מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא הגשת בקשת עיקול יחד עם תביעה: מבוא המבקשת, נציגת בעלי הדירות "בבנין אלמוג", הנמצא ברח' דוד אלעזר 10 בחיפה, הגישה תביעה כספית נגד המשיבה בסדר דין מקוצר שסכומה 15,000,000 ש"ח, ביחד עם הגשת התביעה ביקשה המבקשת להטיל עיקול זמני על מקרקעין שבבעלות המשיבה או שיש לה זכויות לגביהם. לאחר הבהרות שונות ושני דיונים שקוימו בנושא, הסתבר כי הצדדים לא הגיעו להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט ומכאן שיש להכריע במחלוקת. המחלוקת הכספית שבין הצדדים, הינה באשר לכספים ששילם מי מבעלי הדירות בגין אחזקת בנין אלמוג. במשך שנים ארוכות ניסו הצדדים להסדיר המחלוקות בנושא זה, בעזרת בורר וביום 24.11.04 נתן הבורר תוקף של פסק בוררות להסכמת הצדדים. ביום 17.1.11 אושר פסק הבורר ובהתבסס על מה שסוכם וקיבל תוקף של פסק דין ערכה התובעת תחשיב עדכני ואת הכספים ששולמו ביתר לטענתה, היא תבעה בתביעה כספית. העיקול נועד להבטחת תשלום של סכום התביעה, בין השאר בשל הטענה כי למשיבה אין רכוש פרט לאותם מקרקעין אשר אף הם משועבדים לטובת בנק לאומי. בנוסף נטען כי חברת האם, דלק נדל"ן בע"מ אשר מחזיקה ב-100% ממניות המשיבה נמצאת בקשיים כלכליים המהווים הכבדה למימוש פסק הדין. דיון בטרם אדון בשאלות הספציפיות אזכיר את המסגרת הנורמטיבית ואפנה בענין זה לפסק דינה של הש' מ' נאור מיום 20.9.11: "השיקולים העיקריים שעל בית המשפט לשקול בבואו להכריע בבקשה למתן סעד זמני הם שלושה. השיקול הראשון, הוא קיומה לכאורה של עילת תביעה, כאשר די בכך שבית המשפט ישתכנע כי התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק (ראו: תקנה 362(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי); עניין אלו עוז בע"מ, לעיל, בפסקה 10). השיקול השני, הינו מאזן הנוחות בו ייבדק הנזק שעשוי להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן נזק שעלול להיגרם לצד שלישי (ראו: תקנה 362(ב)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי). השיקול השלישי, הוא שיקול שביושר ובצדק, קרי "אם הבקשה הוגשה בתום לב ומתן הסעד צודק וראוי בנסיבות הענין, ואינו פוגע במידה העולה על הנדרש" (ראו: תקנה 362(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי). בין שני השיקולים הראשונים קיים יחס גומלין שכונה בפסיקה כ"מקבילית כוחות" (ראו: רע"א 10509/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בגס, בפסקה 4 (לא פורסם, 25.12.2005). משמעות הדבר היא שככל שמאזן הנוחות נוטה לכיוונו של מבקש הסעד כך רף הדרישה לקיומה של שאלה רצינית לדיון קטן ולהפך (ראו: עניין אלו עוז בע"מ, שם והאסמכתאות הנזכרות)", רע"א 5841/11 אקסלרוד איטה נגד בנק המזרחי,. אקדים ואבהיר כי לאחר שמיעת טיעוני הצדדים משתמע כי אין מחלוקת לגבי התקיימות שני התנאים האחרונים, לא נפל פגם בהתנהגות המבקשת מבחינת דיני היושר ולא נסתרה הטענה כי למשיבה אין רכוש פרט לזכויות במקרקעין שאף הם משועבדים לבנק לאומי. בהתחשב בסכום התביעה אין צורך להתעמק במערכת היחסים שבין המשיבה לחברת האם ולניתוח מצבה הכלכלי של חברת האם, ועל סמך כל הנתונים שהוצגו בטיעונים בכתב ובע"פ שוכנעתי כי "קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין", במידה ותזכה המבקשת בתביעה, (ראו תקנה 374(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984). באשר לשאלה האם קיימת לכאורה עילת תביעה, ניתן למקד את המחלוקת שבין הצדדים לשלוש שאלות מרכזיות, התיישנות, יריבות והבסיס לסכום התביעה. לכל שלושת השאלות ניתנו לכאורה תשובות מספקות ע"י המבקשת. כמובן שבבוא העת, אם תנתן רשות להגן, ניתן יהיה לברר כל אחת מהשאלות לעומקן ולהגיע לתוצאה המתאימה לפי הראיות והטענות שיציגו הצדדים. בקצירת האומר אבהיר כי "כח התביעה" נוצר לכאורה רק בעקבות ההסכם שנערך בין הצדדים ביום 24.11.04, כך שעילת התביעה לא התיישנה לכאורה ביום הגשתה-16.8.11. המשיבה מעלה טענה כי היא אינה הצד הנתבע הנכון, למשל בשל היותה בעלת דירות בבנין. התשובה לשאלה זו נמצאת אף היא בהסכם מיום 24.11.04 ואשר מהווה את הבסיס לעילת התביעה. המשיבה היתה צד ישיר לאותו הסכם ולכאורה ניתן לדרוש ממנה את קיומו. באשר לזכות התביעה בדרך של תביעת נציגות ולא תביעה ישירה ע"י כל מי שטען ששילם סכומים ביתר, טענותיה של המשיבה הן טענות נכבדות אותן יש לברר בבוא העת, במיוחד כדי למנוע מצב בו יושבו כספים למי שלא תבע אותם או למצער לא תבע אותם באופן אישי. אך ברמת בדיקת זכויות המבקשת לצורך בקשה זו ניתן להסתפק בהסברי המבקשת כפי שעולים ממסמך "השלמת הטיעונים" וההפנייה לפסק דינו של כב' הש' מ' שמגר (כתוארו אז) ע"א 98/80 נציגות הבית המשותף רח עקיבא 77 לוד נגד קדמת לוד ולפיו נציגות הבית המשותף רשאית לטפל גם ב"גביית הוצאות ההפעלה השונות" וזו מהותה של התביעה. אם תנתן רשות להגן, ניתן יהיה לברר ספציפית מהו התוכן שיש לתת לאותה סמכות ובהתאם לכך האם זכאית המבקשת לתבוע בשם הדיירים את הסכומים הנתבעים. לגבי שאלות אלו באשר למעמד הנציגות לעומת העדר נוכחות בעלי הדירות כבעלי דין הפתרון הראוי יהיה בעת קביעת הבטוחות. באשר לסכום התובענה, לכאורה לא ברור מדוע תחשיב הנערך בהתאם לנתוני שנת 2010 רלבנטי ותקף לתביעה המתייחסת לשנים אחרות כגון שנת 1997 ואם זו היתה הטענה היחידה מצד המבקשת, לא הייתי נעתר לבקשתה, אלא שבדיון מיום 10.10.11 הבהיר ב"כ המבקשת כי כל בקשותיה לקבלת מאזנים ודוחות מהמשיבה סורבו ובנסיבות אלו, יכולה המבקשת בשלב זה להסתמך על הערכות חשבונאיות כפי שפורטו בנספחי הבקשה. כמובן שאם במהלך ניהול המשפט-במידה וינוהל, יסתבר כי המידע הומצא למבקשת או כי הסכומים הנתבעים אינם תואמים את הנתונים הרלבנטיים, ניתן יהיה לבטל העיקול או לצמצם את היקפו. לסיכום- התובענה מעלה לכאורה שאלה רצינית ואיננה בגדר תביעת סרק, הוכח נושא "ההכבדה" ולכן זכאית המבקשת כי ייינתן צו עיקול כמבוקש. בטוחות על פי תקנה 365 לתקנות סדר הדין האזרחי, יש לצרף לבקשה לסעד זמני "התחייבות של המבקש לפיצוי מי שאליו מופנה הצו, בגין כל נזק שייגרם לו על ידי הצו הזמני, אם תיפסק התובענה או יפקע הצו מסיבה אחרת". לבקשה צורפה התחייבות חתומה ע"י ראובן אשל "יו"ר הוועדה המשפטית של הנציגות", ללא הסבר הנתמך באסמכתא מהי אותה וועדה משפטית, מה סמכויות יו"ר אותה וועדה והאם חתימתו מהווה למעשה התחייבות בשם הנציגות ומכאן שתנאי לכניסתו לתוקף של צו העיקול הוא המצאת התחייבות חתומה ע"י המבקשת ולא ע"י שום גורם או גוף אחר בלתי ידוע. לגבי מהות הבטוחות אפנה לפסק דינו של הש' א' גרוניס רע"א 9308/08 אורן אלול נגד רינה רביב,. במקרה זה לאור הנתונים שהוצגו בפניי, אני סבור כי ניתן להסתפק בערובה בלבד על פי תקנה 364(א) לתקנות לתקנות סדר הדין האזרחי, אולם בשל הנושאים המהותיים שטרם התבררו-שאלת היריבות וגובה סכום החוב לעומת סכום התביעה, הנני מחייב התובעת להפקיד בקופת בית משפט ערבות בנקאית בלתי תלויה בסכום של 100,000 ש"ח אשר תשמש כערובה לשם פיצוי בגין כל נזק שייגרם למשיבה אם תפסק התובענה או אם יפקע הצו מסיבה אחרת. המבקשת תהא רשאית להמיר הערבות הבנקאית בהתחייבות אישית בגובה של 100,000 ש"ח, עליה יחתום כל אחד מבעלי הדירות הטוען להשבת כספו לפי רשימה מפורטת של בעלי אותם דירות שתמציא המבקשת ביחד עם אותן התחייבויות אישיות. לאחר המצאת הבטוחות, הנ"ל ייחתם צו עיקול לגבי זכויות המשיבה בכל נכסי המקרקעין שהוזכרו בבקשה עד לגובה סכום התביעה. (את תוכנו רשאית המבקש להמציא לחתימתי). הוצאות הבקשה ילקחו בחשבון בסיום ההליך. עיקול