מומלץ לקרוא את ההחלטה להלן על מנת לקבל ידע בנושא השלכות סירוב לבדיקת אלכוהול: א. הקדמה וההליך בבימ"ש קמא: 1. לפני ערר על החלטת בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (להלן: "בימ"ש קמא"), שניתנה ביום 27.6.12 ע"י השופט גיל קרזבום בתיק בפ"מ 3683-06-12. 2. מהדו"ח שנערך לעורר עולה כי הוא נמצא ביום 16.6.12 שעה 04:16 נוהג ברכבו באיזור התעשיה בצ'ק פוסט. העורר עוכב לבדיקת רמת ריכוז אלכוהול בדמו ומשסרב, לטענת המשיבה, לתת דגימה של אויר נשוף לפי דרישת שוטר, יחסה לו המשיבה עבירה של נהיגה בשכרות בניגוד לסעיפים 62(3), 64ב(א), 64ד(א) וסעיף 39א לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961, (להלן: "הפקודה"). 3. הקצין הממונה ערך שימוע לעורר והחליט ביום 16.6.12 לפסול את העורר למשך 30 יום ואף נתן צו איסור שימוש ברכב לתקופה זהה וזאת בחשד לנהיגה בשכרות. 4. העורר הגיש לבימ"ש קמא בקשה לביטול הפסילה המנהלית וביטול צו השבתת הרכב, בקשה שנדחתה. 5. על החלטה זו של בימ"ש קמא מבקש העורר להשיג בערר שבפני. ב. טענות הצדדים: טענות העורר: 1. העורר טוען כי לא נאמר לו בכלל בזמן אמת שמדובר בסירוב ולא נאמר לו שהוא מכשיל את בדיקת הנשיפה. עוד טען כי הוא עמד על בקשתו להמשיך בבדיקה, אך לא נענה. 2. באשר לדוח המאפיינים, הפנה הסנגור לרע"פ 3807/11 מדינת ישראל נגד אפרים ארביב (להלן: "ארביב") וטען כי הלכת בית משפט העליון בעניין ארביב מחייבת מתן הזדמנות לבדיקה אחרת ונוספת וכן מחייבת ידוע העורר על כישלונו בבדיקה, מה שלא נעשה בענייננו. 3. בנוסף טען כי לא היו ראיות לכאורה ולא הוכחה מסוכנות העורר. 4. לאור האמור לעיל ביקש ב"כ העורר לקבל את הערר ולבטל את הפסילה המנהלית והשבתת הרכב. טענות המשיבה: 5. ב"כ המשיבה סבור כי קיימות ראיות לכאורה ודין הערר להדחות. לטענתו, העורר סירב לבדיקת הינשוף למרות שהסבירו לו השלכות הויתור על הבדיקה. 6. עוד טען ב"כ המשיבה כי השוטר ציין כי נדף מפיו של העורר ריח חריף של אלכוהול ועיניו היו אדומות. 7. בנוסף טען כי בבדיקת המאפיינים העורר התנדנד בהליכה על הקו, השתמש ביד הלא נכונה כשנתבקש להביא את האצבע לאף. 8. ב"כ המשיבה ציין כי ההתרשמות הכללית של השוטר היתה כי העורר תחת השפעת אלכוהול ברמה כבדה. בנוסף לכך העורר אישר כי שתה בירה מסוג הייניקן טרם תפיסתו. 9. עוד ציין ב"כ המשיבה כי בית המשפט העליון קבע בשורה של החלטות בשנים האחרונות כי ניתן להרשיע בנהיגה בשכרות מכוח בדיקת מאפיינים, מכוח התרשמות של שוטר וראיות אחרות ולא רק בבדיקה מדעית. 10. על כן ביקש ב"כ המשיבה לדחות את הערר ולשאיר את החלטת בימ"ש קמא על כנה. ג. דיון והכרעה: 1. לאחר שעיינתי בהחלטת בית משפט קמא, בהודעת הערר, במסמכים שערך הקצין הממונה, בדו"ח העבירה ושמעתי את טענות הצדדים אני מחליט לקבל את הערר באופן חלקי. 2. ההחלטה לפסילה מינהלית חייבת למלא אחר שני תנאים מצטברים: א. הראשון, קיום ראיות לכאורה לאשמה. ב. השני, הנה מסוכנות הנהג. בעניין זה על קצין המשטרה לבחון את נסיבות ביצוע העבירה, את חומרת העבירה, את הנסיבות האישיות של הנהג ועברו התעבורתי. ג. בבש"פ 8450/02 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל, (ניתנה ביום 10.10.02) נקבע ע"י השופטת א' פרוקצ'יה כי: "שיקול הדעת הנתון לאיש משטרה לענין זה בנוי משני רבדים: האחד - רובד ראייתי שעניינו בשאלה האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת הנהג בעבירה המיוחסת לו. השני - עיקרו בשאלה האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו; שהרי הפסילה המינהלית לא נועדה להעניש נהג בטרם הורשע בדין אלא למנוע סכנה מיידית לציבור מנהיגתו, ועל רקע זה מובנת קביעת סעיף 48 לפקודה לפיה בית המשפט רשאי לבטל פסילה מינהלית בתנאים או בלא תנאי אם שוכנע שהביטול לא יפגע בבטחון הציבור" 3. בענייננו עיון בדו"ח בדיקת הינשוף מראה כי לעורר נערכו מספר נשיפות, כך שבנשיפה הראשונה צוין כי נפח הנשיפה לא מספיק, בנשיפה השניה, השלישית והרביעית צוין כי הנשיפה אסורה. 4. עולה איפוא, כי הסירוב לכאורה במקרה שלפנינו היה על סמך תוצאות הנשיפה בלבד ואין עדות לכך שהתנהגות העורר הכשילה את הבדיקה. 5. היה ראוי בנסיבות העניין לערוך לעורר בדיקות נשיפה נוספות ולא להסתפק בארבע הנשיפות שבוצעו כדי לוודא אם העורר אכן מכשיל בהתנהגותו בכוונה את הבדיקה. 6. יודגש, כי המשיבה ייחסה לעורר בכתב האישום עבירה של נהיגה בשכרות וזאת לאחר שסירב לבצע בדיקת ינשוף. עיון בחומר שהונח בפני מראה כי אין מספיק ראיות לכאורה שמצביעות על כך כי העורר אכן סירב לביצוע בדיקת הינשוף. העובדה שבוצעו ארבע נשיפות שחלקן היו אסורות ולחלקן נפח הנשיפה לא היה מספיק, יש בה כשלעצמה להצביע על מהות ועוצמת הראיות לכאורה המוחלשת כדי להצדיק התערבות וצמצום תקופת הפסילה. 7. לכאורה, העורר שיתף פעולה והסכים לעריכת בדיקת הנשיפה ולכן הנסיבות של הבדיקה אמורות להתברר בפני ביהמ"ש שישמע את הראיות . מה גם, שלכאורה לא הודע לעורר כי הוא הכשיל את בדיקת הינשוף בשום שלב ולא הודע לו כי הכשלת הבדיקה משמעותה "סירוב", כשגם עובדות אלו אמורות להתברר בערכאה הדיונית. על כן, ובהתחשב בעוצמת הראיות לכאורה המוחלשת לעניין סירובו להיבדק, מצאתי לנכון לקבל את הערר ולהפחית את תקופת הפסילה המנהלית. 8. יתרה מזו , ראוי לציין כי אכן מדוח המאפיינים והודאת העורר בפני השוטר כי שתה אלכוהול, ניתן להוכיח לכאורה כי העורר היה תחת השפעת אלכוהול ביום האירוע.יחד עם זאת, ראיות אלה לבדן אינן מספיקות להוכחת ביצוע העבירה של נהיגה בשכרות ולכל היותר ניתן להוכיח לכאורה כי העורר נהג תחת השפעת משקאות משכרים בניגוד לתקנה 26(2) לתקנות, שהינה עבירה קלה יחסית מזו שיוחסה לו בכתב האישום. לעניין אמינות מכשיר הינשוף ונכונות התוצאה במכשירי הנשיפה ראוי להפנות לפסק דין שניתן לאחרונה ע"י בית המשפט העליון ברע"פ 3981/11 שרביט ואח' נגד מדינת ישראל (ניתנה ביום 5.7.12) וכי בענייננו אין שום הוכחה לכאורה כי ריכוז אלכוהול בליטר אויר נשוף עולה על המותר, קרי מעל 290 מק"ג. 9. בטרם סיום, ראיתי לנכון להתייחס לעניין ארביב אליו הפנה ב"כ העורר. 10. בעפ"ת (מרכז) 23854-12-10 ארביב נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 3.4.11), קבע השופט סטולר כי ניתן להרשיע בעבירה של שכרות על סמך בדיקת מאפיינים, אך יש להודיע לנהג הנבדק מיד על תוצאות הבדיקה, ובמידה שכשל בבדיקה ונמצא שיכור, יש להסביר לו כי עומדת לו הזכות לבצע בדיקת מעבדה באופן פרטי. בעניין ארביב, מאחר שלא הודע לו כי לא עבר את בדיקת המאפיינים בשום שלב ולא הודע לו כי קיימת בפניו האפשרות לפנות למרכז רפואי לשם עריכת בדיקת מעבדה, קבע בימ"ש המחוזי כי לא ניתן להרשיע את הנאשם בעבירה של נהיגה בשכרות. 11. כאמור, המדינה הגישה בר"ע לבית משפט העליון (ראו רע"פ 3807/11 מדינת ישראל נגד ארביב). ביום 23.5.12 ניתנה החלטה ע"י בית משפט העליון לפיה: "לאחר שמיעת חלק מטענות המדינה וקיום שיג ושיח עם הצדדים ולאור הערות בית המשפט הסכים בא כוח המדינה לקיים התייעצות נוספת בהתחשב במציאות בשטח, בניסיון להציע התמודדות ראויה עם השאלה שבמחלוקת, כגון פילוח המצבים בהם תידרש חובת הידוע". 12. אכן בימ"ש העליון עדיין לא הוציא מתחת ידו החלטה סופית בעניין ארביב, אך מרוח הדברים כפי שעולים מההחלטה הנ"ל, ניתן ללמוד כי אכן ישנה חשבות מסוימת לעניין הידוע. 13. אשר על כן ולאור האמור לעיל אני מקבל את הערר ומצמצם את תקופת הפסילה עד ליום 8.7.12 שעה 14:00, במועד ובשעה הנ"ל יוחזר הרשיון לעורר וכן להחזיר לעורר את הרכב. משפט תעבורהשכרותבדיקת שכרות (אלכוהול)