חיפוש באתר שי אבני, עו"ד

שי אבני, עו"ד

נרשמ/ה כמייצג/ת בהכרעה המשפטית להלן





בית משפט השלום באר שבע      וע 002117/00בש"א 003392/03      
           
בפני:      כבוד השופט יעקב גנן      תאריך:      15/12/03      

בעניין: טריקי שמעון המערער                
     ע"י ב"כ עוה"ד      שי אבני            
     נגד            
     קצין התגמולים      המשיב      
     ע"י ב"כ עוה"ד      גב' נטע ורד - מתמחה.מר אבנר גרוס- מתמחה.            

נוכחים: ד"ר ל. וינוגרד - חברמר ל. פלד - חבר           

פסק דין

1. נשוא ערעור זה הינה פגימה הקשורה בכאבים בברך ימין.

2. המערער פנה לקצין-התגמולים בתביעה להכיר בו כ"נכה", לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), ה'תשי"ט - 1959 [נוסח משולב], וזאת בגין הפגימה האמורה לעיל.

3. בתאריך 26/07/2000, הודיע קצין-התגמולים למערער, כי החליט לדחות את תביעתו ובהסתמכו על תוצאות הבדיקות ועל חוות-הדעת הרפואית, מיום 06/06/2000 (ד"ר יוג'ין כהן, מומחה בכירורגיה אורטופדית - מוצג מש/ 2), הגיע לכלל מסקנה, שלא קיים "קשר סיבתי" בין הפגימה הנדונה לבין תנאי שירותו הצבאי, כמשמעות ביטוי זה בסעיף 1 לחוק הנכים.

4. המדובר בחבלה שנחבל המערער, ביום 02/01/98, עת טיפס על מנוף-הרמה של מטוסים והחליק מהסולם.

5. ד"ר יוג'ין כהן מציין בחוות-דעתו האמורה לעיל, כדלקמן: -

"התלונות בברך ימין הופיעו שלושה חודשים לאחר החבלה.נ

הרופאים שבדקו אותו תחילה (פרופ' דן עטר, אורטופד, ופרופ' דן בוסקילה, ראומטולוג) איבחנו Osteoarthrosis של הברכיים.

מימצאי הארתרוסקופיה בברך ימין גיבו את המימצאים הקליניים והצילומים.

המערער סובל משינויים-ניווניים של הסחוס בברכיים (Osteoarthrosis).ב

עיתוי הופעת התלונות יצא באקראי בסמיכות לנפילה על הברך, אך אינו קשור לחבלה.

לדעתי, אין קשר בין הבעיות בברכיים לשירות הצבאי".ו

6. בתאריך 08/08/2000 הגיש ב"כ המערער ערעור על החלטתו האמורה לעיל של קצין-התגמולים, מיום 26/07/2000.

7. לכתב-הערעור צורפה חוות-דעת רפואית, מיום 27/08/2000 (פרופ' חיים שטיין, מנתח-אורטופד - מוצג מע/ 2).נ

8. פרופ' חיים שטיין מצא בחוות-דעתו האמורה לעיל, כדלקמן: -

"... מצב הברך-הימנית, למרות השינויים הניווניים הקיימים בה היתה ללא מגבלות.

החבלה בברך-ימין גרמה להחמרה צמיתה במצב הברך הפגיעה...ב

... לאחר החבלה התפתחה בברך זו החמרה צמיתה עם מגבלות בהיקף התנועה...".ו

9. עוד בטרם הוחל בשמיעת ההוכחות, דהיינו, בתאריך 01/08/2001 הגיש לנו ב"כ המשיב חוות-דעת רפואית נוספת (ד"ר בצלאל פרידמן, מומחה באורטופדיה, מיום 27/02/2001 - מוצג מש/ 3) - וזאת כתגובה לחוות-הדעת הרפואית של פרופ' חיים שטיין.נ

10. ד"ר בצלאל פרידמן מציין בחוות-דעתו האמורה לעיל, כדלקמן: -

"... למערער שינויים ניווניים של ברך ימין.

שינויים-שחיקתיים אלה הינם על רקע הפרעה קונסטיטוציונאלית. ברם, קיימים מצבים חיצוניים אשר יכולים להחמיר את מצבם.

... הנני בדעה, כי המערער סובל מהפרעה קונסטיטוציונאלית - שינויים-ניווניים, של מערכת השלד.

שינויים אלה הופיעו אצלו בשל גורמים רבים (הפרעה מולטיפקטוריאלית) ולא בשל גורם בלעדי אחד.

ברם, קיימת אפשרות שאופי עבודתו החמיר מצבו הרפואי בשיעור של 50%".ב

11. מהודעתו הנ"ל של ב"כ המשיב, מיום 01/08/2001, ניתן להסיק, כי הוא ממליץ, על-סמך חוות-דעתו הרפואית הנזכרת לעיל של ד"ר בצלאל פרידמן, להכיר במערער כ"נכה", לפי חוק הנכים, כמי שהכאבים בברך-ימין "הוחמרו" בשיעור של מחצית על-חשבון השירות ואילו המחצית השנייה על-חשבון המערער בעקבות ההפרעה הקונסטיטוציונאלית של המערער.

12. לטענת ב"כ המערער יש לקבל את הערעור ולקבוע כי נכות המערער "נגרמה" בעת השירות ועקב השירות ולא רק "הוחמרה" בעקבות החבלה מיום 02/01/98, עת החליק מהסולם, כמתואר בסעיף 4 של פסק-דין זה.

13. לטענת ב"כ המערער, תנאי-שירותו של המערער כרוכים היו בעבודה פיזית, הפעלת ציוד מכני כבד, נסיעות בכלי-חילוץ בשטח לא סלול, וכל אלה היו בהם כדי להביא לזעזועים בגופו, לריבוי חבלות זעירות (מיקרוטראומות), אשר בסופו של דבר גרמו לשינויים ניווניים.

14. לטענת ב"כ המערער, התהליך הניווני הוחש עקב המיקרוטראומות, ואפילו אם היתה למערער נטייה כלשהי לסבול משינויים ניווניים, הרי שפעולת המיקרוטראומה המצטברת והחבלה מיום 02/01/98 הינם הגורמים המאיצים למצב זה.

15. ב"כ המשיב מכחיש את קרות החבלה מיום 02/01/98. לחילופין, טוען ב"כ המשיב, כי גם אם אירע האירוע של הנפילה מסולם, הרי שהמערער כלל לא נחבל בנפילה הנ"ל וכי השינויים-הניווניים הקיימים בברך ימין של המערער (כמו שהם קיימים גם בברך שמאל), הינם על רקע הפרעה קונסטיטוציונאלית, הפרעה שכיחה בקרב האוכלוסייה, ולא הנפילה היא הגורם לה, אלא לכל היותר ניתן לדבר על החמרת המצב הרפואי כתוצאה מהאירוע.

16. בתאריך 13/01/2003, הוחל בשמיעת ההוכחות.

ב"כ המשיב הגיש לנו, בהסכמת ב"כ המערער, את תיקו-הרפואי של המערער, שנתקבל וסומן כמוצג מש/ 1.

מאחר והמערער לא הגיש תצהיר בדבר העובדות הקשורות עם נשוא הערעור, נחקר המערער בחקירה-ראשית וכן בחקירה-נגדית ע"י ב"כ המשיב.

לאחריו העיד פרופ' חיים שטיין, חקירה נגדית, ע"י ב"כ המשיב, על האמור בחוות-דעתו הרפואית מיום 27/08/2000 (מוצג מע/ 2), בחקירה-חוזרת ע"י ב"כ המערער וכן השיב לשאלות חבר-הוועדה, ד"ר ל. וינוגרד.

אחרון העדים היה ד"ר בצלאל פרידמן, שנחקר-נגדית ע"י ב"כ המערער על האמור בחוות-דעתו הרפואית, מיום 27/02/2001 (מוצג מש/ 3). לא הוצגו לעד זה שאלות בחקירה-חוזרת.

17. בתום שמיעת דברי העדויות הנ"ל הצהירו ב"כ הצדדים, כי אין להם עדים נוספים וביקשו להגיש את סיכומי-טיעוניהם, בכתב.

ניתנה החלטה בדבר הגשת סיכומים, ונקבע כי פסק-הדין יישלח לב"כ הצדדים והם פטורים מהופעה לשמיעתו.

18. הרקע האישי:
א. נולד ביום 01/06/55.

ב. בתאריך 09/09/73 התגייס לשירות-חובה בצה"ל.ו

ג. בעת גיוסו נקבע לו פרופיל-רפואי: - 97.נ

ד. בתאריך 26/10/76, בתום 3 שנות שירות חובה המשיך לשרת בצבא הקבע.ב

ה. שירת בחיל-האוויר, תחילה כנהג-כבאית ולאחר מכן כנהג מטאטא מסלולים ומנוף תעופתי.ו

ו. בתאריך 31/03/2001 השתחרר מהשירות בצה"ל, בתום שירות במשך 27 שנים ו- 5 חודשים.

ז. גובהו של המערער: - 180 ס"מ ומשקל גופו: - 105 ק"ג.



19. הרקע העובדתי-רפואי:
בתאריך 02/01/98, בשעות הבוקר, עלה המערער על הרגלית של המנוף, החליק, וקיבל מכה בברך ימין, נבדק ע"י רופא-הבסיס והיה במעקב רפואי-אורטופדי.

דו"ח על פציעה זו מולא רק ביום 20/06/99 (מוצג מע/ 1).

רס"ן ד"ר א. סיטון, מהמרפאה בבסיס חיל-האוויר בו שירת המערער, מציין, כי המערער הגיע למרפאה באופן עצמאי והוא מתאר את סוג הפצע כמכה יבשה ומצב הפצוע קל, וכי הדו"ח על הפציעה מולא בדיעבד על-פי דברי המערער.

החל מחודש אפריל 1998, דהיינו, כ- 3 חודשים לאחר מקרה החבלה (שהיה כאמור ביום 02/01/98), החל לסבול מכאבי-ברך.

בוצעו צילומי ברכיים: -

א. צילומי רנטגן מיום 15/11/98 ומיום 08/01/99 מראים קיומם של שינויים-ניווניים במפרקי שתי הברכיים.נ

ב. בדיקת מיפוי עצמות, מיום 19/11/98, הצביעה על: - קליטה מוגברת בברך-ימין, לאחר שעתיים ריכוז מוגבר בפטלה ובקונדילוס של פמור ימין - תהליך דלקתי.ב

ג. בדיקות C.T. (טומוגרפיה ממוחשבת), מיום 10/01/99 הצביעה על: -

איסקלרוטי זעיר במטהפיזה של ירך שמאל וקונדילוס לטרלי-ימני, בבורסה הסופרהפטרלית, וכמות רבה של נוזל מאחורי עצם הפיקה.ו

ד. בתאריך 01/03/99, בוצעה ארטוסקופיה של ברך-ימין, שהצביעה על שינויים-ניווניים במיפרק הפטלופמורלי וכן בקונידילוס המידאלי של הפמור.נ

טופל באופן שמרני, כולל הזרקות לברך ופיזיוטרפיה.

ה. נותח בבית-החולים.

ו. עפ"י מכתבי מפקדיו ביצע את המוטל עליו במסירות, תוך כדי פעילות פיזית רצופה וקשה, השקעה מתמדת ועבודה בשעות לא שיגרתיות.

20. אסכולה רפואית:
ב"כ המערער טוען לקיומה של "אסכולה רפואית" הקושרת בין פגימת המערער לבין תנאי שירותו הצבאי.

אנו קובעים, כי חוות-הדעת שהוגשה מטעם המערער (פרופ' חיים שטיין) אינה מגדירה ב"רמת פירוט סבירה" את הגורמים לפגימה שעל כן לא ניתן לקבוע כי קיימת "אסכולה רפואית" התומכת בטענה בדבר קיומו של "קשר סיבתי" בין השירות לפגימה (ראה: רע"א 2027/94, קלינג' נ. קצין-התגמולים, פ"ד נ"ו (1), עמ' 529).ב

נוסיף ונאמר, כי משנקבע כי לא הוכח קיומה של "אסכולה רפואית" התומכת בקיומו של "קשר סיבתי" כללי, מתמעטים עד מאוד המקרים שבהם עשוי להיות חייל מוכר "קשר סיבתי", על בסיס אינדיוידואלי.

21. המומחה-הרפואי מטעם המערער (פרופ' חיים שטיין), מסכים, כי היו למערער שינויים ניווניים במצב של א-סימפטומטיים, וכי המיקרוטראומה המצטברת כתוצאה מעבודתו גרמה להאצת השינויים הניווניים שהוא פיתח עקב המבנה הגנטי שלו. הנפילה מהסולם ביום 02/01/98 הפרה את שיווי המשקל ונוצר מה שמכונה "עיקרון הגולגולת הדקה".

לקביעות הנ"ל אין אנו מסכימים.

א. המדובר בשירות ארוך וממושך.

ב. שינויים ניווניים הם פונקציה של גיל ובשנת 1998 היה המערער בן 43 שנים.

ג. עודף משקל, כפי שהיה אצל המערער מהווה גורם בהאצת השינויים הניווניים.

ד. השינויים הניווניים נמצאים בשתי ברכיו של המערער.

ה. המיקרוטראומה, הקשורה ברטט של כלי-הרכב, השפעתה בעיקר על עמוד-השידרה והצוואר.

ז. ב"כ המשיב צירף לסיכומיו עותק מפסק-דין שניתן על-ידנו ביום 23/10/2002 בע.נ. 001091/99 בעניינה של אסתר ימיני נ. קצין-התגמולים, ואין לנו אלא לחזור על הקביעות שהובאו שם.

ח. אין בספרות הרפואית שצירף פרופ' חיים שטיין למכתבו, מיום 20/01/2003 ושאותה הזכיר במהלך עדותו בפנינו, כדי לשנות ממסקנותינו.

22. הנושא שנדון בערעור זה, של שינויים-ניווניים ומידת השפעתם על כאבים לאחר חבלה, חוזר ומעסיק אותנו לעיתים קרובות ורק לאחרונה, בזה אחר זה, נידונו על-ידנו ב- 4 פסקי-דין בסידרה זו: -

א. בעניינו של רמי לסרי נ. קצין-התגמולים, בע.נ. 222/98, מיום 07/10/2003.

ב. בעניינו של אליהו דויד נ. קצין-התגמולים, בע.נ. 1089/99, מיום 20/10/2003.ו

ג. בעניינו של מאיר בנימין נ. קצין-התגמולים, בע.נ. 2089/00, מיום 04/11/2003.

ד. ובעניינה של רחל דגן נ. קצין-התגמולים, בע.נ. 1138/01, מיום 01/12/2003.

23. כאשר מציגים זה כנגד זה, את אופי החבלה שנחבל המערער, מול השכיחות של בעיות של כאבים המתפתחים כתוצאה משינויים-ניווניים, ניתן בהחלט להגיע לכלל מסקנה, כי צדק קצין-התגמולים בהחלטתו.

24. ברם, חרף כל האמור לעיל, אנו מחליטים לאמץ את האמור בחוות-הדעת הרפואית מטעם המשיב (ד"ר בצלאל פרידמן), מיום 27/02/2001, ולהכיר במערער כ"נכה", לפי חוק הנכים, כמי שהפגימה הקשורה בכאבים בברך ימין שלו "החמירו" עקב השירות ובעת השירות הצבאי שלו, בשיעור של מחצית ההחמרה, על-חשבון השירות ואילו המחצית השנייה תהא על-חשבונו.

25. החלטת קצין-התגמולים מיום 26/07/2000 - תשונה בהתאם לכך.

26. המערער יוזמן להופיע בפני וועדה-רפואית כדי שזו תקבע את אחוזי נכותו.

27. אין צו להוצאות בערעור זה.

28. זכות ערעור כקבוע בסעיף 34 לחוק הנכים.

29. מזכירות בית-המשפט: -
א. תשלח לב"כ הצדדים - עותק מפסק-דין זה, אחר שבישיבה מיום 13/01/2003 קיבלו פטור מהופעה לשמיעתו.
ב. תעביר לקצין-התגמולים, ישירות, עותק מפסק-דין זה.
ג. תחזיר לב"כ המשיב - את תיקו-הרפואי של המערער (מוצג מש/ 1).נ
ניתן היום י"ד בכסלו, תשס"ד (9 בדצמבר 2003) בהעדר ב"כ הצדדים
( - ) (- ) ( - )



יעקב גנן, שופט (דימ.) ד"ר ל. וינוגרד מר ל. פלד
אב בית-הדין חבר חבר



ביטוח

בנקאות

משפחה

מיסים

הגנת הצרכן

קניין רוחני

מנהלי

נזיקין

נדל"ן

סדר דין

פלילי

תעבורה

עבודה

מסחרי

דף הבית

חיפוש עו"ד