החזר כספי על טיפול לייזר כושל

החזר כספי על טיפול לייזר כושל   1.    התובע, יליד 1929 וקטוע רגל מתחת לברך שמאל, סובל משינויים ניווניים בברך רגלו הימנית ומנזק מתקדם בסחוס של מפרק הברך. הנתבעת עוסקת במתן טיפולים בלייזר בעוצמות נמוכות.   בחודש יוני 2001 הזמין התובע אצל הנתבעת, סדרה של 60 טיפולי לייזר בברכו, תמורתם שילם לנתבעת 23,800 ₪. לאחר הטיפול חווה התובע הקלה במחושיו אך תוך זמן קצר חזר המצב לקדמותו. בצילום רנטגן התברר כי במצב הסחוס בברכו לא חל כל שיפור.   התובע דורש את השבת כספו וכן פיצוי בשל עגמת נפש והוצאות שונות. התביעה הועמדה לתאריך הגשתה על סכום של 43,234 ₪. 2.    חשוב להדגיש כבר כאן. הנתבעת חוזרת וטוענת להגנתה שלתובע לא הובטחה הצלחה. ואכן, אילו הייתה העילה לתביעה זו אי הצלחה גרידא של הטיפול, קרוב לוודאי שדין התביעה היה להידחות. השבת תשלום עבור טיפול רפואי רק מהטעם שטיפול רפואי לא הניב את התוצאות המצופות כשאין מדובר בהערכה רשלנית של סיכויים, אף לא בנזק שנגרם מהבחינה הרפואית, היא מחוץ לקונצנזוס ביחסי רופאים ומטופלים כפי העידה המומחית מטעם התובע, ולא בכדי כך. מקל וחומר, כשמדובר בטיפול אשר "משוייך" לרפואה האולטרנטיבית.   ואולם, עבור התובע כאן, העובדה שהטיפול לא השיג את התוצאות להן ייחל, אינה אלא עוד ראיה לכך שטיפולי הלייזר שקיבל אצל הנתבעת ובהמלצתה, היו חסרי תוחלת עבורו מלכתחילה וכי למצגים שעשתה כלפיו הנתבעת לא היה בסיס.   התובע, לדבריו, פנה אל הנתבעת בעקבות מודעה בעיתון ממנה למד, כי טיפולי הלייזר אשר מוצעים על ידי הנתבעת מחיים ומשקמים את הסחוס.   באמצעות הטיפול הזה קיווה למנוע ניתוח להחלפת מפרק הברך שהוא הטיפול אשר מומלץ במצבים כשלו על ידי הרפואה הקונבנציונאלית.   הוא הגיע אפוא למרפאות של הנתבעת כשבידו צילומים של הברך, שוחח עם הגב הלוויג מנכ"ל הנתבעת, קיבל ממנה חומר פרסומי - המודעה שבעקבותיה הגיע התובע למרפאה לא הוצגה אבל החומר הפרסומי שקיבל במרפאה הוגש - הופנה על ידה לרופא המרפאה; נבדק על ידי אותו רופא, ועל פי המלצתו הזמין את 60 טיפולי הלייזר.   הרופא שבדק את התובע הוא פנימאי בהכשרתו למרות שהבעיה בגינה פנה אל הנתבעת מצוייה בתחום התמחות מסויים ומוגדר - אורטופדיה. לטיפולי הלייזר התלוו גם הנחיות ביחס לתזונה, שלדברי התובע נשמרו על ידו בדבקות במשך הטיפול, וחודשים לאחר מכן.   כחודש ומחצה לאחר שהתובע סיים את הסדרה בת 60 הטיפולים, חזר למרפאות של הנתבעת בשל מיחושים; שוב התקבל על ידי רופאה פנימית שלאחר בדיקה כתבה כי הכאבים התחדשו וכי המליצה בפניו על "תוספת של 5 טיפולים כדי לחדש את התגובה שהושגה". הרופאה הזו - ד"ר רחל נופך לא הוזמנה, אגב, לעדות על ידי הנתבעת. גם הרופא הראשון שבדק את התובע ואשר המליץ על סדרת הטיפולים לא הוזמן לעדות. 3.    לכתב התביעה צרף התובע חוות דעת רפואית של ד"ר סוזאנה הורוביץ אשר מסכמת את חוות דעתה כך: "מכאן דעתי שסדרת טיפולי הלייזר נשוא חוות דעת זו, הייתה טיפול מוטעה, מיותר, והיא גרמה מן הסתם לנבדק להוצאה כספית ניכרת, טרחה מיותרת ועגמת נפש רבה".   ד"ר הורוביץ היא רופאה אורטופדית-מנתחת. מובן שכעדה מומחית בתחומה, ד"ר הורוביץ אינה האדם הנכון להעיד על ההוצאות, הטרחה ועוגמת הנפש של התובע בשל טיפולי סרק שקיבל. אבל ככלל ההתרשמות שלי מחוות דעתה כמו גם מעדותה - חיובית ביותר.   במהלך חקירתה הנגדית הסבירה ד"ר הורוביץ: "לא קיים שום טיפול שלא במסגרת מעבדה פרופר שיכול להצמיח תאי סחוס. תאי סחוס אינם מתחלקים מהרגע שאנחנו נולדים. קיימים טיפולים במסגרת רפואה משלימה או פיזיותרפיה, אצל אנשים שסובלים מניוון קשה של פרק שיכולים לסייע לכאבים או לטווחי תנועה לפרק זמן מסויים אך אין טיפול שיכול להצמיח סחוס. יש מעבדות שכן יכולות להצמיח תאי סחוס בתנאי מעבדה, ולהשתיל אותו, אבל זה במקרה של אנשים צעירים. במקרים של הרס מוחלט של הפרק, זה לא יעזור".   לדעתה, הטיפול בלייזר בעוצמה נמוכה אף אינו יכול להועיל לשיכוך כאבים או הגדלת תנועה "כי מגיע מצב סופני של פרק שטיפולים אחרים כבר לא יכולים לעזור". וזה היה לדבריה מצבו של התובע בתקופה שבה טופל על ידי הנתבעת.   בהמשך הסבירה שה"לא יכול לעזור" - מתייחס לתקופה שהיא ארוכה מימים או שבועות. העדה אישרה שלא התמחתה בטיפולי לייזר וכי היא אינה שוללת אפשרות של הטבה לפרק זמן מוגבל וקצר, אך עמדה על דעתה שבמצב סופני של מפרק הברך הטיפול בלייזר אינו יכול להיות תחליף להחלפת המפרק, וכי מעבר לזמן קצר בלבד אין בטיפול זה כדי להועיל. 4.    הנתבעת מצדה הגישה את חוות דעתו של פרופ' חיים שטיין. חוות הדעת איננה מתייחסת לתובע ולמצבו הבריאותי או אפילו "רק" תיאורטית לבעיה שבגינה פנה אל הנתבעת. בעצם מה מכונה חוות דעת, הוא מסמך כתוב באורח רשלני שאינו אלא הפניה לאסופת המאמרים שצורפו לו, ואשר רק אחד מהם מתייחס באופן קונקרטי לנושא של לייזר וסחוס. העובדה הזו זכתה לאישורו של פרופ' שטיין עצמו שאף אישר שאין הוא יודע מהי בעייתו של התובע ומי הוא שכתב את המאמר היחיד מתוך אסופת המאמרים שצרף ואשר התברר לו כרלבנטי למקרה הרפואי של התובע. (פרוטוקול עמ' 19).   ביחס לערכו המדעי של אותו מאמר אמרה ד"ר הורוביץ: " זה לא יכול להתקבל בשום ספרות רפואה מערבית. מדובר במשהו שכתוב על פיזיותרפיה שכותב שיש לזה הצלחה ברוסיה ובמדינות מזרח אירופה. זה לא מאמר שאפשר להתייחס אליו" והטעם לכך לדבריה הוא, שאין מדובר בכתב עת מדעי אלא בכתב עת לפיזיותרפיסטים, אין שם למאמר, אף לא מוזכר שם הכותב. 5.    לאמיתו של דבר איני צריכה להכניס את ראשי בין המומחים שהעידו בתיק זה, מטעם פשוט - אין בעצם חילוקי דעות ביניהם בעניין "גרעיני" והוא שלא ניתן להצמיח תאי סחוס. מה שכן ניתן ככל הנראה להשיג באמצעות טיפולי לייזר, אם כי לדעת ד"ר הורוביץ אצל צעירים בלבד ובמחלות מסוגים אחרים, שאינן מחלות ניווניות, הוא לגרום להתהוותו של מה שמכונה על ידי פרופ' שטיין, סחוס צלקתי. האפשרות הזו על ידו לראשונה בעדותו וזה ההסבר שניתן על ידו:   "הסחוס הפגום מתרפא ומצטמק מסחוס שנמצא מתחתיו. ככל שמאפשרים לעצם פעילות גבוהה יותר, הסחוס משתפר ומתפקד בפרק בצורה יעילה יותר. זה לא סחוס אורגינלי זה סחוס שמתרפא. זה בדיוק צלקת כמו בכל מקום אחר. זה משמש לסחוס זה לעזור למפרק. לא צומחים אותם תאי סחוס. נוצר סחוס צלקתי...פרוש הדבר שחסר שבסחוס הפרקי מתמלא ומאפשר לו לתפקד".   בחוות דעתה המשלימה טוענת ד"ר הורוביץ, כי הסחוס הצלקתי הוא תחליף "רך ומתפורר. המשמעות הקלינית לכך היא שתחליף סחוס זה יתמוטט בתוך זמן קצר תחת משקל הגוף וגם שכבת העצם שמתחתיו לא תוכל לתמוך בו". בתמיכה לעמדה זו צורף לחוות דעתה מאמר אשר עוסק בנושא זה. אני מאמצת את חוות דעתה של ד"ר הורוביץ גם בנושא זה.   אציין כאן שהנתבעת ראתה לצרף לסיכומיה, מאמרים מקצועיים שלא הוגשו על ידה במהלך שמיעת ההוכחות. אין צורך לומר שהדבר לא ייעשה, ועל אחת וכמה כך שנעשה חרף החלטות מפורשות שניתנו בבקשות הנתבעת בעניין זה. 6.    האם התובע התקשר עם הנתבעת עקב הטעיה. לי נראה שיש להשיב על כך בחיוב. בעלון של המרפאה (ת/1) תחת הכותרת "מהו לייזר נמוך עוצמה" נכתב בין היתר: "הטיפול בלייזר גורם להפרשת הורמונים, לחלוקת כל סוגי התאים הקיימים כגון: תאי סחוס, תאי עצם, תאי שריר, תאי גיד, וכו".   בפרק שכותרתו "הטיפול בטכנולוגית לייזר נמוך עוצמה LLLT במחלות אורטופדיה וראומטולוגיה" מסופר בין היתר כי: ברוסיה ובמזרח-אירופה, לדבריהם, שישה מחקרים שונים מדווחים על שיפורים לאחר הטיפול במגוון בעיות של דלקת פרקים ועצמות, לרבות כאב, ניידות, רגישות ותפקוד, עם מעט תופעות לוואי. המנגנונים אשר דווחו כאחראים לתוצאות כללו גירוי עצבים היקפיים, הפסקת הדלקת, עידוד יצירת תאי סחוס ועליה ביצירת רקמות חיבור".   הקטע הזה הוא קרוב לוודאי תרגום של אותו מאמר קצר אשר כלול באסופת המאמרים שצורפה לחוות דעתו של פרופ' שטיין, והיחיד שאף לדבריו רלבנטי לנושא הנידון כאן. על התייחסותה של ד"ר הורוביץ לערכו המדעי של המאמר הזה כבר עמדתי, אבל אין טוב מאשר לצטט את הקטע אשר חותם את המאמר גופו: Not all studies were affirmative and few detailed how reliable their measurements were. Clearly, much work is needed in this area.   אין צורך להוסיף שההסתייגות הברורה אשר עולה מקטע הסיום אינה כלולה בפרסום של הנתבעת. מכל מקום, אם בפרק הנ"ל בעלון המרפאה "רק" מדווח על דיווחים של מחקרים ברוסיה ובמזרח אירופה, הרי בפרק "שאלות ותשובות" אנו מוצאים תשובות נחרצות: על השאלה איך מרפא הלייזר בעוצמות נמוכות? התשובה היא: "כפי שקיים תהליך של פוטו סינתזה בצמחים כך ישנו תהליך פוטו כימי אצל בני אדם. הלייזר גורם להפרשת הורמונים שונים כגון אנדרופינים, גורם לחלוקה טובה יותר של תאים כך למשל היכן שחסרים תאי סחוס יתחלקו התאים הקיימים ותיווצר רקמת סחוס..."   להזכיר, ד"ר הורוביץ העידה כאמור כי "תאי סחוס אינם מתחלקים מהרגע שאנחנו נולדים..." ולא שמעתי מהמומחה מטעם התובעת - פרופ' חיים שטיין, דעה אחרת. 7.    הגב' הלווינג, מנהלת ארצית המרפאות של הנתבעת הגיבה על שאלת ב"כ התובע בקשר לפרסומי המרפאה בדבר "הטיפולים לעידוד יצירת תאי סחוס..." באומרה: "זה לא הפרסום שלנו, זה ידיעון". ועל השאלה "זה מה שכתוב בידיעון שלכם?" השיבה: "כן". זו (צ"ל "זה"- נ.ר. ) פורסם בעוד ששת אלפים מאמרים".   ואולם, על כל עמוד במה שמכונה על ידי הגב' הלווינג "ידיעון" מופיע הלוגו של הנתבעת בצירוף הכיתוב: "מרפאות לייזר רשת ארצית לרפואה מתקדמת" עם פירוט של סניפי הרשת ומספרי הטלפון שלהם, ועל כריכת העלון בנוסף ללוגו ולכיתוב הנ"ל, מופיעה בתחתיתו גם הכיתוב: "21 שנות נסיון בריפוי יש הוכחות בשטח" בצדק מציין ב"כ התובע כי הניסיון של הגב' הלווינג להתנער מאחריות לעלון של הנתבעת הוא "עזות מצח בלתי נסבלת ובלתי מתקבלת על הדעת".   כך או אחרת, התובע צוייד ב"ידיעון" הזה על ידי הגב' הלווינג, קודם שהופנה על ידה לרופא הפנימי שבדק אותו ואשר רשם לו 60 טיפולי לייזר. אין צורך לומר שעצם ההפניה של התובע לבדיקה אצל רופא פנימי עם בעיה כשלו, מזמינה הרמת גבה אם לא למעלה מזה, גם אם מביאים בחשבון את העובדה שמדובר ברפואה אלטרנטיבית. התחושה היא של בדיקה רפואית למראית עין.   התובע העיד כי "זו הסיבה שהגעתי למרפאות הלייזר, כדי להצמיח את הסחוס ברגל ימין שהיא מנוצלת אצלי יותר מהרגיל בגלל הפגיעה ברגל שמאל. רציתי לחסוך את ההחלפה של מפרק הברך" ובהמשך "פניתי למכון על פי הפרסומת בעיתון ושיחה שהיתה לי עם מלכה במכון" (פרוטוקול עמ' פרוטוקול, עמ' 3, 4) ואשר לרופא שבדק אותו העיד התובע שהוא לא אמר לו "מה הוא חושב על הטיפול. הוא רק רשם את הטיפול". (פרוטוקול עמ' 11 מיום 22.5.2003) ועוד קודם לכן: "אני גם לא טענתי שהוא אמר לי הוא לא דבר איתי, רק כתב איזה טיפולים לעשות".   גב' הלווינג מאשרת בתצהירה כי התובע אמר לה: "כי הוא מנסה טיפול זה בנסיון לדחות כמה שאפשר ניתוח שהומלץ עליו על ידי הרופא שטיפל בו, שמטרתו החלפת מפרק הברך הימנית". 8.    אין אפוא ספק שהתובע פנה למכון וחתם על הזמנת הטיפולים לאחר שהוטעה לסבור שהטיפולים מסוגלים להביא לחידוש הסחוס בברכו. על סחוס צלקתי הוא לא שמע, ובוודאי שלא יכול היה לשקול את התועלת שבסדרה של 60 טיפולי לייזר במשך 4 חודשים מול האפשרות, לא של חידוש הסחוס כי אם של התהוות תחליף בעל תוחלת חיים קצרה - אם בכלל סחוס צלקתי יכול להתהוות במחלה ניוונית כשלו.   המצגים של הנתבעת בנושא הסחוס וחידושו כפי שהם מופיעים בעלון שלה, מניפולטיביים ובלתי אמינים. הרופא הבודק, למצער במקרה שלנו, לא טרח לתקן את המצגים הללו ולהעמיד את התובע על העובדות לאשורן. אין אפוא כל "נחמה" בעובדה שהנתבעת נתלית בה, כי טופס ההזמנה של הטיפולים אינו כולל מצגים בעניין הסיכוי והתועלת שבטיפולים.   החולה, הוא צרכן מ"זן" חלש במיוחד, בשל תלותו והסתמכותו על נותני שירותים רפואיים כעל מקורות מידע. בריאותו של אדם היא תחום מרכזי עבורו, והחולה שמטבע הדברים יהיה מוכן להשקיע מאונו ומהונו בשיפור מצבו, חשוף ונגיש למניפולציות למיניהן. שימוש באמצעים פרסומיים שאינם אמינים על ידי נותן שירות רפואי, באופן אשר מפתה חולה להשקיע בטיפולים יקרים שאין בהם תועלת, הוא תופעה פסולה שעולה כדי חוסר תום לב, אשר בא בגדרו של סעיף 12 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973.   לא בכדי עוגנה בחוק זכותו של מטופל לקבל מהמטפל בו את ה"מידע הרפואי הדרוש לו, באורח סביר, כדי לאפשר לו להחליט אם להסכים לטיפול המוצע". המידע שחובה על המטפל למסור על פי סעיף 13 לחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996, כולל בין היתר: "תיאור המהות, ההליך, המטרה, התועלת הצפוייה והסיכויים של הטיפול המוצע", וכן: "סיכויים וסיכונים של טיפולים רפואיים חלופים או של העדר טיפול רפואי.   טענת הנתבעת שאין בטיפולי לייזר בעוצמה נמוכה כדי להזיק, אפילו היא נכונה - אינה פוטרת אותה מליתן מידע נכון לפונים אליה, והעובדה שמדובר ברפואה אלטרנטיבית אין בה כדי להכשיר מצגים שתוכנם מתיימר לשקף מידע מדעי-רפואי נכון ובדוק, כשהם אינם כאלה. התובע כאן, הסתמך על המצגים הללו ובמשך 4 חודשים התמסר ל-60 טיפולי לייזר שלא היה בהם כדי ליתן מענה לבעייתו. בנסיבות אלה אני סבורה שיש לקבל את עיקר תביעתו של התובע. 9.    אשר על כן הנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: הוצאות הטיפול והייעוץ אצל הנתבעת בסך של 24,200₪; 4,000 ₪ בגין חוות דעת מומחה, ועוגמת נפש בסך של 2,000 ₪, ובסך הכל 30,200 ₪. אינני רואה לפסוק לתובע הוצאות בגין נסיעות - אלה לא הוכחו.   עוד הנני מחייבת את הנתבעת בתשלום הוצאות המשפט וכן בשכ"ט עו"ד בסכום של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ. כל הסכומים הנ"ל ישאו ריבית והפרשי הצמדה כחוק ממועד פסק דין זה ועד לתשלום בפועל.  עינייםהחזר כספירשלנות רפואית (עיניים)תביעות רשלנות רפואית