". (ראה עמ' 32 שורות 5-1)   וכך ציין סוהיל: "את אומרת לי שאפי אמר שהוא רצה לשמור אותנו כלקוחות וזה היה המניע שלו לפצות אותנו ואני משיב לך , אם הוא אומר לי שאין גם כיסוי לרכבים שזו הדאגה העיקרית שלי במוסך, אז הייתי חושב פעמיים. עובדה שהמשכתי לבטח אצלו גם לאחר מכן. הייתי בטוח שיש לי ביטוח על הרכבים. הוא כל הזמן אמר לנו את זה". (ראה עמ' 23 שורות 18-15)   כאשר נדרש הסוכן להסברים שנתן למבוטחים ציין בתחילה כי אכן כל שנה הבהיר להם שתנאי לפיצוי בגין פריצה וגניבה הם סימני חדירה בכוח ואלימות. כך למשל דבריו בעמ' 46 שורות 11-6 וכן שורות 28-27: "אתה שואל אם הסברתי להם בפירוש שאין ביטוח לגניבה של מכוניות ואני משיב לך שכן, ביחס לגניבה ללא סימני פריצה". וכך גם בעמ' 47 שורות 7-6.   לעומת זאת בהמשך הוא משיב כאשר נדרש למשמעות גניבת מפתחות: "אתה אומר לי שקודם בתחילת עדותי, אני הסברתי שלפני כל חידוש אני ישבתי עם המבוטחים והסברתי להם את היקף הביטוח ומהות הכיסוי, אז איך זה מתיישב עכשיו עם הטענה שלי שלא דיברתי איתם בנושא גניבת מפתחות מעולם ואני משיב לך שאכן לא דיברתי איתם על זה. גם לאחרים אני לא מסביר את זה". (ההדגשה שלי - ח.ו.ו) (ראה עדותו בעמ' 49 שורות 19-16)   כך גם כאשר נדרש לפירוש הדרישה "סימני פריצה" הבהיר בתחילת עדותו שהכוונה שדרושה חדירה למבנה בכוח ואלימות.   מאידך, כאשר עומת עם דרישות הפוליסה של "סהר" חברה לביטוח בע"מ, (שהוצאה למבוטחים בהמשך ובה ניתן כיסוי לגניבה כאמור ובתנאי שמפתחות הרכבים שאין עובדים עליהם ימצאו בארון נעול), השיב שזו הכוונה לדרישת סימני פריצה. (ראה עדותו עמ' 48 שורה 29 ועדותו עמ' 49 שורות 26-25), היינו כבר אין חובת חדירה בכוח למבנה דווקא.   אמור מעתה, הסוכן לא הבהיר למבוטחים שהביטוח שערך להם בחברת "מנורה" אינו כולל גניבה של רכבים תוך כדי שעות הפעילות של המוסך.   כך גם ראיתי לקבל עדותם של המבוטחים כי גם לאחר גניבת הפקס והטלפון לא הבהיר להם הסוכן כי דרישת סימני אלימות נדרשת גם בביטוח הרכבים.   אין חולק שכשנה לאחר הגניבה העבירו פואד וסוהיל את הביטוח ל"סהר" ובמסגרת הביטוח שם כלולה גם גניבת רכבים תוך כדי מהלך העבודה.   כפי שעלה מעדותם של פואד וסוהיל הנכס החשוב ביותר מבחינתם בנוגע לביטוח היו הרכבים, שכן הם עבדו עם רכבים של השגרירות האמריקאית שערכם רב. לעומת זאת כל הנושא של ביטוח כלי עבודה לא היה בעל משמעות, שכן שווי כלי העבודה מסתכם באלפים בודדים כפי שהעידו.   מתוך עדותם, שלא נסתרה, עלה כי ביצעו כל דרישת מיגון של חברת הביטוח במהלך כל שנות הביטוח וכך עשו גם כשעברו להיות מבוטחים ע"י חברת "סהר".   מכאן אני מסיקה שלו היה הסוכן מיידע את המבוטחים כי הביטוח שערך להם אינו מכסה סיכוני גניבה פשוטה - היו פועלים למציאת כיסוי ביטוחי כאמור. אין זאת אלא שהסוכן לא הכביר מילים בהסבריו למבוטחים.   הסוכן התרשל בהסבריו למבוטחים ולא העמידם על משמעות הסייג לכיסויי פריצה וגניבה ובכך התרשל כלפיהם.   8. האם היה מצג שווא מצד הסוכן?   כשם שראיתי לקבוע כי הסוכן התרשל כלפי המבוטחים כך גם ראיתי לקבוע שבהתנהגותו היה משום מצג שווא.   הן פואד והן סוהיל חזרו והדגישו שאינם אנשי ביטוח ואין ביכולתם לקרוא פוליסה ולהבינה. בעניין הביטוח של עסקם פנו לסוכן ביטוח ונתנו בו אמונם המלא.   עוד העידו השניים כי לכל אורך הדרך הבהיר להם הסוכן כי הפוליסה שהפיק להם היא הטובה ביותר.   על עמדתו זו חזר הסוכן גם בבית המשפט בעת חקירתו ואף כאשר הוצגו לו פוליסות אחרות שנתנו כיסוי רחב יותר למקרה גניבה.   מאחר וראיתי לקבוע כי בשוק קיימות פוליסות שבהן ישנה הרחבה אף לגניבה של רכבים ממוסך ללא סימני אלימות - הרי שברי שהיה מצג שווא מצידו של הסוכן. דבריו של הסוכן במהלך חקירתו מלמדים על התייחסותו למבוטחיו - "אתה אומר לי שהצגתי להם מצג שווא, לפיו אין אפשרות לעשות ביטוח לגניבה פשוטה, אני משיב לך למה הם המשיכו לבטח אצלי מה הם לא יודעים לבדוק ומאמינים לכל מילה שלי?".   דבריו אלה של הסוכן יותר ממקוממים ומצביעים על חוסר אמינותו. כאשר אדם פונה לאיש מקצוע הוא רשאי לסמוך עליו שלא יפילו בפח. הוא רשאי להאמין לדבריו, שכן פנה לקבל את יעוצו.   על חובותיו של סוכן כלפי מבוטח נכתב רבות וראה בין היתר דבריו של כב' הנשיא שמגר בע"א 4819/92, אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר מנשה, פ"ד מט (2) 749, והמלומדים המצוטטים בפסק-הדין.   על כן ראיתי לקבוע שהסוכן התרשל כלפי המבוטחים ואף הציג כלפיהם מצג שווא. 9. רשלנות תורמת   ב"כ הסוכן טוענת כי מאחר והמבוטחים כבר היו עדים לגניבה קודמת בעסקם שבה לא פוצו מאחר והגניבה לא לוותה בסימני פריצה - היה עליהם לדעת כי הפוליסה אינה מכסה סיכונים אלו גם כלפי רכבים.   לא ראיתי לקבל הטענה. איש לא הזהיר את המבוטחים כי על פי דרישות הפוליסה שהוצאה להם על המפתחות להימצא בארון נעול.   המבוטחים נהגו בשיטת עבודה לפיה כאשר הגיע רכב למוסך ולא התחילו לטפל בו מיד - היו נועלים את הרכב ובדרך כלל אחד מהם - סוהיל או פואד היה מעלה את מפתחות הרכב למשרד שבקומה השניה.   במקרה שבפנינו כבר ציינתי שהיתה אי הבנה בין פואד לאבי עזוז ובסופו של דבר הושארו המפתחות ע"י אבי עזוז בקומת הכניסה.   לא ראיתי לקבוע כל רשלנות תורמת מצד המבוטחים וזאת מאחר וראיתי לקבל גרסתם כי אף לאחר גניבת הפקס היו סמוכים ובטוחים שבאשר לרכבים יש כיסוי גם בעת הפעילות במוסך וכן מן הטעם שבפעולת המבוטחים לא היתה רשלנות רבתי כזו אשר היתה מביאה לדחיית תביעתם גם אם האירוע היה מכוסה בפוליסה.   לעניין זה ראה פסקי הדין: דבריו של כב' השופט ברק (כתוארו אז) בע"א 60,56/77 לה נסיונל חברה לביטוח בע"מ נ' סטארפלאסט תעשיות (1967) ואח', פ"ד לג (1) 337 בעמ' 342 וכן דבריו של כב' הנשיא שמגר בע"א 465/84, גאזי טרביה נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ, לא פורסם, תק על 86 (3),528 בסעיף 6 לפסק-הדין וכן דברי כב' השופטת נאור בע"א 2016/00 רוזנצוייג נ' רוזנבליט ואח', פ"ד נו (4) 511 בעמ' 523 ואילך וכן דברי המחברים בספרם ששון - דיני ביטוח מהדורה שניה, בעמ' 154. 10. סוף דבר   ראיתי לקבוע כי במקרה שבפני הסתמכו שולחי ההודעה על סוכן הביטוח ופעלו כפי שהורה להם.   סוכן הביטוח התרשל כלפיהם ואף הציג מצג אשר התגלה בדיעבד כמצג שווא.   מאחר והתרשלות הסוכן והמצג שהציג גרמו לשולחי ההודעה לנזק - זכאים הם לפיצוי מהסוכן בגובה נזקם.   על כן אני קובעת כי הצדדים השלישיים ביחד ולחוד ישלמו לשולחי ההודעה את הסכום ששולחי ההודעה שילמו לתובעים, בהתאם להסדר הפשרה שקיבל תוקף ביום 16.10.02 בעמ' 17-16 לפרוטוקול.   כמו-כן יישאו הצדדים השלישיים בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 20% מסכום הפיצוי שישולם ובצרוף מע"מ כדין.   הסכומים יחושבו למועד מתן פסק הדין ומכאן ואילך יישאו הפרשי הצמדה וריבית עד לתשלום המלא בפועל.  מצג שוואסוכן ביטוח