טענת זיוף דוח נוכחות על ידי העובד

המעביד טען שהעובד לא עבד שעות נוספות אלא זייף את דוחות הנוכחות, ופוטר כשהדבר התגלה. מומלץ לקרוא את פסק הדין להלן על מנת לקבל ידע בנושא טענת זיוף דוח נוכחות על ידי העובד: זו תביעה לתשלום גמול שעות נוספות. להלן עובדות המקרה: 1. התובע עבד אצל הנתבעת כאחראי משמרת החל מיום 5.6.09 ועד ליום 21.8.10, מועד פיטוריו. 2. בתאריך 11.10.10 הגיש התובע תביעה לביה"ד לתשלום פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון חופשה שנתית, דמי הבראה דמי חגים וגמול שעות נוספות. התובע טען כי פוטר באופן מפתיע וללא התראה מוקדמת. 3. בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי התובע פוטר בשל בעיות משמעת חמורות, לרבות, זיוף דו"חות שעות עבודה. הנתבעת טענה כי, מנהלת המסעדה, גב' אורלי כהן, גילתה כי התובע משנה את שעות כניסתו ויציאתו מהעבודה, באמצעות קוד גישה למחשב שניתן לו מתוקף תפקידו כאחראי משמרת. 4. בדיון שהתקיים בתאריך 6.6.11 הגיעו הצדדים להסכמות, שקיבלו תוקף של פס"ד חלקי, על פיהן רכיבי התביעה לתשלום דמי הבראה ודמי חגים נמחקו, והנתבעת תשלם לתובע דמי הודעה מוקדמת בסך של 1,620 ₪, פדיון חופשה שנתית בסך של 1,331 ₪, שחרור הפיצויים שנצברו לטובת התובע בחברת הביטוח הפניקס, והשלמת יתרת פיצויי פיטורים ע"י הנתבעת באם הסכום הצבור הינו פחות מסך של 1,680 ₪. 5. לפיכך, המחלוקת שנותרה בין הצדדים הינה בנוגע לרכיב גמול שעות נוספות. טענות התובע: 6. שכרו החודשי של התובע עמד על סך של 6,000 ₪. 7. עם סיום יחסי העבודה בין הצדדים הנתבעת הפנתה את התובע למנהל החשבונות לשם עריכת חישוב גמול שעות נוספות לו הוא זכאי. מאחר והתובע לא הסכים עם דרך החישוב הנתבעת התנערה מהתשלום. 8. הנתבעת לא המציאה דוחות נוכחות של התובע בעבודתו בסניף הנתבעת בחיפה, וכן דוח נוכחות מעבודתו בסניף בקרית מוצקין לחודש 8/10. 9. הנתבעת לא הוכיחה טענתה לזיוף דוחות הנוכחות. גב' אורלי כהן, עבדה אצל הנתבעת כמנהלת המסעדה בקרית מוצקין כחודשיים בלבד בטרם פיטורי התובע. 10. הנתבעת לא המציאה את ההקלטות מהמצלמות הקיימות במסעדה המעידות, כטענתה, כי התובע זייף את שעת כניסתו לעבודה. תביעתו של התובע הוגשה בטרם חלפו חודשיים מיום פיטוריו, ועל כן, היה באפשרות הנתבעת לשמור את הצילומים, ובין היתר, את הקלטת יום פיטורי התובע, בו לטענת הנתבעת התובע השתולל במסעדה ועל כן, ניתנו לו דוחות הנוכחות. 11. הטיפים שקיבל התובע במהלך עבודתו הועברו לידי בעלי הנתבעת, אשר השלים את שכרו לסך של 6,000 ₪ לחודש, כפי שסוכם בין הצדדים. 12. התובע עבד בממוצע כ- 4-5 שעות נוספות, ושכרו השעתי עמד על סך של 32.25 ₪. לפיכך זכאי התובע לגמול שעות נוספות עבור 4 שעות נוספות מדי יום כמפורט להלן - - שעתיים ראשונות לפי 125% בסך של 29,345.68 ₪. - שעתיים נוספות לפי 150% בסך של 35,217 ₪. סך הכל זכאי התובע לגמול שעות נוספות בסך של 64,562 ₪. טענות הנתבעת : 13. התובע לא עבד שעות נוספות אלא זייף את דוחות הנוכחות, ופוטר משגילתה זאת הנתבעת. 14. לחילופין, במקרים בהם עבד התובע שעות נוספות הוא קיבל גמול בגינם בדמות הטיפים שקיבל מלקוחות. 15. כמו כן, לטענת הנתבעת, שכרו השעתי של התובע עמד על סך של 29.03 ₪. 16. הנתבעת צירפה את השקים שניתנו לתובע עבור שכר עבודתו, המפריכים טענתו של התובע כי שולם לו רק ההפרש בין הטיפים שקיבל ובין שכרו בתלוש. התובע קיבל טיפים בסך של כ- 5,000 ₪ לחודש מעבר לשכרו החודשי. טענת התובע בעדותו כי מסר את הטיפים לבעלי הנתבעת סותרת את תצהירו. 17. בדוחות הנוכחות של התובע ניתן למצוא מספר דוגמאות לזיופים, כך למשל, בתאריך 22.1.10 עבד התובע, כביכול, יותר מ- 24 שעות, ובתאריך 12.2.10 עבד יותר מ- 20 שעות, וכניסתו של התובע לעבודה בתאריך 5.12.09 כתשע שעות לאחר שיצא. 18. שעות היציאה והכניסה של התובע עפ"י הדוחות משתנה, ועיון בדוחות הנוכחות מפריך את טענת התובע כי עבד מדי יום 4 שעות נוספות. התובע לא חישב את השעות הנוספות המדויקות עפ"י דוחות הנוכחות עליהם הוא מבסס תביעתו. 19. עובד נוסף בשם, פרנסיס אברהים, שהעיד בביה"ד הפריך את טענת התובע בכל הנוגע לחלוקת הטיפים, וחיזק את גרסת הנתבעת כי תשלום הטיפים הועבר ישירות לעובדים וכי הנתבעת לא התערבה בעניין זה. 20. השיחה בין התובע לבין רואה החשבון מטעם הנתבעת, התנהלה לצורכי מו"מ לפשרה, ואין בה בכדי לשנות מהעובדות בתיק זה. לאור האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן: 21. הנתבעת טענה כי גב' אורלי כהן, מנהלת המסעדה בקרית מוצקין, גילתה, באמצעות מערכת המצלמות במסעדה כי באחד הימים התובע הגיע לעבודה באיחור ורשם במערכת המחשוב שעה מוקדמת יותר. לטענתה של גב' כהן, לאחר האירוע האמור בדקה את דו"חות הנוכחות של התובע בחודשים קודמים וגילתה מס' תנועות לא הגיוניות המעידות, לטענתה, כי התובע זייף את שעות כניסתו ויציאתו מהמסעדה. 22. התובע טען כי במסעדה בקרית מוצקין היו הרבה תקלות בחודשים הראשונים עם המחשב, ועל כן, לעיתים היו רושמים ידנית את שעות הכניסה או היציאה מהעבודה. התובע הודה כי בתאריך 22.1.10, הוא לא עבד 24 שעות כמצוין בדו"ח הנוכחות, והדבר נבע ככל הנראה מתקלה במחשב. (ראה פרוטוקול דיון מיום 26.2.12 עמ' 10) 23. מר אברהים פרנסיס, שעבד עם התובע כאחראי משמרת אצל הנתבעת, עד חודש 12/10, העיד כי שעות עבודתו השתנו בהתאם לצרכי העבודה, וכי לעיתים עבד 8 שעות, 10 שעות ולפעמים 12 שעות. (שם, עמ' 14). 24. גב' אורלי כהן העידה כי החלה לעבוד אצל הנתבעת בתחילת חודש 7/10, ועבדה עם התובע כחודשיים בלבד. (שם, עמ' 16). גב' כהן טענה כי ביום 5.12.09 מצוין בדו"ח הנוכחות של התובע שעות עבודה במינוס. לטענתה, המינוס נוצר כאשר יש התערבות ידנית ברישום השעות. גב' כהן העידה כי באותו יום לא עבדה, ועל כן, לא ידעה להשיב אם באותו יום היו תקלות עם המחשב. לאחר מכן, גב' כהן העידה כי היא מבקשת ליתן דוגמא נוספת מדוחות הנוכחות של התובע ביום בו כן עבדה, בתאריך 22.1.10, בו מצוין כי התובע עבד יותר מ- 24 שעות. (שם, עמ' 17). 25. גב' כהן כאמור לעיל, החלה לעבוד רק בחודש 7/10, ועל כן, גם בתאריך 22.1.10, למעשה, לא עבדה אצל הנתבעת, ואין באפשרותה לדעת האם הרישום החריג בדוח הנוכחות נבע כתוצאה מתקלה במחשב או לאו. 26. גב' כהן הוסיפה וטענה כי בתאריך 7.7.10 שעת כניסה של התובע לעבודה הינה 9:00 ושעת יציאה הינה 00:45, סה"כ כ- 16 שעות עבודה ואין זה סביר. כמו כן, לטענת גב' כהן, בכל הימים בהם עבד התובע שעות רבות בהתאם לדוחות הנוכחות מדובר בשעות עגולות - 09:00 , 00:00 וכדומה, כמו בתאריך 21.7.10 בו עבד התובע, בהתאם לדו"ח, משעה 08:30 עד 24:20. גב' כהן טענה כי רישום בדו"ח הנוכחות של השעה 24:00 מעיד על התערבות ידנית, שכן המחשב מזהה רק את השעה 00:00 ולא 24:00. (שם, עמ' 18). 27. טענתה של גב' כהן כי רישום שעות עגולות בדוחות הנוכחות ו/או כי עבודה במשך שעות רבות אינה סבירה, ויש בכך בכדי להעיד על זיוף והתערבות ידנית ברישום שעות העבודה, הינה תמוהה וזאת בלשון המעטה. מעיון בדוחות הנוכחות של התובע נראה כי התובע עבד מס' לא מבוטל של ימים מס' רב של שעות, כאשר חלקם ב"שעות עגולות" כטענתה של גב' כהן, וחלקם לא. כך למשל, בתאריך 17.11.09 עבד התובע למעלה מ- 13 שעות משעה 08:51 עד השעה 22:41, בתאריך 26.11.09 עבד התובע למעלה מ- 14 שעות מהשעה 09:16 עד השעה 00:04. בחודש 1/10 עבד התובע מס' לא מבוטל של ימים למעלה מ- 12 ו- 14 שעות עבודה, בשעות שאינן עגולות, לדוגמא - בתאריך 6.1.10 משעה 11:36 עד שעה 00:12 בתאריך 9.1.10 משעה 9:58 עד שעה 00:14, בתאריך 11.1.10 עבד התובע כ- 15 שעות משעה 8:44 עד שעה 23:51 וכו'. בתאריך 18.6.10 עבד התובע כ- 16 שעות מהשעה 8:14 עד השעה 00:19, ובתאריך 25.7.10 עבד התובע כ- 15 שעות משעה 8:56 עד השעה 23:57. 28. גב' כהן העידה כי האירוע בו לטענתה, גילתה באמצעות המצלמות במסעדה כי התובע הגיע באחד הימים באיחור לעבודה, אך רשם במערכת המחשוב שעה מוקדמת יותר, התרחש באותו שבוע בו פוטר התובע. "...זה היה בשבוע שבו שחררנו את התובע מעבודתו. השיחה איתו היתה בשבת ולהערכתי מה שראיתי זה היה ביום ראשון או שני. " גב' כהן הוסיפה והעידה כי התובע הגיש תביעתו הרבה אחרי ביצוע ההקלטה של האירוע הנ"ל, וכי המצלמה מוחקת הקלטות לאחר חודשיים. (שם, עמ' 18) 29. התובע פוטר כאמור, בתאריך 21.8.10. תביעת התובע הוגשה לבית הדין בתאריך 11.10.10, כחודש וחצי בלבד לאחר מועד פיטוריו, כאשר הנתבעת הגישה את כתב ההגנה בתאריך 31.10.10. היינו, הנתבעת קיבלה העתק מכתב התביעה בטרם חלפו חודשיים ממועד פיטוריו של התובע, ובאפשרותה היה לשמור את ההקלטה של האירוע הנטען ע"י גב' כהן של זיוף שעת כניסה לעבודה, אולם לא עשתה כן ויש בכך בכדי לפעול לרעתה ולהטיל ספק בגרסתה. 30. עוד העידה גב' כהן כי, בתאריך 21.8.10, מועד פיטוריו של התובע, הוא נקרא לשיחה עימה ועם בעלי הנתבעת, מר מוחמד חוסין, ונאמר לו כי הוא מפוטר מאחר וזייף את שעות עבודתו. לטענת גב' כהן, התובע השתולל וצעק כי אם לא יקבל העתק מדוחות הנוכחות שלו הוא יעשה בלגאן. מאחר והמסעדה הייתה מלאה באנשים, ניתנו לתובע דוחות הנוכחות. גב' כהן העידה כי העובדים והטבח הראשי שמעו את התובע משתולל וצועק. (שם, עמ' 19). 31. חרף האמור, הנתבעת לא הביאה לעדות את מי מהעובדים במסעדה בקרית מוצקין ו/או את הטבח הראשי, אשר לטענתה של גב' כהן, שמעו את התובע במועד פיטוריו משתולל וצועק שאם לא יקבל את דוחות הנוכחות יעשה בלגאן במקום. כבר נקבע כי, הימנעות מהבאת עד פועלת לחובת הצד שנמנע מהעדתו. 32. עוד העידה גב' כהן כי היא לא חתמה על דוחות הנוכחות וכי אינה יודעת "איך החותמת הגיעה לדוחות". (שם, עמ' 19). זאת בניגוד לעדותו של מר חוסין, בעלי הנתבעת כי ביקש מגב' כהן לחתום לתובע על דוחות הנוכחות. (ראה פרוטוקול מיום 24.9.12 עמ' 24). 33. מר חוסין השיב לשאלת ביה"ד כי ייתכן והיו תקלות במחשב, אולם לטענתו "אנחנו קודם כל מפטרים ואחר כך בודקים." (שם, עמ 23) 34. מר חוסין העיד כי התובע עבד "8-10 שעות, אולי יותר". כמו כן, מר חוסין אישר כי בתחילת העבודה במסעדה בקרית מוצקין, עבדו הרבה שעות. (שם, עמ' 24). 35. אשר על כן, לאחר שמיעת העדויות ועיון בראיות בתיק זה, אנו קובעים כי הנתבעת לא הוכיחה טענותיה כי התובע זייף את שעות כניסתו ויציאתו מהעבודה, וכי דוחות הנוכחות אינם משקפים נאמנה את שעות עבודתו בפועל של התובע. הנתבעת לא המציאה כל ראיה המעידה כי באחד הימים, סמוך מאוד למועד פיטוריו, התובע הגיע באיחור לעבודה וזייף את שעת כניסתו במחשב. הנתבעת לא המציאה את ההקלטות מהמצלמות במסעדה הן לגבי האירוע הנ"ל, והן לגבי יום פיטוריו של התובע, או אז נטען ע"י הנתבעת, כי רק בשל התנהגותו של התובע וצעקותיו הסכימה הנתבעת ליתן לו את דוחות הנוכחות. זאת על אף, שטרם חלפו חודשיים ממועד פיטוריו של התובע ועד למועד הגשת כתב התביעה והמצאתו לידי הנתבעת, וטרם נמחקו מהמצלמות הקלטות האירועים הנ"ל. הנתבעת אף נמנעה להביא לעדות עובדים מהמסעדה בקרית מוצקין, אשר לטענתה, ראו ושמעו את התובע משתולל וצועק במועד פיטוריו. כמו כן, למעט מס' ימים בודדים בלבד בהם קיים רישום חריג בדוחות הנוכחות של עבודה במשך 24 שעות (בתאריך 22.1.10) או 20 שעות (בתאריך 14.2.10), או רישום של שעות במינוס (בתאריך 5.12.09), אין כל ראיה לרישומים חריגים, אשר יש בהם בכדי להעיד על זיופים בדוחות הנוכחות וכי אינם משקפים את שעות עבודתו בפועל של התובע, כטענת הנתבעת. מעדותו של מר פרנסיס, שעבד עם התובע אצל הנתבעת באותו תפקיד - כאחראי משמרת, ועדותו של מר חוסין, בעלי הנתבעת, עולה כי העובדים אכן עבדו שעות נוספות במסעדה. יתרה מזאת, הן התובע והן מר חוסין העידו כי, לעיתים היו תקלות במחשב, ועל כן, סביר להניח כי העובדים, וביניהם התובע, נדרשו לרשום את שעות כניסתם ויציאתם מהעבודה באופן ידני. על כן, לעיתים קיימים רישומים של השעה 24:00 במקום 00:00, ולעיתים לא נרשמה כראוי שעת הכניסה או היציאה של התובע מעבודתו, ועל כן קיימים אותם רישומים חריגים בודדים עליהם הצביעה גב' כהן. 36. לאור האמור לעיל, אנו קובעים כי התובע עבד שעות נוספות וכי הוא זכאי לגמול בגינן. 37. הנתבעת טענה לחילופין, כי במידה והתובע עבד שעות נוספות הוא קיבל גמול בגינן בדמות הטיפים שקיבל מלקוחות במסעדה. התובע טען כי, סוכם בין הצדדים שישולם לו שכר עבודה בסך של 6,000 ₪ לחודש, והנתבעת שילמה לו את ההפרש בין הטיפים שקיבל לבין השכר המצוין בתלוש. 38. בתצהירו טען התובע כי בסוף כל יום חולקו הטיפים בינו ובין המלצרים, וכי הוא ואחראי נוסף נהגו לרשום את הטיפים שקיבל כל אחד מדי יום, ובסוף החודש הנתבעת הייתה משלימה את שכרו בין הטיפים שקיבל באותו חודש לבין השכר שצוין בתלוש. 39. לאור האמור, הנתבעת צירפה לתצהירים שהוגשו מטעמה העתקים של השקים ששולמו לתובע, מהם עולה כי לתובע שולם מלוא השכר שצוין בתלושי שכרו, ללא קיזוז כזה או אחר של טיפים, כטענתו. 40. בעדותו שינה התובע גרסתו וטען כי, נהג מדי יום להעביר לבעלי הנתבעת, מר מוחמד חוסין, את הטיפים שקיבל. (ראה פרוטוקול דיון מיום 26.2.12 עמ' 8). הסתירות כאמור בין תצהירו לבין עדותו של התובע מטילות ספק בגרסתו. 41. מר פרנסיס העיד והצהיר כי, לא היה כל רישום של הטיפים שקיבלו העובדים במסעדה, וכי הטיפים חולקו בסוף יום בין המלצרים ואחראי מלצרים. 42. אשר על כן, אנו קובעים כי הטיפים שקיבלו העובדים במסעדה נשמרו במגירה נפרדת, וחולקו בין העובדים, לרבות התובע, בסוף משמרת, מבלי שנערך כל רישום ו/או התערבות מצד מי מטעם הנתבעת בעניין. התובע קיבל מדי יום את חלקו בטיפים, ובנוסף לכך שילמה לו הנתבעת את השכר שסוכם בין הצדדים, כמפורט בתלושי השכר. 43. יחד עם זאת, אין לקבל את טענת הנתבעת כי הטיפים הינם בגדר גמול עבור שעות נוספות בהן עבד התובע. הנתבעת כאמור, לא ערכה כל רישום של הטיפים ששולמו לתובע בגין כל יום עבודה ו/או כל חודש. כמו כן, טענת הנתבעת כי התובע קיבל מדי חודש טיפים בסך של 3,000 ₪ - 5,000 ₪, לא הוכחה. 44. לפיכך, אנו קובעים כי התובע זכאי לגמול שעות נוספות בגין השעות בהן עבד בפועל, בהתאם לדוחות הנוכחות. 45. דין טענת התובע כי הוכיח מתכונת עבודה קבועה של 4 שעות נוספות ביום - להידחות בזאת. 46. מעיון בדוחות הנוכחות עולה כי התובע עבד מדי יום מספר שעות עבודה שונה, ושעות כניסתו ויציאתו מהעבודה היו שונות אף הן. כך למשל - בחודש 11/09 התובע החל לעבוד לעיתים בשעות 9:00 או בסמוך לכך ולעיתים בשעות הצהריים (11:00 - 12:00). התובע סיים עבודתו בשעות אחה"צ, הערב או שעות הלילה המאוחרות. בחודש 12/09, התובע עבד בתאריך 2.12.09 כ- 6 שעות, בתאריך 27.12.09 כ- 7 שעות, בתאריכים 3.12.09, 6.12.09, 12.12.09, 13.12.09 17.12.09 ו- 19.12.09 כ- 9 שעות, ובתאריכים 1.12.09, 10.12.09, 11.12.09, 18.12.09, 23.12.09 ו- 24.12.09 כ- 12 שעות. וכך הלאה גם בהתאם לדוחות הנוכחות של התובע לחודשים 1/10 עד 7/10. 47. לפיכך, התובע זכאי לגמול שעות נוספות רק עבור שעות בהן עבד בפועל, בהתאם לדוחות נוכחות שהומצאו לביה"ד בגין חודשים 11/09 עד 7/10. 48. אשר על כן, על הנתבעת לשלם לתובע גמול שעות נוספות כמפורט להלן - א. חודש 11/09 - בהתאם לדוח הנוכחות, בניכוי הפסקות של חצי שעה מדי יום, עולה כי התובע עבד 25.75 שעות נוספות בשיעור של 125%, ו- 26.5 שעות נוספות בשיעור של 150%. מתלוש השכר של התובע לחודש זה עולה כי שכרו החודשי עמד על סך של 4,728 ₪, ועל כן, שכרו השעתי עמד על סך של 25.42 ₪ (4,728 ₪ / 186 שעות בחודש). לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע גמול שעות נוספות בגין חודש זה בסך של 1,828.5 ₪ (25.75 שעות (125%) * 31.77 ₪ + 26.5 שעות (150%) * 38.13 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.12.09 ועד מועד התשלום בפועל. ב. חודש 12/09 - בהתאם לדוח הנוכחות, בניכוי הפסקות של חצי שעה מדי יום, עולה כי התובע עבד 34.25 שעות נוספות בשיעור של 125%, ו- 27.5 שעות נוספות בשיעור של 150%. מתלושי השכר של התובע החל מחודש 12/09 ואילך, עולה כי שכרו החודשי עמד על סך של 6,008 ₪, ועל כן, שכרו השעתי עמד על סך של 32.3 ₪ (6,008 ₪ / 186 שעות בחודש). לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע גמול שעות נוספות בגין חודש זה בסך של 2,715 ₪ (34.25 שעות (125%) * 40.37 ₪ + 27.5 שעות (150%) * 48.45 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.1.10 ועד מועד התשלום בפועל. ג. חודש 1/10 - בהתאם לדוח הנוכחות, בניכוי הפסקות של חצי שעה מדי יום, עולה כי התובע עבד 43.75 שעות נוספות בשיעור של 125%, ו- 39 שעות נוספות בשיעור של 150%. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע גמול שעות נוספות בגין חודש זה בסך של 3,655.73 ₪ (43.75 שעות (125%) * 40.37 ₪ + 39 שעות (150%) * 48.45 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.2.10 ועד מועד התשלום בפועל. ד. חודש 2/10 - בהתאם לדוח הנוכחות, בניכוי הפסקות של חצי שעה מדי יום, עולה כי התובע עבד 37.25 שעות נוספות בשיעור של 125%, ו- 27.75 שעות נוספות בשיעור של 150%. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע גמול שעות נוספות בגין חודש זה בסך של 2,848.3 ₪ (37.25 שעות (125%) * 40.37 ₪ + 27.75 שעות (150%) * 48.45 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.3.10 ועד מועד התשלום בפועל. ה. חודש 3/10 - בהתאם לדוח הנוכחות, בניכוי הפסקות של חצי שעה מדי יום, עולה כי התובע עבד 32.75 שעות נוספות בשיעור של 125%, ו- 29.75 שעות נוספות בשיעור של 150%. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע גמול שעות נוספות בגין חודש זה בסך של 2,763.5 ₪ (32.75 שעות (125%) * 40.37 ₪ + 29.75 שעות (150%) * 48.45 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.4.10 ועד מועד התשלום בפועל. ו. חודש 4/10 - בהתאם לדוח הנוכחות, בניכוי הפסקות של חצי שעה מדי יום, עולה כי התובע עבד 29 שעות נוספות בשיעור של 125%, ו- 25.5 שעות נוספות בשיעור של 150%. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע גמול שעות נוספות בגין חודש זה בסך של 2,406.2 ₪ (29 שעות (125%) * 40.37 ₪ + 25.5 שעות (150%) * 48.45 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.5.10 ועד מועד התשלום בפועל. ז. חודש 5/10 - בהתאם לדוח הנוכחות, בניכוי הפסקות של חצי שעה מדי יום, עולה כי התובע עבד 35 שעות נוספות בשיעור של 125%, ו- 21.5 שעות נוספות בשיעור של 150%. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע גמול שעות נוספות בגין חודש זה בסך של 2,454.6 ₪ (35 שעות (125%) * 40.37 ₪ + 21.5 שעות (150%) * 48.45 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.6.10 ועד מועד התשלום בפועל. ח. חודש 6/10 - בהתאם לדוח הנוכחות, בניכוי הפסקות של חצי שעה מדי יום, עולה כי התובע עבד 35.75 שעות נוספות בשיעור של 125%, ו- 33.25 שעות נוספות בשיעור של 150%. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע גמול שעות נוספות בגין חודש זה בסך של 3,054.2 ₪ (35.75 שעות (125%) * 40.37 ₪ + 33.25 שעות (150%) * 48.45 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.7.10 ועד מועד התשלום בפועל. ט. חודש 7/10 - בהתאם לדוח הנוכחות, בניכוי הפסקות של חצי שעה מדי יום, עולה כי התובע עבד 28 שעות נוספות בשיעור של 125%, ו- 36.75 שעות נוספות בשיעור של 150%. לפיכך, על הנתבעת לשלם לתובע גמול שעות נוספות בגין חודש זה בסך של 2,910.8 ₪ (28 שעות (125%) * 40.37 ₪ + 36.75 שעות (150%) * 48.45 ₪), בצרוף הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום 1.8.10 ועד מועד התשלום בפועל. 49. על הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים המפורטים בסעיף 48 לפסק הדין תוך 30 יום מהיום, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל. 50. כמו כן, על הנתבעת לשלם לתובע שכ"ט עו"ד והוצאות משפט בסך של 5,000 ₪, אחרת ישא הסך הנ"ל הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד מועד התשלום בפועל. זיוף