רקע העותרת עוסקת בין היתר בהוצאה לאור של רשת עיתונים מקומיים הפרוסה בכל רחבי הארץ. המשיבה פרסמה ביום 1.3.2001 מכרז לעריכתו, הוצאתו לאור והפצתו של העיתון "שער מתחיל". בסעיף 14.3 לתנאי המכרז נקבע כי על ההצעה להתקבל בתיבת המכרזים לא יאוחר מתאריך 16.4.2001 שעה 11: 00 והצעה שתגיע לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות לא תבוא לדיון ותיפסל על הסף. העותרת הגישה את הצעתה ביום 16.4.2001 בשעה 11: 15. ביום 17.4.2001 התקיים דיון בוועדת המכרזים והיא החליטה לפסול את הצעת העותרת על הסף מאחר שהוגשה לאחר המועד האחרון להגשת ההצעות. הוועדה סמכה החלטתה על תקנה 20(ב) לתקנות חובת המכרזים, תשנ"ג1993- (להלן - תקנות חובת המכרזים) וסעיף 14.3 למכרז. ביום 18.4.2001 נשלחה הודעה על כך לעותרת ואליה צורפו הצעתה והערבות הבנקאית שצרופה להצעה. היות שבתיבת המכרזים לא הייתה בעת פתיחתה כל הצעה, והצעת העותרת והצעה נוספת נפסלו כי הגיעו באיחור, החליטה הוועדה לבטל את המכרז ולהורות על פרסום מכרז חדש. העותרת מסבירה את האיחור בפקק תנועה שנגרם בשל חפץ חשוד וכן קובלת על כך שהמעטפה שבה הונחה הצעתה נפתחה וקיים חשש שתוכן ההצעה ידלוף ויגיע לידיעת מתחרים שיגישו הצעות במכרז החדש. לפיכך היא עתרה לבית-המשפט שיצהיר כדקלמן: (א) כי פסילת הצעת העותרת למכרז שמספרו 4/3.01 ועניינו עריכתו, הוצאתו לאור והפצתו של העיתון "שער למתחיל" (להלן - המכרז) על-ידי המשיבה הייתה שלא כדין. (ב) כי איחור של 15 דקות בהגשת ההצעה בנסיבות אשר תוארו מהווה פגם טכני אשר אינו מצדיק את דחיית ההצעה על הסף. (ג) כי על המשיבה להכריז על העותרת כזוכה במכרז היות שהצעתה הייתה ההצעה היחידה אשר הוגשה ועמדה בתנאי המכרז. דיון טענת העותרת באשר לסיבת האיחור נתמכו בדוח פעולה של משטרת ישראל מיום 16.4.2001 שממנו עולה כי רחוב יפו בירושלים נסגר לתנועה בין השעות 10: 49-10: 30. לטענת העותרת, בנסיבות חריגות יש לוועדת המכרזים שיקול-דעת לקבל הצעות אשר הגיעו לתיבת המכרזים לאחר מועד סגירת המכרז. זוהי לדעת העותרת הפרשנות הראויה לתקנה 20(ב) לתקנות חובת המכרזים. לדידה, בעניינה מדובר במקרה חריג וקבלת הצעתה לא תפגע בעקרון השוויון, שכן במועד האחרון להגשת הצעות למכרז לא הייתה בתיבת המכרזים כל הצעה, ופרט להצעת העותרת הוגשה רק הצעה נוספת אחת אשר הוגשה באיחור של שעתיים ו20- דקות. המשיבה טוענת כי הכלל בדבר קדושת המועד האחרון להגשת הצעות הוא כלל יסודי ומהותי בדיני המכרזים. המועד שנקבע כמועד אחרון להגשת הצעות יוצר שוויון בין המשתתפים. כל תוצאה אחרת תפגע בעקרון השוויון ותביא בהכרח לרשלנות ולאי-דיוק המצמיחים לא אחת הפליה, שרירותיות ופגיעה בטוהר המידות. לכן לדעתה ניתן להצביע על שני מצבים בלבד שבהם ראוי לשקול חריגה מכלל היסוד: האחד, האיחור נבע ישירות מאשמת המזמין, ובלבד שקיים קשר סיבתי בין האשם לאיחור. השני, התערבות גורם חיצוני העולה כדי סיכול על-פי סעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א1970-. החלטתי לדחות את העתירה. מועד סגירת תיבת המכרזים נושא מועד מסירת ההצעה הינו נושא משמעותי וחשוב בדיני מכרזים. המחוקק התייחס לכך מפורשות בתקנה 20(ב) לתקנות חובת המכרזים והמשיבה חזרה על כך בסעיף 14.3 למכרז. ניסוח התקנות ותנאי המכרז הוא ברור וחד-משמעי. קיימת חשיבות רבה לכך שתהא הקפדה על תנאי המכרז לצורך שמירה על שוויון, יציבות ונטיעת אמון בשיטת המכרזים. אי-הקפדה על הנהלים ועל קיום תנאים במכרז תפגע בעקרונות אלו. במקרה שבפניי אין לראות בסיבת האיחור בהגשת הצעת העותרת סיבה חריגה המצדיקה סטייה מתנאי המכרז. העותרת מפנה לבג"ץ 532/87 בן-חי שרותי תברואה ונוי בע"מ נ' עירית בת ים [1], שם לא ראה בית-המשפט העליון באיחור בן 5 דקות בהגשת הצעה למכרז פגם שיש בו כדי לפסול את ההצעה. בעניין שנדון שם הזוכה במכרז הגיע למשרדי העירייה להגיש את הצעתו דקות מספר לפני השעה הקבועה, ומאחר שלא ידע את מקומו של החדר שבו מצויה תיבת המכרזים, ומכיוון שהמתין לפקידה עד שסיימה את שיחת הטלפון, הוגשה המעטפה באיחור. פסיקה זו אין בה כי לסייע לעותרת, שכן האיחור שם נבע מהמזמין. בענייננו האיחור לא נגרם בשל סיבה הקשורה במזמין. עוד מפנה העותרת לבג"ץ 511/86 רפאלי נ' מינהל מקרקעי ישראל [2]. גם פסיקה זו אין בה להועיל לעותרת, שכן במקרה שנדון שם, על-פי שעוניהם של מנהלי הצד הטכני של המכרז ההצעה הוגשה בזמן. העותרת בחרה להביא הצעתה באמצעות שליח חיצוני (נהג מונית). הנהג יצא מתל-אביב לירושלים בשעה 09: 15, כשעה וארבעים וחמש דקות בלבד לפני מועד סגירת המכרז. פרק זמן זה די בו והותר כדי להגיע מתל-אביב לתיבת המכרזים של משרד החינוך בירושלים כשהתנועה בתוך תל-אביב, בכביש תל-אביב-ירושלים ולאחר מכן בתוככי ירושלים זורמת ואין מתרחשות בדרך תקלות. אלא שהכול יודעים כי לא תמיד כך הם פני הדברים. יש שדרך נחסמת בשל תאונת דרכים, ויש, ואף זה למרבה הצער קורה אצלנו לעתים קרובות, שהתנועה מתעכבת בשל חפץ חשוד או בדיקות ביטחוניות לאיתור רכב חשוד. כל אלה וגורמים אחרים העשויים לגרום לעיכובים בדרך אמנם אינם ניתנים לידיעה מראש, אך הם אינם ראויים להיחשב עילה לקבלת הצעה לאחר המועד שנקבע במסמכי המכרז לסגירת תיבת המכרזים. עניינו של המציע הוא להביא את האפשרות של עיכובים כאלו בחשבון ולהקדים לשלוח את הצעתו כך שגם במקרה של עיכוב מהעיכובים המצויים בדרכים תגיע ההצעה לתיבת המכרזים בזמן. עיכוב של 19 דקות בשל סגירת דרך עקב גילוי חפץ חשוד או תקלה אחרת בדרך אינו ראוי להיחשב עילה להכשרת קבלת הצעה לאחר סגירת תיבת המכרזים, לפיכך איני מוצא דופי בהחלטת ועדת המכרזים. המבקשת מעלה חשש שמא נחשף מידע באשר לתוכן הצעתה בפני מתחרים שיגישו הצעתם במכרז החדש שפורסם. המשיבה הסבירה כי ההצעה נפתחה אך כדי לגלות בה את שמו ומענו של המציע למען יהיה ניתן להחזיר אליו את ההצעה והערבות הבנקאית בלי שמאן דהוא עיין בבקשה לגופה. אין סיבה שלא לקבל הסבר זה. מכל מקום חששה זה של העותרת שמא נחשפה הצעתה אינו עולה בחשיבותו על החשש שאם יינתן הצו המבוקש תגיש העותרת הצעה שונה מזו שהגישה באיחור לתיבת המכרזים. לפיכך החלטתי לדחות את העתירה. העותרת תשלם למשיבה הוצאות ושכר טרחת עורך-דין בסך 15,000 ש"ח. ניתנה היום, כ"ט באייר תשס"א (22.5.2001), בהיעדר הצדדים. מכרז