הבטחות לפני גיוס למשטרה

לטענת התובע בתביעתו, בעת קבלתו למשטרה הובטח לו כי יוכר כ "חוקר עבירות מחשב מיומן" ויתוגמל בתוספת השכלה ישימה בשיעור 20% הנגזרת מתפקיד זה לנוכח תארו האקדמי. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא הבטחות לפני גיוס למשטרה: רקע כללי 1. התובע (להלן "התובע") הינו בוגר תואר ראשון במדעי המחשב ממכללת נתניה. 2. התובע גויס למשטרה בתאריך 20.01.04 לתפקיד חוקר ביחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית. התובע גויס בדרגת רס"ל ותוגמל בתוספת 8% תמריץ. 3. מיום 1.11.04 התובע סווג כחוקר עבירות מחשב, החל לקבל תוספת השכלה ישימה (להלן גם: "תוספת ישימות") בשיעור 20% (במקום 8%) ובנוסף, קודם לדרגת רס"ר. 4. במהלך שנת 2005 התובע היה מועמד לצאת לקורס "חוקרי עבירות מחשב", ניגש למבחנים מקדימים אך כשל בהם ועל כן לא נשלח לקורס האמור. 5. בתאריך 1.5.08 עזב התובע את תפקידו כחוקר ביחידה הכלכלית וסופח למרכז ללימודי משטרה (מלמ"ש) לתפקיד מדריך. 6. החל מחודש 5/08 הופסק בפועל תשלום תוספת הישימות בשיעור 20% לתובע והתובע שב לקבל תוספת של 8% בלבד. התשלום הוחזר עד 8/08 ולאחר מכן הופסק לחלוטין בעקבות בירור והחלטת רמ"ד נגדים וזכאויות שכר סנ"צ אמיר רצון מחודש 8/08. בהמשך לבירור מונה ביום 1.9.08 קצין בודק לבדיקת סיווגו המקצועי של התובע, ובין היתר תפקידו ופעולותיו בפועל וכיצד שונה סיווגו לחוקר עבירות מחשב. בעקבות הממצאים ניתנה ביום 19.5.09 החלטת ראש אמ"ש הקובעת כי התובע לא הועסק כחוקר עבירות מחשב מיומן, סווג כך בטעות ומכל מקום לא היה זה עיקר עיסוקו, משכך, התובע קיבל תוספת 20% תמריץ שלא כדין ועליו להשיבה. עם זאת הוחלט, כי לגבי התקופה עד לתאריך 4.9.05, מועד בו נמסר לו על כישלונו במבחן קבלה לקורס "חוקרי עבירות מחשב מיומנים", לא יקוזזו הסכומים שקיבל התובע בטעות. כן הוחלט שלא לעכב את התובע בדרגתו הבאה בגין קידומו השגוי בדרגה. 7. לטענת התובע בתביעתו, בעת קבלתו למשטרה הובטח לו כי יוכר כ "חוקר עבירות מחשב מיומן" ויתוגמל בתוספת השכלה ישימה בשיעור 20% הנגזרת מתפקיד זה לנוכח תארו האקדמי. לטענתו, הוסמך ואף שימש בפועל כחוקר עבירות מחשב. אף לאחר שכשל בבחינה נאמר לו כי ימשיך באותו הסטטוס ויקבל את התמריץ בגין השכלה ישימה. 8. התובע עותר במסגרת הליך זה למתן סעד הצהרתי לפיו על משטרת ישראל (להלן גם: "הנתבעת" או "המשטרה") לשלם לו את תוספת הישימות בשיעור 20% וזאת מיום גיוסו למשטרה ועד יום תחילת קבלת התמריץ בפועל, וכן בכל החודשים בהם נשללה ממנו התוספת וכל עוד ממשיך הוא לשרת בנתבעת. 8. לטענת הנתבעת, התובע לא התקבל לתפקיד חוקר עבירות מחשב מיומן, תפקיד הדורש הסמכה אותה אין לתובע, לא הובטחה לו תוספת הישימות הנגזרת מתפקיד זה והתובע אף לא עסק בתפקיד זה בפועל. לטענת הנתבעת, התובע לא זכאי היה לתוספת הישימות, כדין נשללה ממנו התוספת החל מ-8/08 שכן ניתנה לו בטעות, והתובע אינו זכאי להמשיך ולקבלה. 9. הנתבעת הגישה כתב תביעה שכנגד בו עתרה כי בית הדין יורה לתובע להשיב את התוספת שקיבל שלא כדין בתקופה מ-5/9/05 ועד 1/8/08, מועד הפסקת תשלום התוספת לתובע. ואלה הפלוגתאות: 10. ביום 29.11.09 נקבעו הפלוגתאות שבתיק כדלקמן: "1. האם בעת תהליך גיוסו של התובע הובטחה לו תוספת הישימות, ואם כן, האם הבטחה זו נעשתה בסמכות ויש לה תוקף. 2.       האם יש צורך בהסמכה לתפקיד חוקר מיומן מחשב לשם ביצוע התפקיד או קבלת תוספת הישימות. 3.        האם התובע הוסמך כחוקר מיומן מחשב. 4.        האם התובע שובץ והוצב בפועל כחוקר מיומן מחשב או שזה היה עיקר עיסוקו, ואם כן, האם יש בכך כדי לזכותו בתוספת הישימות. 5.        האם קיבל התובע תשלום יתר בגין תוספת הישימות ועליו להשיבה וזאת בהתייחס לתקופה מיום 5/9/05 ועד 1/8/08 והאם זכאי הוא להמשך תשלומה של התוספת לתקופה מ-8/08 ואילך." עיקר טענות התובע 11. טוען התובע, כי בטרם גיוסו למשטרת ישראל רואיין על ידי מפקד היחידה הכלכלית דאז, ניצב יואב סגלוביץ (אז תנ"צ) וקצינת אמ"ש של היחידה, רפ"ק הילה בן אליהו, והובטח לו על ידם כי אם יתגייס למשטרה יתוגמל כספית בהתאם להשכלתו כאשר תוקם היחידה הכלכלית. לטענתו, לא היה מתגייס למשטרה לולא הובטח לו תמריץ זה. קבלת תוספת התמריץ מעולם לא הותנתה בהכשרה מקצועית נוספת. לטענתו, לאחר סיום הקורסים הבסיסיים הוצב ביחידה הכלכלית בתאריך 5.08.04, כאשר לכל הגורמים הרלוונטיים נאמר כי הוא מוצב בתקן "חוקר מיומן מחשב". 12. לטענת התובע, הצבתו כחוקר מיומן מחשב עברה המלצה ואישור של כל שרשרת הפיקוד ביחידה החל ממפקדו הישיר רפ"ק גפני, מפקד מפלג חקירות, סנ"צ נהרי, מפקד הזרוע ניצב משנה איפרגן ומפקד היחידה תנ"צ סגלוביץ. לטענתו, התהליך לווה ע"י קצינת אמ"ש רפ"ק בן אליהו ונבדק ואושר במטה הארצי. 13. לטענתו, מיום שהוסמך כחוקר מיומן מחשב (17.10.04) ועד ליום בו עזב את היחידה הכלכלית (1.5.08) עבד בפועל כחוקר מחשב מיומן ואופי עבודתו לא השתנה. 14. לטענת התובע, למרות נהלים משטרתיים ברורים כגון נוהל גרירת תמריץ ונוהל סיפוח, נשללה ממנו התוספת לאחר 4 שנים בהן קיבל אותה. לטענתו, הסתמך על התוספת כאשר כלכל צעדיו וצעדי משפחתו. 15. באשר למבחן בו נבחן בשנת 2005, טוען התובע, כי הודיעו לו על המבחן רק מספר ימים לפני המבחן כאשר נאמר לו כי המבחן הינו תנאי להתחלת הקורס אבל לא כתנאי להמשכת עבודתו כחוקר מיומן או לקבלת תוספת השכר. לטענתו, לא קיבל חזרה לידיו את טופס המבחן או את טופס התשובות, לא קיבל ציון ולא קיבל תוצאה כלשהי. לטענתו, המבחן עסק בחומרה ולא בתכנות כאשר אין כל קשר בין הקורס והבחינה לעבודתו כחוקר מיומן מחשב בזרוע הכלכלית ביחידה הכלכלית. 16. התובע טוען, כי הוא זכאי לתוספת 20% תמריץ החל מיום כניסתו לשירות ובכל תקופת עבודתו כחוקר מחשב מיומן, וכי לפי נהלי המשטרה זכאי הוא להמשך תשלום התוספת בכל תקופת שירותו מכוח נהלי גרירת התמריץ. עיקר טענות הנתבעת 17. על פי נוהל חטיבת החקירות במשטרת ישראל שמספרו 03.300.035, "חוקר מיומן" הינו איש משטרה אשר הוסמך כ"חוקר מחשבים מיומן" ע"י ראש חטיבת החקירות וכי על מנת שתינתן הסמכה כחוקר מחשב מיומן יש לעבור מספר שלבים אותם לא עבר התובע. 18. טוענת הנתבעת, כי התובע ניגש למבחן מקדים ליציאתו להכשרה ונכשל. לטענת הנתבעת, לתובע הודע על כך לכל המאוחר ביום 4.9.05. לטענת הנתבעת, משנכשל התובע במבחן המקדים, לא עבר את ההכשרה הנדרשת ואין לו הסמכה מתאימה, הרי שהוא אינו "חוקר מחשב מיומן". 19. לטענת הנתבעת, על פי פקודת מטא"ר 07.05.05, סיווגו של שוטר במקצוע נקבע על פי מקצועו העיקרי אותו הוא ממלא בפועל. טוענת הנתבעת, כי בהעדר הכשרה והסמכה לא שימש התובע בפועל כחוקר מחשב מיומן. 20. לטענת הנתבעת, על פי נוהל שמספרו 12.01.02 "תגמול שוטרים בד"א נגדים וקצינים בגין השכלה על תיכונית" זכאותו של שוטר ל- 20% תמריץ מותנית בהעסקה במקצוע ישים להשכלתו. מאחר והתובע לא הועסק בפועל בתפקיד חוקר עבירות מחשב מיומן כי אם בתפקיד חוקר, אינו זכאי לתוספת אף מכוחו של נוהל זה. 21. טוענת הנתבעת, כי גם הנוהל לעניין גרירת תמריץ אינו רלוונטי לתובע שכן לא מילא תפקיד של "חוקר עבירות מחשב" המזכה בתמריץ מוגדל. 22. לטענת הנתבעת, לאחר שבמהלך חודש יוני 2008 התברר כי התובע מתוגמל בתוספת 20% תמריץ מבלי שיהיה זכאי לכך, הופסק תשלום התוספת ועל התובע חלה חובת השבה של הסכומים ששולמו לו שלא כדין. לטענת הנתבעת, אין התובע זכאי להמשך קבלת התמריץ. דיון והכרעה 23. להלן נדון בפלוגתאות שגובשו בין הצדדים, לפי סדרן. האם בעת תהליך גיוסו של התובע הובטחה לו תוספת הישימות, ואם כן, האם הבטחה זו נעשתה בסמכות ויש לה תוקף. 24. נקדים ונציין, כי איננו מקבלים טענת התובע בתביעתו כי רפ"ק בן אליהו וניצב יואב סגלוביץ הבטיחו לו בעת הראיון עימו הגדרת תפקיד של חוקר מיומן מחשב וקבלת תוספת ישימות כאשר תוקם היחידה הכלכלית רק בשל השכלתו, וכי קבלת תוספת התמריץ מעולם לא הותנתה בהכשרה מקצועית. נציין, כי גם אילו מקבלים היינו טענה זו, לא ברור מדוע תובע התובע בתביעתו את קבלת התוספת מהיום הראשון להצטרפותו למשטרה, בעוד שגם על פי גרסתו, ההבטחה הייתה מיום הקמת היחידה ופעילותו כחוקר. 25. ב"הודעת בדבר פירוט תנאי העבודה - שוטר מן המניין/שת"מ" עליה חתם התובע ביום 20.01.04 מצוין כי התובע מיועד לתפקיד חקירות. לא צוין, כי התובע מיועד לתפקיד "חוקר עבירות מחשב מיומן" או כי יתוגמל לפי השכלתו. (ראה נ/1). כאשר נשאל התובע בעדותו מדוע לא ביקש כי יצוין בהודעה כי הוא יוצב כחוקר עבירות מחשב מיומן על אף שטוען כי לולא הבטחה זו לא היה מתגייס, השיב תשובה סתמית: "כשהתגייסתי למשטרת ישראל לא הכרתי ההתנהלות במשטרה..." (ע' 2 ש' 6-11 לפ'). 26. זאת ועוד, התובע לא קיבל את התוספת אלא מחודש 11/04 ולא מצאנו כי בא בטרוניה כלשהי בעניין זה עד למועד הגשת תביעתו. הדבר מלמד כי אף התובע לא סבר כי התקבל למשטרה על תקן חוקר עבירות מחשב מן היום הראשון, וידע כי אף התוספת לא הגיעה לו באותו השלב. 27. בריאיון מיום 7.8.08 מודה התובע מפורשות כי בעת הראיון הראשוני הביע רצונו לעסוק בתחום לימודיו ונאמר לו כי " מאחר והיחידה עדיין לא קמה ויש צורך לתקנן תקנים, בקשתי תבחן בחיוב כאשר היחידה תקום. לקחתי את הסיכון, מסיבה אידיאולוגית בלבד להתגייס למ"י ולא לפנות לשוק האזרחי" . באותו ראיון מודה התובע כי את נושא הישימות הבין רק לאחר הגיוס. 28. מהאמור עולה, כי גם לדברי התובע לא הובטח לו מראש בוודאות תפקיד של חוקר מיומן מחשב על תוספות השכר הגלומות בו. המסמכים שהובאו בפנינו, ושיפורטו להלן, ובהם התייחסויות גורמים בנתבעת לתפקידו של התובע, תומכים אף הם במסקנה כי לתובע לא הובטח התפקיד או התוספות הכרוכות בו ללא כל תנאי שכן, בעת קבלת התובע למשטרה, לא היו תקנים ליחידה שטרם הוקמה וכן היה ידוע על הצורך במעבר הכשרה לתפקיד חוקר עבירות מחשב מיומן. לפיכך אין זה מתקבל על הדעת כי הובטחה לתובע תוספת הישימות ללא כל תנאי. 29. רק לאחר שעבר התובע קורס שיטור וקורס חוקרים, פנתה ביום 16.08.04 רפ"ק בן אליהו לרמ"ד ביטוח לאומי על מנת להתייעץ עימו לעניין סיווגו המקצועי של התובע. רפ"ק בן אליהו ציינה כי לתובע תואר ראשון במדעי המחשב וציינה: "לשוטר שבנדון תואר ראשון במדעי המחשב. באם יוגדר חוקר עבירות מחשב - התואר שברשותו יוכר כישים ויזכה אותו ב 20% ובדרגת רס"ר. חוקר עבירות מחשב מיומן יחוייב במעבר "השתלמות חוקר מיומן" תוך שנה מיום כניסתו לתפקיד. לאור האמור, אבקש לבדוק עמך הגדרת תפקידו - האם תרצה להגדירו כחוקר עבירות מחשב, כדי שנוכל לשלבו בהקצאות להשתלמויות המצויינות לעיל ונוכל לטפל בזכויותיו בהתאם" (נספח א1' לתצהיר תובע). 30. מכאן, שרפ"ק בן אליהו הייתה מודעת לכך שחוקר עבירות מחשב מיומן חייב לעבור השתלמות תוך שנה מיום כניסתו לתפקיד ועל כן לא יכולה הייתה להתחייב לתת לתובע תוספת תמריץ לכל תקופת עבודתו ללא שיעבור הכשרה מקצועית מתאימה תוך שנה. 31. גם במזכר ששלחה רפ"ק בן אליהו בתאריך 1.11.04, לניצב סגלוביץ ציינה: "לדוד אטיאס תואר ראשון במדעי המחשב. שיוכל להיות ישים ניתן לו 20% תמריץ בשכר במידה ונגדיר אותו כחוקר עבירות מחשב/ חוקר מיומן. שוחחתי עם רמ"ד חקירות בעניין הכשרות נדרשות - לאחר שנגדירו יכשירו אותו. חושבת שכדאי שנגדירו עכשיו כדי להיערך לקראת מחלק עבירות המחשב וכדי לתגמל השוטר בגין השכלתו שבגינה גייסנו אותו". (נספח א3' לתצהיר תובע). במזכר נוסף מיום 2.11.04 כתבה רפ"ק בן אליהו: "...אודה לסווגו כדי שנוכל לשלבו בפוטנציאל להכשרות מקצועיות בתחום ולתגמלו בגין השכלתו הנדרשת לעבודתנו". 32. במייל של רפ"ק בן אליהו מיום 23.7.08 ציינה: "השוטר לא הועסק כחוקר מחשב מיומן אלא כחוקר ביאל"כ. ציינתי במכתבי, כי הפקת הלקחים שלנו צריכה להיות שכל עוד לא הוכשר שוטר, לא ניתן לסווגו ולתגמלו, בכל דרך אפשרית: השכלה, תמריץ, דרגה ואפילו לא עד לפרסום תקן עתידי. הטעות שלנו הייתה שתוגמל (ישימות השכלה שגררה אחריה תמריץ, דרגה וככו') עוד לפני ההכשרה ולאחר מכן לא ניתן היה לעשות דבר..." 33. בהודעתה מיום 23.10.08 (ת/16), הבהירה: "השוטר החל בהליך גיוס בשנת 2003, כמועמד ליאל"כ, אף כי באותה עת היחידה טרם תוקננה. היה במחזור הראשון של יום הראיונות שקוים ביאל"כ. נאמר לו שדרושים חוקרים ושכל סוגיית השכלתו במחשבים תבדק בהמשך. הנ"ל נמצא מתאים לתפקיד חוקר, גוייס לתפקיד חוקר וסווג במקצוע "חוקר". גם ביום הגיוס עצמו נמסר לו בע"פ על ידי כי כל נושא ההשכלה ייבדק בהמשך. כשסיים השוטר את ההכשרות הבסיסיות (קש"ב וחוקר מוסמך) הוצג כפוטנציאל לתפקיד חוקר מחשב מיומן.". 34. כאשר נשאלה רפ"ק בן אליהו מדוע פנתה בבקשה לסווג התובע במקצוע "חוקר עבירות מחשב מיומן" השיבה: "הסתמכתי על נוהל אמ"ש 12.01.02, בו נקבע כי חוקרי עבירות מחשב בעלי השכלה במחשבים יתוגמלו ב 20% תמריץ. כמו כן, בדף המקצוע של חוקר מיומן אין שום התניה לכניסה למקצוע. נקבע שם כי תוך שנה ממועד הכניסה למקצוע יצטרך לעשות השלמות חוקר מיומן. לאור ההכרה בהשכלה הישימה, ניתנה לו גם דרגת רס"ר..." 35. כאשר נשאלה בהודעתה האם ידעה שהישארותו של התובע במקצוע תלויה במעבר הכשרה בהשתלמות חוקר מיומן השיבה: "ידעתי, מופיע גם בסיווגו בשלב 23/7, כלומר, מסלול הכשרה מלא, אך ידוע גם שהקורסים לא נפתחים כל שנה". 36. מהחומר שבפנינו עולה, כי רפ"ק הילה בן אליהו סברה, כי תוך כשנה מיום גיוסו יעבור התובע את קורס ההכשרה ויוסמך לתפקיד חוקר עבירות מחשב מיומן בפועל ועל כן ביקשה לתת את התוספת "מראש" על פי נוהל האמ"ש שהיה בפניה. בדיעבד הודתה כי הדבר היה טעות. 37. גם ניצב סגלוביץ אשר נשאל בעניינו של התובע טען: "במהלך חודש נובמבר 2004, היה בראיון חתך אצלי, בו הודעתי לו כי הוא אחד המועמדים למחלק מחשב המוקם ביחידה ולפיכך גם קיבל דרגה וישימות מקצועית". 38. נציין, כי מהחומר שבפנינו עולה, כי בעקבות המקרה שבפנינו הוחלט כי להבא לא יסווג שוטר בסיווג מקצועי בטרם שהוסמך לעסוק בו בפועל על פי נהלי המשטרה. המשטרה לא צפתה מצב כזה בו שוטר מסווג כחוקר עבירות מחשב מיומן עוד בטרם הוסמך לכך ולבסוף אינו עובר את מבחני הקבלה לקורס המאפשר הסמכה (ראה ת/10). 39. התובע לא זימן לעדות איש מאותם גורמים לתמוך בטענתו כי הובטח לו, ללא כל תנאי, סווג כחוקר מיומן מחשב ותוספת בגין התואר ואף עובדה זו פועלת לחובתו. 40. לסיכום, לא הוכח בפנינו כי הובטחה לתובע תוספת הישימות לכל תקופת עבודתו ללא קשר להכשרה שעליו לעבור. מהחומר שבפנינו עולה, כי רפ"ק בן אליהו ותנ"צ סגלוביץ ביקשו לתת לתובע תוספת ישימות רק כאשר היה מיועד לתפקיד "חוקר עבירות מחשב מיומן" מתוך הנחה כי יעבור את ההכשרה המתאימה ויוסמך לתפקיד. 41. למעלה מן הצורך, וגם לו הוכח בפנינו כי הובטח לתובע תוספת תמריץ 20% רק בשל השכלתו האקדמאית וללא תלות במעבר השתלמות נוספת, ואף אם היה מקום לראות בכך משום הבטחה שלטונית, הרי, שעפ"י ההלכה הפסוקה, נדרש קיומם של ארבעה תנאים במצטבר, על-מנת לקשור רשות מנהלית/שלטונית להבטחתה: א. נותן ההבטחה היה בעל הסמכות לתיתה; ב. לנותן ההבטחה היתה כוונה להקנות לה תוקף משפטי מחייב; ג. הוא בעל יכולת למלא אחר ההבטחה; ד. אין צידוק חוקי לשנותה או לבטלה. (ראה דיון תשן 92 - 3 יהושע מזרחי ואחר' נגד רשות הנמלים והרכבות בישראל כמו גם דב"ע מט132-3 מדינת ישראל - מנשה נבעה, פד"ע כא(1) 326, 331 ובג"צ 1407/90 מנשה נבעה - בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד מה1) 152)   בענייננו, דומה שתנאים אלה אינם מתמלאים. 42. על פי הנהלים, כפי שנראה להלן, לא ניתן לשמש כחוקר עבירות מחשב מיומן מבלי לעבור הכשרה ומבלי לקבל תעודת הסמכה. ככלל, אין סמכות לאשר לתובע תוספת תמריץ רק בשל השכלה ישימה ללא שיחויב לעבור הכשרה. לפיכך, גם אם הובטח לתובע כי יקבל תוספת שכר בגין השכלתו בלבד בכל תקופת עבודתו הרי שהבטחה זו ניתנה בהיעדר סמכות וקיים צידוק חוקי לבטלה לשם שמירה על האינטרס הציבורי. העמדת התובע על הטעות בתשלום לאחר 4 שנים משעה שהחל לקבלו תובא במסגרת שיקולינו בשאלת החיוב בהשבה. האם יש צורך בהסמכה לתפקיד חוקר מיומן מחשב לשם ביצוע התפקיד 43. טוענת הנתבעת, כי על פי נוהל חטיבת החקירות בנתבעת שמספרו 03.300.035, "חוקר מיומן" הינו איש משטרה אשר הוסמך "כחוקר מחשבים מיומן" ע"י ראש חטיבת החקירות כאשר הסמכה כזו ניתנת על ידי ראש חטיבת החקירות רק למי שעבר השתלמות חוקר מיומן. לטענת הנתבעת, על המועמד לתפקיד: לעבוד כחוקר מן המניין במשך שנה לפחות. על החוקר המועמד לעבור מבחן סף כתנאי לקבלה לקורס "חוקרים מיומנים לעבירות מחשב". על החוקר לעבור את הקורס ולקבל תעודת סיום קורס. עם סיום הקורס נשלח המועמד להשתלמות של שבועיים ימים במפלג עבירות מחשב, בסיומה עומד המועמד למבחן. במידה והמועמד עובר את המבחן- הבקשה להסמכתו כחוקר עבירות מחשב מיומן נשלחת לראש חטיבת חקירות של משטרת ישראל במטה הארצי לצורך אישור הסמכתו. לאחר שהתקבלה תעודת ההסמכה מראש חטיבת החקירות, רשאי החוקר לשמש כחוקר עבירות מחשב מיומן. (ראה תצהיר החוקר כהן -גת) 44. לטענת הנתבעת, ללא הסמכה לא ניתן לחדור למחשבים ולהוציא מהם חומר ולא ניתן להופיע בבית משפט. ההבחנה בין סמכויותיו של חוקר רגיל לחוקר מיומן מחשב מופיעות בנוהל לעיל ובכלל זה האבחנה כי חיפוש בחומר מחשב ייעשה רק ע"י חוקר מחשב מיומן, להבדיל מתפיסת המחשב לצורך חקירה, שיכולה להיעשות ע"י כל חוקר, שניהם בכפוף לצו בית משפט. חיפוש בהעתק מחומר המחשב יכול להיעשות ע"י חוקר המטפל בתיק, בהשגחה והנחייה של חוקר מיומן מחשב. 45. מקובלת עלינו טענת הנתבעת, המעוגנת בנוהל לעיל וכן בדף המקצוע של חוקר עבירות מחשב מיומן, כי לצורך התפקיד נדרש מעבר השתלמות חוקר מחשב מיומן (12312) והסמכה של ראש חטיבת החקירות. האם התובע הוסמך כחוקר מיומן מחשב 46. התובע מודה, כי בשנת 2005 זומן למבחני קבלה לקורס. בכתב התביעה הודה כי נכשל בבחינה. התובע הסביר מדוע נכשל במבחן וטען כי נודע לו על המבחן רק מספר ימים קודם למבחן ולא ניתן לו חומר הלימודים. עוד טוען הוא, כי עיקר המבחן נסב סביב שאלות בחומרה כאשר במסגרת תפקידו הוא נדרש לידע בתוכנה. מאוחר יותר, העלה התובע טענה, כי מעולם לא קיבל לידיו את הבחינה, הנתבעת אינה מצביעה על כל הוכחה לכך שנכשל בבחינה, לפיכך, אינו יכול לדעת בוודאות כי נכשל בה. לאור הודאתו של התובע בכתב התביעה והמסמכים שהוצגו בפנינו מהם עולה כי עוד ב-9/05 נודע על כך לתובע ומאז לא העלה כל טענה בעניין, מקבלים אנו טענת הנתבעת, בה הודה התובע מלכתחילה, כי נכשל בבחינה. 47. התובע טוען כי הוסמך לחוקר מיומן מחשב בתאריך 17.10.04 ע"י סנ"צ יאיר נהרי, רמ"פ חקירות יחידה כלכלית אל רז"ר ביטוח לאומי במסמך בו נכתב: "עניינו של הנ"ל הובא בפניך לצורך הצבתו כחוקר מיומן מחשב. הנ"ל גויס ב 25/01/04 למשטרת ישראל ועד כה עבר בהצטיינות קורס שיטור בסיסי ואף קיבל תעודת הוקרה בקורס חוקרים. בשיחה עם ראש הצוות רון גפני הסתבר שמדובר בחוקר ברמה טובה מהתרשמותי אכן מדובר באדם בעל יוזמה המבצע הנחיות ואף יוזם. המשמעויות מעבר להיותו חוקר והמשמעויות הנובעות מכך קרי עבודה בשעות שמעבר לשעות העבודה הרגילות הובהר לדודו שתפקיד חוקר מיומן מחשב הינו תפקיד אחראי המצריך מתן פתרונות בעבודה עם חומר רב ומסמכים רבים. החוקר מודע לכך וקיים בו רצון עז להוביל מהלכים ולבצע עבודה לכשידרש לטובת הזרוע והיחידה.. הנ"ל בגדר המלצה בלבד לטיפולך המסור". (נספח א2' לתצהיר תובע). על גבי המכתב נרשם ע"י נצ"מ אפרגן: "ממליץ בהמשך להציב אותו כחוקר מחשב". יצויין, כי בשלב זה טרם מלאה שנה מגיוסו של התובע וכמובן שטרם מלאה שנה לעבודתו כחוקר. 48. נציין, כי התובע עצמו הודה בפנינו כי אין ברשותו תעודת הסמכה של "חוקר מיומן מחשב" כפי שהציג מר חגי כהן גת, אשר אין חולק כי שימש כחוקר מיומן מחשב בפועל, ואין מחלוקת כי התובע לא עבר קורס הכשרה (ע' 3 ש' 8-10 לפ'). 49. על פי הוראות דף המקצוע, התובע אינו עונה להגדרת "חוקר עבירות מחשב מיומן", שכן לא עבר השתלמות כאמור ולא הוסמך לכך באופן פורמאלי. אין בידנו לקבל עמדת התובע ואנו מקבלים גרסת הנתבעת כי התובע לא קיבל הסמכה כחוקר מיומן מחשב. המסמך עליו מבקש התובע לבסס את הסמכתו הינו המלצה בלבד להציב את התובע כחוקר מיומן בהמשך ואין בו כדי לגרוע מהחובה לעבור את תהליכי ההכשרה הנדרשים לשם קבלת ההסמכה. בעניין זה אנו שבים ומפנים אף לאמור בסעיפים 29-35 לעיל, בדבר הצורך בהכשרה לתפקיד חוקר מיומן מחשב, שהיתה ידועה לכל, כתנאי לקבלת ההסמכה לתפקיד. האם יש צורך בהסמכה לתפקיד חוקר מיומן מחשב לשם קבלת תוספת הישימות 50. אין חולק, כי ברשימת התפקידים והתארים האקדמיים הזכאים לתוספת השכלה ישימה צויין גם תפקיד "חוקר עבירות מחשב" בעל השכלה במחשבים. 51. בדף המקצוע בו מצוינים נתונים כללים של מקצוע "חוקר עבירות מחשב מיומן" (ת/2) צוין כי "חוקר עבירות מחשב מיומן המסווג במקצוע זה יחוייב במעבר "השתלמות חוקר מיומן (12312)" תוך שנה מיום כניסתו לתפקיד ללא קשר לרמת סיווגו המקצועי." 52. תנ"צ רצון הודה בעדותו בפנינו: "לשאלתך על פי דף מקצוע זה אתה יכול להיות 24 חודשים בסיווג, במקצוע תחת הכותרת של חוקר מחשבים לפני שהנוהל אומר שאתה מחוייב בהכשרה אני משיב שאני צריך את הדף ולאחר שאני מעיין אני משיב ששנה. לשאלתך עדותי היא שאפשר להיות שנה חוקר מחשבים לפי נוהל אמ"שי לפני שניגשתי להכשרה אני משיב שנכון." מכאן, כי קיימת הייתה לכאורה אפשרות לסווג שוטר כ"חוקר מיומן מחשב" אף קודם להכשרה פורמאלית בקורס או קבלת הסמכה כנדרש, כאשר הוא מיועד לשמש בתפקיד ובתנאי שיעבור את הקורס בתוך שנה מיום כניסתו לתפקיד. תנ"צ רצון העיד בפנינו כי בעניין זה הייתה תקלה בנהלים: "לשאלתך אני מסכים איתך שמבחינה אמ"שית היתה תקלה אני משיב שהיה חוסר הלימה בין נוהל אמ"שי לנוהל האח"מי, כשנוהל אח"מי דרש הסמכה לפני העיסוק והנוהל האמ"שי אפשר סיווג במתן המקצוע, לכאורה. על פניו לא היה צריך להיות תקלה בסיווג התובע, אם אין לו הסמכה לעסוק במקצוע של חוקר מחשב מיומן אח"מית לא היה צריך לעסוק בפועל כחוקר עבירות מחשב מיומן וגם מסתבר שלא עסק בפועל ואם לא עסק בפועל לא היה צריך להיות מדווח ככזה לאמ"ש. " ... אתה מציג לי שלפי נהלי אמ"ש אפשר להיות חוקר מחשבים והתנאי היחיד שכתוב בו שאתה צריך לעשות הכשרה תוך שנה האם נכן שזה מה שלומדים מדף המקצוע, יש פה כשל אני משיב שיש פער בין שני הנהלים, בין נוהל אח"ם לנוהל אמ"ש כאשר אח"ם אומר שכדי לעסוק במקצוע האדם צריך להיות בעל הסמכה של ראש חטיבת החקירות ונוהל זה לא תאם באותה עת לנוהל אמ"ש, מי שמעסיק את התובע ביומיום אלו אנשי החקירות ומודיעין ולא אנשי אמ"ש הם מכירים נוהל אח"ם יותר מאמ"ש וכך העסיקו אותו. ... הילה טעתה וזה שלא קיבל שכר כדין לא משנה הטעות שלה, ראש אגף משאבי אנוש קיבל מסקנות של קצין בודק שהילה טעתה והעיר לה הערה פיקודית. ... לשאלתך מסרתי לך שהתקלה או הכשל הוא מבחינתי כשל אמ"שי אני משיב שהכשל בדיווח של הילה, היא דיווחה דיווח לא נכון וכאן שגתה ושילמה מחיר אישי, הכשל הזה היה בגלל שהיה חוסר הלימה בין הנהלים, אמרתי להילה שמאחר ועדיין השיטה תמשיך להיות אותו הדבר שהקצין צריך לדווח כיצד השוטר צריך להיות מתוגמל, מיכל משאלי לא יכלה לדעת אלא היא ניזונה מהדיווח של קצינת אח"ם בשטח. ... לשאלתך האם גב' אורלי יוריש תיקנה את ההנחיה אני משיב שידוע לי שתיקנה את ההנחיה אך ההנחיה עדיין לא מפורסמת בהנחיות המשטרתיות זה מתעדכן בערך אחת לשנה אך נתתי הנחיה בתפקידי הקודם למי שעוסק בסיווג שלא לסווג שוטר במקצוע חוקר מיומן אלא אם יש הסמכה של ראש מחלקת חקירות סה"כ ישנם 4 שעוסקים בתפקיד זה, כשלב ביניים זה היה נראה מספיק כדי למנוע תקלה מסוג זה כדי שלא תישנה. 53. לנוכח עדותו של תנ"צ רצון, המקובלת עלינו, לא ניתן לקבל תוספת ישימות כחוקר מיומן מחשב ללא שניתנה הסמכה לתפקיד זה לאחר מילוי התנאים לשם כך, לרבות מעבר הכשרה נדרשת. יצוין כי ממילא, ללא ההסמכה הנדרשת, לא ניתן על פי הנוהל האח"מי להעסיק בפועל חוקר כחוקר מיומן מחשב ואין על כן הצדקה לתשלום התוספות ללא שממלא את התפקיד בפועל. בענייננו, מכל מקום, הנתבעת לא דרשה מהתובע החזר התוספת ששולמה מ-11/04 ועד 9/05, המועד בו נודע כי התובע לא צלח את הבחינה המקדימה לכניסה להכשרה כחוקר מיומן מחשב, בסמוך לתום שנה מעת שהוגדר ככזה, ואיננו מוצאים מקום להתערב בהחלטה זו. האם התובע שובץ והוצב בפועל כחוקר מיומן מחשב או שזה היה עיקר עיסוקו 54. התובע טוען, כי בכל תקופת עבודתו ביצע בפועל עבודה של חוקר עבירות מחשב ועל כן הוא זכאי לתוספת הישימות. 55. מהעדויות שבפנינו עלה, כי חוקר עבירות מחשב מיומן מוסמך לבצע העתקה וחדירה למחשב או חומר מחשב כגון: דיסקים, דיסקטים, דיסק און קי והוא זה שמוסר את החומר לחוקרים שבצוותים עצמם, כדי שיוכלו להשתמש בחומרים שהופקו לצורך החקירה. (ראה הודעת סנ"צ יפית מזרחי (ת/15). נוהל 03.300.035 קובע, כי תפיסת מחשב ו/או דבר המגלם חומר מחשב אינה מצריכה הסמכה מפורש וניתנת להיעשות, אם צרכי החקירה מחייבים זאת, אגב חיפוש בבית או מכח הסמכות לתפוס חפצים על פי הוראות סעיפים 24 ו- 32(א) לפסד"פ (סעיף ג' 1 (א) לנוהל). אולם, באשר לחיפוש חומר במחשב נקבע, כי "חיפוש בחומר מחשב שנתפס יעשה על ידי חוקר מיומן בלבד" וכי כפעולה של חיפוש בחומר מחשב תחשב: "חדירה לחומר מחשב האגור במחשב או בדבר המגלם חומר מחשב ע"י הפעלה פיסית, או ע"י התקשרות או התחברות באמצעות מחשבים או תקשורת מחשבים, לרבות הפקת פלט תוך חדירה כאמור". 56. מר יצחק קסיאל, ק' חקירות עבירות מחשב ארצי מסר בהודעתו מיום 15.01.09, כי אין מעסיקים שוטר בתפקיד חוקר עבירות מחשב מיומן עד לאחר מעבר ההכשרה וקבלת ההסמכה וזאת עפ"י חוק (ת/23). 57. מר חגי כהן - גת, אשר משמש בנתבעת בתפקיד חוקר מחשב בכיר מיומן משנת 2003, הוסיף בתצהירו כי בסיום התהליך של העתקת החומר עליו להפיק לוג המתאר את פעולת ההעתקה, שהיא למעשה החדירה למחשב, אותו הוא נדרש להציג בבית משפט, במידה ונשאלת שאלה האם ההעתק נאמן למקור. מר כהן גת הבהיר בתצהירו, כי כל שוטר במשטרת ישראל מוסמך לתפוס מוצג, לרבות מחשבים, אך את פעולת ההעתקה מוסמך לעשות רק חוקר עבירות מחשב מיומן והיא מבוצעת על ידו במעבדה בלבד. דברים אלו תואמים לנוהל לעיל. 58. בעדותו בפנינו העיד מר כהן גת כי עיקר תפקידו כחוקר עבירות מחשב לבצע חדירה למחשבים ולא לצאת לתפיסות מחשבים: "לשאלתך מלבד חדירה למחשב והעתקה להרד דיסק לא עשיתי מעבר לכך אני משיב שנכון , זה עיקר עבודתי. " כן העיד, כי אין צורך בחוקר מחשבים בשטח: "לגבי עניין תפיסת המחשבים בשטח אין צורך בחוקר מחשבים מיומן כי כל חוקר יכול להביא מחשב אלי למעבדה וכך עשיתי, עשיתי עבודתי בתוך המעבדה עצמה. " 59. מר כהן גת טען כי התובע לא תפקד כחוקר מחשב מיומן: "לשאלתך מבחינתי התובע היה חוקר כמו כל חוקר ביחידה הכלכלית אני משיב שכן" (ע' 31 ש' 16 לפ'). 60. התובע כאמור טוען, כי השתמשו בכישוריו לבצע משימות של חוקר עבירות מחשב מיומן, אלא, שלטעמנו,לא עלה בידיו להוכיח כי עיקר עבודתו היה כחוקר מחשב מיומן. בעדותו בפנינו, התובע הודה, כי לא חדר למחשבים, אלא רק לחומרי מחשב (דיסקים, דיסק או קי וכדו'), כן הודה כי לא עשה זאת במעבדת המחשבים אלא במשרדו. מעדיפים אנו את גרסתו של סנ"צ רון גפני בעדותו בפנינו, ואשר תואמת את הנוהל, ולפיה: "לשאלתך כשהתובע מביא למשרדו דיסקים וכו' שהוא תופס במסגרת פעולה בשטח וחוקרים אחרים מביאים לו חומרים כאלה מקוריים והוא מכניס למחשב שלו ובודק מה יש בפנים מבחינתי הוא עובר על פקודות המשטרה אני משיב שאיני מעלה בדעתי שחוקר בוגר קורס שוטרים יעשה דבר כזה, אף אחד לא עובד על ראיות מקור , אף אחד לא מכניס מדיות מקוריות למחשב משטרתי, זה מוצג. לשאלתך חדירה ראשונית למחשב ולתוך דיסק און קי מבחינת הפקודות של המשטרה אלה אותן פקודות אני משיב שדיסק און קי זה מחשב. לשאלתך כשהשוטר מעיד שהוא כן ביצע את הדברים האלה ואם הוא מצא חומר רלוונטי רק אז הדברים האלה עלו למעבדה והוא טוען שעושה זאת על פי הפקודות שלנו אני משיב שאתה אומר שהוא מבצע חדירה למחשב ללא צו של שופט והוא אמר שעשה זאת, כשאתה תופס דיסק און קי אתה צריך לתפוס אותו צריך צו בית משפט לבצע חדירה לחומר הזה ומי שמבצע את החדירה זה רק חוקר מחשב מיומן שזה חגי שנמצא בחוץ והוא יכול להדפיס חומר על גבי הדיסק און קי ואז יכול על זה כל חוקר לעבוד. לשאלתך התובע עם צו של שופט קיבל מחוקרים אחרים חומרי מחשב ראשוניים וטיפל בהם מה יש לי לומר על כך אני משיב שלא יודע מה הוא אמר, התהליך היה ברור מאוד שכל מחשב וכל מכשיר אחר שמגלם בתוכו חומר מחשב את החדירה מבצעים רק במקום אחד במעבדה ע"י חוקר מחשב מיומן." בעניין זה העיד גם תנ"צ רצון: "במעבדה עצמה היה חוקר מחשב מיומן, ולא הוא, שהתפקיד שלו היה לבצע העתקה שלה דיסק הקשיח, ומה שהיינו מסתכלים זה העותק שלו. כשהייתה חקירה שנתפס במחשב היינו מעלים למעבדה את המחשב, החוקר המיומן היה מבצע העתקה של הדיסק הקשיח ואת העותק היה מתקין על מחשב אחר בתוך המעבדה למעלה ואז הוא היה מסתכל בעותק של הדיסק הקשיח של המחשב ומסתכל בחומרים וזאת במעבדה". התובע אישר בריאיון מיום 7.8.08 כי לא עבד כלל במעבדה, וטענה זו חוזרת אף בסיכומיו. באותו ריאיון טוען התובע: "לדברי הרמ"ד- כי נכנסתי לתוך מאגרי המידע של מחשב- לא נאמרו. לטענתי בחיפושים שבהם יצאתי על פי הגדרה כחוקר מיומן מחשב לצורך תפיסת מאגרי מידע המחשב עצמו פיזית, הועלה למעבדה ומעולם לא עבדתי במעבדה וכן מאגרי מידע כוללים דיסקים וכו' שבאמצעים אלו עפ"י הנחיית מפקדי ניתנה לי הרשות לעיין...אכן מעולם לא הועסקתי במעבדה..." מכאן, שהתובע עבד על חומרי מחשב לאחר שכבר הועתקו במעבדה ולא ביצע חדירה ראשונית שהיא מתפקידו של חוקר מיומן מחשב כפי שהעיד חגי. 61. התובע הודה כי חלק מעבודתו הייתה תפיסת המחשבים, כאשר היום בדיעבד הוא מבין שתפיסת מחשבים כל חוקר יכול לעשות (ע' 4 ש' 29-30 לפ'). 62. לטענת התובע העיד בבית משפט בתיק כלשהו כחוקר עבירות מחשב אך כלל לא הוכיח זאת. התובע פרט בתצהירו שמות של תיקים בהם לטענתו עבד כחוקר מחשב מיומן כגון: תיק "נייר כסף", תיק "מים נוצצים" ועוד, אך, לא הוכיח כי שימש בתיקים אלה כחוקר עבירות מחשב. גם בעניין "פרשת הזהב" לגביה ביקש התובע גילוי מסמכים ספציפי, לא הוצגה בפנינו כל ראיה מצד התובע כי אכן העיד בתיק בבית המשפט, זאת לאחר שניתנה לו האפשרות לעיין בכל חומר החקירה. 63. בנוסף, מהחומר שבפנינו עולה, כי התובע הציג עצמו בפני גורמים במשטרה כחוקר ולא כחוקר עבירות מחשב מיומן והודה, כי כשסיפר בתחילה שהוא שימש כחוקר מיומן מחשב "שאלו אותי האם עברתי את הקורס ואמרתי שלא ועל כן במייל לא ציינתי את העובדה שעסקתי כחוקר מיומן מחשב" (ע' 5 ש' 13-15) (ראה נ/4 ו- נ/5). 64. הגורמים במשטרה אשר בחנו את תפקודו של התובע משהתעוררה שאלת סווגו כחוקר מיומן מחשב טענו כי עיקר עיסוקו לא היה בתפקיד חוקר עבירות מחשב ביניהם: רפ"ק יפית מזרחי, רפ"ק בן אליהו, הקצין החוקר שבדק את עניינו של התובע, ועוד. תנ"צ רצון העיד בפנינו: "לשאלתך מה אמרה גב' מזרחי אני משיב שהשיחה היתה בהנחה ראשונה שמועסק במקצוע וללא הכשרה היא אמרה שהוא לא חוקר מחשב מיומן והמטרה היתה לתגמל בשכר, הקורסים הם לא קורסים שבשגרה, על פניו כשאני טיפלתי בתיק גיליתי מקרה שבו אדם מועסק הרבה זמן בתפקיד ללא כל הכשרה אך נראה לי שלא הוא צריך לשאת באשמה בעובדה שלא שילבו אותו בהכשרה, בסוף הסתבר שתוגמל ביתר כי בכלל לא עסק בעיסוק זה. " 65. מסקנתנו הינה כי התובע לא הוסמך ולא עסק בפועל בתפקידים המסורים בלעדית לחוקר עבירות מחשב מוסמך. האם התובע זכאי לתוספת הישימות 66. כפי שציינו לעיל, הזכאות לתוספת הישימות לחוקר עבירות מחשב מותנית בהסמכתו לתפקיד זה, כאשר עפ"י נוהל אמ"ש בעת הרלוונטית ניתן היה לכאורה לשלם את התוספת כל עוד מיועד החוקר לשמש כחוקר מיומן מחשב וטרם הוסמך, ובמשך שנה, בכפוף למילוי התפקיד בפועל. ברגע שהסתבר כי התובע לא יוכל לקבל הסמכה, לא היה מוסמך לתפקיד ואף לא מילאו בפועל, הרי שאינו זכאי לתוספת, והמשך תשלומה תוך הגדרתו של התובע כחוקר עבירות מחשב מיומן הינה טעות. 67. מכל מקום, ומשלא הוכח בפנינו כי התובע תפקד בפועל כחוקר עבירות מחשב מיומן ואף לא הוכח כי היה זה עיקר עיסוקו, אינו זכאי לתוספת בגין תקופה זו. נוהל גרירת תוספת תמריץ 68. על פי הנחיה פנימית 12.01.05, שוטר אשר קיבל בפועל תוספת מקצועית למעלה מ-48 חודשים יהיה זכאי לגרירת קבע של מלוא התוספת לכל תפקיד אחר. טוען התובע, כי מאחר וקיבל את התוספת 4 שנים, לא ניתן על פי ההנחיה לשלול אותה ממנו. לטעמנו, משמדובר בתוספת שהתקבלה שלא כדין, כאשר בפועל תפקידו של התובע לא היה בסיווג המקצועי אליו שויך, אין להמשיך ולשלם התוספת מכוח נוהל גרירת התמריץ ולהנציח את הטעות שנעשתה. האם על התובע להשיב את התשלומים שקיבל שלא כדין 69. בע"ע 288/06 בן ציון סורוצקין ואח' נ' קרן קיימת לישראל (פסק דין מיום 29.11.07) נדון ערעור על תביעה לתשלום מענקים ששולמו לעובדים במשך מספר שנים שלא כדין (על פי הנחייתם) ותביעה שכנגד להשבת סכומי המענקים ששולמו שלא כדין ממועד תשלומם ועד הפסקתו. בית הדין הארצי הביע עמדתו באשר לסוגיית ההשבה כדלקמן: "אף אם אנו נניח, כי הנחיותיהם של המערערים באשר לקבלת המענקים וכן קבלתם בפועל נבעה מטעות, הרי שטעות זו אינה מגבשת זכות להחזיק בסכומי המענקים שהתקבלו שלא כדין ובוודאי שאינה יוצרת יש מאין זכות להמשיך לקבלם. כך פסקנו בעניין אסרף. באותה פרשה שולמה לרופא במשטרת ישראל בדרגת רב פקד משכורת לפי דרגת סגן ניצב כתוצאה מטעותה של המשטרה. בפסק הדין צויין, כי הרשלנות שגרמה לקרות הטעות היתה מצידה של המעסיקה, בעוד לא הובאה כל ראיה בדבר חוסר תום ליבו של ד"ר אסרף. עם זאת נפסק, כי "לא קמה לו למערער כל זכות משפטית להנצחת טעות שטעתה המשיבה, בכך ששילמה לו תשלומי יתר בשכרו. כך, בין שתיבחן השאלה לפי דיני החוזים ובין לפי כללי המשפט המינהלי". באותה פרשה פטרנו את מר אסרף מהשבת הסכומים שהתקבלו בטעות בשל העובדה כי הטעות היתה פרי התרשלות המדינה ולא הוכח כי למר אסרף היה חלק בטעות או כי התנהלותו לקתה בחוסר תום לב. במקרה דנא, כבית הדין האזורי, אף אנו לא מצאנו כי מתקיימות נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת (סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, התשל"ט - 1979). כך, במיוחד משעסקינן בכספי גוף דו - מהותי כמפורט להלן." (פסקה 16 לפסק הדין). 70. גם תקנת הציבור מחייבת את השבת הכספים ששולמו לתובע שלא כדין. עסקינן בגוף ציבורי אשר משלם את משכורות עובדיו מכספי ציבור. משנקבע כי השכר ששולם לתובע שולם שלא כדין, אזי אין תקנת הציבור מאפשרת כי הכספים ששולמו לו שלא כדין יישארו בחזקתו. 71. עם זאת, סעיף 2 לחוק לחוק עשיית עושר שלא במשפט, התשל"ט - 1979, קובע פטור מחובת השבה במקרים מסויימים: "בית המשפט רשאי לפטור את הזוכה מחובת ההשבה לפי סעיף 1, כולה או מקצתה, אם ראה שהזכיה לא היתה כרוכה בחיסרון המזכה או שראה נסיבות אחרות העושות את ההשבה בלתי צודקת". האם יש בטענות התובע "משום נסיבות העושות את ההשבה בלתי צודקת"? שיקולים בנוגע לקביעת חובת ההשבה וגובהה 72. בע"א 588/87 כהן נ' צבי שמש, פד"י מה(5) תשנ"א, קבע בית המשפט העליון, כי ישנן נסיבות העושות את ההשבה לבלתי צודקת וכי לעניין זה יש לקחת בחשבון "גורמים רבים ושונים, בכללם גם, ואולי בראש ובראשונה, מוסריות התנהגותם של הצדדים זה כלפי זה; ורק אם המסקנה המתחייבת הינה, שאכיפת חובת ההשבה (במלואה או בחלקה) על הנתבע הינה יותר בלתי צודקת מאשר אי אכיפתה או מאשר אכיפתה החלקית, פוטרים את הנתבע מן ההשבה, כולה או מקצתה." 73. הסתמכות שבגינה שינה הנתבע מצבו לרעה היא הגנה שיכולה לבוא בגבולות סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט תשל"ט - 1979, ולהפוך ההשבה לבלתי צודקת. בפסיקה נקבע, כי יש לבחון את הקשר הסיבתי בין הזכייה ושינוי הנסיבות בעקבותיה להרעה שנגרמה לנתבע. כאשר הנתבע מוציא את הכסף על הוצאות מחיה רגילות לא תעמוד לו ההגנה. הנתבע היה מוציא הוצאות אלו גם אלמלא קיבל את הזכייה. אולם אם בהסתמך על קבלת התשלום, הוציא הנתבע את הכסף על הוצאות מחיה בלתי רגילות, לכאורה יוצא כי הנתבע נהנה בסופו של דבר מהכסף. אולם אם הנתבע יוכיח, כי אלמלא הזכייה לא היה משפר את איכות חייו ולא היה מוציא את ההוצאות, כי אז חיובו בהשבה יעמידו במצב גרוע מזה בו היה עומד אלמלא קיבל את התשלום, אפילו יש ביכולתו לעמוד בהשבת הזכייה. זהו מבחן שינוי אורחות החיים. כמו כן, יש לבחון את התנהגות הנתבע הזוכה; האם ידע או צריך היה לדעת על הטעות שבבסיס התשלום, או שהזכייה באה בעקבות עוולה שביצע או שהיה צד לה. כאשר אשמו של הזוכה גדול מאשמו של המזכה, לא יישמע הזוכה בטענה, כי שינה את מצבו לרעה. במקרים אלו, צפה הזוכה - או היה עליו לצפות - כי הוא יתבע להשיב את התשלום, ולפיכך אין להעביר את ההפסד אל שכמו של המזכה. אולם מקום שהצדדים נושאים באשם שווה, או שחפותם שווה, וכאשר אשמו של המזכה רב יותר, אזי שינוי הנסיבות יהווה הגנה. 74. בענייננו, אין חולק כי השכר ששולם לתובע שולם עקב טעות או רשלנות מצד הנתבעת, והנתבעת הודתה בקיומה של טעות מצדה, גם אם בתום לב. באשר לתום ליבו של התובע, לא נטען ולא הוצגו בפנינו ראיות שיש בהן כדי להצביע על ידיעה בפועל או על ידיעה בכוח של התובע על הטעות שטעתה הנתבעת בתשלום שכרו. הנתבע היה רשאי להניח כי התשלום משולם לו כדין ואין סיבה שיניח כי זה שולם לו בניגוד להנחיות ובטעות. גם לאחר כשלון התובע במבחן הבין התובע כי אין שינוי במצב מבחינת השכר המשולם לו. הפניה הראשונה של הנתבעת לתובע בעניין הטעות היתה לאחר 4 שנים בהם קיבל את התשלום. מאחר ומדובר בחלק משכרו השוטף של התובע במשך 4 שנים, יש להניח כי כבר עשה בכספים שימוש. אשר על כן, בנסיבות העניין, איננו מוצאים להורות על השבת מלוא הסכומים ששולמו בטעות לכל התקופה שמ-9/05 ועד 8/08 אלא על השבה בסך כולל של 15,000 ₪ לפי ערכם דהיום. ההשבה תבוצע לפי נהלי ההשבה הקיימים בנתבעת. 75. נציין, כי אנו דוחים את טענות התובע לעניין שלילת התוספת ללא שימוע, שכן הוכח כי ניתנה לתובע ההזדמנות להעלות כל טענותיו בעניין הפסקת התשלום בפני הגורמים המוסמכים בנתבעת וממילא נבחנה הסוגייה אף על ידנו, כאשר התובע היה מיוצג והעלה כל טענותיו. סיכום 76. תביעת התובע נדחית, התביעה שכנגד מתקבלת בחלקה. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. 77. באפשרות הצדדים לערער על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלתו. משטרהצבא