זקוקים לעורך דין דיני עבודה ברחובות ? מתי כדאי לתבוע מעסיק באמצעות עו"ד לענייני עבודה ? בין אם אתם מעסיקים ובין אם אתם עובדים, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בעל ניסיון, מיומן ובקיא בתחום דיני עבודה.

מטרת דיני עבודה ברחובות להגן על גם על העובדים וגם על המעסיקים. עורכי דין דיני עבודה ברחובות מעניקים ייצוג משפטי וייעוץ בענייני עבודה במגוון הליכים משפטיים. כל מעסיק וכל עורך דין המתמחה בדיני עבודה ברחובות, חייב להכיר בשינוי המהותי שעבר תחום דיני העבודה בשנים האחרונות, אנו מאמינים כי שיתוף הלקוח באסטרטגיית ניהול המשפט מהווה את הבסיס להצלחה ולכן אנו מעמידים לרשותכם "מדריך דיני עבודה" שבאמצעותו תוכלו לקבל הצצה לעולם דיני העבודה. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין דיני עבודה רחובות ##מחיר (שכר טרחה) עורך דין דיני עבודה:## מרבית העובדים והמעסיקים שהחליטו לבחור באופציה של "עורך דין דיני עבודה זול" - כלומר לייצג את עצמם...ולא להיות מיוצגים על ידי עורך דין מומחה בדיני עבודה ברחובות, מצאו את עצמם מתמודדים עם סיטואציות שהם לא בהכרח מבינים כראוי. האם עורך דין שעובד על אחוזים נחשב "עורך דין זול"? לא בהכרח. לעיתים שכר טרחת עורך דין דיני עבודה באחוזים נגזר מהפחתת תשלום. (1) תביעות בבית הדין לעבודה

##(א) הרעת תנאי עבודה של עובדת ברחובות## תביעתה בפניי היא לפיצויי פיטורים (מכיוון שלטענתה התפטרה עקב הרעה מוחשית בתנאי עבודתה), עברה הודעה מוקדמת, דמי חופשה ודמי הבראה. התובעת העידה כי ב -1 בספטמבר 1997 החלה לעבוד כעובדת ניקיון בסניף בנק דיסקונט ברחוב עזרא ברחובות, באמצעות חברת הניקיון שעבדה שם. ב -1 באפריל 1998 החליפה החברה את המעסיק הקודם בביצוע עבודות הניקיון האמורות, והוצע לה להישאר עובדת בחברה. בטרם החלטתי בשאלה המשפטית האם התובעת הוכיחה את שלושת התנאים, עלי להכריע בשאלה העובדתית - האם אכן הוצעה לתובעת עבודה חלופית אחת בלבד, באזור התעשייה החדש לטענתה, או שמא הוצע לה גם עבודה בסניף בנק דיסקונט בפארק המדע ברחובות. מאחר שסיכומי התובעת מדגישים את ההידרדרות המוחשית בתנאים ביחס להצעה לעבוד בעיר אחרת, נראה כי גם לגישת התובעת, ההצעה לעבוד בפארק המדע ברחובות לא היוותה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה. . ##הכרעת בית הדין לעבודה:## לאור האמור לעיל, ולאחר שקבע כי ההצעה לעבוד בפארק המדע ברחובות אכן הועלתה - בוטל הבסיס העובדתי לתנאי הראשון להפעלת סעיף 11 (א) לחוק. ##(ב) יחסי עובד מעביד בתחום התיווך ברחובות## בין אם התקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים והאם ג'ואל זכאי לדמי תיווך בגין דירה שנרכשה על ידי סימה - אלה חלק מהנושאים שבית המשפט יכריע. בין הצדדים התקיימו יחסי עובד מעביד ולכן סימה זכאית לכל זכויותיה כולל שכר עבודה (207,900), פיצויי פיטורים (35,145 שקל), החלפת הודעה מוקדמת (7,781 שקל), גמול שעות נוספות (83,835 שקל), דמי הבראה ( 4,590 שקל) חופשה שנתית (7,780 שקל), פנסיה (9,921 שקל), נסיעות (12,000 שקל). בסיכומיה הפחיתה סימה את הסכומים עקב טעות, לטענתה, שנפלה על בסיס חישוביה (משך תקופת העבודה). יצוין כי לא הוגשה כל בקשה לתיקון כתב התביעה. לטענתה, היא פוטרה שלא כדין, בהפתעה מוחלטת ומבלי לקיים שימוע שלא ניתן לה במהלך תקופת עבודתה, וכן מבקשת להורות ליואל להחזיר את חפציה האישיים או להעניק להם פיצוי כספי. במהלך תקופת ההתקשרות בין הצדדים רכשה סימה נכס נדל"ן ברחוב דרך יבנה ברחובות. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## נוכח מסקנתנו כי התובעת הייתה שכירה של ואין צורך במתן סעד באשר להנפקת חשבוניות ונפסק לה סכום של 28,560 ₪ בגין העסקה ברחוב עמי ברחובות וסכום של 15,000 ₪ בגין עסקה ברחוב דרך יבנה ברחובות. ##(ג) תביעה של עובד זר לפדיון ימי חופשה ברחובות## התובע, מהגר עובד מאריתריאה, הגיש תביעה נגד הנתבעים, בגין תשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת עבודתו וסיומו. במסגרת הסיכומים שינתה החברה את גרסתה וטענה כי מי שהעסיק את התובעת היא חברת ניקיון שפעלה באמצעות קבלנים. נטען כי אין לה בלעדיות במתן שירותי ניקיון וכי בתקופה הרלוונטית לתביעה, היא לא סיפקה שירותים בחנות הנתבעת ברחובות. בפיגוע הוא עבד ברחובות, במשך 9 חודשים, טען שהוא עבד 12-13 שעות ביום. התובע אישר כי בתקופת העבודה ברחובות נכחו החיטים באמצעות מערכת נוכחות ביומטרית. ביחס לתקופת העבודה, אנו קובעים את הפיצוי בגין אי הודעה לעובד על 2,500 שקל ועל אי מסירת תלושי שכר תמורת 2,500 שקל נוספים. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## בהתאם, מתקבלת תביעת התובע לפדיון 19 ימי חופשה. ##(ד) תביעה להשוואת תנאי שכר ברחובות## לפנינו תביעה של 11 תובעים המועסקים בתפקידים שונים כעובדי מדינה בלשכת הוצלאף בגין אפליה בתנאי עבודה ובשכר בהשוואה לעובדים אחרים, שהועברו מלשכת הוצלאף ברחובות. כחלק ממהלך הלשכות התנהל משא ומתן בין הסתדרות עובדי המדינה בהסתדרות לבין נציגי המדינה - נציב השכר וממונה על שירות המדינה. עוד הובהר כי אין בכך כדי לגרוע מטענותיו של אף אחד מהצדדים ביחס לסכסוך לאומי / לכלכלה כאמור, וכל צד שומר על טענותיו בקשר לסכסוך לאומי. התובעים טענו כי העברתם למעון החדש נעשתה ללא כל הליך שימוע וללא פיצוי כלשהו תוך הפרת תנאי עבודתם וזכויותיהם ותוך הרעת תנאיהם. למרות שההטבה בוטלה החל מה -1 במרץ 2016, עובדים שעברו מלשכת רחובות המשיכו לדווח על כניסה ויציאה מתפקיד, תוך דיווח על שעות נסיעה בכתב יד, ומשרד החקלאות ביטל דיווחים ידניים אלה. אף שהוכח כי קיימת עודף סמכות בעת מתן גמלת ההסתגלות לעובדי לשכת רחובות לשעבר לתקופה כה ארוכה, אין בכך כדי לתת לתובעים כל זכות להשוות תנאים והפרשי שכר. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## התביעה אומנם נדחתה, אך הוכח כי התובעים קיבלו הטבות בעלות אופי שונה ופחות מאלו שקיבלו עובדי רחובות, אשר ככל הנראה קיבלו טובות הנאה שלא כדין. ##(ה) התפטרות עקב הרעת תנאי עבודה ברחובות## לטענת התובע, הוא זכאי לפיצויי פיטורים מכיוון שהתפטר מעבודתו בשל הרעה מוחשית בתנאי העבודה, בהתאם להוראות סעיף 11 (א) לחוק פיצויי פיטורים. ביום 27.8.09 עבר התובע לעבוד אצל הנתבעת מס '2 שהפעילה חנות דומה ברחובות. התובע עבר לעיר רחובות שהיא עיר מגורי הוריו, עקב מות אביו. לבקשתו, החל לעבוד בחנות ברחובות, בתיאום עם הממונים עליו. לאחר שהתובע הודיע ​​על כוונתו להפסיק את עבודתו בדרום עקב מעבר דירה, הוא ביקש להעביד ברחובות. בנסיבות אלה התובע אינו זכאי לפיצויי פיטורים ואין עובדה כי הנתבעים טיפלו בתובע לפני שלטון החוק והעבירו לו את הסכומים שנצברו לזכותו בגין רכיב הפיטורים כדי לחייב אותם במלוא פיצויי הפיטורים. טענת התובע אינה עולה בקנה אחד עם העובדה שלפי שיטת התובע הוא החל לעבוד גם אצל הנתבע מס '1 ועבר לעבוד אצל הנתבע מס' 2. ##הכרעת בית הדין לעבודה:## כאמור לעיל, לאחר שעבר לרחובות, למרות שתנאי עבודתו של התובע השתנו ומי ששילם את שכרו היה הנתבע מס '2, הנתבע, לבסוף - התביעה התקבלה בחלקה. (2) מהם חובות המעביד כלפי העובד ?

החוק מטיל על כל מעסיק ברחובות חובה למסור לעובד הודעה לעובד על תנאי העסקה לא יאוחר משלושים ימים מהיום שהעובד התחיל לעבוד אצלו. (3) מהן זכויות עובדת בהריון ולאחר חופשת לידה ?

החוק אוסר על פיטורים בהריון ברחובות ללא היתר, גם במקרים בהם המעביד לא ידע כלל על ההיריון בעת ההחלטה על הפיטורים, וגם אם הפיטורים אינם קשורים להיריון. (4) האם ניתן להגביל את חופש העיסוק ?

במקרים מסוימים ניתנה למעסיק אפשרות להגביל את חופש העיסוק של עובדיו. הגבלת חופש העיסוק ברחובות נעשית בדרך כלל באמצעות תניית אי תחרות בחוזה עבודה כל עוד מטרתה להגן על אינטרס לגיטימי של המעביד והיא אינה חורגת מעבר לסביר. (5) מה ההבדל בין חוזה עבודה לבין חוזה רגיל ?

בחוזה רגיל היחסים בין הצדדים לחוזה ברחובות בדרך כלל מסתיימים לאחר חתימת החוזה, יחודו של חוזה עבודה אישי הוא בכך שהוא יוצר יחסים מתמשכים, כלומר לאחר חתימת החוזה היחסים בית הצדדים רק מתחילים ותנאיהם משתנים מעת לעת. (6) רכיבי השכר

החוק קובע שכר מינימום לעובדים וחל גם על תשלום על התלמדות בעבודה ברחובות, כאשר שכר יסוד הנו השכר "הרגיל" לעניין גמול שעות נוספות משמעו, השכר המשתלם בעד השעות שקדמו לשעות הנוספות. תשלומים ישירים או בלתי ישירים המשתלמים לעובד שלא בעד פרקי הזמן שבהם לא עבד ולא העמיד עצמו לרשות העבודה הם בתחום התנאים הסוציאליים כגון: ##(א)## דמי הבראה - צו ההרחבה הכללי בדבר תשלום דמי הבראה קובע כי הזכאות לדמי הבראה, קמה רק לאחר שהשלים העובד את שנת עבודתו הראשונה. ##(ב)## דמי חגים - מענק חג הוא הטבה כספית טהורה, שממנה נהנה העובד בלבד, לכן בהיותה טובת הנאה לעובד מדובר בזכות נלווית אשר ניתנת לפדיון גם לאחר תום יחסי עובד-מעביד. ##(ג)## דמי חופשה שנתית - חוק חופשה שנתית מקנה לעובד זכות לקבל חופשה שנתית, ובמקביל מוטלת על המעביד ברחובות חובה לתת אותה. פדיון חופשה, המשולם מכוח חוק חופשה שנתית, תכליתו לפצות את העובד שמסיבה זו או אחרת לא ניצל בתקופת עבודתו אצל המעסיק את ימי החופשה השנתית המגיעים לו. ##(ד)## דמי מחלה - חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות לקבל דמי מחלה בעד תקופת מחלתו. גם כאן ראוי לשים לב שהוראות הפטור למעביד מתשלום דמי מחלה מתייחסת לדמי מחלה לפי חוק דמי מחלה ולא לפי חוקים אחרים. ##(ה)## דמי נסיעות - על המעביד החובה להשתתף בהוצאות הנסיעה של עובדיו לפי תעריף תחבורה ציבורית, גם כאשר העובד עושה שימוש ברכבו הפרטי, כאשר תקרת החזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה נקבע בצו ומתעדכן מעת לעת. ##(ו)## תשלומי אש"ל - זכות זו אינה בגדר שכר עבודה במובן הצר של המילה, היינו תמורה בעד עבודה שנעשתה. חובת המעביד להשתתף בתשלום אש"ל במהלך תקופת העבודה אינה ניתנת לפדיון אלא אם כן הוסדרה הזכות לפדיון בחוק או בהסכם. ##(ז)## תשלומים לקרן פנסיה - כל עוד לא מתאפשר להפריש עבור העובד את ההפרשות הנדרשות לקרן הפנסיה, זכאי העובד לפיצוי בגין אי-ביצוע ההפרשה לפנסיה, כאשר גיל הפרישה בישראל הינו אחיד וקבוע ולא המתחשב בנתוניו הפרטניים של כל עובד ברחובות. רכיבי שכר נוספים ניתן למצוא, בעיקר בענף ההי-טק, במקרים של הסדר של הענקת אופציות לעובדים לרכישת מניות של חברה שנועד להעניק הטבה כלכלית לעובד. (6) הלנת שכר

על מנת להרתיע מעבידים ברחובות מלא לשלם לעובדים את שכרם בזמן ולמנוע מקרים של הפרשי שכר בין השכר שהעובד קיבל לבין השחר שמגיע לו, חוק הגנת השכר קבע כי במקרה של הלנת שכר לעובד ישולמו לו פיצויים. (7) שעות עבודה ומנוחה

##(א) שעות נוספות ## - לנוכח הגידול בהיקף התופעה של התעלמות מעבידים ברחובות מחובות רישום שעות עבודה המגמה כיום בעניין הוכחת שעות נוספות של עובד היא לקבוע כי בהעדר רישומים בקשר לעבודתו של העובד ע"י המעביד כמתחייב מהוראות החוק, יועבר נטל ההוכחה על שעות נוספות למעסיק. ##(ב) עבודה בשבת ## - תכלית איסור העסקה בשבת היא סוציאלית, תכלית זו באה לחייב את העובד לנוח שלושים ושש שעות בשבוע עבודה. התכלית השנייה היא תכלית המבקשת לשמר את צביונה היהודי של מדינת ישראל. ##(ג) הפסקה בעבודה## - החוק מחייב את המעביד להעניק לעובד הפסקות בעבודה. המונח "הפסקה" הקבוע בחוק שעות עבודה ומנוחה תלוי במכלול העובדות של כל מקרה. ##(ד) עבודה בחגים## - זכות עובד יומי לדמי חגים בגין עבודה בחג אינה מעוגנת בחוק כלשהו. זכות זו יכול ותבוא מהסכם קיבוצי, צו הרחבה ##(ה) עבודת לילה ## - חוק שעות עבודה ומנוחה מגדיר "עבודת לילה כעבודה ששתי שעות ממנה, לפחות, הן בתחום השעות שבין 22 ובין 06.00. (8) שימוע לעובד לפני פיטורים

מהי זכות השימוע ? זכות שימוע לעובד היא זכותו לדעת מהן הטענות המועלות כלפיו, ולהשמיע את טענותיו בפני הגורם שאמור להחליט על פיטוריו ולנסות לשכנעו להחליט אחרת. כנגד חובתו של המעביד ברחובות לערוך לעובד שימוע טרם פיטוריו, ניצבת חובתו של העובד להופיע להליך השימוע, אי התייצבות לשימוע - משמעות אי התייצבות לשימוע היא ויתור של העובד על זכות הטיעון (9) פיטורים

השכר הקובע לפיצויי פיטורים מחושב בדרך כלל לפי ממוצע 12 החודשים האחרונים לעבודתו ועל מנת לזכות בתביעתו, על העובד להוכיח כי תקופת ה"הפסקה" לא הביאה לקטיעת רצף העבודה לצורך פיצויים. חוק פיצויי פיטורים מכיר ברציפות בעבודה לא רק אצל אותו מעביד אלא גם במקום עבודה אחד. במקרה של פיטורים שלא כדין הסעד אותו ראוי להעניק לעובר - פיצויי פיטורים בלבד או אכיפתם של יחסי העבודה, וכן היקפה הראוי של האכיפה - נתון לשיקול דעתו של בית הדין לעבודה. (10) יחסי עובד מעביד

במשפט הישראלי למונח יחסי עובד מעביד אין הגדרה מוחלטת ומובנו של מונח זה משתנה עם ההקשר בו הוא מופיע. קיימים 3 סוגים של עובדים: "עובד", "משתתף חופשי" ו"עצמאי", כאשר רק "עובד" זכאי לזכויות ולהגנות שמקנה משפט העבודה ואילו "משתתף חופשי" ועצמאי אינם זכאים להן. (11) אפליה הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות עובדים

לבית הדין לעבודה סמכות לדון בתביעות הטרדה מינית בעבודה, תביעה מכח החוק למניעת הטרדה מינית בעבודה באזור רחובות יכולה להיות מוגשת כנגד המטריד, על עצם מעשה ההטרדה, וכנגד המעביד, כמי שנושא באחריות בהתאם לחוק. (12) ארגוני עובדים

זכות ההתארגנות במישור יחסי העבודה הקיבוציים בישראל מוגשמת באמצעות ארגון עובדים יציג אחד העומד בתנאים הנדרשים בחוק, והמוגדר כ"ארגון העובדים היציג" והוא זה אשר יכול להיות צד להסכם קיבוצי מול המעסיק ותפקידו בין היתר לדאוג להשוואת תנאים בין עובדים שונים ברחובות. (13) סוגיות נוספות בדיני עבודה

##(א) ##עובדי מדינה ברחובות - על המדינה כגוף שלטוני חלה חובה מוגברת לנהוג , ללא שיקולים זרים, על פי כללי הצדק הטבעי וללא ניגוד אינטרסים, אך לא תמיד זהו המצב. קיימים מקרים בהם בית הדין לעבודה יבחן את סבירות ההחלטה של המדינה כגון העברה יזומה של עובדי הוראה, שכר עידוד, אישור שקילות לתואר לצורכי שכר, קיצור תקופת צינון ועוד. ##(ב)## עובדי שטחים - חוקי מדינת ישראל לא חלים באזור יהודה ושומרון אלא מוחלת בו תשתית המורכבת מן הרובד של הדין הירדני, ומצווים שהוציא המפקד הצבאי מתוקף הסמכות שהוקנתה לו על פי כללי המשפט הבינלאומיים. ##(ג) ## דיני עבודה בקיבוצים - "חבר קיבוץ" לא מוגדר כ"עובד" של הקיבוץ כשהוא מועסק במסגרת סידור העבודה הפנימי של הקיבוץ. במסגרת זו, חבר הקיבוץ לא מקבל "שכר" תמורת עבודתו. הקיבוץ לא משלם לו משכורת, לא מנפיק לו תלושי שכר ולא משלם לו זכויות סוציאליות. ##(ד) ## זכויות עובדים בפירוק חברה ברחובות - קיימים מקרים בהם חברה נסגרת מבלי ששילמה לעובדיה את שכרם, במקרים מסוימים בית המשפט יכול לחייב את בעלי החברה באופן אישי לחובות העובדים בהליך המכונה "הרמת מסך", אולם הרמת מסך בדיני עבודה תיעשה רק במקרים חריגים.

 

שינוי מקום מגורים לישוב חקלאי

1. לפנינו תביעה לתשלום פיצויי פיטורים והפרשות לביטוח מנהלים שהגישה התובעת כנגד הנבתעת מעסיקתה לשעבר. 2. רקע עובדתי: א. הנתבעת היא חברה העוסקת בסקרי נכסים ומדידות, עבור רשויות מקומיות לצורך ביצוע תשלומי חובה. ב. התובעת הועסקה בנתבעת כשרטטת מחודש פברואר 2006 ועד ליום 18/03/09. ג. התובעת התפטרה מעבודתה ביום 18/02/09. 3. בדיון שהתקיים לפנינו העידה התובעת כשמטעם הנתבעת העיד עו"ד גדי רוקח המשמש כמנהל ובעל מניות בנתבעת (להלן: "רוקח"). להלן נפרש טענות הצדדים בהרחבה. 4. טענות התובעת: א. התובעת התפטרה מעבודתה עקב העתקת מקום מגוריה לעיר הפיתוח, קרית מלאכי ביום 23/03/09. ב. לאור הוראות סעיף 8 (2) לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 (להלן: "חוק פיצויי פיטורים") התובעת זכאית לתשלום פיצויי פיטורים בסך 16,122 ₪ בצירוף פיצויי הלנה. ג. הנתבעת הפרישה סכומים לפוליסת ביטוח מנהלים עבור התובעת בחסר ומשכך עתרה התובעת לתשלום פיצוי בסך 2,965 ₪. 5. טענות הנתבעת: א. התובעת לא הצביעה על קיומו של קשר סיבתי בין המעבר לקריית מלאכי לבין התפטרותה מה גם שלא הוכיחה כי עברה להתגורר בפועל בקרית מלאכי בששת החודשים שלאחר התפטרותה. ב. קרית מלאכי נמצאת במרחק של 26 קילומטרים מהעיר רחובות שם מנהלת הנתבעת עיסקה. ג. עובר להתפטרותה, התובעת הרבתה להיעדר מעבודתה ונמנעה מלבצע המשימות שהוטלו עליה, לאור התנהלותה, התריעה בפניה הנתבעת כי תפוטר מעבודתה ככל ולא תשנה התנהגותה. התובעת עשתה כל שלאל ידה להביא לפיטוריה ובסופו של דבר, הודיעה על התפטרותה. ד. הנתבעת הפרישה מלוא הכספים לפוליסת ביטוח מנהלים עבור התובעת עד למועד עזיבתה. דיון והכרעה: 6. בפתח הדברים נציין כי הגענו לכלל הכרעה לפיה דין התביעה להידחות, להלן נפרש החלטתנו. 7. פיצויי פיטורים: א. התובעת טענה כי התפטרה בעקבות העתקת מקום מגוריה לקריית מלאכי, לתמיכה בטענתה צרפה רישום מנהל האוכלוסין לפיו מתגוררת בקרית מלאכי וכן טופס משירות התעסוקה בעיר. התובעת טענה כי זכאית לתשלום פיצויי פיטורים בהתאם להוראות סעיף 8 (2) לחוק פיצויי פיטורים הקובע: "לענין חוק זה יראו כפיטורים התפטרות של עובד עקב העתקת מקום מגוריו - לישוב חקלאי - מישוב שאינו חקלאי, או לישוב באזור פיתוח מישוב שאינו באזור פיתוח, בתנאים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת; לענין פסקה זו "ישוב חקלאי" או "ישוב באזור פיתוח" - ישוב שנמנה עם סוגי ישובים שנקבעו בתקנות באישור ועדת העבודה של הכנסת כישובים חקלאיים או ישובים באזור פיתוח, הכל לפי הענין; (ההדגשה שלי - א.ע.). "לא במניע להעתיק את מקום המגורים מדובר בסעיף 8 לחוק, אלא בסיבה להתפטרות מהעבודה מדובר בו. על מנת שיקומו התנאים לזכאות לפיצויי פיטורים מכוח סעיף 8, פיסקה (2) לחוק, צריך שיווצר מצב אשר בו העתקת מגורים מביאה לכך שהעובד אינו יכול להמשיך לעבוד בעבודתו הקודמת, ועל-כן מתפטר הוא מעבודתו." (דב"ע לב/8-3 משה שויקי-מדינת ישראל פד"ע ג 347). "לו היה בכוונת המחוקק לחייב מעביד בתשלום בכל מקרהנ של העתקת המגורים לאזור פיתוח, אף אם אין בכך שום השלכה על המשך עבודתו אצל המעביד, היה משמיט את המילה 'עקב'." (ראה דב"ע לו/104-3 יהודה סדן-יפעת, קבוצת פועלים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (לא פורסם, ניתן ביום ). ב. הנתבעת טענה כי אין קשר סיבתי בין המעבר הנטען לקרית מלאכי לבין התפטרותה של התובעת, מה גם שהתובעת לא הוכיחה כי התגוררה במקום בששת החודשים שלאחר התפטרותה ומכל מקום, קרית מלאכי נמצאת במרחק של 26 קילומטרים ממשרדי הנתבעת הממוקמים ברחובות (ראה סעיף 28 לתצהיר רוקח-ראה נספח יא' לתצהירו). ג. עוד טענה הנתבעת כי התנהלות התובעת עובר להתפטרותה היתה בלתי ראויה וכי התובעת בצעה עברות משמעת שונות, נעדרה ללא הודעה מראש ונמנעה מליצור עם הנתבעת קשר בעניין וכן התרשלה בעבודתה. הנתבעת אף התריעה בפני התובעת באשר להתנהלותה והבהירה לה הן בכתב (ראה נספחים ג',ה' לתצהיר רוקח) (סעיפים 9-10 וכן סעיף 13 לתצהיר רוקח) והן בעל פה (ראה סעיפים 14-15 לתצהיר רוקח) כי ככל ולא תשנה דרכיה, תפוטר. ד. התובעת העידה: "ש. המרחק בין קרית מלאכי לרחובות הוא 26 ק"מ. למה לא ניסית לבוא לעבודה ומראש אמרת שאת לא יכולה? ת. זה לא כמו מרחק של 10-15 שעה נסיעה. זה 40 דקות נסיעה, בבוקר יש פקקים. רציתי להיות בעניין של לעזור לה ולהיות שם. זו הסיבה, גם המרחק. ש. כלומר הסיבה שהתפטרת כי רצית לעזור לאמא? ת. כן. ש. אם האמא היתה גרה ברחובות גם היית מתפטרת כי את רוצה לעזור לאמא? ת. כן. (ההדגשה שלי - א.ע.) (ראה עמוד 4 שורות 14-21 לפרוטוקול הדיון). לאור עדותה של התובעת, מצאנו כי התפטרותה לא נעשתה עקב העתקת מקום מגוריה לקריית מלאכי אלא בעקבות בעיות אישיות משפחתיות אליהן נקלעה, התובעת אישרה כי היה בכוונתה להתפטר אף אם לא היה עליה להעתיק את מקום מגוריה ומכאן, התפטרותה אינה נובעת מהעתקת מקום מגוריה כאמור ומשכך אינה זכאית לתשלום פיצויי פיטורים. ו. לאור מסקנתנו לעיל איננו נדרשים לטענות הנתבעת באשר לתפקודה של התובעת עובר להתפטרותה, הגם ומצאנו כי יש בהן ממש. 8. הפרשות לביטוח מנהלים: א. התובעת טענה כי הנתבעת הפרישה עבורה סכומים לביטוח מנהלים בחסר, לתמיכה בטענתה צרפה מסמך מחברת הביטוח כלל מיום 22/6/09, לפיו ישנו חוב פיגורים של 2,965 ₪ במסגרת הפוליסה (נספח ד' לכתב התביעה). ב. הנתבעת הכחישה האמור לתמיכה בטענתה צרפה מכתב מחברת הביטוח מיום 07/12/09 לפיו המכתב שנשלח לתובעת בעניין אי ביצוע הפרשות, מקורות בטעות עקב עיכוב בהעברת המסמכים בדבר הפסקת עבודתה (ראה נספח א' לתצהיר רוקח) וכן צרפה פירוט ההפקדות שבוצעו (נספחים ב/1-ב/2 לתצהיר רוקח). ג. ביום 07/02/10 הודיע ב"כ התובעת במסגרת דיון קדם משפט שהתקיים: "לשאלת בית הדין אם התובעת עומדת על התביעה להפרשים בגין אי הפרשות לחב' הביטוח - ככל שעולה מנתוני כתב ההגנה ונספחים שצורפו , נספח י', אזי הופרשו כל התשלומים. אזי לסלק מכתב התביעה את הרכיב הנ"ל, אני מבקש להעביר מכתב שחרור המציין את הסכומים שפורטו בנספח י' לכתב ההגנה" (ההדגשה שלי - א.ע.) (עמוד 1 לפרוטוקול הדיון מיום 7/2/10 שורות 16-19). התובעת העידה: "מפנה לסעיף 24 לתצהירך, מוצג בפנייך נספח א' לתצהיר עו"ד רוקרה (צ"ל: "רוקח" - א.ע.), בו נאמר שהנתבעת הפרישה את הסכומים בזמן אמת ולמעשה מדובר בטעות שלהם. האם אחרי שאת רואה זאת את חוזרת בך מהטענה לגבי הפרשות לפוליסת ביטוח מנהלים? ת. התייעצתי כרגע עם סוכן ביטוח והוא אמר שהוא יבדוק לי את כל המסמכים האלה, כרגע אין לי תשובה, אני לא סוכנת ביטוח ואין לי מושג אם זה נכון או לא נכון" (ההדגשה שלי - א.ע.) (עמוד 1 שורות 11-12 וכן עמוד 2 שורות 1-5 לפרוטוקול הדיון). ד. לאור האמור ולאור מכתבה של חברת הביטוח מיום 07/12/09 ודו"ח ההפקדות שצורף, מצאנו לדחות טענותיה של התובעת בדבר קיומו של חסר בהפקדות ולדחות תביעתה בעניין. ה. במסגרת סיכומיה העלתה התובעת טענה חדשה לפיה קיים חוב של 4,694 ₪ במסגרת ההפרשות לפוליסה (ראה סעיף 33 לסיכומי התובעת), מדובר בטענה חדשה ומשכך איננו נדרשים אליה, מה גם שאף לגופה, אין בה ממש (ראה בעניין זה סעיפים 58-61 לסיכומי הנתבעת). 9. סוף דבר: א. התביעה נדחית. ב. בנסיבות העניין ולאור התחשבות במצבה האישי של התובעת אין צו להוצאות. דיני עבודה