מה העונש על הריגה בתאונת דרכים בשכרות ? מומלץ לקרוא את גזר הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא העונש על הריגה בתאונת דרכים בשכרות: 1. הנאשם, בן 32 ש', הורשע על-ידי בית המשפט העליון בהריגת המנוח ז"ל, בן 18 שנה, וזאת שעה שהנאשם נהג ברכב בכביש ירושלים - ים המלח, בהיותו שיכור, ופגע במנוח שנהג באופנוע בכיוון הנגדי. 2. כמות האלכוהול שנמצאה בדמו של הנאשם הייתה 102 מ"ג אחוז, וזאת עקב שתיית אלכוהול בכמות בלתי ידועה קודם צאתו לדרך, (כנראה בקבוק בירה), ושתיית עוד בקבוק בירה בדרך. 3. בהכרעת הדין שניתנה על ידי הורשע הנאשם בגרם מוות ברשלנות, ולא בהריגה - כפי שהואשם בכתב האישום, וגזרתי עליו מאסר בפועל של 8 חודשים, מאסר על תנאי של 18 חודש ל3- שנים, ופסילה מלקבל ומלהחזיק רשיון נהיגה ל8- ש'. 4. המדינה ערערה לבית המשפט העליון אשר קבע כי יש להרשיע את הנאשם בהריגה והחזיר את התיק אלי לגזירת עונשו של הנאשם. 5. אילו סבר בית המשפט העליון כי העונש שהושת על הנאשם - סביר בנסיבות העניין, מן הסתם היה קובע זאת בפסק דינו. משהחזיר בית המשפט העליון את התיק לבית משפט זה לגזירת עונשו של הנאשם לאחר שמצאו אשם בהריגה - ודאי סבר כי ראוי להגדיל את עונשו של הנאשם באופן משמעותי. 6. ב"כ המדינה ביקש מבית המשפט לפסול את הנאשם לצמיתות מלהחזיק רשיון נהיגה, ולגזור עליו מאסר משמעותי של מספר שנים בפועל ומאסר על תנאי, וזאת על מנת להרתיע את הנאשם ואחרים דוגמתו; ולהעביר מסר לציבור הרחב כי מי ששותה אלכוהול ונוהג ברכב - עובר עבירה חמורה שתוצאותיה עלולות להיות חמורות ביותר, ויהיה עליו לשאת בתוצאות מעשיו. 7. אין מחלוקת כי נהיגה בשכרות היא מעשה חסר אחריות, תוך התעלמות מודעת של תוצאות אפשריות חמורות, עד כדי גרימת מוות. 8. מאחר שעבירה זו מבוצעת מתוך בחירה וביודעין, אפשר שצודק ב"כ המדינה בבקשו לגזור מאסר בפועל משמעותי של מספר שנים ושלילת רשיון נהיגה לצמיתות - לצורך הרתעת נהגים הבוחרים לנהוג ברכב זמן לא רב לאחר שתיית אלכוהול. 9. עם זאת, נראה לי, כי המקרה הנדון עומד על הגבול שבין גרם מוות ברשלנות לבין הריגה. אין מדובר בנהיגה במהירות מופרזת, או בזיגזגים, או בנהיגה פרועה אחרת המאפיינת שיכורים. הפגיעה במנוח נעשתה בעת שהנאשם התעסק בהחלפת דיסק או שיר בדיסק, ועל כן לא היה ער מספיק לנעשה בדרך, ובית המשפט העליון קבע כי אי הצלחתו לטפל בדיסק בזהירות המתחייבת - נבעה ממצב השכרות בו היה מצוי. 10. כשאני מביאה בחשבון את החומרה העקרונית שבנהיגה תחת שכרות - מחד גיסא, ואת הנסיבות המיוחדות במקרה הנדון - מאידך גיסא, נראה לי כי אין מקום להחמיר עם הנאשם כפי שראוי להחמיר בדרך כלל עם נהג שיכור. 11. אני דנה, איפוא, את הנאשם בגין עבירת ההריגה - ל30- חודשי מאסר בפועל, בניכוי תקופת מעצרו בגין תיק זה - אם היה עצור בין כתלי הכלא; וכן למאסר על תנאי של 24 חודש, והתנאי הוא שלא ייאסר אלא אם תוך 3 שנים מיום שחרורו יגרום חבלה לגופו של אדם או אם ינהג בעת שרשיון הנהיגה שלו נפסל; וכן אני פוסלת את הנאשם מלקבל ומלהחזיק ברשיון נהיגה במשך 10 שנים מיום שרשיונו נשלל. 12. כמו כן אני דנה את הנאשם למבחן "טהור" של שנה בגין עבירת הנהיגה בשכרות, על מנת לאפשר לנאשם להיות במעקב שירות המבחן לאחר סיום ריצוי עונש המאסר שלו. הסיבה לעונש הקל, לכאורה, בגין עבירת הנהיגה בשכרות - אינה בשל כך שאינני מייחסת חומרה רבה לנהיגה בשכרות. אולם נוכח העובדה שכבר דנתי את הנאשם למאסר בפועל של 30 חודש בגין עבירת ההריגה שבוצעה תוך כדי נהיגה בשכרות, ולדעתי, כמו גם לדעת הסניגור המלומד - יש מקום שהנאשם יהיה במעקב שירות המבחן לאחר שחרורו, ועל מנת שיהיה בעונש זה משום "שוט" אפקטיבי - מצאתי לנכון לגזור על הנאשם מבחן "טהור" בגין עבירה זו. 13. נוכח העובדה שהנאשם היה בטיפול גמילה מסמים, אני ממליצה בפני שלטונות בתי הסוהר לשבצו בכלא נקי מסמים (לאחר שיוודאו כי הוא אכן נקי מסמים), וימשיכו בטיפול הגמילה שלו בין כתלי הכלא. 14. לנאשם זכות ערעור לבית המשפט העליון תוך 45 יום.משפט פליליהריגהמשפט תעבורהתאונת דרכיםשכרות