1. עניינה של התביעה שלפניי בשטר על סך 30,000 ₪. השטר נעשה על ידי ס' מיכאל ומרים. לשטר ערבו יוסי וירמיהו ס'. השטר נעשה מכוח הסכם שכירות. בהסכם השכירות הושכרה דירה בת 4.5 חדרים המצויה ברחוב פנינה ומשה 6, דירה מספר 5, בעיר ראשון לציון. הסכם השכירות נערך בתחילת חודש מרץ 2009 ואילו תקופת השכירות הייתה אמורה להיות החל מ- 7.3.2009 ועד ה- 7.3.2010. 2. לטענת התובעת, הסכם השכירות הופר במובן זה שהדירה פונתה על ידי השוכרים בטרם זמנה. בנוסף, השוכרים הותירו חובות בגין השימוש בדירה וכן החזירו את הדירה במצב לא טוב, דבר שחייב את התובעת בשיפוץ הדירה. 3. על רקע זאת, הוצג השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. הואיל והוגשה התנגדות לביצוע השטר הועבר הביצוע למסלול של תביעה בסדר דין מהיר. 4. לטענת הנתבעים, הדירה פונתה בהסכמה. הפינוי נעשה בין היתר בעיקר על רקע בעיות רטיבות בדירה. בעיות רטיבות אלו פגעו בשימוש של השוכרים בדירה ועל כן יש לקזז את הפגיעה מיתרת החוב כלפי התובעת. 5. בדיון שנערך לפניי העידו העדים הבאים: מטעם התובעת - מר גורדון זינובי (אביה של התובעת ומיופה כוחה), גב' אולגה (אחותה של התובעת). מטעם הנתבעים - הנתבע - מר ס' מיכאל (שוכר בדירה), מר ס' יוסי (אחיו של הנתבע וערב להסכם השכירות ולשטר). 6. הואיל ומדובר בתביעה מכוח שטר, נטל ההוכחה מוטל על הנתבעים. 7. בהקשר זה, הודה הנתבע שהלכה למעשה פינוי הדירה נעשה עקב קשיים כלכליים שלו ושל רעייתו [פר' עמ' 11, ש' 18-25]. לטענתו, מאחר שלא היה לו ולרעייתו את הכסף הדרוש לשלם לדמי השכירות הם החליטו לעזוב את המושכר. 8. גרסה זו מתיישבת באופן ברור עם הסכם שנערך בשם התובעת באמצעות אביה. על פי ההסכם מתאריך 11.9.09, הודו השוכרים בהפרת הסכם השכירות. על רקע זאת, הם התחייבו לפצות את התובעת בסך 2,500 ₪. בנוסף התחייבו השוכרים (מיכאל ומרים ס') להחזיר את הדירה למצב תקין ומסודר וכן לפרוע את כל החובות בגין השכירות. הסכם זה נושא תאריך 11.9.09, צורף כנספח ה' לתצהיר מר זינובי אשר חתם עליו בשמה של בעלת הדירה, התובעת. 9. ההסכם אינו שנוי במחלוקת, שכן עותק ממנו צורף גם לתצהירו של מיכאל ס'. 10. על יסוד ההסכם ועל יסוד עדותו של מר מיכאל ס', אני קובע שהרקע לפינוי הדירה היה חוסר יכולת כלכלית של השוכרים. במובן זה, אכן מדובר בהפרה של הסכם השכירות המקורי מיום 1.3.2009. 11. יחד עם זאת, במועד חתימת ההסכם השני, ב- 11.9.09, הגיעו הצדדים להסכמה חדשה, במובן זה שמר זינובי ויתר על זכותה של התובעת לקבלת פיצוי בגובה יתרת דמי השכירות. הצדדים הסכימו במסגרת אותו הסכם להפחית את סכום הפיצוי לסך 2,500 ₪. 12. מר מיכאל ס' העלה טענה לקיזוז מיתרת החוב לתובעת בגין אובדן הנאה ואובדן שימוש סביר במושכר, בגין בעיות של נזילות. בעדותו תיעד מר ס' שבמשך כשבועיים קטעים מסוימים בדירה היו עם ריצוף מורם וזאת לצורך השלמת תיקוני אינסטלציה. מר ס' פירט בעדותו, שבמשך כשבועיים סבלה משפחתו מהמצב, בייחוד שמדובר במשפחה שמטופלת עם ילדים קטנים. גם העדים מצד התובעת,לא חלקו על כך שבתחילת תקופת השכירות נעשה תיקון משמעותי של האינסטלציה באזור האמבטיה. המחלוקת הינה על תקופת הזמן בה הייתה הדירה במצב שאינו ראוי לשימוש, במובן זה שחלק מהריצוף היה מורם. לגרסת עדי התובעת, מדובר על ימים ספורים ואילו לגרסת מר ס' מדובר על פני כשבועיים. לאחר ששקלתי את העדויות בסוגיה זו, אני מעדיף את גרסתו של מר ס'. הגרסה הייתה סדורה, מר ס' בעדותו הסביר שהעיכוב בתיקון נבע מהקושי לאתר ריצוף תואם. בנסיבות אלה, אני קובע שבמשך כשבועיים חלק מהריצוף באמבטיה ובאיזור השירותים היה מורם. אני מעמיד את הנזק לשימוש בדירה בגין תקופה זו, על דרך האומדנא, על סך 1,000 ₪. סכום זה יופחת מחובות השוכרים כלפי התובעת. 13. התובעים טענו כי נאלצו להשקיע סך 6,000 ₪ בשיפוץ הדירה. התובעים לא הציגו קבלה כלשהיא על מנת לבסס ראש נזק זה. יחד עם זאת, התובעים הציגו תמונות המלמדות על המצב בו הוחזרה הדירה. לאחר שעיינתי בתמונות, אני מעמיד את ראש הנזק של ניקוי הדירה וצביעתה, על סך 2,500 ₪. 14. התובעים טענו לנזקים רבים נוספים, אולם לא צורפו אסמכתאות לנזקים אלה. למעט האסמכתאות הבאות: א. החלפת מפתח - 420 ₪. ב. תשלום חוב למניב ראשון לציון (מים וביוב) - 1,316 ₪. ג. תשלום חוב לחברת חשמל - 974 ₪. ד. תשלום חוב לחברת הגז - 72 ₪ וכן 143 ₪. ה. תשלום חוב לעיריית ראשון לציון בגין ארנונה - 1,174 ₪. סכומים אלה מסתכמים בסך 4,099 ₪. 15. עד התובעת טענו לחוב לוועד הבית על סך 900 ₪. הנתבעים לא העלו כל טענה לפיה פרעו חובות אלה. בנסיבות אלה, ובהתחשב בנטלי הראיה בתביעה השטרית, אני מקבל ראש נזק זה בסך 900 ₪. 16. אשר לחוב שכר הדירה לגבי חודש ספטמבר 2009 - מר ס' הודה שסכום זה לא שולם. להגנתו טען שיש לקזז את הסכום בגין אובדן הנאה עקב בעיות הנזילה בדירה. מאחר וכבר קבעתי שיש להפחית סך 1,000 ₪ בגין בעיית הנזילה והשיהוי בתיקון בה, הרי שעל השוכרים להשלים את היתרה המוסכמת בגין השימוש לחודש ספטמבר בסך 3,000 ₪. 17. ב"כ הנתבעים העלה טענה על פי יש להפטיר את הערבים מערבותם, שכן לכאורה הם אינם ערבים להסכם החדש מיום 11.9.09. אני מקבל טענה זו רק בחלקה. ההסכם החדש אינו מבטל את הסכם השכירות מיום 1.3.09 אלא יש בו כדי להקטין את היקף החיוב כקבוע בסעיף 5 לחוק הערבות, התשכ"ז - 1967. למעשה ההסכם השני יצר פתרון מוסכם על הצדדים, על פיה הדירה תפונה פינוי מוקדם והפיצוי בגין הפינוי המוקדם יעמוד על סך 2,500 ₪. יתרת הוראות ההסכם נותרו בעינם. הפועל היוצא הוא שגם חיובם של הערבים הוקטן בהתאם להסכם השני, היינו ערבותם הופחתה לפיצוי בסך 2,500 ₪ (במקום פיצוי בגובה יתרת תקופת השכירות) וכן ליתרת חובות השוכרים בגין השימוש במושכר. 18. סיכומו של דבר - יתרת חובותיהם של השוכרים בגין השימוש בדירה, הינה 4,999 ₪. לסכום זה יש להוסיף 2,500 ₪ בגין ניקיון הדירה וצביעתה. יש להוסיף לסכום זה 3,000 ₪ בגין דמי שכירות חלקיים בעבור חודש ספטמבר 2009 (הדירה פונתה כבר בתחילת ספטמבר) וכן יש להוסיף על סכום זה 2,500 ₪ כפיצוי בגין הפינוי המוקדם. סכום זה מסתכם בסך 12,499 ₪. ממנו יש להפחית סך 1,000 ₪ בגין הפגיעה בשימוש בדירה עקב תיקוני הנזילה. סיכומו של דבר - יתרת חובם של השוכרים (מיכאל ומרים ס') הינה סך 11,999 ₪. גם הנתבעים יוסי ס' וירמיהו ס' מחויבים בסכום זה מכוח ערבותם השטרית ומכוח ערבותם לפי הסכם השכירות. 19. לא מצאתי ממש ביתרת טענות הצדדים והן נדחות. 20. סוף דבר - התביעה מתקבלת בחלקה. הליכי ההוצאה לפועל יימשכו כסדרם, כאשר סכום קרן השטר תופחת רטרואקטיבית לסך 11,999 ₪ ותישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק, החל ממועד הגשת השטר לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל. בנוסף, יישאו הנתבעים בהוצאות משפט: אגרת בית המשפט. כן יישאו הנתבעים בהוצאות שנפסקו על ידי כב' הרשמת וקסמן בסך 2,000 ₪. בנוסף, אני מחייב את הנתבעים בשכר טרחת ב"כ התובעת בהליך שלפניי, בסך 2,500 ₪. סכומים אלו יצטרפו לתיק ההוצאה לפועל ויישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום. מקרקעיןשכירות