עיכוב ביצוע תשלום הלנת פיצויי פיטורים

1. לפנינו בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית הדין האזורי בנצרת (השופט חיים ארמון ונציגי ציבור גב' ברכה נודלר ומר צבי הרשטיין; ס"ע 24772-05-10), בו חויבה המבקשת לשלם למשיבה יתרת פיצויי פיטורים בצירוף פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור מלא. הבקשה לעיכוב הביצוע מתייחסת למרכיב פיצוי ההלנה בלבד. הרקע לבקשה 2. בבית הדין האזורי בנצרת התבררה תביעה שהגישה המשיבה נגד העמותה (להלן- המבקשת) ונגד המנכ"ל שלה באופן אישי לתשלום סך של 150,000 ₪, שעיקרם, פיצוי על הפרת זכויות מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח- 1988 ופיצוי על הפרת זכויות מכוח חוק עבודת נשים, התשי"ד- 1954. המשיבה טענה כי פוטרה מעבודתה אצל המבקשת בשל אפלייתה מחמת הריון או הורות. המבקשת טענה כי עבודתה של המשיבה הופסקה מטעמים עניינים, בלא הפרה כלשהי של זכות מזכויותיה. 3. בית הדין האזורי דחה את מרבית תביעת המשיבה למעט רכיב פיצויי פיטורים והלנת פיצוי פיטורים. בקשר לכך קבע בית הדין כי המשיבה היתה זכאית לפיצויי פיטורים בסך 7,452 ש"ח. אולם, בהתחשב בסכום ששוחרר לזכות המשיבה בחברת הביטוח "מגדל", בסך של 2,495.63 ש"ח והסכום הנוסף ששילמה המבקשת באופן ישיר, סך של 1,633.18 ש"ח, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיבה יתרת פיצויי פיטורים בסך של 3,329.19 ש"ח. בנוסף, החליט בית הדין שלאור התנהגותה חסרת תום הלב של המבקשת כלפי המשיבה שעה שהעלתה טענה בדבר זיוף חוזה, יש מקום להטיל על המבקשת פיצויי הלנת פיצויי פיטורים בשיעור מלא. זאת באופן שפיצויי הלנה יחושבו על סך של 4,956.37 ש"ח, לגבי התקופה מיום 1.10.09 עד יום 19.7.10 וסך של 3,329.19 ש"ח, לגבי התקופה מיום 20.7.10 עד התשלום בפועל. כמו כן, חייב בית הדין את המבקשת לשלם למשיבה שכר טרחת עו"ד בסך של 1,740 ש"ח. התביעה האישית נגד מנכ"ל המבקשת נדחתה.  4. המבקשת הגישה ערעור על פסק הדין ובמקביל, הגישה לבית הדין האזורי בקשה לעיכוב ביצועו. בהחלטה מיום 29.1.12, קיבל בית הדין האזורי חלקית את הבקשה והורה על עיכוב ביצוע של פסק הדין בנוגע לסך של 2,672.37 ש"ח מתוך פיצויי הפיטורים. זאת בשל טעות שנפלה לגבי חישוב הסכום ששוחרר לזכות המשיבה על חשבון פיצויי הפיטורים. שאר יתרת פיצויי הפיטורים בסך של 656.82 ש"ח ופיצויי הלנה על הסך של 2,284 ש"ח מיום 1.10.09 ועד יום 19.7.10 ועל סך של 656.82 לגבי התקופה שמיום 20.7.10 ועד התשלום בפועל - לא עוכבו. מכאן הבקשה לעיכוב ביצוע שהוגשה לפנינו. הבקשה וטענות הצדדים 5. המבקשת עותרת לעיכוב ביצוע תשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים עד להכרעה בערעור. במסגרת הבקשה טוענת המבקשת כי סיכוייה לזכות בערעור טובים. בקשר לכך נטען, כי פיצויי הלנת פיצויי פיטורים התבססו על שני תשלומים של הפרשי פיצויי הפיטורים: האחד- סך של 2,284 ₪ אשר שולם למשיבה במועד הגשת כתב ההגנה, וסך נוסף של 656.82 ₪ אשר שולם לה במועד הגשת הערעור לבית דין זה. לטענת המבקשת, העיכוב בתשלום פיצויי הפיטורים נבע מטעות כנה בנוגע לצורך להשלים את סכום הפיצוי אשר עמד לזכות המשיבה בחברת הביטוח. לאחר קבלת ייעוץ משפטי והגשת כתב ההגנה, שלחה המבקשת למשיבה תשלום יתרת פיצויי הפיטורים באמצעות המחאה. מאוחר יותר, עם קבלת פסק הדין, הסתבר למבקשת כי חישבה את סכום הפיצוי על בסיס משכורת קובעת של 4,204 ₪ במקום 4,500 ₪. מיד כשנודע לה על הטעות שוב שלחה למשיבה את הפרשי הפיצויים עם הגשת הערעור והבקשה לעיכוב הביצוע. בנסיבות אלה, כך לטענת המבקשת, שעה ששיהוי בתשלום הפרשי פיצויי הפיטורים נעשה בתום לב ובשל מחלוקת כנה, לא היתה הצדקה לחייבה בפיצויי הלנה. עוד נטען כי סמיכות הזמנים בין הגשת התביעה לבין תום תקופת ההתיישנות הצדיקה את הפחתתם או ביטולם של פיצויי ההלנה. כן נטען כי העובדה שמדובר בעמותה ללא כוונת רווח, השוקדת על עידוד יזמות עסקית בצפון המדינה, ואשר משאביה מצומצמים, מצדיקה אף היא הפחתת פיצויי ההלנה. עוד טוענת המבקשת כי גובה פיצויי ההלנה נובע, בין היתר, מהתמשכות ההליכים בבית הדין האזורי. בנסיבות אלה ולאור אופיים העונשי של פיצויי ההלנה, יש הצדקה להיעתר לבקשה. מוסיפה המבקשת וטוענת כי היא תתקשה לגבות מהמשיבה את הסכום שישולם לה על פי פסק הדין אם הבקשה תידחה ולאחר מכן הערעור יתקבל. לחילופין מבוקש להורות על עיכוב ביצוע פיצויי ההלנה בכפוף להפקדת ערובה מתאימה. 6. המשיבה מתנגדת לבקשה וטוענת כי המבקשת לא הצביעה על נסיבות לפיהן יהיה קשה או בלתי אפשרי להשיב את המצב לקדמותו. לטענתה, המבקשת לא הניחה תשתית עובדתית באשר למצבה הכלכלי ואין די בטענה בעלמא כי יהיה לה קשה לגבות בחזרה את הכספים מהמשיבה. המשיבה מוסיפה וטוענת כי לשם הצלחתה בערעור יהיה על המבקשת לצרף ראיות חדשות, והכלל הוא שאין נותנים רשות להגשות ראיות כאלה, כך שסיכויי הערעור אינם גבוהים. דיון והכרעה 7. הלכה פסוקה היא כי מי שזכה בדינו, זכאי לממש את פרי זכייתו, ועיכוב ביצועו של פסק דין הוא בבחינת החריג, במיוחד כן כשהמדובר בחיוב כספי. הסעד של עיכוב ביצוע פסק דין יינתן בכפוף לכך שיתקיימו שני תנאים מצטברים אלה: האחד, סיכויי הערעור להתקבל אינם משוללי יסוד; והשני, הנזק היחסי שייגרם למבקש מאי היענות לבקשה גדול מן הנזק הצפוי למשיב אם יעוכב הביצוע והערעור בסופו של עניין יידחה (ראו: ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם בע"מ ואח', פ"ד נב(4), 178, 181). יתר על כן, חשש בלבד שמעלה המבקש ביחס למצבו הקשה של המשיב מבחינה כלכלית - אין בו כדי לעכב ביצועו של פסק דין (ראו ב"ש 978/84 שיכון עובדים בע"מ נ' דבורה ושמעון מלובנציק, פ"ד לח(4), 572 וגם ע"א 7221/01 י.ג.רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נ' שובל (נ.י.ב) שווק מוצרים והפצתם, פ"ד נו(4) 178).  8. לאחר שנתנו דעתנו לכלל נסיבות המקרה, לפסק הדין של בית הדין האזורי ולטענות הצדדים, הגענו לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל בחלקה ויש לעכב את ביצוע תשלום של פיצויי הלנת פיצויי פיטורים שמעבר להפרשי הצמדה וריבית כחוק. אומנם, העמותה לא הביאה כל ראיה המצביעה על מצבה הכלכלי של המשיבה. עם זאת, נתנו את הדעת לכך שהחיוב המבקשת בפיצויי הלנת פיצויי פיטורים מלאים נעשה תוך הפעלת שיקול דעת וראוי לעמוד למבחן הביקורת של ערכאת הערעור. בנוסף, יש לתת את הדעת גם לכך שמדובר בתקופת הלנה ממושכת (למעלה משנתיים ימים) שעיקר מקורה בהתמשכות ההליך בבית הדין האזורי. בנסיבות אלה, נראה לנו כי האיזון הראוי בין האינטרסים של הצדדים בשלב זה הינו לעכב את ביצוע תשלום פיצויי הלנת פיצויי פיטורים שמעבר להפרשי הצמדה וריבית כחוק, זאת על בסיס קרן פיצויי הפיטורים שבהחלטת בית הדין האזורי מיום 29.1.12, היינו פיצוי הלנה על הסך של 2,284 ש"ח מיום 1.10.09 ועד יום 19.7.10 ועל סך של 656.82 לגבי התקופה שמיום 20.7.10 ועד התשלום בפועל. 9. סוף דבר - הבקשה מתקבלת בכפוף לאמור בסעיף 8 לעיל. הוצאות בקשה זו יובאו בחשבון במסגרת פסק הדין בערעור. ניתנה היום ‏י"ח אייר, תשע"ב (‏10 מאי, 2012) בהיעדר הצדדים. יגאל פליטמן,סגן נשיאה, אב"ד לאה גליקסמן,שופטת אילן סופר,שופט מר יצחק שילון,נציג ציבור (עובדים) מר אמנון גדעון,נציג ציבור (מעבידים) עיכוב ביצועפיצוייםפיטוריםפיצויי פיטוריםהלנת פיצויי פיטורים