דחיפת עובד ציבור

להלן פסק דין בנושא דחיפת פקח / דחיפת עובד ציבור: פסק דין - ללא הרשעה הנאשם נמצא אשם בביצוע עבירה של תקיפת עובד ציבור, בכך שמשך את המעטפה מידיו של הפקח, בכוונה למנוע את רישום הדו"ח וזאת בניגוד לסעיף 381 (ב) לחוק העונשין. באשר למעשה התקיפה שיוחס לנאשם בכתב האישום, דהיינו שהנאשם דחף את הפקח - בית המשפט דחה את טענת המאשימה, כמפורט בהכרעת הדין. ב"כ המאשימה, עתר להרשיע את הנאשם וכן להשית עליו מאסר מותנה וקנס כספי וזאת בהתחשב בחומרת העבירה, דהיינו תקיפת עובד ציבור, מה גם לנאשם הרשעה בגין חוק הכניסה לישראל - העסקת עובד זר ללא היתר. ב"כ הנאשם מנגד, עתר שלא להרשיע את הנאשם, הואיל והרשעה בדין עלולה לפגוע פגיעה חמורה בעתידו של הנאשם, על רקע היותו נבחר ציבור - חבר עיריית רהט וגם על פעילותו הציבורית ותרומתו לחברה. עוד בהתחשב שנסיבות המקרה שפורטו בהכרעת הדין, כך שלא ניתן לומר כי אי הרשעה עלולה לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. עוד בהתחשב בגילו של הנאשם, נשוי ואב לשמונה ילדים, עברו הלא מכביד הכולל הרשעה בודדת משנת 2002, בגין העסקת עובד זר ללא היתר - עבירה שאינה בתחום האלימות, החרטה שהביע הנאשם. הנאשם הביע חרטה על התנהגותו, כבר בשלב חקירתו במשטרה, ראה עמוד 1 ת/1, "אני רוצה להוסיף, אני לא התכוונתי לפגוע בראובן בשום דרך, ידוע לי שהוא עובד ציבור ואני נגד אלימות בכלל ונגד אלימות נגד עובדי ציבור בפרט. אם ראובן נפגע מההתנהגות שלי - מקריעת המעטפה, אני מצטער על כך ומבקש סליחה". מדובר בכישלון חד פעמי של הנאשם, שלא מאפיין את אורחות חייו ודפוסי התנהגותו. ענישתו של נאשם, היא אינדיווידואלית ובית המשפט בוחן עניינו של כל נאשם ונאשם. הימנעות מהרשעה אפשרית בהצטבר שני גורמים: ראשית, על ההרשעה לפגוע פגיעה חמורה בשיקום הנאשם ושנית, סוג העבירה מאפשר לוותר בנסיבות המקרה המסוים, על ההרשעה, מבלי לפגוע באופן מהותי בשיקולי הענישה האחרים. לעניינינו, לאחר ששמעתי את טיעוני ב"כ הצדדים, הן לחומרא והן לקולא ועל רקע המבחנים המצוינים לעיל, הן בשאלת ההרשעה והן בשאלת העונש, הגעתי למסקנה כי ניתן בנסיבותיו של המקרה שבפני, להימנע מהרשעת הנאשם וזאת בהתחשב בטיעוני ב"כ הנאשם כמפורט לעיל, לרבות פירוט הנסיבות בהכרעת הדין המצוינים לעיל. אשר על כן, הנני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות כספית על סך 1,000 ₪, שלא יעבור עבירה דומה, משך שנתיים מיום מתן גמר הדין. עובדי ציבור