מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא תשלום רטרואקטיבי מביטוח לאומי: .1מדובר בתביעה לקבלת קצבת זקנה וגמלת ילד נכה לתקופה רטרואקטיבית. התביעה לגמלת ילד נכה הוגשה לנתבע ביום 5.10.95בשל תסמונת דאון ממנה סובל בנה הקטין של התובעת. התובעת תובעת תשלום הגמלה רטרואקטיבית מיום עליית בנה ארצה, היינו, מיום 2.3.95לטענתה, העיכוב בהגשת התביעה נבע מסיבות התלויות בנתבע אשר סרב לקבל התביעה עד לסיום האבחון הפסיכולוגי שלקח כשנה לערך. באשר לתביעתה לקצבת זקנה טוענת, כי התביעה הוגשה כעבור 3חודשים מיום עלייתה, שכן נמנע ממנה להגיש התביעה עד לקבלת תעודת זהות. מדובר בתעודת זהות שהונפקה לה מאוחר מסיבות התלויות ברשויות ולפיכך גזילת הקצבה מהתובעת במשך 3חודשים אינה עומדת לפני הביקורת המוסרית ומהווה עשיית עושר ולא במשפט. מדובר בתובעת אשר עלתה ארצה ביום 7.11.94לאחר שברחה מעיראק. הנתבע דחה תביעת התובעת מהנימוקים הבאים: א. התביעה לקבלת קצבת זיקנה הינה תביעה לקבלת גמלה מיוחדת על פי "הסכם בדבר מתן גמלאות זיקנה ושאירים מיוחדות". על פי סעיף 12(א) להסכם הנ"ל הגמלה תשולם רק בעד התקופה שמתחילה ב- 1בחודש בה הוגשה לנתבע הבקשה. בהסכם הנ"ל אין סעיף הקובע חריגה במקרים מיוחדים. לטענת הנתבע, התובעת היתה זכאית לקצבה אף אם היתה מגישה הבקשה תוך הצגת תעודת עולה. ב. באשר לגמלת ילד נכה, נטען, כי בהתאם לתקנה 6לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) תש"ם - 1980, שהיו בתוקף בעת הגשת הבקשה, נקבע, כי הגמלה תשולם בעד התקופה המתחילה ב- 1בחודש בו הוגשה התביעה. לפיכך, ולאור האמור בתקנות, לא ניתן היה לשלם הגמלה רטרואקטיבית. .2מטעם התובעת התייצב ד"ר ישראל דגן ופרט בפני בית הדין השתלשלות העניינים (פרוטוקול מיום 28.10.98). לטענתו, קיים אי צדק משווע כאשר נשללה מאת התובעת קצבת הזקנה למשך 3חודשים ומסיבות התלויות ברשויות המדינה ובגין אי הנפקת תעודת זהות ובאשר לתשלום הגמלה לילד נכה מפרט, כי לא ניתן היה להגיש התביעה עד לאחר האבחון הפסיכולוגי והגשת התביעה הוגשה מטעמים הקשורים בנתבע אשר סרב לקבל הבקשה קודם לכן. ב"כ הנתבע מכחיש בסיכום טענותיו את גרסת נציג התובעת. הנתבע המציא תעודת עובד ציבור ומסמכים נוספים. תעודת עובד הציבור של אופירה ברכה מיום 16.12.98תומכת באמור בכתב ההגנה. לטענתה, לא ניתן לשלם הגמלה על פי ה"הסכם המיוחד" אלא לאחר הגשת הבקשה. עוד המציא הנתבע ההנחיות בענין ילד נכה ומפנה את בית הדין לעובדה, כי אף כאשר מדובר בגמלה בגין מחלה ממארת הגמלה מאושרת רק מתאריך הגשת הבקשה על פי התקנות שהיו בתוקף בעת הגשת התביעה נשוא המחלוקת. התובעת ויתרה על חקירת עובדת הציבור. .3הצדדים סכמו טענותיהם בכתב. .4ההחלטה. א. התביעה לקצבת זקנה - מדובר בתביעה לקבלת קצבת זקנה שלא על פי הוראות החוק אלא על פי הוראות ההסכם המיוחד שפורט לעיל. צודק ב"כ הנתבע בסיכום טענותיו, כי על פי סעיף 12(א) להסכם הנ"ל ניתן לשלם גמלה רק בעד התקופה שתחילתה ב- 1לחודש בו הוגשה התביעה לנתבע. אין לבית הדין הסמכות אלא לפסוק בהתאם להוראות ה"הסכם המיוחד". אף אם זכאותה של התובעת לקצבת הזקנה נוצרה עוד בטרם הגישה התביעה, שכן מדובר בקצבה מכוח הגיעה לגיל מסוים, אשר ניתן לאמתו במסמך רשמי, אולם כאשר בהוראות ה"הסכם המיוחד" , מכוחו משולמת הגמלה, נקבע מפורשות, כי מועד התשלום הינו פועל יוצא ממועד הגשת התביעה, לא נותר לבית הדין אלא לדחות התביעה לקבלת גמלה רטרואקטיבית. המקרה הנדון שונה ממקרים רבים אחרים שפורטו בפסיקת בית הדין באשר לזכאות מבוטחים לקבלת קצבת זקנה על פי הוראות החוק, כאשר הפסיקה קבעה, כי בהתקיים מקרים מסוימים וכאשר הזכאות עולה ממסמך רשמי, ניתן לשלם הגמלה רטרואקטיבית לתקופה של עד 7שנים, אולם במקרים הנ"ל אין כל הוראה ספציפית בחוק או בתקנות, המגבילה את מועד תחילת תשלום הגמלה, כפי שפורט ב"הסכם המיוחד". לפיכך, דין התביעה לקבלת הגמלה רטרואקטיבית - להדחות. ב. התביעה לתשלום גמלת ילד נכה - מתוך עיון בפרוטוקול בית הדין, אין להסיק, כי השיהוי בהגשת התביעה הינו מטעמים הקשורים בנתבע. התובעת לא השכילה להוכיח טענתה זו. במועד הגשת התביעה לקבלת הגמלה היו בתוקפן תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) התש"ם - 1980ולאור האמור בתקנות הנ"ל ניתן היה לשלם הגמלה רק בעד התקופה המתחילה ב- 1בחודש בו הוגשה התביעה. בדבע נה/198-0 נעים עומרי נ. המוסד לביטוח לאומי שפורסם בפדע ל' עמ' 9, נקבע, כי: "תקנה 6(א) לתקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה) תש"ם - 1980(להלן - "התקנות") הקובעת, כי גמלה תשולם החל מראשית הגשת התביעה, אינה סותרת את סעיף 296ל"חוק" המסמיך את המוסד לקבל תביעות שהוגשו באיחור. סעיף זה עוסק במועד הגשת התביעה ולא בתקופת תשלום הגמלה". בית הדין הארצי לעבודה, בדעת הרוב, פרט, כי תקנה 6(א) לתקנות הינה תקנה מסוג של "תקנות מחוץ לחוק" היינו, תקנות הקובעות את ההסדרים הראשוניים עצמם. המחוקק הראשי נמנע מקביעת העקרונות ואמות המידה והוא מסמיך את מחוקק המשנה לקבוע אותן תחתיו. לכך יש להוסיף את הוראת החוק המחייבת קבלת אישורה של ועדת העבודה והרווחה של הכנסת (ע"א 524/88 פרי העמק ואח' נ. שדה יעקב ואח' , פד"י מה (4) 529; בג"ץ 108/70 מנור ואח' נ. שר האוצר , פד"י כד (2) 442). מועדים מיוחדים לתחילת תשלום הגמלה נקבעו בפרקים שונים ב"חוק" כגון: זכאות לגמלת סיעוד, בחוק הבטחת הכנסה. לפיכך, אין זה מסמכותו של בית הדין לזכות התובעת בגמלה טרם הגשת התביעה, אף אם ניתן היה להוכיח, כי מדובר בפגם מולד בקטין. אמנם, ה"תקנות" הוחלפו בשנת 1998(פורסמו בקובץ תקנות 5894מיום 27.4.98), לרבות תיקון תקנה 6 לפיה ניתן לשלם הגמלה אף לתקופה רטרואקטיבית, לרבות גמלה לילד עם תסמונת דאון (ראה תוספת שניה - ילד עם ליקוי מיוחד) אולם תקנות אלה לא היו בתוקף במועד הגשת התביעה שלפנינו ואין להסיק מהוראות המעבר, כי ניתן להחילן על תביעת התובעת. לפיכך, עם כל ההבנה למצבה של התובעת, דין תביעתה להדחות גם בעילה זו. .5לפיכך דין התביעות - להדחות. אין צו להוצאות. .6זכות ערעור תוך 30יום מיום המצאת פסק הדין, לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.רטרואקטיביותביטוח לאומי