בהתאם להלכה הפסוקה, על המבטחת מוטל הנטל להוכיח את טענתה, ובמקרה דנן חשדה, לזיוף תעודת הביטוח באופן השולל את תוקפו של הכיסוי הביטוחי. בנדון נפסק ב-ע"א 497/85 אשל ואח' נ' ריט, פ"ד מב(1) 89, כדלקמן: "הנטל מוטל על המבוטח להוכיח כי אירוע ביטוחי התקיים ועל כן האבדן מכוסה על ידי הפוליסה, והנטל מוטל על חברת הביטוח להוכיח כי חריג לאירוע הביטוחי התקיים, ועל כן האבדן אינו מכוסה על ידי הפוליסה. כל צד צריך להרים את הנטל המוטל עליו באמצעי ההוכחה הקיימים במשפט האזרחי... כמות ההוכחה משתנה כמובן, מעניין לעניין, וממקרה למקרה. היא מותנית גם בעמדתם של הצדדים, ובעניינים בהם הם מודים ובעניינים אותם הם מכחישים ..." (שם, עמ' 94-95). כאשר המבטחת מעלה נגד המבוטח או מי מטעמו טענות חמורות בעלות גוון פלילי, למשל, זיוף תעודת ביטוח, עליה לתמוך את טענתה בראיות בעלות משקל רב יותר וכבד יותר מהראיות הנדרשות במשפט אזרחי רגיל. בנדון נפסק ב-ע"א 475/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589 כי "... הצד, שעליו רובץ הנטל להוכיח עובדות המטילות על יריבו סטיגמה של ביצוע עבירה פלילית, חייב לעשות זאת באמצעות ראיות בעלות משקל רב וכבד יותר ממה שדרוש במשפטים אזרחיים רגילים" (שם, עמ' 598 ג'). על אותה הלכה חזר בית המשפט ב-ע"א 5663/90 הספקה חברה מרכזית לחקלאים בע"מ (בפירוק) נ' גרוס, פ"ד מח(4) 866, באומרו: "אוסיף שמצד ההלכה למדנו כי במקום שבו טוען בעל דין כלפי חברו טענה של הטעיה (והיא לשון נקייה לרמייה) מוטל עליו לעמוד בנטל שהוא כבד מהנטל המוטל ברגיל על מתדיין במשפט אזרחי"(שם, עמ' 877 ב'). בנדון ר' גם כן ע"א 373/89 מסרי ואח' נ' חילף, פ"ד מה(1) 729, ו-ע"א 2275/90 לימה חברה ישראלית לתעשיות כימיות בע"מ נ' רוזנברג, פ"ד מז(2) 605. במקרה שנדון ב-רע"א 11548/05 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' לוי טענה המבטחת כי המבוטח ניצל את חוסר ערנותו של פקיד הבנק והטביע על תעודת ביטוח חובה את חותמת הבנק מבלי ששילם בפועל את דמי הביטוח המתחייבים. באותו מקרה המבטחת לא קיבלה את דמי הביטוח והיא טענה לזיוף תעודת הביטוח. הערכאה הדיונית אשר דנה בתביעה דחתה את טענות המבטחת בהעדר הוכחה מספקת ולפיכך הוגשה בקשת רשות ערעור לבית משפט העליון אשר דחה את הבקשה ופסק באומרו: "אכן, נסיבות המקרה מעוררות תמיהות מסוימות, ובית המשפט קמא לא קבע באופן נחרץ מיהו זה שהטביע את החותמת על גבי הפוליסה. יחד עם זאת, ועל כך אין מחלוקת - הנטל לשכנע את בית המשפט בדבר קיומם של זיוף ותרמית מונח על כתפי המבקשת. בנטל זה, כך קבעה הערכאה המבררת תוך בחינה קפדנית של הראיות, לא עמדו. בכך לא שוכנעתי כי יש מקום להתערב".מסמכיםזיוף