הלכה היא, כי "המוציא מחברו - עליו הראיה" וכי התובע נושא בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת תביעתו וכפי שסוכמה ההלכה בע"א 357/72 פד"י כז (1) 744, והובאה בספרו של כב' הש' י. קדמי "על הראיות" חלק שלישי, מהדורה משולבת ומעודכנת תשנ"ט- 1999 בעמ' 1276, כדלקמן:   "בעל דין במשפט אזרחי הטוען טענה משפטית התומכת או מבססת עמדתו ישא בנטל להניח את התשתית העובדתית הנחוצה לביסוס טענתו ולשכנע כי זו אכן מתקיימת"... וכב' הש' קדמי מדגיש בספרו בעמ' 1277 כדלקמן: "...ויודגש "כל היסודות העובדתיים" לענין זה, לרבות - יסוד שלילי ויסוד המצוי בידיעתו המיוחדת של היריב, כאשר לגבי יסודות אלה - משקל הראיה שתידרש מן הנושא בנטל השכנוע יהיה, מטבע הדברים, דל יותר באשר לענייננו של יסוד אחר. וכך באו הדברים לכלל ביטוי בהלכה הפסוקה בע"א 1842/90 - ...הואיל והעובדות....הן בידיעתו המיוחדת של השותף האחראי לניהול חשבון. כמות הראיות שתידרש מן התובע היא פחותה"...  נטל השכנוע