נזקי רכוש עקב עבודות פיתוח

נזקי רכוש עקב עבודות פיתוח כללי 1. הוגשה תביעה בגין נזקי רכוש שארעו לתובע לטענתו עקב עבודות בניה שביצעה הנתבעת, מועצה מקומית כפר עילוט ( להלן - "המועצה") בסמוך לביתו.    2. בכתב התביעה בסעיפים 3 עד 6 מפורטות העובדות הרלוונטיות לתביעה כדלקמן:   "3.א. בכל הזמנים הרלוונטים לתביעה זו היה התובע הבעלים ו/או המחזיק בדירת מגורים בכפר עילוט הכוללת בקומת הקרקע חניון רכב ושער ברזל הנע על מסילה. ב. בכל הזמנים הרלוונטים לתביעה זו היה התובע הבעלים ו/או המחזיק של רכב מסוג מרצדס מס' רישוי 53-713-00. 4. בכל המזנים הרלוונטים לתביעה זו ביצעה הנתבעת ו/או מי מטעמה ולפי בקשתה עבודות פיתוח כבישים לרבות בניית מדרכות וריצוף אבני שפה וזאת בסמוך ו/או בגבול דירתו הנ"ל של התובע. 5.א. בחודש אוקטובר 1992 ובמסגרת העבודות הנ"ל שביצעה הנתבעת ו/או עובדיה ו/או מי מטעמה הם הגביהו את המדרכה הסמוכה לדירתו של התובע והניחו אבני שפה בצורה ובדרך שיש בה כדי לחסום את הכניסה לחניון הרכב שבדירה. ב. נוסף על כך ובזמן ביצוע עבודות הריצוף פגעה הנתבעת ו/או מי מטעמה בשער הברזל של הדירה וגרמו לו נזקים כבדים והכל כאמור בחוות הדעת של השמאי סלאמה ח'אלד מיום 22.2.93. 6. בזמן ביצוע העבודות הנ"ל ו/או בסמוך לאחריהן ובעת הכנסת הרכב לחניון הדירה על ידי התובע, חלקו התחתון של הרכב פגע במדרכה שהוגבהה על ידי הנתבעת כאמור לעיל ונגרמו לו נזקים כבדים והכל כאמור בחוות הדעת של השמאי סלאמה ח'אלד מיום 21.11.93".   3. המועצה הגישה כתב הגנה ביום 1.10.98. בכתב ההגנה הכחישה המועצה את טענות התובע באופן כללי למדי.   4. כמו כן המועצה שלחה הודעות לצדדים שלישיים. ההודעות תוקנו מפעם לפעם. ההודעה הסופית שהוגשה, הוגשה ביום 14.12.98. הצדדים השלישיים הם כדלקמן:   (א) אררט חברה לביטוח בע"מ (להלן - "אררט"), אשר לטענת המועצה ביטחה את המועצה בפוליסת אחריות כלפי צדדים שלישיים.   (ב) אחים כאלדי חברה לעבודות עפר ופיתוח בע"מ (להלן - "כאלדי") אשר לטענת המועצה היא הקבלן שביצע עבודות פיתוח כבישים בסמוך לבית התובע בתקופה הרלוונטית לתביעה. סעיף 5 להודעת צד ג' מיום 14.12.98.   (ג) בשיר עבדאלראזק, מהנדס (להלן - "עבדאלראזק"), אשר לטענת המועצה הוא המהנדס שהכין את התוכניות הרלוונטיות לפיתוח הכבישים.   (ד) יורם גדיש חברה להנדסה בע"מ (להלן - "גדיש"), אשר לטענת המועצה היא החברה שפיקחה על עבודות פיתוח הכבישים בסמוך לביתו של התובע בתקופה הרלוונטית.    5. הצדדים השלישיים הגישו כתבי הגנה. טענת ההגנה העיקרית המשותפת לצדדים השלישיים היא שבתקופה הרלוונטית לתביעה כלל לא בוצעו עבודות פיתוח ליד ביתו של התובע. בכתב התביעה נטען שהעבודות שבגדרן נגרמו לתובע לטענתו נזקי רכוש בוצעו בחודש 10/92. ואילו לטענת הצדדים השלישיים העבודות שהם ביצעו עבור המועצה, ושכללו גם עבודות פיתוח כבישים ליד ביתו של התובע, בוצעו בשנת 1993.    6. אמרתי לעיל שטענה זו משותפת לצדדים השלישיים, אם כי למעשה לא בכל כתבי ההגנה שהגישו הצדדים השלישיים נזכרה טענה זו. הטענה נזכרה בשלב הראשון רק בכתב ההגנה שהגישה גדיש, שם נכתב בסעיף 4 כדלקמן:   "... א. מוכחש האמור בס' 3 ד' להודעה. הצד השלישי יטען כי לא פיקח כלל על ביצוע עבודות פיתוח כביש בתחומי שולחת ההודעה בתקופה הרלוונטית לתביעה. ב. הצד השלישי יטען, כי רק ביום 29.11.93 - היינו כשנה לאחר המועד הרלוונטי לתביעה - התקשר לראשונה הצד השלישי עם שולחת ההודעה בחוזה לניהול פרויקט ופיקוח בשלב הביצוע של כביש בתחומי המועצה המקומית עילוט, וכי רק ביום 9.12.93 נתנה שולחת ההודעה צו להתחלת ביצוע העבודות נשוא החוזה. ג. הצד שלישי יוסיף ויטען, כי עבודות הניהול והפיקוח נשוא החוזה מיום 29.11.93 הינן העבודות היחידות אותן ביצע התובע מעולם עבור הצד השלישי, וכי מעולם לא ביצע עבודות כלשהן בסמוך לביתו של התובע. ד. הצד השלישי יטען לפיכך, כי לא ביצע כל עבודות ניהול ופיקוח או עבודות אחרות כלשהן במקום נשוא התביעה ו/או במועדים הרלוונטיים לתביעה, ועל כן אין ולא יכול היה להיות לו כל קשר לאירועים נשוא התביעה". (ההדגשה במקור).    אף על פי כן, טענה זו משותפת לצדדים השלישיים ואומצה על ידם כמו גם על ידי המועצה, כפי שיפורט בהמשך; מובן הדבר שאם הצדדים השלישיים לא ביצעו עבודות ליד ביתו של התובע בשנת 1992 אלא רק בשנת 1993 אין מקום להחיבם בגין טענותיו של התובע.   7. כאלדי שלחה ביום 27.5.99 הודעה לצדדים רביעיים כדלקמן:   (א) אחים אסמאעיל חברה לעבודות פיתוח ומסחר בע"מ (להלן - "איסמאעיל"), היא לטענת כאלדי קבלן המשנה אשר ביצע את העבודות בפועל. לפי האמור בסעיף 4 להודעה, כאלדי התקשרה עם אסמאעיל בהסכם עבודה מיום 2.2.94.   (ב) גדיש, המפקחת על העבודות.   8. הצדדים הרביעיים הגישו כתבי הגנה. גדיש חזרה על הטענה שטענה גם כלפי המועצה, לפיה העבודות בוצעו רק בשנת 1993. איסמאעיל טענה כי היא מצטרפת לטענות גדיש כפי שהועלו בבקשה לדחיה על הסף שהוגשה ביום 13.7.99 (ולא ביום 8.7.99 כפי שנטען בכתב ההגנה של איסמאעיל), בגדר בש"א 3207/99; בגדר הבקשה הנ"ל טענה גדיש את טענתה בדבר אי ההתאמה בין המועדים הנטענים בכתב התביעה לבין המועדים בהם בוצעו העבודות על ידי הצדדים השלישיים והרביעיים. הן איסמאעיל והן גדיש העלו טענה נוספת שהודעות צד ד' נגדן נשלחו באיחור.   9. במהלך ההליכים הוגשו למעשה שלוש בקשות שעניינן טענת גדיש בדבר הפער בין המועדים הנטענים בכתב התביעה לבין המועדים בהם בוצעו העבודות על ידי הצדדים השלישיים והרביעיים: בש"א 1017/99, בש"א 2141/99, בש"א 3207/99.   בבש"א 1017/99 ביקשה גדיש לדחות את ההודעה ששלחה נגדה המועצה, בגלל הפער במועדים כפי שפורט לעיל. בהחלטה מיום 2.2.99 הוריתי למועצה להגיש תצהיר בעניין המועדים הרלוונטים ולאחר שלא הוגש תצהיר, בהחלטה מיום 8.4.99 קיבלתי את הבקשה של גדיש והוריתי לדחות על הסף את התביעה נגדה.   בבש"א 2141/99 הגישה המועצה בקשה לביטול ההחלטה שניתנה ביום 8.4.99 בבש"א 1017/99. שוב ניתנה הוראה למועצה להגיש תצהיר בעניין המועדים ואכן ביום 1.6.99 הוגש תצהיר מטעם המועצה. התצהיר הוגש על ידי מר מוחיי אלדין אבו ראס, עובד מחלקת הנדסה במועצה מאז שנת 1991. בתצהיר נאמר בין השאר כדלקמן:   "... 2. הנני להצהיר כי ליד ביתו של התובע שהינו על הכביש הראשי בוצעו עבודות, העבודות בוצעו על ידי הקבלן [כאלדי] ובפיקוח חברת יורם גדיש תשתיות בניין. ... 6. לפי מיטב ידיעתי ולפי יעוץ משפטי שקיבלתי הנני להצהיר כי דין תביעת התובע להסלק על הסף מאחר ובתאריכים שננקטו בה כמועדים להתרחשות הנזק לא בוצעו כל עבודות סמוך לביתו של התובע; העבודות בוצעו בתאריכים אחרים ובפיקוחה של חברת יורם גדיש".   נוכח האמור בתצהיר הנ"ל ניתנה החלטתי מיום 20.6.99 כדלקמן:   "מתצהיר זה עולה כי צד ג' אמנם ביצעה עבודות או פיקחה על עבודות ליד ביתו של התובע. יחד עם זאת עולה מהתצהיר כי במועדים שבהם טוען התובע כי נגרם לו הנזק נשוא התביעה, לא בוצעו כל עבודות בסמוך לביתו, וממילא באותו זמן גם צד ג' לא עבדה ולא פיקחה על עבודות ליד ביתו של התובע. בנסיבות אלה, וכל עוד התובע עומד על טענתו בנוגע למועד שבו נגרם לו הנזק נשוא התביעה, והמודיעה עצמה טוענת שבמועד זה לא ביצעה כל עבודות ליד בית התובע, ממילא אין מקום להתיר הגשת הודעה נגד צד ג'. על כן הבקשה נדחית".   בבש"א 3207/99 ביקשה גדיש לדחות את הודעת צד רביעי נגדה שנשלחה על ידי כאלדי. בתגובה של כאלדי לבקשה נכתב בין השאר כדלקמן:   "1.א. הצד השלישי מודה כי ההסכם שהוא עצמו חתם עם העיריה נחתם רק ביום 6.12.93 וצו התחלת עבודה ניתן רק ביום 7.12.93. יתר על כן: הצד השלישי חזר ואמר בעצמו, במהלך הישיבות שהתקיימו עד כה, שאין לו כל קשר לענין נשוא התביעה שכן הנזק הנטען נגרם לטענת התובע ביום 10/92 ואילו הוא בצע עבודות במקום, אם בכלל, רק לאחר ההסכם שנחתם עם העיריה ב-12/93. ראה בהקשר זה פרוטוקול ישיבה 14.7.99 המדבר בעדו. למרות האמור, עדין סרבה ב"כ העיריה לדחות ההודעה נגד הצד השלישי, מאחר ולדבריה - עליה עדיין לבדוק את נושא התאריכים ובהקשר זה הפנתה שאלון ספציפי לתובע. הדברים נאמרו ע"י ב"כ הנתבעת עו"ד רנין בישיבת 14.7.99 (הגם שלא נרשמו מפורשות בפרוטוקול). ב. בנסיבות, ומשעדיין טוענת ב"כ הנתבעת כי תתכן טעות בתאריכים (וגם אם הטענה נראית לח"מ מפוקפקת כשלעצמה) - אין מקום לדחיה על הסף של ההודעה לצד רביעי וכל עוד אין הסכמה מצד העיריה לעובדות".   מהתגובה עולה כי כאלדי טוענת אף היא שלא ביצעה עבודות עבור המועצה בחודש 10/92, אלא רק בשנת 1993. על רקע זה ניתנה החלטתי מיום 1.9.99 כדלקמן:   "בקשה לסילוק על הסף של הודעה נגד צד ד' מס' 2. לבקשה ניתנו תגובות הנתבעת והמודיעה לצד ד'. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות, ומהנימוקים בהחלטתי מיום 20.6.99 בבש"א 2147/99, אני נעתרת לבקשה ומורה על מחיקת הודעה נגד צד ד' מס' 2. למען הסר ספק יובהר כי במידה והתובע יתקן את תביעתו, באופן שתאריך האירוע הנטען יהא חופף למועדי ביצוע העבודות להם טוענות הנתבעת והמודיעה, כי אז תהא המודיעה רשאית להגיש שנית את ההודעה. אין צו להוצאות".   10. בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 14.7.99 הודיע ב"כ התובע:   "ביררתי עם מרשי את עניין המועד שבו לטענתו ארע הנזק והוא אומר שאינו זוכר את השנה אבל זוכר ששלח את השמאי מס' ימים לאחר שארע הנזק. אפנה לשמאי לברר האם המועדים הנקובים בחוות דעתו הם אכן המועדים הנכונים".   ובהחלטה מאותו יום נקבע כי "התובע והנתבעת ישלימו ברוריהם לעניין מועד אירוע הנזק הנטען".   11. גם בישיבות הבאות לא חלה תזוזה בעמדת הצדדים לגבי המועדים הרלוונטיים ולפיכך התיק נקבע להוכחות. בטרם שמיעת ההוכחות הודיעו הצדדים, בישיבת 9.11.00, כדלקמן:   "אנו מסכימים לסכם על סמך מסמכים לרבות תצהירים וחוות דעת ללא חקירות, זאת בהתייחס לתביעה כולה והודעות לצדדים שלישיים ורביעיים".   על רקע הסכמה זו אכן הגישו הצדדים את סיכומיהם אליהם צירפו תצהירים וחוות דעת לפי שיקול דעתם. אסמעיל לא הגישה סיכומים.   12. כפי שעולה מהאמור לעיל ההודעות נגד הצדדים השלישיים והרביעיים (למעט ההודעה נגד אררט) קמות ונופלות על עניין המועדים. אם אכן לא בוצעו עבודות על ידי צדדים אלו בשנת 1992, כפי שהמועצה עצמה טוענת, כי אז אין מקום להחיבם בגין תביעת התובע המתייחסת לעבודות שבוצעו לכאורה בחודש 10/92. התביעה כנגד המועצה כשלעצמה, ומכאן גם ההודעה כנגד אררט, עשויות עדיין לעמוד גם אם יסתבר כי הצדדים השלישיים והרביעיים לא עבדו ליד ביתו של התובע בתקופה הנטענת בכתב התביעה, שכן לכאורה יתכן שבשנת 1992 בוצעו על ידי המועצה עבודות אחרות ליד ביתו של התובע. דיון   13. לאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים ובתצהירים וחוות הדעת שצורפו להם, הגעתי למסקנה כי דין התביעה להדחות וכי דין ההודעות לצדדים השלישיים והרביעיים להדחות אף הן.   14. כפי שעולה מהמסמכים שצורפו לתצהירו של מר מוחיי אלדין אבו ראס, שצורף לסיכומי הנתבעת, המועצה התקשרה ביום 6.12.93 בהסכם עם כאלדי, לביצוע עבודות ב"כביש ראשי"; ביום 7.12.93 ניתן צו לתחילת עבודה החל מיום 9.12.93. הסכם בין כאלדי לאסמאעיל, לביצוע העבודות עבור המועצה נחתם ביום 2.2.94, כפי שעולה מהמסמך שצורך לסיכומי כאלדי.   לא הובאו מטעם התובע כל ראיות כדי להפריך את הראיות הנ"ל מהן עולה כי הצדדים השלישיים והרביעיים ביצעו עבודות פיתוח עבור המועצה רק בשנת 1993.   בנסיבות אלו, כאשר המועצה עצמה טוענת כי הצדדים השלישיים נכנסו לתמונה רק בשנת 1993, וכאשר כאמור התובע עומד על טענתו שהעבודות נשוא התובענה בוצעו בחודש 10/92, נשמט הבסיס להודעה לצדדים השלישיים וממילא גם לצדדים הרביעיים.    15. מעבר לכך התובע לא הרים את הנטל שעליו ולא הוכיח את טענתו לפיה נגרמו נזקי רכוש כנטען על ידו עקב עבודות שביצעה המועצה. אמנם כפי שציינתי לעיל אין לשלול על הסף את האפשרות שגם בחודש 10/92 בוצעו עבודות כלשהן על ידי המועצה ליד ביתו של התובע. המועצה בתצהירו של מר מוחיי אלדין אבו ראס הכחישה טענה זו וטענה שבמועדים הנזכרים בכתב התביעה לא בוצעו עבודות ליד ביתו של התובע אלא רק במועדים מאוחרים יותר. טענה זו של המועצה כשלעצמה סבירה שכן סביר להניח שעבודות פיתוח בכביש בוצעו כמקשה אחת על פי החוזים משנת 1993. אולם כאמור היתה עדיין אפשרות לתובע להוכיח שגם בחודש 10/92 המועצה ביצעה עבודות ליד ביתו; כאמור התובע לא הרים את הנטל שעליו ולא הוכיח טענה זו. למעשה התובע לא הגיש כל ראיות מפורטות לביסוס טענתו זו.   16. התובע הסתפק בחוות הדעת של מר חאלד סלאמה, שצורפו לסיכומיו. חוות הדעת הנ"ל מבוססות שתיהן על בדיקה מיום 6.11.92, האחת מתייחסת לנזק הנטען לשער; השניה מתייחסת לנזק הנטען לרכבו של התובע.   בחוות הדעת מיום 22.2.93 המתייחסת לנזק לשער בפרק "נסיבות המקרה" נאמר כדלקמן:   "בעל השער מר עודאללה אחמד....מסר בעדותו שבטופס התביעה על פרטי המקרה כדלקמן: 'בחודש אוקטובר בצעו במועצה המקומית בכפר עילוט שנוים בגבהי המדרכות והגביהו את הכניסה לבית המגורים שלי ותוך כדי כניסה נפגע קשה השער הראשי'".   ובפרק "ממצאנו" נאמר כדלקמן:   "ביום 6.11.92 ובעת בקורינו במקום הצביעו לנו המזמין על מקום הפגיעה והנזקים שנגרמו לשער הברזל והמסלות שלו עקב פגיעה מהכלים של המועצה".   בחוות הדעת מיום 22.11.92 המתייחסת לנזק לרכב, בפרק "נסיבות המקרה" נאמר כדלקמן:   "בעל המכונית המבוטחת מר עודללה אחמד... מסר בעדותו שבטופס התביעה על פרטי המקרה כדלקמן: 'בחודש אוקטובר בצעו במועצה המקומית בכפר עילוט שינוים בגבהי המדרכות והגביהו את הכניסה לבית המגורים שלי ותוך כדי כניסה נפגע קשה תחתית רכבי'".   17. ניתן לראות כי בתיאור נסיבות המקרה מסתמך השמאי על דברים ששמע מפי התובע ולפיכך לא ניתן לקבל עדות זו כראיה לאמיתותן של הטענות (א) בדבר ביצוע עבודות על ידי המועצה; (ב) בדבר הקשר בין עבודות שביצעה המועצה, אם בוצעה, לבין הנזק שנגרם לתובע לטענתו.   18. מעבר לכך, בחוות הדעת, בתאריך האירוע, לא צויין תאריך מסויים אלא רק צויין באופן כללי אוקטובר 92 כאשר הבדיקה נערכה רק ביום 6.11.99. הצילומים שצורפו לחוות הדעת אינם מועילים אף הם לתובע: נראה בהם שקיים שיפוע המוביל לחניית התובע. בסיכומיו מציין התובע בסעיף 5 :   "הוכחה מכרעת לכך כי הנתבעת אכן ביצעה עבודות בסמוך לבית התובע ובהתאם לגרסתו מצויה בתמונות אשר צילם השמאי ובהם נראים העבודות המבוצעות והמדרכה הנטענת כאשר אותה מדרכה תוקנה בצורת שיפוע רק לאחר ארוע התאונה והנזקים".    אולם אין כל ראיה לכך שאכן כך היו הדברים. בנוסף יש לציין שהתקשיתי להבחין בתמונות בנזק לשער החניה.   19. יתכן שהתובע סומך על תצהיר התשובות לשאלון שאותו צירף לסיכומיו. בתשובה לשאלה 10 "נא לפרט איך נפגע שער הברזל של הדירה? נא לפרט מי פגע בה ומתי?" השיב התובע: "המחפרון של המועצה פגע בשער". ראה גם תשובות לשאלות 8,9.   בתשובות אלה לא די. ראשית, ספק אם תצהיר תשובות לשאלון יכול להחליף תצהיר עדות ראשית שאותו רשאי היה התובע לצרף לסיכומיו על פי ההסכמה הדיונית בין הצדדים. אפילו נקבל את התצהיר הנ"ל כראיה, מכל מקום אין בדברים האמורים שם כדי להרים את הנטל שעל התובע ולהוכיח את תביעתו. התובע לא פירט דבר לגבי נסיבות הפגיעה הנטענות על ידו: האם היה התובע עד ראיה לדברים, איזה רכב פגע בשער, מי הנהג ברכב וכיוצא באלו פרטים שעשויים לשפוך אור על המקרה ולהקים תשתית ראייתית נאותה לטענתו של התובע. ניתן לראות כי התובע לא מסר פרטים אלו לא במסגרת ההליכים המקדמיים, על אף שניתנה לו הזדמנות לכך בשאלון, וגם לא בגדר הבירור של התובענה לגופה. בנסיבות אלו כמובן אין המועצה מסוגלת להתגונן כראוי כנגד התביעה ולא ניתן לומר שהתובע הוכיח את תביעתו.    20. לגבי הטענה בדבר הרמת המדרכה בכניסה לבית התובע (שגרמה נזק לרכבו של התובע) שוב לא נמסרו די פרטים. בתמונות שצורפו כאמור רואים שישנה דרך משופעת לכניסה לחניה ולא הונחה תשתית ראייתית להוכיח שהדבר נעשה רק לאחר קרות הנזק כפי שטוען התובע לראשונה בסיכומיו. מעבר לכך, גם אם הייתי מקבלת את הטענה כנכונה עובדתית, לא היה מקום להטיל אחריות על המועצה שכן מדובר בכניסה לביתו של התובע המוכרת לו בוודאי היטב ולפיכך במידה והתובע נכנס עם רכבו לחניה על אף קיומו של מכשול הידוע לו, כי אז יש להטיל עליו את האחריות לכך. התובע לא הראה שפנה למועצה בטענה כלשהי בזמן אמת בעת ביצוע העבודות הנטענות על ידו או בסמוך לאחר מכן והתריע לפניה על כך שהמדרכה גבוהה מדי או עשה מעשה כלשהו בענין זה. 21. סוף דבר, בשל הנימוקים שפורטו לעיל אני מורה על דחיית התובענה, וכן על דחיית ההודעות נגד צדדים שלישיים ורביעיים.    22. התובע ישא בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 4,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. לעניין ההוצאות בגין משלוח הודעות לצדדים שלישיים (למעט אררט): המועצה עצמה טענה שהצדדים השלישיים והרביעיים ביצעו את העבודות במועדים מאוחרים יותר למועד הנטען בכתב התביעה. לפיכך וכל עוד התובע עמד על טענתו בדבר המועדים, לא היה מקום לשלוח הודעות לגורמים שביצעו עבודות במועדים מאוחרים יותר. מאותה סיבה לא היה מקום שכאלדי, שאף היא טענה כי העבודות בוצעו במועדים מאוחרים לנטען בתביעה, תשלח הודעה לצדדים רביעיים.    לפיכך אני מורה כדלקמן: המועצה תשלם לכל אחד מהצדדים השלישיים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪ בתוספת מע"מ כחוק. בהודעת צד רביעי, הואיל ואסמאעיל לא הגישה סיכומים, איני עושה צו להוצאות. בקביעת סכומי ההוצאות התחשבתי בהסדר הדיוני אליו הגיעו הצדדים, אשר חסך טרחה רבה לכל הנוגעים בדבר.  נזקי רכושעבודות פיתוח