טענתה המרכזית של העותרת הינה שהצעתה של הזוכה פסולה מחמת "ניגוד עניינים חמור, בולט ומעשי". מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא טענת ניגוד עניינים במכרז: העתירה 1. במהלך חודש דצמבר 2011 פרסם המשרד להגנת הסביבה (להלן: המשיב) מכרז לרכישת שירותי ייעוץ מקצועי לסיוע בגיבוש ויישום מדיניות ניהול פסולת מסוכנת. במכרז זכתה משיבה 2, אתוס אדריכלות וסביבה בע"מ (להלן: הזוכה), לאחר שנמצא כי הצעתה הינה ההצעה היחידה שעברה את הרף הנדרש במבחן האיכות (70%). העותרת סבורה שלא בדין נקבע כך, ומכאן העתירה. 2. טענתה המרכזית של העותרת הינה שהצעתה של הזוכה פסולה מחמת "ניגוד עניינים חמור, בולט ומעשי". כל כך, על שום שבראש ועדת המשנה אשר מונתה על ידי ועדת המכרזים לשם בחינת ההצעות, עמדה גב' רומי אבן דנן, ראש אגף חומרים מסוכנים במשיב, והנה, ברשימת הממליצים שצרפה הזוכה למכרז נרשמה גב' אבן דנן כממליצה. לא זו אף זו, גב' אבן דנן לא ציינה מפורשות, לפרוטוקול, את עובדת היכרותה המוקדמת עם מר באסל, שהוא אחד השותפים בחברה הזוכה, ואשר נכלל, במסגרת הצעתה, כחבר צוות מומחה בניהול פסולת מסוכנת. יוער, כי בעתירה אף נרמז, כי ההיכרות בין גב' אבן דנן לבין מר באסל אינה מצומצמת לקשרי עבודה בלבד, וכי יתכן ויש ביניהם אף קשרי חברות. עובדה אחרונה זו הוכחשה במפגיע, בתצהיר, הן על ידי גב' אבן דנן והן על ידי מר באסל, ומשלא הונחה על ידי העותרת תשתית כלשהי לביסוס טענה זו, יש להסירה מן הפרק. בנוסף נטען בעתירה, כי נפלו שגיאות גסות בבחינת ההצעה הזוכה, כפי שיפורט בהמשך. עוד נטען, כי בחינת הצעתה שלה לקתה בחוסר סבירות קיצוני, וכי לו ניתן לה הניקוד הראוי, הייתה היא הזוכה במכרז. לחילופין טוענת היא, כי לנוכח הפגמים שפורטו על ידה, דין המכרז להתבטל, ויש להורות על עריכת מכרז חדש. המכרז 3. סעיף 7 לחוברת המכרז קבע תנאי סף מנהליים ותנאי סף מקצועיים. על פי תנאי הסף המקצועיים, היה על הגוף המציע להיות תאגיד שהתאגד בישראל, בעל ותק מוכח של 5 שנים לפחות במהלך 10 השנים האחרונות במתן שירותי ייעוץ כלכלי בעל התמחות באפיון, הגדרה וניתוח שווקים, וניסיון בביצוע של לפחות עבודה אחת בהיקף, באופי או במורכבות דומה לעבודה נשוא מכרז זה, במהלך 5 השנים האחרונות, במתן שירותי ייעוץ כאמור. לחילופין, היה על הגוף המציע להראות כי מנהל הצוות מטעמו הינו בעל ותק מוכח ובעל ניסיון בביצוע עבודה כנדרש לעיל. בהקשר זה נדרש מנהל הצוות לפרט, בין היתר, את תיאור השירותים שסופקו על ידו באופן אישי. עורך המכרז קבע, אפוא, כי ניתן יהיה לייחס את ניסיונו של מנהל הצוות מטעם המציע, למציע עצמו. עוד נדרש במסגרת תנאי הסף, כי המציע יציג התחייבות להתקשרות בביצוע השירותים נשוא המכרז עם גוף ייעוץ בינלאומי, העוסק ב- 5 השנים האחרונות לפחות בייעוץ מקצועי בתחום של ניהול פסולת מסוכנת, אשר יסייע ויתמוך במתן השירותים נשוא המכרז לפי הצורך. נדרש, כי לגוף הייעוץ הבינלאומי יהיה ניסיון בביצוע שלוש עבודות לפחות בכל הקשור בטיפול בפסולת מסוכנת. בנוסף היה על המציע להציג צוות יועצים שיורכב מלפחות 4 אנשי צוות, הכוללים מנהל צוות ישראלי, 2 יועצים מקצועיים לפחות ומומחה בינלאומי בתחום ניהול פסולת מסוכנת. נדרש שמנהל הצוות יהיה לפחות בעל תואר אקדמי ראשון בכלכלה או מנהל עסקים או לימודי חשבונאות, וכי יהיה לו ניסיון בביצוע שלוש עבודות כלכליות, כאשר אחת מהן לפחות בתחום איכות הסביבה. אשר ליתר חברי הצוות, נדרש חבר צוות מומחה בניהול פסולת מסוכנת, שהוא בעל תואר אקדמי ראשון לפחות בתחום ההנדסה הכימית או סביבתית או מדעי הטבע או מדעי הסביבה או כימיה, או כל תואר ראשון אחר רלוונטי למתן השירותים נשוא המכרז. כמו כן נדרש חבר צוות מומחה במשפט סביבתי, וחבר צוות שהוא מומחה בינלאומי בניהול פסולת מסוכנת, והוא בעל תואר ראשון לפחות וניסיון בן 5 שנים לפחות במתן ייעוץ לניהול פסולת מסוכנת ורגולציה סביבתית. חבר צוות זה נדרש להציג ניסיון של שתי עבודות לפחות בפרויקטים העוסקים במדיניות לאומית לניהול פסולת מסוכנת, אשר בוצעו ב- 5 השנים האחרונות. 4. סעיף 8 מפרט דרישות נוספות, מעבר לתנאי הסף, אשר יקנו יתרון למציעים שיציגו אסמכתאות לקיומן. באופן כללי נקבע בו, כי יינתן יתרון למי מחברי הצוות אשר יציגו השכלה ו/או ניסיון מעבר לנדרש בתנאי הסף. סעיף 8.1 קבע בארבע תת הוראותיו, כי יינתן יתרון למציע מקום שיציג ניסיון מעבר לנדרש בתנאי הסף. בסיפא לסעיף זה נאמר כך: "מובהר בזאת כי במידה והמציע אינו עומד בתנאי הסף, אלא תנאי הסף נזקפים לזכות מנהל הצוות בלבד (כמפורט בסעיף 7.9 לעיל), כי אז גם היתרון בסעיף זה ייחשב עבור מנהל הצוות בלבד, ולא ניתן יהיה לזקוף את הניסיון בביצוע עבודות של מנהל הצוות שנחשב ליתרון לפי סעיף זה גם בסעיפי היתרון הנוספים המפורטים בס"ק 8.3 להלן (קרי, אותה עבודה לא תקבל ניקוד כפול". ובמילים אחרות, מקום שהגוף המציע עצמו (כלומר, התאגיד) אינו עומד בתנאי הסף המקצועיים, ועמידתו בתנאים אלה הינה על פי החלופה של ניסיון נדרש העומד לזכות מנהל הצוות, לא ניתן יהיה להעניק להצעה פעם אחת יתרון בניקוד בשל ניסיונו העודף של מנהל הצוות כשלעצמו (סעיף 8.3) ופעם נוספת בשל ניסיונו העודף של מנהל הצוות, המיוחס למציע (סעיף 7.9 בשילוב עם סעיף 8.1). 5. אמות המידה לבחירת הזוכה פורטו בסעיף 9 לחוברת המכרז. על פי האמור בו, נקבעו שלושה שלבי בחינה עיקריים. השלב הראשון עוסק בבחינת עמידתם של המציעים בתנאי הסף (המנהליים והמקצועיים), שנקבעו בסעיף 7 למכרז. הצעה שעמדה בתנאי הסף, אמורה לעבור לשלב שני, במסגרתו תיבדק איכותה, על פי משקלות שפורטו באותו סעיף. תנאי למעבר לשלב השלישי, שההצעה זכתה בציון מינימאלי כולל של 70% ברכיב האיכות. כשלב ביניים בין שלב זה לבין השלב האחרון, שמר לעצמו המשיב את הזכות לזמן את המציעים ו/או את מי מחברי הצוות הישראלים המוצעים על ידם לראיון אישי, לשם התרשמות, בהתאם לשיקול דעתו. השלב האחרון הוא שלב בחינת הצעת המחיר, ומתן ציון משוקלל של שני הרכיבים גם יחד, היינו רכיב האיכות ורכיב המחיר, על פי מפתח שפורט במכרז. הליך בחינת ההצעות וההחלטה בדבר הזכייה 6. ועדת המכרזים, שחבריה היו סמנכ"ל בכיר למינהל ומשאבי אנוש במשיב (יו"ר), חשב המשיב ונציג הלשכה המשפטית במשיב, מינתה ועדת שיפוט, לצורך בחינת ההצעות. חברי ועדת השיפוט היו מנהלת האגף לחומרים מסוכנים במשיב, גב' רומי אבן דנן, ממונה פסולת מסוכנת באגף, מר שלום חסון, וגב' רעיה בליטמן, מרכזת מידע באגף, העוסקת בפסולת מסוכנת. 7. למכרז הוגשו ארבע הצעות. אחת מהן נפסלה כבר בשלב הראשון של בחינת תנאי הסף. ביום 26.3.11, העבירה ועדת השיפוט את תוצאות בחינת רכיבי האיכות להצעות שנבחנו על ידה (נספח 6 לעתירה). ועדת השיפוט הגיעה למסקנה כי רק הצעתה של הזוכה עברה את דרישת האיכות המינימאלית, ולפיכך המליצה כי רק הצעה זו תעבור לשלב של בחינת רכיב המחיר. למכתבה של ועדת השיפוט צורפו טבלאות ובהן פירוט הניקוד שניתן לתתי המשקלות השונים, כפי שפורטו במכרז. לאחר בחינת המלצת ועדת השיפוט, מצאה ועדת המכרזים, כי "הטבלאות אינן מפורטות, אין עקביות עם תתי המשקלות לפיהן הייתם צריכים לנקד. לא מובן על מה נתתם ניקוד ועל מה הורדתם. אין פירוט של שמות היועצים המוצעים, החברות הבינלאומיות, העבודות ...". לפיכך נתבקשו חברי ועדת השיפוט לבחון מחדש את ההצעות, על פי ההערות שפורטו בצד אחת הטבלאות. 8. גם לאחר ששבה ובחנה את ההצעות, חזרה ועדת השיפוט על המלצתה, במכתבה מיום 22.4.12 (נספח 7 לעתירה), שכן גם הפעם הגיעה למסקנה כי הצעת הזוכה היא ההצעה היחידה העוברת את הדרישה המינימאלית ברכיב האיכות. מפרוטוקול הדיון של ועדת המכרזים מיום 9.5.12 (נספח 8 לעתירה) עולה, כי ועדת השיפוט נתנה לעותרת ציון איכות כולל של 48%, ואילו הצעתה של הזוכה קיבלה ציון של 79%. אלא שוועדת המכרזים הגיעה למסקנה, פעם נוספת, כי בדיקתה של ועדת השיפוט אינה מספקת: "ועדת המכרזים בחנה בעומק (כך במקור) את השיפוט של הוועדה למכרז מס' 36/11 לרכישת שירותי ייעוץ מקצועי לסיוע בגיבוש ויישום מדיניות ניהול פסולת מסוכנת. ועדת המכרזים מצאה, שעדיין ועדת השיפוט לא נתנה התייחסות מלאה לתת המשקולות שניתנו לכל סעיף. בשל המורכבות בשיפוט המכרז הוועדה החליטה להעביר לעיון נוסף את ההצעות למכרז הנדון לליאור שמואלי שכתב את המכרז. זאת על מנת שיבחן באופן בלתי תלוי את השיפוט. לאחר הבחינה יוחזר השיפוט להחלטת הוועדה". 9. ואכן, מר שמואלי, המשמש כיועץ חיצוני למשיב לצורך כתיבת מכרזים, קיבל לידיו את ההצעות וניקד אותן בהתאם לתתי המשקלות שפורטו במכרז, תוך מתן נימוקים לניקוד שנתן. את תוצאות בדיקתו העביר לוועדת המכרזים ביום 23.5.12 (נספח 9 לעתירה). גם על פי בדיקתו, ציון האיכות של הזוכה נותר 79%, אולם ציון הבדיקה שניתן לעותרת הועלה על ידו ל- 66.5%. עם זאת, גם לשיטתו אין הצעתה של העותרת עומדת בדרישת האיכות המינימאלית. 10. משהתקבלו תוצאות הבדיקה שערך מר שמואלי, נתבקשה ועדת השיפוט להידרש אליהן ולהתייחס לניקוד שניתן על ידו. ביום 23.5.12 שבה ועדת השיפוט ובחנה את ההצעות לאור בדיקתו של מר שמואלי, וחזרה על הניקוד שנתנה היא לשתי ההצעות, כאמור לעיל. רוצה לומר, להצעה הזוכה נתנה ועדת השיפוט ציון של 79%, ואילו להצעת העותרת ניתן על ידה ציון של 48%. 11. ועדת המכרזים התכנסה ביום 26.5.12, והחליטה להפנות למציעות שאלות הבהרה. כעולה מן הפרוטוקול (נספח 11 לעתירה), הופנו שאלות הבהרה למציעה השלישית, ולעותרת. בכל הנוגע לעותרת נתבקשה הבהרה בקשר לניסיון העודף, מעבר לתנאי הסף, של חברת הצוות שהוצעה על ידה כמומחית למשפט סביבתי. זאת משום שנראה היה בעיני ועדת המכרזים, כי לנוכח הניסיון הנרחב שהציגה במסגרת תפקידה (בעבר) כסגנית היועצת המשפטית במשיב, כמו גם עיסוקה במחקר בתחום המשפט הסביבתי, ניתן לה ניקוד נמוך מדי בגין ניסיון. 12. לאחר שהתקבלו ההבהרות, נדרשה ועדת השיפוט לבחון את התוצאות אליהן הגיעה בהתחשב בתשובות שניתנו. ביום 8.7.12 העבירה ועדת השיפוט את תוצאות הבדיקה לוועדת המכרזים (נספח 12 לעתירה). מן המסמך עולה, כי ועדת השיפוט מצאה שתי טעויות בחישוב הניקוד של הצעת הזוכה, וציונה עלה בעקבות כך ל- 89%. בכל הנוגע לעותרת, הועמד ציון האיכות שלה על 58%. 13. ביום 10.7.12 התכנסה ועדת המכרזים והחליטה לקבל את ממצאי ועדת השיפוט (נספח 13 לעתירה). פועל יוצא מהחלטה זו הוא פסילתן של שתי ההצעות האחרות, ובכללן של העותרת, משנמצא כי לא עברו את הרף המינימאלי בציון האיכות. עוד החליטה ועדת המכרזים לוותר על זימון המציע שנותר לריאיון. בעקבות החלטה זו, אפשרה ועדת המכרזים לוועדת השיפוט לפתוח את הצעת המחיר של הזוכה בלבד, ולהציג בפניה את הציון המשוקלל של רכיב האיכות ורכיב המחיר, על פי נוסחת החישוב שנקבעה במכרז. ואכן, ביום 10.7.12 נערך השקלול על ידי ועדת השיפוט. כהצעה יחידה זכתה הצעתה של הזוכה במלוא הניקוד ברכיב המחיר (60%), ולציון של 35.6% ברכיב האיכות (89% מ- 40%), ובסך הכל 95.6%. ועדת המכרזים התכנסה ביום 11.7.12 (נספח 15 לעתירה) ואשרה את הציון המשוקלל שניתן לזוכה. כמו כן, בהינתן שהצעת הזוכה נותרה הצעה יחידה, שקלה ועדת המכרזים את הצעת המחיר של הזוכה ומצאה אותה סבירה. משכך, הכריזה על הצעת הזוכה כהצעה שזכתה במכרז. אחר הדברים האלה, ובטרם הוגשה העתירה 14. תוצאות המכרז נודעו לעותרת ביום 12.7.12, וביום 19.8.12 הועמדו לעיונה הפרוטוקולים של ועדת המכרזים ושל ועדת השיפוט, כמו גם החלקים המותרים לעיון בהצעת הזוכה. 15. ביום 23.8.12 פנתה העותרת לוועדת המכרזים והעלתה מספר טענות כנגד ההכרעה במכרז (המכתב הגיע לידי ועדת המכרזים בפועל ביום 4.9.12). במכתב (נספח 16 לעתירה) נטען בין היתר, כי ניסיונו של מנהל הצוות מטעם העותרת, פרופ' עזרא סדן, אינו בר השוואה כלל לניסיונו של מנהל הצוות מטעם הזוכה. בעוד שפרופ' סדן הוא בעל ניסיון בן עשרות שנים בתחום של הסדרת שוק, ומילא שורה של תפקידים ציבוריים כגון מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל משרד החקלאות, וזאת בצד השכלתו האקדמית הנרחבת, הרי שמר אסף קצב, מנהל הצוות מטעם הזוכה, הוא "כלכלן זוטר", שמעולם לא ניהל צוות מן הסוג הנדרש, חסר התמחות בכלכלה גנרית, חסר השכלה במאקרו כלכלה וכו'. העותרת סברה כי לא ייתכן שמי שעומד בתנאי המכרז "ברמה גבוהה במיוחד ... מפסיד למי שנמצא בדרגות מאוד זוטרות ולא הוכיח התאמה לעמוד בראש צוות ובמיוחד לא בכישורים הכלכליים שנדרשים לתכנית אב לישראל בתחום חומרים מסוכנים". בהקשר זה נטען עוד כי לא היה מקום להעניק לפרופ' סדן ציון אפס בעבודה מול גופי יעוץ בינלאומיים, שכן כותבת המכתב "אישית מכירה לפחות חמש עבודות גדולות וברמה לאומית שפרופ' סדן ניהל מול גופים בינלאומיים...". טענה נוספת נטענה ביחס להשוואה בין חבר הצוות המומחה בניהול פסולת מסוכנת מטעם העותרת, ד"ר לונינסקי לבין המומחה המקביל מטעם הזוכה, מר באסל. בהקשר לעניין זה נטען, בנוסף, כי ד"ר לונינסקי הוא שביצע בפועל את העבודה ביחס למיכל האמוניה במפרץ חיפה, בעוד שהזוכה שימשה בפרויקט זה כגורם אדמיניסטרטיבי בלבד, ומשכך לא ראוי היה לייחס את הניסיון בפרויקט זה למר באסל. כך גם טענה העותרת על כך שהתואר השלישי בו מחזיק ד"ר לונינסקי לא נלקח בחשבון על ידי הוועדה, והניקוד שקיבל הציגו כבעל תואר ראשון בלבד. יוער, כי פנייתה של העותרת כללה טענות נוספות, אשר לא חזרה עליהן בסופו של דבר בעתירה, ולפיכך נמנעתי מלפרטן. מכתב נוסף, החוזר בעיקרו על הטענות שפורטו לעיל, נשלח על ידי העותרת ביום 6.9.12 (נספח 17 לעתירה). 16. ביום 20.9.12 השיב יו"ר ועדת המכרזים לעותרת על מכתביה (נספח 18 לעתירה). במכתב התשובה עמד יו"ר ועדת המכרזים על כך שעל פי דרישות המכרז אין מנהל הצוות צריך להיות בעל התמחות אקדמית במאקרו כלכלה בנושא הסדרת שוק, וכי אין נדרש ניסיון בניהול צוות, אלא במתן שירותי ייעוץ כלכלי בעל התמחות באפיון, הגדרה וניתוח שווקים. בכל הנוגע לטענה בדבר מידת מעורבותו של מנהל הצוות מטעם הזוכה בעבודות מן הסוג הנדרש, הפנה יו"ר ועדת המכרזים להצעת הזוכה, ממנה עולה כי פורטו בה מספר עבודות שבוצעו על ידי מנהל הצוות, והעולות בקנה אחד עם הנדרש. יו"ר ועדת המכרזים הסכים, כי אכן לפרופ' סדן ניסיון רב בתחומי עיסוקו, אולם ניקוד ההצעות נעשה על פי קריטריונים מוגדרים במכרז ולא על פי הכישורים והנתונים הכלליים של איש צוות זה או אחר. מאחר שפרופ' סדן לא הציג עבודות בתחום חומרים מסוכנים או פסולת מסוכנת, וכמו כן מספר העבודות שהציג בתחום המדיניות הסביבתית נמוך ביחס להצעה הזוכה, הופחת הניקוד שלו בהתאם. עוד הסביר יו"ר ועדת המכרזים במכתבו, כי על פי תנאי המכרז נדרש ניסיון בניהול עבודות בשיתוף עם גופים בינלאומיים, ולא בעבודה עבורם. העבודות שהוצגו על ידי העותרת לא עמדו בדרישה של הוכחת יכולת לעבוד בשיתוף פעולה עם גורם בינלאומי. אשר לניקוד שניתן לד"ר לונינסקי הוסבר, כי נערכה השוואה בין הנתונים המתייחסים אליו בכל הנוגע למספר העבודות, מעבר לנדרש בתנאי הסף, שבוצעו על ידו בנושא טיפול בחומרים מסוכנים או פסולת מסוכן. בעוד שד"ר לונינסקי הציג עבודה אחת בלבד בתחום, הציג המומחה מטעם הזוכה, מר באסל, חמש עבודות כאלה. עוד נדחתה הטענה בנוגע למידת מעורבותו של מר באסל בפרויקט מיכל האמוניה, וזאת על יסוד עמדתם של הגורמים המקצועיים הרלוונטיים במשיב, המכירים בתרומתו הרבה של מר באסל לפרויקט האמור. אולם גם בהתעלם מפרויקט האמוניה, מספר העבודות שהציג מר באסל בקריטריון זה גדול יותר ממה שהוצג על ידי העותרת, והן אף מורכבות ומגוונות. הוא הדבר גם ביחס לניקוד שניתן לד"ר לונינסקי בנוגע להשכלתו. הניקוד העודף ניתן, ככל שניתן, כאשר המדובר בהשכלה הרלוונטית למתן השירותים נשוא המכרז, ותואר מתקדם בהנדסת מכונות אינו נחשב לתחום רלוונטי. מכל מקום, המדובר בשתי נקודות בלבד, שאין בהן כדי להעלות או להוריד. 17. ביום 23.9.12 התקיימה ישיבה במשיב, בנוכחות נציגי העותרת, ובה חזרו הם על טענותיהם כפי שפורטו לעיל. בסיכום הישיבה אפשר המשיב לעותרת לשוב ולפנות אליו בכתב, לאחר שתעיין במסמכים נוספים, שלטענתה לא הועמדו לעיונה קודם לכן (סעיף 33 לתשובת המשיב). 18. ביום 9.10.12 שבה העותרת ופנתה לוועדת המכרזים, הפעם באמצעות בא כוחה (נספח 19 לעתירה). לראשונה נטענה עתה הטענה לפיה הייתה יו"ר ועדת השיפוט נגועה בניגוד עניינים, בשל כך שצוינה על ידי הזוכה כאחת מן הממליצים בגין עבודות קודמות שביצעה, וזאת בנוסף על טענות הנוגעות לאופן בדיקת ההצעות והניקוד שניתן להן. 19. מענה למכתב זה נשלח לעותרת ביום 24.10.12 (נספח 21 לעתירה), ובו נדחו טענותיה של העותרת אחת לאחת. מאחר שהתשובות שניתנו לה לא סיפקו אותה, הגישה את העתירה הנדונה, בה חזרה על הנטען לעיל. בנוסף נטען, לראשונה, כי הצעת הזוכה נוקדה ניקוד כפול, כפי שיוסבר לעיל, וכך גם נטען לראשונה כי הזוכה זכתה לניקוד בגין הצגת ניסיון בניהול עבודות ייעוץ בשיתוף עם גופי ייעוץ בינלאומיים, על אף שהחברה עימה עבדה הזוכה, על פי המצוין בהצעה מטעמה, הינה שלוחה ישראלית של חברה בינלאומית, ולא החברה הבינלאומית עצמה. בעקבות העתירה 20. ב"כ המשיב, בתגובתו לבקשה לצו ביניים (אשר הוסכם כי הדיון בעתירה לגופה יתקיים על יסוד האמור בו), הסכים שנעשתה שגיאה בבחינת ההצעות, במובן זה שניתן ניקוד כפול להצעתה של הזוכה, בניגוד לסיפא של הוראת סעיף 8.1 למכרז. לדבריו, בדיקה נוספת העלתה, כי חלק מן הפרויקטים שהוצגו על ידי הזוכה לשם ניקוד ההצעה בסעיפים 8.1.1-8.1.3, היינו אותן דרישות שמעבר לתנאי הסף, המקנות ניקוד עודף למציע, צוינו פעם נוספת על ידי הזוכה גם בסעיפים 8.3.2 ו- 8.3.3, היינו אותם סעיפים המקנים ניקוד עודף בגין דרישות שמעבר לתנאי הסף, והמתייחסות למנהל הצוות מטעם המציע. כאמור בסיפא של סעיף 8.1, בנסיבותיה של הזוכה (אשר עמידתה בתנאי הסף נזקפת לזכות מנהל הצוות בלבד) היה על ועדת השיפוט לנקד את היתרון בגין הניסיון העודף פעם אחת בלבד. עקב כפילות זו, ובעקבות הבדיקה המחודשת, הושמטו מסעיף 8.3.2 להצעת הזוכה כל הפרויקטים שהופיעו גם בסעיף 8.1.1, ואשר בגינם קיבלה ניקוד מלא כבר בסעיף 8.1.1. התוצאה היא שהניקוד שקיבלה הזוכה בסעיף 8.3.2 הופחת מ- 6 נקודות ל- 0, בעוד שהניקוד שניתן לה בסעיף 8.1.1 נותר כשהיה, 2.5 נקודות. הוא הדבר גם ביחס לסעיף 8.1.2 לעומת סעיף 8.3.3: הציון שניתן לזוכה עבור הנתונים שהציגה בסעיף 8.1.2 נותר כשהיה (2.5), ואשר לסעיף 8.3.3, מצד אחד הופחת מן הניקוד שניתן לה בשל הפרויקטים החופפים, אולם הבדיקה העלתה כי במקביל, בשל טעות, לא הובאו בחשבון שני פרויקטים נוספים, שאינם חופפים, ואשר צוינו על ידי הזוכה בתת סעיף זה. משכך, תוקן הציון שניתן לה והועמד על 4 נקודות בלבד. בנוסף הסכימה ועדת המכרזים עם הסתייגות העותרת, לפיה ניתן לזוכה ציון עבור ניסיון בניהול עבודות ייעוץ בשיתוף עם גורמי ייעוץ בינלאומיים (סעיף 8.3.4), בעוד שבפועל החברה שצוינה על ידי הזוכה כגוף ייעוץ בינלאומי הינה שלוחה ישראלית של חברה בינלאומית, הפועלת בישראל באמצעות צוות ישראלי. משכך, הופחתו 6 נקודות נוספות מן הציון הכולל שקיבלה הזוכה. 21. סופו של דבר, הועמד ציון האיכות הסופי של הזוכה על 75% (לאחר שהופחתו 6 נקודות בגין החפיפה בין סעיפים 8.1.1 ו- 8.3.2; 2 נקודות בגין החפיפה החלקית בין סעיפים 8.1.2 ו-8.3.3; ו- 6 נקודות בשל הטעות לפי סעיף 8.3.4). ציונה של העותרת תוקן אף הוא: בעקבות תיקון ציוניה של הזוכה בסעיפים 8.3.2 ו- 8.3.3 קיבלה העותרת בכל אחד משני סעיפים אלה את הציון המלא, ולפיכך הוספו לה 4 נקודות, וציונה הסופי הוא 62%. כך או כך, נותרה הזוכה יחידה כמי שעברה את רף האיכות המינימאלי, ואילו העותרת נותרה מתחת לרף הנדרש. נפנה עתה לבירור הטענות בעתירה, אחת לאחת. ניגוד עניינים - האומנם 22. עקרון השוויון הוא עקרון מרכזי של דיני המכרזים הציבוריים. הוא נועד להבטיח הזדמנות שווה לכל המבקשים להשתתף במכרז. פירושו - שהבחירה בהצעה הזוכה תיעשה על יסוד שיקולים ענייניים, ואלה בלבד. מכאן, שחבר ועדת מכרזים (או ועדת משנה מטעמה) הנגוע בניגוד עניינים, פוגע, בעצם השתתפותו בהליך הבחירה, בעקרון השוויון, שכן שיקוליו אינם מוסבים אך על בחינתה העניינית של כל אחת מן ההצעות, אלא גם (או רק) על האינטרס של מי שהוא מעוניין בזכייתו (ראו: בג"צ 3751/03 יוסי אילן נ' עיריית תל-אביב יפו, פ"ד נט(3), 817). אלא שלשם בחינת היותו של חבר ועדת מכרזים נגוע בניגוד עניינים, עד כי קיימת אפשרות ממשית למשוא פנים, יש להבחין בין מי שיש לו דעה קודמת על מי מן המציעים (או כולם), לבין מי שיש לו דעה קדומה (שם, וראו גם בג"צ 1356/96 בן דוד נ' ראש הממשלה, פ"ד נ(1), 661; בג"צ 685/78 מחמוד נ' שר החינוך והתרבות, פ"ד לג(1), 767). דעה קודמת אינה פוסלת חבר ועדת מכרזים מחברות בוועדה. לא רק שאין היא פוסלת, אלא שהיא בלתי נמנעת, בבחינת גזרה שאין הציבור יכול לעמוד בה (בג"צ 3751/03 הנ"ל). יתרה מזאת, על פי תקנות חובת המכרזים, תשנ"ג-1993 (להלן: תקנות חובת המכרזים), אמות המידה לבחינת הצעה יכללו, בין היתר, את "מידת שביעות הרצון מאופן ביצוע התקשרויות קודמות". אין בדעה קודמת מסוג זה כדי לפגוע ביכולתו של חבר ועדת מכרזים להפעיל שיקול דעת ולבחון בלב פתוח ובנפש חפצה את הצעתו של כל אחד מן המציעים במכרז, כפי שהוא חייב לעשות. 23. בענייננו, כאמור, ציין מר דב באסל, שותף בחברה הזוכה, והמומחה מטעמה לניהול פסולת מסוכנת, את גב' אבן דנן, מנהלת האגף לחומרים מסוכנים במשיב, ברשימת הממליצים, כשבצד שמה צוין כי נסיבות ההיכרות עימה הן היכרות מקצועית. בניגוד לממליצים אחרים ששמם מופיע באותה רשימה, לא צורף מכתב המלצה מטעמה. כעולה מתגובת המשיב (המגובה בתצהירה של גב' אבן דנן), גב' אבן דנן כלל לא נתבקשה ליתן הסכמתה לציון שמה ברשימת הממליצים, וממילא לא נתבקשה לצרף מכתב המלצה. וכעולה מתצהירו של מר באסל, הוא לא ידע מי יהיו חברי ועדת המכרזים ו/או חברי ועדת השיפוט, בעת שציין את שמה של גב' אבן דנן כממליצה. שמה צוין על ידו מאחר שעבד בצמוד אליה בפרויקט של גיבוש חלופות למיכל האמוניה במפרץ חיפה, עבודה שהתמשכה על פני כשנה וחצי. היה זה אך טבעי מבחינתו לציין את שמה של גב' אבן דנן, לנוכח השלמתו המוצלחת של הפרויקט. 24. לא מצאתי כי יש בעובדה המתוארת לעיל כדי להוביל למסקנה אליה מכוונת העותרת, היינו כי יו"ר ועדת השיפוט הייתה נגועה בניגוד עניינים. נזכיר, כי טענה זו נולדה רק בשלב מאוחר לחילופי הדברים בין העותרת לבין המשיב, במכתבו של בא כוחה מיום 9.10.12, כאשר במכתבים קודמים מטעם העותרת לא הועלתה כל הסתייגות מעובדה זו. טענת ב"כ העותרת לפיה בטרם פנה הוא עצמו למשיב, נעשו הפניות על ידי אנשי העותרת עצמה מבלי שנתנו דעתם לפגם הנטען, אינה משכנעת. נראה בעיני, כי לא בכדי לא העלו אנשי העותרת כל טענה בעניין זה, שהרי עיון בהצעת העותרת (נספח 3 לעתירה) מעלה, כי ברשימת הלקוחות שלה מופיעה גב' אבן דנן כלקוח סופי בצד אחד הפרויקטים, וחבר אחר של ועדת השיפוט, מר שלום חסון, מופיע כלקוח סופי בצד פרויקט אחר. כך גם מופיעים גב' אבן דנן ומר חסון ברשימת הלקוחות וברשימת אנשי הקשר של ד"ר לונינסקי. העותרת עצמה לא סברה, אפוא, כי העובדה שגב' אבן דנן (כמו גם חברים אחרים בוועדת השיפוט) היא "לקוח סופי" שלה, או אשת קשר בפרויקטים שהוצגו מטעמה, יוצרת ניגוד עניינים הפוסל את גב' אבן דנן מלדון בהצעתה. ודוק: גם ציון שמו של אדם כאיש קשר מלמד כי המציע סבור שיש לאותו אדם דעה חיובית קודמת עליו. נראה אפוא, כי ההיכרות בין גב' אבן דנן לבין הזוכה, כמו גם היכרותם של יתר חברי ועדת השיפוט לבין הזוכה, אינה אינטנסיבית יותר או על רקע שונה מן ההיכרות בינם לבין העותרת. שתיהן העניקו שירותים שונים בתחום הרלוונטי לאגף חומרים מסוכנים במשיב. בראשות האגף עומדת גב' אבן דנן, ועובדים בו שני חברי ועדת השיפוט האחרים. ההיכרות היא מקצועית בלבד. ואין טבעי מכך, שלא לומר בלתי נמנע, שראש האגף ומי מעובדי האגף יכהנו בוועדת השיפוט של ההצעות למכרז. 25. לא זו אף זו. המדובר בתחום מצומצם יחסית של פעילות, ונראה כי "כולם מכירים את כולם". גם אלמלא ציין מר באסל את גב' אבן דנן כממליצה, הייתה עובדת היכרותם המקצועית עומדת על הפרק, כמו גם מידת הערכתה המקצועית את השירותים הקודמים שהעניק למשרד. והנה, במכרז עצמו נקבע מפורשות (סעיף 7), כי "המשרד יתחשב בניסיון קודם שלו עם המציע ו/או עם חברי הצוות מטעמו". ממילא רשאית הייתה גב' אבן דנן להביא בחשבון את ניסיונה הקודם בעבודה עם מי מן המציעים, כפי שנקבע גם בתקנה 22(א)(4) לתקנות חובת המכרזים. 26. לא מצאתי כי יש בפסק דינו של כב' השופט י' נועם, בעת"מ 637/06 אי.אל.די. אדוונסד לוגיסטיקס בע"מ נ' משרד המדע והטכנולוגיה ואח' (מיום 7.1.07), כדי לתמוך בטענות העותרת. ההיפך הוא הנכון. באותה פרשה עמד כב' השופט נועם על כך ש"היכרות מוקדמת של חבר ועדת מכרזים עם המציע, ככל שזו נובעת מהתקשרויות קודמות של המציע עם הגוף הציבורי עורך המכרז, אינה מביאה ככלל לפסילתו של החבר בוועדה; מה גם שבמכרז דנן נקבע ... כי המשרד יכול לקחת בחשבון כאחד מהשיקולים המכריעים את אופן ביצוע התחייבויותיו של המציע בהתקשרויותיו הקודמות עם המשרד". הפגם שנמצא באותה פרשה התבטא בכך, כי בניגוד לדרישה באותו מכרז, שהייתה תנאי סף, לא צורף מכתב המלצה מן הממליץ, פגם שהפך משמעותי יותר "בפרט כאשר בכתבי התגובה והתשובה מסרה [הזוכה] גרסאות לא ברורות בדבר הסכמתו של הלה לכך ששמו יופיע ברשימת הממליצים". בנסיבות אלה, סבר בית המשפט, כי היה על ועדת המכרזים להידרש לאי צירוף המלצות בכתב על ידי הזוכה, תנאי שהיה, כאמור, תנאי סף, ולמשמעות שראתה, אם בכלל, לצירוף שמו של אותו חבר ועדה לרשימת הממליצים. 27. בענייננו, כאמור, אין כל אי בהירות באשר לנסיבות בהן הופיע שמה של גב' אבן דנן ברשימת הממליצים מטעמו של מר באסל, ונעלה מכל ספק כי לא נעשתה פנייה מטעמו אליה. כך גם לא הייתה חובה, כתנאי סף, לצרף מכתב המלצה מכל מי ששמו הוזכר ברשימת הממליצים. בנוסף לכך, אין בידי לקבל את הטענה לפיה היה על ועדת השיפוט לציין מפורשות את עובדת הופעתה של גב' אבן דנן ברשימת הממליצים, כפי שלא הייתה חובה על ועדת המכרזים, בנסיבות המתוארות, לדון במשמעות הנודעת לעובדה זו, אשר בנסיבות העניין אך ברור הוא כי כל חברי ועדת השיפוט, כמו גם חברי ועדת המכרזים, היו מודעים להיכרות המקצועית שהיה בה כדי לגבש, אצל כל אחד מחברי ועדת השיפוט, דעה קודמת על המציעות ועל מי מחברי הצוות מטעמן. וכפי שראינו לעיל, שתי המציעות נקבו בשמותיהם של חברי ועדת השיפוט, בין כאנשי קשר, בין כלקוחות סופיים, משום ששתי המציעות הועסקו קודם לכן בפרויקטים מטעם אגף חומרים מסוכנים במשיב. אשוב ואדגיש, כי מר באסל לא פנה לגב' אבן דנן בבקשת המלצה ולא קיבל ממנה מכתב המלצה. בנסיבות אלה, איני מוצאת כי יש הבדל של ממש בין ציון שמה של גב' אבן דנן ברשימת הממליצים, לבין ציון שמה ברשימת אנשי הקשר, ואין לציונה ברשימת הממליצים דווקא משמעות עודפת. בשני המקרים, כל אחת מן המציעות הייתה מעוניינת בכך שניסיונה הקודם בעבודה עם גב' אבן דנן (כמו גם עם יתר חברי ועדת השיפוט שהוזכרו אף הם כאנשי קשר) יבוא לידי ביטוי בהערכת הצעותיהן. 28. על כך יש להוסיף, כי חזקה שחברי ועדת השיפוט בחנו את שתי ההצעות מתחילתן ועד סופן, ואף ניתן להתרשם בפועל כי כאלה הם פני הדברים, בהינתן הדיון המורכב והמפורט בהצעות. לפיכך ברור הוא כי היו מודעים לעובדה ששמותיהם נזכרים, הן על ידי העותרת והן על ידי הזוכה, בין כאנשי קשר ובין כממליצה. הוא הדבר ביחס לוועדת המכרזים, אשר מהתייחסותה להמלצות ועדת השיפוט ניתן ללמוד כי בחנה בחון היטב את ההצעות ואת הניקוד שניתן להן. 29. בניגוד בולט לעובדות נשוא דיוננו, ניתן ללמוד מפרשות דוגמת ע"א 9201/00 מסיעי אריה שאשא בע"מ נ' מדינת ישראל (מיום 20.3.02), או בש"א(י-ם) 9216/09 פילת(ישראל) בע"מ נ' תב"ת - תנופה בתעסוקה בע"מ (מיום 19.10.09), כי חבר בוועדת מכרזים או יועץ לה, הקשור בקשרי עבודה מסחריים עם אחד המתמודדים, ייחשב כמי שמצוי בניגוד עניינים, והדברים הם בבחינת פשיטא. מה שאין כן בענייננו: חברי ועדת השיפוט הינם עובדי ציבור, היכרותם עם המציעים השונים היא מתוקף עבודתם הציבורית, ואין להם כל אינטרס כספי או אחר בזכייתה של מציעה זו או אחרת. 30. תשובתו של יו"ר ועדת המכרזים לב"כ העותרת, במכתבו מיום 24.10.12, בנוגע לסוגיית ניגוד העניינים, מקובלת עלי במלואה, שכן יש בה כדי לבטא את העקרונות ואת הנסיבות שפורטו לעיל. לשם סיכום סוגיה זו, אביאנה כלשונה: "אציין כי אין שום ניגוד עניינים בעצם העובדה שחברת אתוס בחרה לרשום את רומי כממליצה, זכות שניתנת לכל מציע, באם יש לו התקשרויות שונות במשרד או התקשרויות עבר עם המשרד. יתירה מזו, המשרד ציין באופן גלוי ומפורש בסיפא סעיף 7 למכרז עמ' 14: 'המשרד יתחשב בניסיון קודם שלו עם המציע ו/או עם חברי הצוות מטעמו ובניסיון קודם של המציע ו/או חברי הצוות מטעמו עם גורמים אחרים, ככל שידוע למשרד על ניסיון זה' וכך נקבע גם בפסיקה. המשרד מקיים התקשרויות רבות לצורך קיום חובותיו ולכן באופן טבעי מתגבשת אצלו דעה מסוימת לגבי מציעים כאלה ואחרים והתחשבות במידת שביעות הרצון מהם הינה לגיטימית ואף מתחייבת בבואו לבחור בזוכים לצורך ביצוע עבודות עבורו וכדי לבחור בהצעה המיטבית עבורו. עוד יודגש כי השוק בתחום החומרים המסוכנים הינו קטן, ולרומי יש היכרות כמעט עם כל היועצים בתחום". הטענות בדבר "השגיאות הגסות" שנפלו בבחינת הצעת הזוכה 31. בטרם אתייחס לטענות בראש פרק זה, כמו גם בראש הפרק הבא (שעניינו טענות בקשר עם הציון שזכתה לו העותרת), נכון יהיה להעמיד את המסגרת המשפטית לבחינתן של טענות מן הסוג הנדון. 32. הלכה פסוקה היא, שבית המשפט לא ייכנס בנעליה של ועדת המכרזים ולא ימיר את שיקול דעתה בשיקול דעתו. אין בית המשפט יושב כ"ועדת מכרזים עליונה" (ראו: עע"מ 3190/02 קל בנין בע"מ נ' החברה לטיפול בשפכים רמת לבנים בע"מ ואח', פ"ד נח(1) 590; עע"מ 11572/05 טלדור מערכות מחשבים 1986 בע"מ נ' אימג'סטור מערכות בע"מ, מיום 19.6.06). בית המשפט בוחן את החלטת ועדת המכרזים ככל החלטה מנהלית, האם מצויה היא במתחם הסבירות, האם עומדים ביסודה שיקולים עניינים, האם התשתית העובדתית עליה היא נסמכת הינה תשתית ראויה, והאם ניתנה במסגרת סמכותה של הוועדה (ע"א 334/01 מדינת ישראל נ' אבו שינדי, פ"ד מז(1), 883). כמו עקרון השוויון, שכבר הוזכר לעיל, גם עקרון התחרות ההוגנת הוא מעקרונות היסוד של דיני המכרזים. פועל יוצא מעקרונות אלה הינו ההבחנה שעושה הפסיקה בין פגם מהותי שנפל בהצעה או בהליך המכרזי, והמחייב את פסילתה של ההצעה או את פסילת ההליך, לבין פגם טכני, אשר אינו מחייב פסילה. פגם מהותי הוא פגם שמתן אפשרות לתיקונו פוגע בעקרונות היסוד של דיני המכרזים. כך גם נחשבת התנהלות תכסיסנית, או בחוסר תום לב, לפגם מהותי. ממילא פגם טכני הינו פגם שתיקונו לא יפגע בעקרון השוויון או בעקרון התחרות ההוגנת (עע"מ 5085/02 רמט בע"מ נ' ועדת המכרזים של עירית תל-אביב - יפו, פ"ד נו(5) 941). שיקול הדעת נתון בידי ועדת המכרזים לסווג פגם שנפל כפגם מהותי או כפגם טכני, ולהחליט בדבר נפקותו של הפגם. מובן, שככל עשיית שימוש בסמכות מנהלית, החלטת ועדת המכרזים צריכה להיות סבירה. 33. נחזור לענייננו. כאמור לעיל, הטענה בדבר הניקוד הכפול שניתן בטעות לזוכה התקבלה על ידי המשיב במהלך הכנת התגובה לבקשה לצו הביניים, כמו גם הטענה ביחס לניקוד שניתן לה בגין ניסיון עודף בניהול עבודות ייעוץ בשיתוף עם גופי ייעוץ בינלאומיים שיציג מנהל הצוות. משכך, הופחת הניקוד של הזוכה והועמד על 75%. נראה, כי גם ב"כ העותרת אינו סבור כי על דרך העיקרון המדובר בפגם שאינו ניתן לתיקון. אלא שסבור הוא כי הטעות מחייבת בחינה מחדש של ההחלטה, במיוחד בשים לב לעובדה שהזוכה נותרה כמציעה יחידה בתום שלב בדיקת רכיב האיכות, ובמיוחד על רקע ניגוד העניינים הנטען. איני רואה עם העותרת עין בעין. כאמור, לא מצאתי יסוד לטענה בדבר שיפוט מוטה בשל ניגוד עניינים. לגופו של עניין, הטעויות שתוקנו אינן נוגעות לשורש הליך הבדיקה, כפי שציין, בצדק, ב"כ המשיב. משעמדה הוועדה על כך שניתן ציון כפול, בניגוד לתנאי המכרז, הופחת הניקוד, כמו גם משהתבררה הטעות ביחס להיות גוף הייעוץ אליו הפנתה הזוכה בבחינת שלוחה ישראלית של חברת ייעוץ בינלאומית. המדובר בחישוב אריתמטי של ניקוד, ולא בהפעלת שיקול דעת בדיעבד, תוך פגיעה בעקרון השוויון. 34. עוד נטען על ידי ב"כ העותרת, כי בחינת הפרויקטים שהוצגו על ידי מנהל הצוות מטעם הזוכה מלמדת כי המדובר בעבודות שבוצעו בידי משרד א. חפץ, בו הועסק, ולא ניתן לייחס לו עבודות אלה באופן אישי. לא מצאתי יסוד גם לטענה זו. עיון בהצעתה של הזוכה מלמד, כי מנהל הצוות מטעמה, מנהל מעל ל- 10 שנים צוות עובדים בחברת א. חפץ בע"מ, כי הוא משמש מנהל המחלקה הכלכלית באותה חברה משנת 2005, וכי הוא עוסק בייעוץ כלכלי, לרבות ניתוח שווקים. פרטי העבודות שביצע הוצגו בטבלה מצורפת. טענת העותרת, לפיה לא ניתן להבין מרשימה זו כי מנהל הצוות הוא שביצע את העבודות באופן אישי, כנדרש על פי תנאי המכרז, להבדיל מ"חברת א. חפץ", אינה עולה בקנה אחד עם ההבנה הפשוטה של הצעת הזוכה, כפי שגם הובנה על ידי ועדת השיפוט. אין בהצעה אינדיקציה כלשהי לכך שהאמור בה אינו תואם את המציאות, וועדת השיפוט רשאית הייתה להסתמך על הכתוב. העותרת לא הציגה בטיעוניה ולו תחילת ראיה לכך שהדברים אינם נכונים, וטענותיה הן בבחינת טענות בעלמא, שלא ראוי היה להשמיען בנסיבות אלה. 35. טענה נוספת שנטענה ביחס לכשירותו של מנהל הצוות מטעם הזוכה עניינה בכך שלא ניתן להבין מן הרשימה הנ"ל שהמנהל המוצע שימש כמנהל הצוות במסגרת אותן עבודות. במענה לכך הצביע ב"כ המשיב על כך שתנאי המכרז לא העמידו דרישה של ניסיון בניהול צוות, אלא במתן שירותי ייעוץ כלכלי, בעל התמחות באפיון, הגדרה וניתוח שווקים, ובכך עמד. ואכן, כך נאמר מפורשות בסעיף 7.11.1 לתנאי המכרז, הקובע את דרישות הסף ממנהל הצוות. דרישה בדבר ניסיון בניהול צוות כלל אינה מוזכרת בו. בנסיבות אלה, התקשיתי להבין על מה נסמכת טענת העותרת, ודינה להידחות. 36. וטענה אחרונה ביחס לניקוד הצעת הזוכה עניינה בניקוד שקיבל חבר הצוות, המומחה בניהול פסולת חומרים מסוכנים, מר דב באסל. על חבר צוות זה היה להציג ניסיון בביצוע לפחות שתי עבודות בפרויקטים העוסקים בניהול פסולת חומרים מסוכנים. על פי הנטען, ייחסה ועדת השיפוט למר באסל שתי עבודות, ובכללן בחינת חלופות למיכל האמוניה הקיים ובחינת ניהול/הסדרת משק האמוניה בישראל. העותרת סבורה, כי עבודת מיכל האמוניה אינה יכולה להיחשב כניסיון רלוונטי, ולפיכך כשלה הצעת הזוכה עוד בשלב תנאי הסף, וזאת משני טעמים. הטעם האחד, שאין היא עונה לדרישה של עבודה עם פסולת מסוכנת, שכן פסולת היא חומר בלתי רצוי, שיש להיפטר ממנו, ואילו בפרויקט האמוניה מדובר בהסדרת הטיפול בחומר מסוכן. האחר, משום שאין לייחס את הניסיון בעבודה זו למר באסל, שהלא הכל יודעים שאת הניהול והריכוז המקצועי בפרויקט זה ביצע דווקא המומחה המוצע מטעם העותרת, ד"ר לונינסקי. בכל הנוגע לטעם האחד אעיר, כי העותרת עצמה ציינה את פרויקט מיכל האמוניה כפרויקט "חומרים מסוכנים ופסולת", ומשכך תמהתני על טענתה בהקשר זה. ובאשר לטענה השנייה, השיב יו"ר ועדת המכרזים לעותרת, במכתבו מיום 20.9.12 (נספח 18 לעתירה), כי לדעת אנשי המקצוע במשרד גם מר באסל תרם רבות לפרויקט האמור. על כל אלה יש להוסיף כי באותו מכתב מתייחס יו"ר ועדת המכרזים לפרויקטים שהציג מר באסל, חמישה במספר, כולם בבחינת "עבודות רלוונטיות ומורכבות ומגוונות, גם בחומרים מסוכנים וגם בפסולת מסוכנת" ולפיכך, גם אם מתעלמים מן העבודה בפרויקט מיכל האמוניה, לא רק שמר באסל עומד בתנאי הסף, אלא שמספר עבודותיו גדול יותר ממה שהוצג בהצעת העותרת בסעיף הרלוונטי. לא נמצאה לי עילה להתערב בעניין זה, המסור כולו לשיקול דעתה של ועדת המכרזים. משנמצאו עבודותיו של מר באסל עונות על הקריטריון הנדרש, ומשעמדתם של אנשי המקצוע במשרד שתרומתו של מר באסל לפרויקט מיכל האמוניה הייתה תרומה מקצועית וחשובה, ודאי שאין בית המשפט יכול להתערב בכגון דא. הטענות המתייחסות לניקוד הצעתה של העותרת 37. כאמור לעיל, טענתה הראשונה של העותרת בראש פרק זה הינה, כי אין זה הגיוני שפרופ' סדן, העומד בראש העותרת, לא זכה במלוא הניקוד בתחום הניסיון (סעיף 8.3.2), אלא ב-4 נקודות מתוך 6, כפי שנוקד גם בתחום של ניסיון בהסדרת שוק בתחום איכות הסביבה (סעיף 8.3.3). עוד טוענת העותרת, כי אין זה סביר שפרופ' סדן לא זכה בניקוד כלשהו בתחום "שיתוף פעולה עם גורם בינלאומי" (סעיף 8.3.4). טענותיה אלה של העותרת נדחו בפירוט רב במכתבו של יו"ר ועדת המכרזים אליה, מיום 20.9.12, אליו הפנה ב"כ המשיב בתגובתו. בין היתר הוסבר בו, כי הניקוד שהופחת לפרופ' סדן היה בגין השוואה לזוכה במספר העבודות שבוצעו ובשל אי ביצוע עבודות בתחום חומרים מסוכנים או פסולת מסוכנת, ובשל חוסר בעבודות במדיניות סביבתית ביחס לזוכה. כך גם הסביר הכותב, כי הדרישה לניסיון בניהול עבודות ייעוץ בשיתוף עם גופי ייעוץ בינלאומיים נסובה על ניהול עבודות בשיתוף עם גורמים כאלה, ולא על ביצוע עבודות עבורם. 38. המדובר בשיקול דעת מקצועי וענייני. אכן, שמו של פרופ' סדן הולך לפניו, אולם דרוג הצעתה של העותרת חייב היה להיעשות על פי הניסיון הרלוונטי למכרז, ולא על פי עצם מומחיותו, שאיש אינו מטיל בה ספק, בתחומים שפורטו על ידו. לא מצאתי חוסר סבירות בעמדה זו של ועדת המכרזים. בהקשר זה אדגיש, כי ועדת השיפוט בחנה את ההצעות פעם אחר פעם לאור הערות ועדת המכרזים, וכן לאור הערות המומחה החיצוני שכתב את המכרז. בכל אחת מן הפעמים הללו זכתה הצעתה של הזוכה בניקוד העובר את רף האיכות המינימאלי, ובכל פעם כשלה הצעת העותרת ולא עברה את הרף. 40. הוא הדבר גם ביחס לטענות המופנות כלפי הניקוד שניתן לד"ר לונינסקי. גם לטענות אלה התייחס יו"ר ועדת המכרזים במכתבו האמור, וגם בעניין זה לא נמצאה לי עילה להתערב בעמדת הוועדה. יו"ר הוועדה הסביר, כי הניקוד הופחת כתוצאה מהשוואה בין נתוניו לבין הנתונים של המועמד המקביל בהצעה הזוכה, שהם מעבר לדרישה בתנאי הסף. כך, למשל, בעוד שד"ר לונינסקי הציג עבודה אחת בנושא טיפול בחומרים מסוכנים או פסולת מסוכנת, הציג מר באסל 5 עבודות רלוונטיות, מורכבות ומגוונות, הן בחומרים מסוכנים והן בפסולת מסוכנת. ובכל הנוגע להשכלתו של ד"ר לונינסקי, ועדת המכרזים מצאה כי השכלתו העודפת (מעל לתואר ראשון) אינה בתחומים הרלוונטיים למתן שירותים על פי המכרז. בפרט צוין, כי תואר מתקדם בהנדסת מכונות אינו נחשב לתחום רלוונטי. מכל מקום, הוסיף יו"ר הוועדה והעיר, הציון המרבי שניתן לקבל עבור אמת מידה זו הינו שתי נקודות בלבד, וממילא אין בכך כדי להעביר את העותרת על פני הרף הנדרש ברכיב האיכות הכולל. 41. טענה אחרונה של העותרת תחת ראש פרק זה עניינה בניקוד הנמוך יותר שקיבלה הצעתה בנוגע להערכת איכותו של גוף הייעוץ הבינלאומי, העוסק בייעוץ מקצועי בתחום של ניהול פסולת מסוכנת, עימו היה על המציע להתקשר לצורך המכרז. לטענת העותרת, על אף שהוצגו 11 עבודות ייעוץ רלוונטיות מטעם חברת הייעוץ עימה התקשרה, תחת הדרישה בסעיף 8.2.1 להציג 3 עבודות כאלה, ועל אף העובדה שהוצגו 8 עבודות ייעוץ רלוונטיות תחת 3 עבודות שנדרשו על פי סעיף 8.2.2, לא זכתה במלוא הנקודות. כך גם המומחה מטעם החברה זכה להערכת חסר בלתי סבירה, על אף הניסיון המרשים שהציג. עיון בנימוקי ועדת השיפוט ביחס לסוגיה זו מעלה, כי אין כל הצדקה להתערב בהן. בכל הנוגע לגוף הבינלאומי שהוצג מטעם העותרת הוסבר, כי הופחתו 3 נקודות בתת סעיף 8.2.1, כיוון שבוצעו על ידו פחות עבודות ביחס למציעים אחרים (8 עבודות לעומת 23 שהוצגו על ידי הזוכה. גם בכל הנוגע לתת סעיף 8.2.2 הופחתו 3 נקודות, שכן בוצעו על ידי הגוף שהוצע מטעם העותרת פחות עבודות בנושא פסולת מסוכנת לעומת ההצעה הזוכה (4 לעומת 26). אשר למומחה מטעם החברה (סעיפים 8.6.1, 8.6.2 ו- 8.6.3), הוסבר על ידי ועדת השיפוט כי לא היו לו עבודות מעבר לנדרש על פי תנאי הסף בסעיף 8.6.1, ולפיכך לא קיבל כל ניקוד בתת סעיף זה; כי מספר העבודות שביצע על פי הנדרש בתת סעיף 8.6.2 נמוך מאלה שביצע המומחה מטעם הזוכה (2 לעומת 5), ולפיכך זכה רק ב- 2 נקודות (מתוך 10 שניתן היה לקבל); ובסעיף 8.6.3 לא זכה לכל ניקוד משום שלא הוצג ניסיון בביצוע עבודות ייעוץ רלוונטיות על פי אותו סעיף. עינינו הרואות, כי המדובר בהערכה מקצועית, המצויה בליבת שיקול הדעת של ועדת המכרזים, ולא נמצאה לי עילה להתערב בה. אעיר, כי כמו ביחס לטענה שנטענה באשר למומחיותו הנודעת של פרופ' סדן, גם אם הציג המומחה הבינלאומי ניסיון עשיר, השאלה שהיה על ועדת השיפוט לבחון נוגעת למידת הרלוונטיות של ניסיון זה לפרויקט נשוא המכרז. 42. טענה נוספת שנטענה על ידי העותרת, במיוחד בנוגע להשוואה שנעשתה בין שתי חברות הייעוץ הבינלאומיות, עניינה בכך שוועדת השיפוט ניקדה את ההצעות באופן יחסי, היינו, תוך השוואתה של ההצעה האחת להצעה האחרת, ולא תוך מתן ניקוד העומד בזכות עצמו לכל אחת מן ההצעות. רוצה לומר, לשיטת העותרת, ככל שחברת הייעוץ מטעמה הציגה מספר עבודות מעבר לנדרש, היה על ועדת השיפוט ליתן לה את הניקוד המרבי, גם אם ההצעה המקבילה הציגה מספר עבודות רב יותר. לו נעשה כך, הייתה עוברת את דרישת הסף ברכיב האיכות, או אז היה בידי ועדת המכרזים לבחור בין שתי הצעות, כאשר גם רכיב המחיר ישפיע על התחרות בין השתיים. גם טענה זו אין בידי לקבל. עיון בתתי הסעיפים שצוינו לעיל מלמד, כי הנחיית עורך המכרז הייתה שהניקוד יינתן תוך התחשבות במספר העבודות, במורכבותן המקצועית, ברלוונטיות שלהן לשירותים נשוא המכרז וכו'. משמעות הדבר, שמתן ניקוד גבוה יותר להצעה שהציגה 23 עבודות, לעומת זו שהציגה 8 עבודות, נובע ישירות מניסוח תנאי המכרז. לו סבר עורך המכרז כי יש ליתן ניקוד מלא לכל מי שהציג עבודות מעבר למינימום הנדרש, יהיה אשר יהיה מספרן, היה מנסח את התנאי אחרת. תנאי המכרז כפי שנוסחו, מכוונים את ועדת השיפוט לעריכת השוואה כמו זו שבוצעה, שאם לא כן, הם נעדרי משמעות. מכל מקום, ודאי שתנאי המכרז כפי שנוסחו לא אסרו על הוועדה להפעיל את שיקול דעתה באופן זה, המדובר בהפעלה סבירה של שיקול דעת, ובכגון דא אין עילה להתערבותו של בית המשפט. מסקנתי היא, שהן בכל הנוגע לאופן בו נבחנה הצעת הזוכה והן באשר לאופן בו נבחנה הצעת העותרת, הנחתה עצמה ועדת השיפוט, כמו גם ועדת המכרזים, בשיקולים מקצועיים שאין דרכו של בית משפט לעניינים מנהליים להתערב בהם, על פי אמות המידה שנסקרו לעיל. משכך, דינן להידחות. טענות כלליות 43. לטענת העותרת, בהיות הצעתה של הזוכה הצעה יחידה שעלתה לשלב הגמר, היה על ועדת המכרזים לשקול עובדה זו, אולם אין פרוטוקול הדיון של ועדת המכרזים מגלה דיון בעניין. בניגוד לטענת העותרת, עיון בפרוטוקול הדיון של ועדת המכרזים מיום 11.7.12 (נספח 15 לעתירה) מלמד, כי ועדת המכרזים דנה בסבירות הצעת המחיר של הזוכה בהינתן שנותרה מציעה יחידה, ועשתה שימוש בסמכותה הקבועה בהוראת סעיף 23(א1) לתקנות חובת המכרזים. אכן, עובדה זו מצוינת בתמציתיות, אך היא משקפת את הדיון, שאינו מורכב במיוחד בנסיבות העניין. לא הוצגה על ידי העותרת כל טענה לפיה הצעת המחיר שהציעה הזוכה אינה סבירה, ולפיכך דין טענתה של העותרת להידחות. 44. וטענה אחרונה - העותרת עמדה על הפער בין הציון שניתן לה על ידי ועדת השיפוט לבין הציון שניתן לה על ידי כותב המכרז, מר שמואלי. טענה זו נטענה תוך שנרמז לקשר בין ניגוד העניינים שיוחס ליו"ר ועדת השיפוט לבין הפער שבין הציונים. כפי שכבר קבעתי, לא מצאתי יסוד לטענה בדבר ניגוד העניינים. אכן, מר שמואלי העריך בציון גבוה יותר את הצעת העותרת (אם כי אף הוא לא מצא כי הצעתה עוברת את דרישת המינימום ברכיב האיכות), אולם חברי ועדת השיפוט שבו ובחנו את עמדתם לאור הערכותיו, וכך עשתה גם ועדת המכרזים, ששתי ההערכות היו לנגד עיניה. בסופו של דבר השתכנעה ועדת המכרזים כי ההערכה של ועדת השיפוט היא ההערכה שיש לאמץ. על פי אמות המידה שעוצבו בפסיקה הענפה והעקבית, לא נמצאה לי עילה להתערב בהחלטה המאמצת את עמדת ועדת השיפוט. לא למותר להעיר, כי על פניו נראה שהמלצת ועדת השיפוט עדיפה, הן משום שהמדובר בשלושה חברי ועדה להבדיל מאחד, והן משום שחברי ועדת השיפוט הם אלה העוסקים, כעניין של יום ביומו, בטיפול בחומרים מסוכנים ובפסולת מסוכנת, במסגרת סמכויותיהם. סיכומו של דבר, העתירה נדחית. העותרת תשלם לכל אחד מן המשיבים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪. מכרזניגוד עניינים / אינטרסים