התנגדות להקצאת קרקע לעמותה

מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא התנגדות להקצאת קרקע לעמותה: 1. עתירה לביטול החלטת עיריית חיפה להקצות לעמותת עמודי עולם מקרקעין להקמת מרכז קהילתי בעל צביון דתי-חרדי בשכונת נווה שאנן בחיפה. כפי שיפורט להלן, מעלה העותרת טענות רבות כנגד החלטת העירייה בדבר הקצאת המקרקעין. עם זאת בלב המחלוקת מצויה התנגדותם של חברי העותרת, תושבי שיכון "המסילה" ושיכון "השחר" להקמת מרכז לקהילה החרדית אשר עשוי לשמש גם ככולל ובית כנסת, ובכך יביא לשינוי אופייה וצביונה של השכונה שבה מתגוררים בעיקר חילונים ודתיים לאומיים. רקע 2. העותרת הינה עמותה רשומה המאגדת תושבים רבים המתגוררים בשכונת נווה שאנן בחיפה באזורים המוכרים כשיכון "המסילה" ושיכון "השחר". עניינה של העתירה הינו בהקצאת מגרש המצוי ברחוב מנדלי 1 והידוע כגוש 11200 חלקה 79 (להלן "המגרש" או "המקרקעין"). בעבר היה המגרש בבעלותה של אגודה בשם "במסילה", אגודה שיתופית לשיכון עובדי סולל בונה ומפעליו בחיפה בע"מ (להלן "האגודה"). ביום 20/4/1978, לאחר שהאגודה נכנסה להליכי פירוק, מכרה האגודה את הזכויות במגרש לעיריית חיפה. על פי ההסכם התחייבה העירייה להקים במגרש מקלט ציבורי (סעיף 3 להסכם שסומן נספח 3 לעתירה). מקלט כאמור נבנה על ידי העירייה וזה שימש במשך השנים גם כמועדון קהילתי חברתי. 3. לטענת העותרת, בשטח השיכונים מתגוררות כיום כ-120 משפחות, שמהן 4 משפחות המנהלות אורח חיים חרדי והשאר הינן משפחות חילוניות או דתיות לאומיות. העותרת טוענת כי במשך השנים מאז שהועבר המגרש לעירייה ביקשו תושבי השיכונים מהעירייה לפתח את המגרש לטובת כלל תושבי השכונה. העותרת מבהירה כי ניתנו לתושבים התחייבויות לפיתוח המגרש, אולם דבר לא נעשה. 4. ביום 28/2/06 פנתה המשיבה 4 ("עמודי עולם") בבקשה להקצאת מקרקעין לצורך הקמת מועדון לחוגים לנוער ולילדים מהקהילה החרדית (נספח "א" לתשובת המשיבים 3-1). הבקשה הוגשה על פי נוהלי הקצאת קרקעות של העירייה. לבקשה צורפה הודעה בדבר פרטים על פעילות העמותה, נכסי העמותה, מקורותיה הכספיים וכדומה. לבקשה צורף מכתב שבו מבהירה העמותה את הצורך בהקמת מועדון. במכתבה מציינת העמותה כי במקלט שבמגרש נעשה שימוש על ידי עמותה דומה לה - "רינת אהרון" - לצורך פעילות חברתית וקהילתית לתושבי נווה שאנן מהזרם החרדי. הואיל והמקלט אינו מתאים לפעילות הרבה המתבצעת בו ביקשה עמודי עולם כי המגרש כולו יוקצה לה לבניית מועדון. 5. בקשת עמודי עולם הוגשה לעירייה. במהלך הדיונים, וטרם הבאת הבקשה לדיון בפני ועדת ההקצאות, הסכימה עמודי עולם כי יוספו לבקשתה שתי התחייבויות; האחת - פתיחת המועדון לכל בני הנוער תושבי השכונה, לפעילות בהתאם לאופי המקום ומנהגיו; השנייה - העמדת המועדון לשימוש תכנית של שירותי הרווחה בעירייה לילדים והורים וזאת לפחות פעמיים בשבוע ל-3 שעות בכל פעם (נספח "ג" לתשובת משיבים 3-1). חשוב לציין כבר כאן כי בקשת עמודי עולם זכתה לתמיכה גם של מזכיר ועד שכונת נווה שאנן (מכתב מיום 20/12/05) וגם של יו"ר ועד שכונת נווה שאנן (מכתב מיום 9/2/06). 6. בקשת ההקצאה הובאה לדיון בפני ועדת ההקצאות העירונית. על פי נהלי העירייה פורסמו מודעות בדבר הדיון בבקשה, הן בעיתון המקומי "כלבו" והן בעיתון "יתד נאמן" (פרסום מיום 19/6/06). מודעות על הדיון הצפוי בבקשה פורסמו גם על לוחות מודעות בשכונת נווה שאנן (נספח "ז" לתשובת המשיבים 3-1). קיימת מחלוקת האם נמסרו גם הודעות אישיות לכל בעלי הנכסים הקרובים. 7. ביום 1/11/06 דנה ועדת ההקצאות בבקשת עמודי עולם והחליטה להמליץ לאשרה (נספח "ט" לתשובה). המלצה זו הובאה לדיון במועצת העיר וביום 21/12/06 אישרה מועצת העיר את ההמלצה והחליטה על הקצאה. ביום 1/6/07 נחתם הסכם פיתוח בין העירייה לעמודי עולם (נספח "יא" לתשובה). להסכם צורפה גם עמותת רינת אהרון אשר עשתה שימוש במקלט הציבורי שבמגרש. בסעיף 3.7 להסכם התחייבה העמותה להתחיל בביצוע הפרויקט תוך שלושה חודשים ממועד קבלת היתר הבניה, ובסעיף 3.8 התחייבה לסיים את הפרויקט תוך 3 שנים ממועד ההתחלה, משמע תוך 3 שנים ממועד קבלת היתר הבניה. 8. מתברר כי ביצוע הפרויקט השתהה. עמודי עולם הגישה בקשה לקבלת היתר בניה למבנה המועדון המוצע. ביום 16/6/08 אושרה בקשתה של עמודי עולם לקבלת היתר בניה להקמת המבנה, אולם העמותה נדרשה לשלם אגרות בניה ותשלומים נלווים בסכומים גבוהים. לצורך מימון הבניה ומימון העלויות הנלוות פנתה עמודי עולם גם לקבלת מענק ממפעל הפיס. לצורך כך ביקשה עמודי עולם ארכה להשלמת ביצוע הפרויקט (מכתב מיום 17/3/09). עוד התברר כי מפעל הפיס הסכים להעביר מענקים לבניית מבני ציבור בחיפה וביום 23/7/09 הסכימה הנהלת מפעל הפיס לשנות את רשימת הפרויקטים שיזכו למענק ולכלול בה גם את המועדון של עמודי עולם (נספח "ג" לכתב התשובה של משיבים 3-1). מפעל הפיס התנה את מתן המענק בתנאים שונים ובין היתר כי הסיוע יועבר לעירייה בלבד. לשם כך נדרשו שינויים שונים ובהם שינוי הבקשה להיתר הבניה כך שהמבקשת תהא עיריית חיפה או חברה עירונית מטעמה. בשים לב לדרישות אלו, וכדי לקדם את קבלת המענק, שונתה הבקשה להיתר בניה והוגשה על ידי חברת יפה נוף בשמה של עיריית חיפה. הבקשה המתוקנת אושרה בשנית בחודש 6/2010. 9. בחודש 8/2011 הגישו כ-40 מתושבי השיכונים המסילה והשחר, שחלקם הם גם חברי העותרת, ערר לוועדת הערר מחוז חיפה (ערר מס' 280/11). בערר הועלו טענות שונות כנגד מתן היתר הבניה להקמת המועדון במגרש. ביום 18/1/2012 נדחה הערר מהטעם כי הטענות שהועלו בו אינן מצויות בגדר סמכויותיה של ועדת הערר. ועדת הערר ציינה כי היתר הבניה שניתן הינו היתר תואם תכנית וכי לא הובאה כל טענה על סטייה מהוראות התכנית. הטענות בעתירה 10. רק בעקבות קבלת החלטת ועדת הערר הוגשה העתירה הנוכחית לבית משפט זה. אציין כי קודם לעתירה הוגשה בקשה במעמד צד אחד למתן צו ביניים לעצירת הליכי הבנייה במגרש. בקשה זו נדחתה ורק לאחר מכן הוגשה העתירה והחל הדיון בבקשה במעמד הצדדים וכן בעתירה. טענות העותרת בעתירה עברו שינויים במהלך הדיונים ועל כן אתייחס לכל הטענות כפי שפורטו גם בעתירה המקורית וגם בטיעונים המשלימים. אעיר כי התייחסות המשיבים לטיעונים המשלימים הוגשה לאחר הדיון האחרון כאשר המשיבה 4 מסרה את תשובתה לטיעונים אלו רק ביום 7/6/12 . 11. העותרת מבקשת כאמור כי החלטת ההקצאה תבוטל. טענותיה מבוססות הן על פגמים בהחלטה על ההקצאה והן על הפרת תנאי ההקצאה וההחלטה לאפשר לעמודי עולם ארכה בהשלמת הפרויקט. לעניין החלטת ההקצאה נטען כי ההחלטה לא הביאה בחשבון את צרכי תושבי השכונה. במקום להקצות את המקרקעין לפעילות עבור כלל תושבי השכונה הוקצו המקרקעין לעמותה בעלת צביון חרדי. העותרת חוששת כי הקצאת המקרקעין להקמת מועדון לקהילה החרדית תמנע שימוש במקרקעין מתושבי השכונה שאינם נמנים עם הזרם החרדי ותביא לשינוי אופי השכונה. עוד נטען כי הקצאת המקרקעין לעמותת עמודי עולם מנוגדת להתחייבויות שניתנו לתושבי השיכונים במהלך השנים לפיהן ישמש המגרש לרווחת כלל תושבי השכונה. העותרת טוענת גם כי נפל פגם בהליך ההקצאה שכן לא בוצע פרסום על פי נוהלי ההקצאה ולא נמסרה הודעה על בקשת ההקצאה לתושבי השכונה הגרים בסמוך למגרש. העותרת מוסיפה וטוענת כי על פי הוראות נוהל ההקצאות פוקעת החלטת ההקצאה תוך 3 שנים אם לא הושלם פיתוח המגרש. הארכת תקופת הפיתוח יכולה להיעשות רק על ידי ועדת הקצאות ומאחר וועדת ההקצאות לא דנה מחדש בבקשה הרי שההחלטה משנת 2006 פקעה. העותרת גם מעלה חששות שמא המבנה שיקום לא ישמש למועדון קהילתי כאמור בבקשת ההקצאה אלא בפועל ישמש כבית כנסת וכולל לחברי הקהילה החרדית. 12. המשיבים מצידם מתנגדים לטענות העותרת וטוענים כי לא נפל כל פגם בהחלטת ההקצאה או בהארכת תקופת הפיתוח. המשיבים מבקשים כי העתירה תסולק על הסף מחמת השיהוי הרב שנפל בהגשתה, שכן העתירה הוגשה למעלה מ-5 שנים לאחר ההחלטה. המשיבים מדגישים כי עבודות הבניה כבר החלו, הושקעו כספים רבים, וקבלת העתירה כיום תגרום לנזקים והפסדים רבים. דיון והכרעה 13. כפי שאפרט להלן הגעתי למסקנה כי דין העתירה להדחות, הן מחמת השיהוי הרב בהגשתה, הן מהטעם שלא נפל פגם בהחלטת העירייה על ההקצאה, והן מחמת שהפגם בהארכת תקופת הפיתוח אינו מצדיק את הביטול. להלן אדון בטענות ואף כי ראוי היה לדון בטענת השיהוי תחילה אפתח את הדיון בטענה המהותית שהעלתה העותרת, כלומה טענתה כי נפל פגם בהקצאת המגרש למועדון לקהילה החרדית, שכן דיון זה הינו בליבה של העתירה. הקצאת המגרש למועדון לחברי הקהילה החרדית 14. העותרת מעלה בעתירה טענות שונות כנגד החלטת העירייה להקצות את המגרש לבניית מועדון על ידי עמותת עמודי עולם. עם זאת מעיון בטענותיה השונות עולה כ"חוט השני" החשש שמא הקמת מועדון המופעל על ידי עמותה ששמה לה מטרה לקדם את המגזר החרדי, תפגע באופייה של השכונה ובאורח החיים של תושביה. העותרת שבה ומדגישה בכל כתבי הטענות כי בשיכון המסילה ובשיכון השחר חיים כ-120 משפחות, שרק 4 מתוכן שייכות למגזר החרדי. הקמת המועדון על ידי עמותה חרדית תימנע נגישות לכלל תושבי השכונה. העותרת מדגישה כי התחייבות העמותה לאפשר נגישות לכל התושבים כפופה לסייג של שמירה על "אופי המקום ומנהגיו". משמעות הדבר, כך לטענת העותרת, הינה שמירה על הפרדה בין גברים לנשים, חובת לבוש התואם את קוד הלבוש במגזר החרדי ועוד. כל אלו ימנעו נגישות לציבור הרחב הגר בשכונה שאינו נמנה על הזרם החרדי. בא כוח העותרת הגדיל ואמר בדיון מיום 13/2/12 כי "מדובר בהפרדה גזענית וחשוכה בין גברים לנשים, היכן היא לגיטימית במשפט הישראלי למעט בית כנסת. רוצים להפוך את השכונה לבית שמש". 15. חששם זה של תושבי שיכון המסילה ושיכון השחר אינו עילה לביטול ההחלטה על הקצאה. ראשית, אציין כי שיכוני המסילה והשחר אינם שכונה עצמאית מופרדת מכל שכונת נווה שאנן אלא להיפך, שיכונים אלו מצויים בטבורה של שכונת נווה שאנן. הקמת המועדון במגרש תשרת את כלל תושבי שכונת נווה שאנן ולא רק את תושבי השיכונים. המגרש מצוי בגבול השיכונים ונושק לאזורים אחרים בשכונת נווה שאנן. אין חולק כי בשכונת נווה שאנן עצמה מתגוררות משפחות רבות השייכות לזרם החרדי. יתירה מזו, אין גם כל מחלוקת על כך כי לזרם החרדי אין מרכזים קהילתיים בשכונת נווה שאנן וברחובות הסמוכים לשיכוני המסילה והשחר. גם המקלט שהוקם על ידי העירייה במגרש משמש מזה מספר שנים חברים בקהילה החרדית ומופעל על ידי עמותת "רינת אהרון". משמע, הצורך במרכז לקהילה החרדית אינו חדש אלא צורך ממשי שכבר מצא ביטויו בשימוש בפועל. 16. שנית, עמדתה של העותרת משמעה יצירת הפרדה במגורים בין קהילות שונות בחברה הישראלית. מדיניות הפרדה בין המגזרים השונים בחברה מנוגדת לערכיה של החברה הישראלית ובית המשפט הדגיש כי בדרך כלל, למעט בנסיבות מיוחדות, יש להיזהר מהפרדה שכזו. כך למשל בבג"צ 10907/04 סולודוך נ' עיריית רחובות (ניתן ביום 1/8/2010) אומר בין המשפט העליון: "במסגרת החיים המשותפים שהם תנאי לקיומה של חברה פלורליסטית דמוקרטית; התחשבות באורחות החיים של הזולת אין משמעה כפייה. כשם שהאוכלוסיה הדתית נדרשת לויתורים שונים ברשות הרבים, כך נדרשת האוכלוסיה החילונית גם היא לויתורים מצידה, שנועדו להביא לפשרה מאוזנת ומידתית בין תפיסות עולם, אמונות ודעות, ואורחות חיים של פרטים, שהגורל הועיד אותם להשתייך לאותו עם, ולחיות יחדיו באותה פיסת קרקע ותחת אותם שמיים". ובהמשך: רעתה הגדולה של ההפרדה וההתבדלות במגורים, ויצירת קהילות סגורות המבודדות עצמן בחומות חברתיות, מעודדות הפליה וניכור חברתי. הן עלולות להחליש את המרקם החברתי. הפרדה וניתוק בין קבוצות תרבותיות מעודדים עוינות ויריבות. הם מנוגדים לרעיון תקומת של העם היהודי במדינה לאחר אלפי שנות גלות, ואינם מתיישבים עם רעיון התלכדותם של כל מגזרי העם למפעל חברתי משותף". בבג"צ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נד(1) 258 (2000), מבהיר בית המשפט העליון כי מכוח עקרון השוויון אין להפריד בין אוכלוסיות בהקצאת קרקעות ציבוריות ועל כן הורה כי יש לאפשר גם לאזרחים ערבים לרכוש זכויות בישוב קציר. בית המשפט הדגיש כי יתכנו מצבים מיוחדים, או ישובים מיוחדים בעלי אופי מיוחד שעשויים להצדיק חריגה מהעיקרון הכללי הדוגל בשיתוף כל האוכלוסיות בחיים משותפים ושעשויים להצדיק הפרדה בין קהילות. כך למשל אישר בית המשפט הקמת ישוב נפרד לבני העדה הבדואית בנגב (בג"צ 528/88 אביטן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד מג(4) 297 (1989) או אפילו הקמת ישוב לחברי הקהילה החרדית (בג"צ 1/98 חבר הכנסת איתן כבל נ' ראש ממשלת ישראל, פ"ד נג(2) 241 (1999); בג"צ 4906/98 עמותת "עם חופשי" לחופש דת, מצפון חינוך ותרבות נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נד(2) 503, 508 (2000)). 17. בחיפה ככלל, ובשכונת נווה שאנן בפרט, חיים תושבים המשתייכים לקהילות שונות, למגזרים שונים ולדתות שונות. אחד מסימני ההיכר של העיר חיפה הינו השילוב בין הקהילות השונות בחיים משותפים. חיים משותפים שכאלו מחייבים ויתורים הדדיים תוך מתן אפשרות לכל קהילה לבטא עצמה, לקיים את מנהגיה ואורחותיה מבלי לפגוע בקהילות שכנות המתגוררות יחדיו באותה עיר ובאותה שכונה. 18. הקמת מועדון שישרת את תושבי שכונת נווה שאנן, גם אם יישא אופי חרדי, אינו פוגע בזכויות כלשהן של תושבי השיכונים שאינם נמנים עם בני העדה החרדית. לחברי הקהילה החרדית, החיים ברחבי שכונת נווה שאנן ובשכנות לתושבי שיכוני המסילה והשחר, יש צורך אמיתי שאינו מוכחש במרכז קהילתי שבו יוכלו לבטא את אורחות חייהם וליתן מענה לצרכים החברתיים שלהם ושל ילדיהם. אין כל פסול בכך שמועדון כזה יוקם בקרבת בתיהם של מי שאינו שייך לקהילה החרדית. הקמת המועדון לא תפגע באורחות חייהם של התושבים החילוניים או הדתיים של האזור. אין כל בקשה וכל החלטה למנוע מהם להמשיך באורח חייהם. להיפך, הקמת המועדון תאפשר חיים משותפים תוך כיבוד הדדי של הקהילות השונות ותוך מתן הזדמנות להכיר זה את זה ואת אורחותיו של האחר. 19. הרחקת המועדון משכונות בהן מתגוררים חילונים או דתיים לאומיים תעודד הפרדה והתפצלות של הקהילות השונות ותפגע במרקם החיים המשותפים בעיר. יתירה מזו, הקמת המועדון לא תבוא "על חשבונם" של תושבי השכונה האחרים, שהרי לתושבים החילוניים והדתיים ישנם מרכזים קהילתיים אחרים באזור. ונזכיר, עמותת עמודי עולם התחייבה לאפשר לכל תושבי השכונה, שייאותו לשמור על אופי המקום ומנהגיו, להשתמש במועדון ושמירה על מנהגי המקום אינה מהווה פגיעה בזכויות כלשהן של העותרים. 20. לבסוף נזכיר כי אין בפני נתונים עובדתיים כלשהם לסתור את החלטת ועדת ההקצאות לפיה קיים צורך בהקמת מרכז קהילתי לחברי הקהילה החרדית. משהגיעה ועדת ההקצאות למסקנה בדבר קיומו של צורך שכזה, ובהעדר תשתית עובדתית סותרת, בית המשפט לא יתערב בשיקול דעתה של הוועדה (ראה בג"צ 10907/04 לעיל, פסקה 33). לפיכך אין לקבל את הטענה כי הקצאת המגרש לקהילה החרדית תפגע בדרך כלשהי בתושבי האזור. שיהוי בהגשת העתירה 21. כפי שצוין לעיל, עתירת העותרת מכוונת לשתי החלטות; החלטת ההקצאה שהתקבלה ב-12/06 והחלטת העירייה להאריך לעמותת עמודי עולם את תקופת הפיתוח עד להשלמת הפרויקט, החלטה שהתקבלה למעשה כבר בשנת 2009. המשיבים מצידם טוענים כי הגשת העתירה כעת, בשנת 2012, נגועה בשיהוי רב המצדיק את סילוקה על הסף. 22. ההכרעה בטענת השיהוי מחייבת תחילה הכרעה בשאלה מתי נודע לעותרת או מדויק יותר, לחבריה על ההחלטות. נזכיר כי העותרת הוקמה רק בסמוך להגשת העתירה, כנראה רק לצורכי המאבק בהקמת המועדון, ועל כן ברי כי העותרת ככזו לא יכלה לקבל כל מידע על ההחלטות. 23. מכתבי הטענות עולה כי כבר בשנת 2006 פורסם בעיתונות המקומית ובמודעות ברחבי העיר דבר הגשת הבקשה להקצאה. ועד שכונת נווה שאנן, השכונה בה נמצאים שיכוני המסילה והשחר, ידע על דבר הבקשה והסכים להקצאה (ראה סעיף 5 לעיל). ההחלטה על ההקצאה לא נותרה במחשכים ותושבי העיר ידעו עליה. ההחלטה על ההקצאה נכללה גם במסמכי העירייה הפתוחים לעיון הציבור. בחודש 6/11 הוגשה שאילתא לראש העיר בנוגע להקצאת מקרקעין שונים לעמותת עמודי עולם לרבות הקצאת המגרש. השאילתא הוגשה על ידי מר ירון חנן חבר מועצת העיר ותשובה ניתנה כבר ביום 16/6/11. 24. אם בכל זאת אין די, הרי שבחודש 8/11 הגישו תושבים רבים משיכוני המסילה והשחר, שהם ככל הנראה גם חלק ממייסדי העותרת, ערר לוועדת הערר במחוז חיפה על ההחלטה ליתן היתר להקמת המועדון (ערר 280/11). בפרוטוקול הדיון בפני הוועדה לא ניתן למצוא כל רמז לטענה כי העוררים שם לא ידעו על החלטת ההקצאה משנת 2006 וכל טענתם הייתה כי רק בסמוך לפני הגשת הערר נודע להם על חידוש ההיתר. משמע, לכל המאוחר בחודש 8/11 ידעו חברי העותרת גם על החלטת ההקצאה וגם על ההחלטה לחידוש היתר הבנייה. 25. תקנה 3(ב) לתקנות בתי המשפט לעניינים מנהליים (סדרי דין), התשס"א-2000 קובעת כי בהעדר הוראה אחרת "תוגש עתירה בלא שיהוי, לפי נסיבות העניין, ולא יאוחר מארבעים וחמישה ימים מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר, לפי המוקדם". על אף ניסוחה הברור של התקנה נפסק לא אחת כי לבית המשפט שיקול דעת רחב לקבל או לדחות את טענת השיהוי, שכן התקנה הינה עיגון עקרונות השיהוי השאובים מהלכותיו של בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק (ע"א 6365/00 בר אור נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז צפון, פ"ד נו(4) 38, 44 (2002)); עע"מ 5498/09 ניו-אלי בנמל בע"מ נ' אוצר מפעלי ים המלח בע"מ (ניתן ביום 11/10/11)). 26. בפסיקת בתי המשפט נקבע כי השיהוי ייבחן על-פי שלושה מבחנים; אופן התנהגותו של העותר ("המבחן הסובייקטיבי"); האם המחדל בהגשת העתירה במועד פגע באינטרסים ראויים של המשיב ("המבחן האובייקטיבי"); ולבסוף עד כמה כרוך המעשה המינהלי נשוא העתירה בפגיעה בשלטון החוק ("המבחן הציבורי") (ראה בג"צ 2285/93 נחום נ' גיורא לב - ראש עיריית פתח תקווה, פ"ד מח(5) 630 (1994); עע"מ 8723/03 עיריית הרצליה נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה חוף השרון, פ"ד נח(6) 728, 733-732 (2004); בג"צ 3/04 הוועדה המקומית לתכנון ובנייה - צפת נ' שר הפנים (ניתן ביום 26/12/05)). 27. ההחלטה בסוגיית השיהוי תיבחן על-פי משקלו היחסי של כל אחד ממבחנים אלו, בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה. עם זאת בתי המשפט הדגישו דווקא את המבחן השלישי - המבחן הציבורי - ונתנו בכורה להגנה על שלטון החוק (ראה בג"צ 2285/93 הנ"ל, עמ' 642; ע"א 1054/98 חוף הכרמל נופש ותיירות (1989) בע"מ נ' עמותת אדם טבע ודין, פ"ד נו(3) 385, 399-397 (2002)). 28. כאמור, העותרים ידעו על החלטת ההקצאה לכל המאוחר בחודש 8/11. יש להניח כי מרביתם ידעו על כך אף קודם לכן, שהרי ראינו כי בקשת ההקצאה פורסמה ברבים. יתירה מזו, החלטות העיריות פתוחות לעיון הציבור הרחב והעותרת וחבריה יכלו לברר את תוצאות בקשת ההקצאה וללמוד על ההחלטה מיד לאחר שהתקבלה. גם אם נקבל את הטענה כי לעותרת וחבריה נודע על החלטת ההקצאה רק בחודש 8/11, הרי שהם השתהו חודשים ארוכים בטרם הגישו את עתירתם. אמנם הוגש ערר לוועדת הערר, אולם בכך אין כדי להסביר את השיהוי, שהרי הערר עסק בסוגיות תכנוניות ולא טענות במישור שיקול הדעת המינהלי של הרשות. הערר נמחק מאחר והטענות שהועלו בו חרגו מגדר סמכותה של ועדת הערר, אולם לא מדובר באותן טענות המועלות כעת בפני בית משפט זה, אלא בטענות אחרות שכולן נסמכות על הוראות דיני התכנון והבניה (ראה נספח 16 לעתירה). חברי העותרת בחרו לתקוף את החלטות העירייה במסלול התכנוני ונמנעו מיוזמתם לנקוט בתקיפת ההחלטות במישורים אחרים ואין להם אלא להלין על עצמם שלא פעלו במקביל גם בהליך תקיפה בבית משפט זה. 29. השיהוי הרב בהגשת העתירה פוגע גם באינטרסים ממשיים של המשיבים. ראינו כי המשיבים פעלו להשגת מימון ואף זכות לקבלת סיוע ממפעל הפיס. המשיבה 4 אף התקשרה עם קבלני ביצוע ועבודות הכשרת הקרקע החלו בסמוך ולפני הגשת העתירה. השיהוי הרב מנע גם נקיטת הליכים אחרים למציאת פתרון למצוקתם של תושבי הקהילה החרדית המבקשים להקים מועדון חברתי וקהילתי לילדים ולבני נוער. משמע, במקרה זה התקיים גם המבחן האובייקטיבי לקבלת טענת השיהוי. 30. אין גם כל הצדקה לסטות מכללי השיהוי בשל האינטרס הציבורי בשמירה על שלטון החוק. כאמור, עסקינן בהחלטה מינהלית שניתנה על ידי הרשות על פי נוהלי הקצאת מקרקעין לרווחת הציבור. גם אם ניתן היה לקבל החלטה אחרת, וגם אם נפל פגם בדרך אישור הארכת תקופת ההקצאה, לא מדובר בפגיעה ממשית בשלטון החוק המצדיקה התעלמות מהשיהוי. על כן דומה שדי בטענת השיהוי להביא לדחיית העתירה. למרות זאת אוסיף מספר הערות בקצרה לטענות הנוספות שהועלו. הבטחה שלטונית 31. כאמור טוענת העותרת כי המגרש היה בעבר בבעלותה של אגודת "במסילה" אשר העבירה את זכויותיה לעירייה בשנת 1978 על מנת שהמגרש ישמש את תושבי השכונה. כאן נזכיר כי העותרת אינה ממשיכתה של האגודה האמורה. אגודת "במסילה" פורקה בשנת 1981. העותרת מצידה יוסדה רק בשנת 2011, על מנת להכשיר את הגשת העתירה הנוכחית. תושבי השיכונים היום אינם בהכרח אלו שהיו בעבר חברי האגודה שפורקה. 32. יתירה מזו, בהסכם העברת הזכות במגרש לעירייה אין כל התחייבות של העירייה לגבי השימושים שייעשו במגרש למעט ההתחייבות להקמת מקלט, שכאמור הוקם זה מכבר (סעיף 3 להסכם). העותרת לא הציגה כל מסמך המעיד על התחייבות או הבטחה כלשהי מצד העירייה, או מי מראשיה, לגבי השימושים שייעשו במגרש. כל המסמכים שהוצגו (נספחים 4 לעתירה) עוסקים בבניית המקלט ובפיתוח הסביבתי של המגרש לאחר הקמתו, אולם אין בהם כל הבטחה לגבי שימושים עתידיים במגרש. לפיכך ככל שהעותרת טוענת להפרת הבטחה שלטונית הרי שאין לטענה זו כל עיגון עובדתי. חריגה מנוהלי הקצאה ב-2006 33. סעיף 7(ב) ל"נוהל הקצאת קרקעות ומבנים ללא תמורה או תמורה סמלית", קובע חובת פרסום של הבקשה להקצאה וכן מורה כי "ועדת ההקצאות תוודא כי "ההודעה בדבר הקצאת הקרקע המבוקשת הגיעה לידיעתם של התושבים השכנים שבסמוך לקרקע". לטענת העותרת תושבי השיכונים לא קיבלו כל הודעה על הגשת הבקשה להקצאה ועל כן החלטת ועדת ההקצאות לאשר את הבקשה, בלי ליידע את התושבים, הינה בטלה. 34. העותרת טוענת כי פרסום הבקשה בעיתון "יתד נאמן", שהוא עיתון שתפוצתו קטנה ומיועד למגזר החרדי בלבד והפרסום במקומון "כל בו" אינו פרסום מספיק, שכן מדובר בעיתון שמרביתו פרסומות. כן טוענת העותרת כי לא הוכח פרסום על לוחות מודעות או מסירת הבקשה לבעלי מקרקעין גובלים. 35. כאמור לעיל, נוהל ההקצאות קובע הוראה כללית כי על ועדת ההקצאות לוודא כי דבר ההקצאה הגיע לתושבי המקרקעין הסמוכים. אין בהוראה זו הטלת חובה לבצע מסירה אישית של הבקשה לבעלי מקרקעין גובלים. הנוהל מחייב פרסום בעיתונים אך אינו קובע את היקף הפרסום ובאילו עיתונים חלה חובת הפרסום. 36. דומני כי אילו הייתה העירייה מסתפקת בפרסום בעיתון "יתד נאמן" היה בכך משום הפרה של חובת הפרסום. אין צורך בראיות כדי לקבוע שמדובר בעיתון שפונה לאוכלוסיה מוגדרת בלבד ופרסום בו אינו מספק כדי לוודא שבעלי המקרקעין הסמוכים יודעים על דבר הגשת הבקשה להקצאה, אלא שפרסום זה לא עמד לבדו. העיתון המקומי "כל בו" הינו מקומון נפוץ בעיר ומגיע לבתי אב רבים. העירייה פרסמה גם מודעות ברחבי השכונה, ואף כי הצילומים שהוצגו אינם איכותיים, די בהם, בתצהיר ובמסמכים שצורפו כדי לשכנע שפרסום כזה אכן בוצע. מהתצהיר (נספח "ז" לתשובה) עולה כי מודעות הודבקו גם בבניינים גובלים וכן הושארו הודעות בתיבות הדואר. די בכך כדי להביא את דבר הגשת הבקשה לידיעת תושבי השיכונים הסמוכים. 37. העותרת טוענת גם כי המקרקעין הוקצו לשימוש שאינו תואם את תוכנית המתאר הרלבנטית ובכך יש משום הפרה של סעיף 5(ג) לנוהל ההקצאות. העותרת מפנה לתוכנית המתאר הרלבנטית, חפ/778, שבה נכלל המגרש בשטחים שהוגדרו כ"שטח פרטי פתוח". בשטחים אלו ניתן לבנות מועדון בשטח עד 200 מ"ר, אולם נרשם כי יש לשמור על "גישה חופשית לציבור לצמיתות". לטענת העותרת בניית המועדון לא מותירה גישה חופשית לציבור. 38. טענה זו של העותרת אינה יכולה להתקבל. כאמור, גם העותרת מסכימה כי ניתן לבנות במגרש מועדון בשטח של עד 200 מ"ר. הבקשה להיתר מתייחסת רק לבניית מועדון בשטח שכזה. על כן אין במתן ההיתר משום סטייה מהוראות התוכנית. נזכיר כי גם ועדת הערר, בעת שהחליטה לדחות את הערר, ציינה כי אין בהיתר כל סטייה מהוראות התוכנית. עוד אעיר כי טענת העותרת כי למעשה מבקשת עמותת עמודי עולם לבנות בניין גדול יותר אינה יכולה להועיל שכן המשיבים מבהירים כי בשלב זה מתוכן מבנה רק של 200 מ"ר וככל שתתבקש בעתיד בנייה נוספת הדבר ייעשה על פי הוראות הדין. האפשרות כי בעתיד תוגש בקשה לשינוי תכנית המתאר אינה רלבנטית להליך הנוכחי וככל שתוגש בקשה שכזו תעמוד למתנגדים האפשרות לנקוט בהליכי התנגדות על פי כל דין. אין גם בסיס לקבלת העתירה בשל החשש שמא המבנה ישמש לשימושים אחרים מאלו שהוצהרו בבקשה להיתר. השימוש במבנה צפוי להיעשות בפיקוח של העירייה ושל מפעל הפיס וככל שתהיה סטייה מהוראות הדין יש להניח כי הרשויות ינקטו באמצעים העומדים לרשותם. חשש ערטילאי מפני שימוש אסור בעתיד אינו מצדיק למנוע את הקמת המועדון. הארכת תוקף תקופת הפיתוח 39. סעיף 5(ו) לנוהל ההקצאות קובע: הגוף המקבל את הקרקע יחויב בפיתוחה בהתאם לתנאי ההקצאה ובכפוף לכל דין - תוך 3 שנים. אם בתום 3 שנים טרם הושלם פיתוח הקרקע כאמור, תחזור הקרקע לידי הרשות המקומית. במקרים חריגים, בהם יוכח על ידי הגוף כי עשה מצידו את המירב לפתח את הקרקע אך טרם השלים את פיתוחה כאמור מטעמים מיוחדים שירשמו, רשאית הרשות, לבקשת הגוף, לאפשר המשך השימוש בקרקע לתקופה מוגבלת של עד שנתיים נוספות. על הגוף המשתמש להתחייב להשלים את הפיתוח עד תום התקופה כאמור. על הגוף להגיש בקשת הארכה כאמור, לכל המאוחר שלושה חודשים לפני תום 3 שנים שנקצבו לפיתוח הקרקעי. לא עמד הגוף בהתחייבותו, תחזור הקרקע מיידית לידי הרשות המקומית. הערה על כך תירשם בספר ההקצאות. הוגשה על ידי הגוף בקשה להקצאת קרקע אחרת במהלך 5 השנים שלאחר תום המועד להשלמת פיתוח הקרקע כאמור, תיתן ועדת ההקצאות את דעתה לאי קיום ההתחייבות כאמור. החליטה ועדת ההקצאות להמליץ על היענות לבקשה, תנמק בכתב את המלצתה, בהתייחס, בין השאר, לאמור לעיל. העותרת טוענת כי הואיל והחלטת ההקצאה התקבלה בשנת 2000 הרי שתמה תקופת הפיתוח ועל כן ההקצאה בטלה. 40. מתברר כי עמודי עולם הגישה בקשה להארכת התקופה כבר ביום 17/3/09, כלומר בטרם חלפה התקופה. אין בפני החלטה מפורשת של העירייה להארכת התקופה, אולם מתשובת המשיבים מתברר כי העירייה קבלה למעשה את בקשת ההארכה. כפי שפורט לעיל, עמודי עולם פנתה לקבלת סיוע ממפעל הפיס ובשים לב לדרישת מפעל הפיס נעשה שינוי בבקשה להיתר כך שהבקשה הוגשה על ידי העירייה. העירייה היא שפעלה, כבר בשנת 2009 לקדם את הפרויקט, לקבל את המימון ואף הגישה בשנת 2010 את הבקשה לחידוש ההיתר על שמה. משמע, גם בהעדר החלטה מפורשת ברי כי העירייה בהתנהגותה אישרה את ההארכה המבוקשת. די בכך כדי לדחות גם את טענות העותרת בנוגע להארכת תקופת הפיתוח. 41. למען הסר ספק, אבהיר כי אפילו נפל פגם בדרך אישור הארכה הרי שאין בכך כדי להביא לביטול ההקצאה. הלכה היא שלא כל פגם בפעולתה של רשות מינהלית מצדיק ביטול הפעולה. בשנים האחרונות אימצו בתי המשפט את תורת "התוצאה היחסית" או "התוצאה ההולמת" (בעבר נהוג היה לכנות תורה זו "הבטלות היחסית"), המאפשרת לבית המשפט, בבואו לקבוע את תוצאת הפגם המִנהלי, לאזן בין האינטרסים השונים ולהתאים את הסעד המתאים (ראה רע"פ 2413/99 גיספן נ' התובע הצבאי הראשי, פ"ד נה(4) 673, 685 (2001); י' דותן "במקום בטלות יחסית" משפטים כב 587, 632, 639-637 (תשנ"ד); ד' ברק-ארז "בטלות יחסית ושיקול דעת שיפוטי" משפטים כד 519 (תשנ"ה); א' ברק פרשנות במשפט: פרשנות חוקתית כרך ג' 726-724 (תשנ"ה)).             יפים לענייננו הדברים שנאמרו בעע"ם 2273/03 אי התכלת שותפות כללית נ' החברה להגנת הטבע (ניתן ביום 7/12/06):  אכן, לא כל הפרה מהותית של הדין גוררת בהכרח בטלות. יש להבדיל בין עצם הפגם לבין תוצאותיו. יש לבחון את מהות הפגם, ולהתאים את הסעד הראוי לכלל נסיבות המקרה. הלכת הבטלות היחסית מצטיינת בגמישותה ויעילותה... הרעיון שמאחורי תורת הבטלות היחסית הוא '...הרצון לעשות צדק יחסי עם כל הגורמים העלולים להיות מושפעים מההכרעה בצד מתן משקל הולם למהות אי-החוקיות או הפגיעה שבמעשה הרשות המינהלית, אשר גרר את בטלות ההחלטה' (בג"ץ 2758/01 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' עיריית ירושלים, פד"י נח(4) 289, 309... מהותו של הסעד נגזר ממכלול נתונים ובהם, השפעת הסעד על האינטרס הפרטי והאינטרס הציבורי".  (ראה גם בג"צ 9409/05 אדם טבע ודין - אגודה ישראלית להגנה על הסביבה נ' הוועדה הארצית לתכנון ובנייה של תשתיות לאומית (ניתן ביום 24/10/2010); עע"ם 7926/06 אדרי-אל ישראל בע"מ נ' הוועדה המקומית לתכנון ובניה גליל עליון (ניתן ביום 24/6/2009)). ככל שנפל פגם בהליך מתן הארכה הרי שהוא נרפא בהתנהגות העירייה ומכל מקום אין בו להצדיק את ביטול הארכה שניתנה. סוף דבר 42. כפי שצוין לעיל לא מצאתי כי נפל פגם כלשהו בהחלטת ועדת ההקצאות להקצות את המגרש לעמותת עמודי עולם. לאור זאת ולאור השיהוי הרב בהגשת העתירה דין העתירה להידחות. על כן אני דוחה את העתירה. 43. העותרת תשלם למשיבים 3-1 הוצאות בסך של 5,000 ₪ ולמשיבה 4 הוצאות בסך של 5,000 ₪ נוספים. סכום זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. עמותותהקצאת קרקעות