מי נחשב עובד שכיר ?

מי נחשב עובד ? מי נחשב שכיר ? המבחן המרכזי המשמש לבחינת קיומם של יחסי עובד ומעביד הינו המבחן המעורב, אשר מרכיבו העיקרי הוא מבחן ההשתלבות על שני פניו: הפן החיובי משמעו כי תנאי להשתלבות במפעל הינו, ראשית לכל, קיומו של מפעל יצרני או "מפעל" נותן שירותים אשר ניתן להשתלב בו. בנוסף לכך נפסק כי במסגרת בחינתו של פן זה תיבדק השאלה האם הפעולה המבוצעת הינה הפעולה הרגילה של המפעל והאם מבצע העבודה מהווה חלק מהמערך הארגוני של המפעל (ראה - דב"ע לא/3-27 עירית נתניה נ' דוד בירגר, פד"ע ג' 177, 188 (להלן: "עניין בירגר")). הפן השלילי של מבחן ההשתלבות משמעו כי האדם אינו בעל עסק משלו, המשרת את המפעל כגורם חיצוני (ראה - עניין בירגר, עמ' 189). בנוסף, מורכב המבחן המעורב ממבחן הקשר האישי, הכפיפות, אספקת הכלים והחומרים, דרך ניכוי המיסים, בלעדיות במסגרת שעות העבודה, התמשכות הקשר, סדירותו ורציפותו (ראה - ס' אדלר, "היקף תחולת משפט העבודה - מכפיפות לתכלית", ספר מנחם גולדברג (תשס"א), עמ' 22 (הוצאת סדן)). בהקשר זה הפסיקה התייחסה באופן ספציפי למעמדו של אדם אשר סיפק שירותי הובלה ברכב שבבעלותו, כאשר בהקשר זה הנטייה שהתגבשה היתה שלא להכיר באדם כאמור כעובד, אלא כקבלן עצמאי. זאת, בעיקר שעה שעלה כי נסיבות ההתקשרות והבעלות במשאית מלמדות למעשה על נשיאה בסיכויים ובסיכונים של ניהול עסק ע"י בעל המשאית, בין היתר, נוכח העסקת עובדים ושליטה על ההוצאות השוטפות וההשקעות ההוניות (ראה - ע"א 454/71 יהושע ולנסי נ' פיוניר קונקריט (ישראל) בע"מ, פ"ד כו(2) 322; דב"ע לג/72-3 אגודה צרכנית שיתופית תל-אביב בע"מ נ' שמואל גרטנהויז, פד"ע ה' 141; דב"ע מא/2-23 אברהם מרשי נ' הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע יב 428; דב"ע שנ/3-147 חברת מלונות דן בע"מ נ' מיכאל ברנט, פד"ע כג 176; ע"ע 300049/98 ז. וילשטיין בע"מ נ' עזבון המנוח מרדכי תהילה ז"ל, פד"ע לד 83). כן נפסק כי יש לשקלל את כל הנתונים שהינם חלק מן המבחן המעורב לאור התכלית אשר לשמה נבדקת שאלת קיומם של יחסי עובד ומעביד וכי במסגרת בחינה זו יכול שיינתן משקל שונה לכל אחד מהנתונים הרלוונטים, ובלשונו של בית הדין הארצי לעבודה בע"ע 283/99 שמעון ברק נ' כל הקריות בע"מ, ניתן ביום 14.12.00 לאמור: "בבואנו לקבוע קיומם של יחסי עובד-מעביד, נפנה לבחינת הסממנים והעובדות אשר לאורם נפעיל את מבחן ההשתלבות, או במידת הצורך, את 'המבחן המעורב', אשר המרכיב הדומיננטי בו הוא מבחן ההשתלבות במפעל. לעניין זה יביא בית הדין בחשבון את הסממנים שהוכחו בפניו וייתן להם את משקלם היחסי, תוך שהוא מאזן ביניהם" (ראה גם - בג"צ 5168/93 שמואל מור נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח', פ"ד נ(4) 628 (להלן: "עניין מור")). בנוסף, נקבע כי התשובה שיש ליתן לשאלה - האם שררו יחסי עובד ומעביד אם לאו- הינה תלוית הקשר וכי יכול שיקבע כי בהקשר מסוים ולצורך הכרה בזכות מסוימת, שררו יחסי עובד ומעביד ואילו לגבי זכות אחרת המוכרת במשפט העבודה המגן יקבע כי לא שררו יחסים שכאלה. זאת, בהתאם לשיקולי המדיניות שראוי לאמץ ובהתאם למהות הזכות. במילים אחרות: הפסיקה קבעה כי על מנת להשיב לשאלה - האם שררו יחסי עובד ומעביד - על בית-הדין לשאול עצמו לצורך מה מבוקש להכיר ביחסים אלה והאם מוצדק בנסיבות הספציפיות להכיר בהם בהקשר לזכות ספציפית זו או אחרת (ראה - דנג"צ 4601/95 חי יוסף סרוסי נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נב(4) 817 וכן בג"צ 1163/98 עפר שדות נ' שירות בתי הסוהר, פ"ד נה(4) 817). מכאן, שהפסיקה הציבה, לצד המבחנים "הטכניים" הנוגעים לקביעת המעמד, גם שיקולי מדיניות שאיפשרו למעשה עריכת רזולוציה ברמה גבוהה יותר באשר להגדרת המעמד בנוגע לזכות בה עסקינן. פסיקה אותה נהוג לכנות כ"פריצת האוניברסאליות" של הגדרת המעמד, המבטאת שינוי תפיסתי בהנמקה המשפטית, המביא בחשבון שיקולים מורכבים של יעילות כלכלית וצדק חלוקתי. פסיקה זו הינה פועל יוצא או "תוצר" של השינויים הכלכליים שהניבו צורות התקשרות מורכבות, אשר יש קושי לסווגן בהתאם לקטגוריות שהיו מקובלות בעבר. אי לכך, בבואנו להשיב על השאלה - האם ראוי להכיר במקרה מסוים ובהקשר לזכות ספציפית ביחסי עובד ומעביד - יש ליתן את הדעת לטווח רחב של שיקולים ובכלל אלה: לקיומם של כשלי שוק, לקיומם של פערי כוחות בין המתקשרים ולצורך להגן על אחד מהם באמצעות חקיקת המגן (כולה או בחלקה), למידה שבה ההכרה ביחסי עובד ומעביד במקרה הספציפי מסייעת בהטמעת נורמות ראויות של דפוסי עבודה ותעסוקה (כגון: שעות עבודה סבירות, מנוחה ועקרונות של שוויון), לאפשרות לזכות בסעד חלופי המגן מפני כשלי השוק או מפני התנהגות אופורטוניסטית של צד לחוזה מכח הסדרים משפטיים אחרים שאינם נובעים מיחסי עבודה (כגון: נורמות השאובות מדיני החוזים או דיני עשיית עושר), לשיקולים שוקיים-כלכליים, ובכלל זאת - שיקולים שעניינם תמרוץ ההסתמכות החוזית וכן, להשפעה הכלכלית שתהיה להכרעה בשאלת המעמד במקרה ספציפי על מגזרים מסוימים. שכיריםשאלות משפטיות