דמי אבטלה לבעל שליטה בחברת מעטים

סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי קובע כדלקמן: "הוראות פרקים ז' וח' לא יחולו על בעל שליטה בחברת מעטים." פרק ז' לחוק הביטוח הלאומי הוא הפרק העוסק בביטוח אבטלה. סעיף 335 (ה) לחוק הביטוח הלאומי קובע: "מבוטח לפי פסקה (1) להגדרת מבוטח שבסעיף 158 למעט בעל שליטה בחברת מעטים ישתלמו בעדו דמי ביטוח אבטלה." מכאן, יוצא, כי מי שהוא בעל שליטה בחברת מעטים, אינו זכאי לדמי אבטלה על פי חוק הביטוח הלאומי. 8. סעיף 76 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה") מגדיר מהי חברת מעטים, כדלקמן: "76. (א) הוראות פרק זה חלות על כל חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר ואיננה בת-חברה ולא חברה שיש לציבור ענין ממשי בה (להלן - חברת מעטים). (ב) "חברה שהיא בשליטתם של חמישה בני-אדם לכל היותר", לענין פרק זה - חברה שחמישה בני-אדם או פחות מזה, ביחד, שולטים שליטה ישירה או עקיפה בעניניה של החברה, או יכולים לשלוט, או זכאים לרכוש שליטה כאמור, ובפרט - אך בלי לגרוע מן הכלל האמור - כשהם, ביחד, מחזיקים או זכאים לרכוש, רובו של הון המניות או של כוח ההצבעה של החברה, או רובו של הון המניות שהוצא, או אותו חלק ממנו שהיה מזכה, במקרה של חלוקת כל הכנסת החברה בין החברים, לקבל את רובו של הסכום המתחלק. (ג) "בת-חברה", לענין סעיף זה - חברה שמניות שלה, המייצגות לא פחות משמונים אחוז של הון מניותיה, הן בידיהן או בשליטתן של חברה או חברות שאין הוראות פרק זה חלות עליהן. (ד) כשבאים לקבוע, אם חברה נמצאת בשליטתם של חמישה בני-אדם או לא, ייחשבו לאדם אחד - (1) אדם וקרובו; "קרוב", לענין זה - בן-זוג, אח, אחות, הורה, הורי הורה, צאצא וצאצאי בן-הזוג, ובן-זוגו של כל אחד מאלה; (2) אדם ובא כוחו; (3) שותפים בשותפות." 9. הגדרת בעל שליטה מופיעה בסעיף 32 לפקודה: "בעל שליטה" - מי שמחזיק, במישרין או בעקיפין, לבדו או ביחד עם קרובו באחת מאלה: (א) ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה; (ב) בזכות להחזיק ב-10% לפחות מהון המניות שהוצא או ב-10% לפחות מכוח-ההצבעה או בזכות לרכשם; (ג) בזכות לקבל 10% לפחות מהרווחים; (ד) בזכות למנות מנהל;" 10. סעיף 6ב לחוק הביטוח הלאומי בנוסחו כיום, תוקן בשנת 2004, במסגרת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003. התיקון לחוק קבע כי בעל שליטה בחברת מעטים לא יהא מבוטח בביטוח אבטלה - החל מיום 1.1.04. 11. דברי ההסבר לחוק, אשר פורסמו בהצעות חוק - הממשלה, ביום 30.4.03, דנים בבעייתיות שבסיווגו של מבוטח כעובד שכיר או כעובד עצמאי. מפאת חשיבותם, נביא את דברי ההסבר לתיקון כאמור במלואם: "... לסיווגו של מבוטח כעובד שכיר או כעובד עצמאי, השלכה על תשלום דמי הביטוח וכן על תחולת ענפי הביטוח לגביו, שכן עובד עצמאי אינו מבוטח לפי פרקים ז' וח' שבחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשמ"ה - 1985 (בפרק זה - חוק הביטוח הלאומי), שעניינם ביטוח אבטלה וביטוח זכויות עובדים בפשיטת רגל ופירוק מעביד. בשנים האחרונות נדרש בית הדין לעבודה לתביעות רבות שבהן עלתה שאלת מעמדו הביטוחי של מי שהוא בעל שליטה בחברה או בעל מניות בה, וקבע להלכה, כי דירקטור ובעל מניות בחברה עשויים להיחשב כעובדים שכירים של החברה, בהתמלא תנאים מסוימים. דע עקא, שבנושא זה נותרה אי בהירות רבה, וציבור המבוטחים וכן גם המוסד שבים ונקלעים לצורך לבחון את מערכת היחסים שבין תובע דמי האבטלה לבין החברה, בנסיבות שבהן חדלה החברה להתקיים. זאת בעיקר בחברות שבהן מספר קטן של בעלי שליטה ועניין, שאז מערכת היחסים שבין בעל השליטה או בעל העניין ובין החברה דומה יותר לפעילותו של עובד עצמאי. בירור מעמדו של המבוטח רק בדיעבד שעה שהוא בא לממש זכותו לגמלה היא בעיתית, וראוי לפיכך להבהיר מראש מה יהיה מעמדו, הן מבחינת חובת תשלום דמי הביטוח והן מבחינת זכויותיו לגמלאות. מוצע לפיכך לתקן את חוק הביטוח הלאומי, ולקבוע בו במפורש כי בעל מניות בחברת מעטים (חברה בת 5 בעלי מניות לכל היותר) המועסק בחברה, וכן מי שהוא בעל שליטה בחברה כאמור ומועסק בה, לא יוכר כעובד שכיר בחברה, הן לעניין תשלום דמי ביטוח והן לעניין הזכאות לגמלאות. מבוטח כאמור יוכר, לפי העניין, כעובד עצמאי או כמי שאינו עובד ואינו עובד עצמאי." (ההדגשה אינה במקור, א.ס.) דברי ההסבר מבהירים אם כן, כי השאלה בה יש להכריע תחילה, היא שאלת השליטה. כלומר, האם מדובר בבעל שליטה ישירה, ואם לא, האם מדובר בבעל שליטה עקיפה, דהינו האם בפועל היתה לתובע שליטה בחברה; האם נהג בה מנהג בעלים (ראו גם ע"א 6357/99 פקיד שומה באר שבע נ' יוסף שלם ואח', פ"ד נ"ו (4) 66, 71). ככל שהתשובה לאחת מן השאלות לעיל היא חיובית ולתובע יש שליטה בחברה, בין אם במישרין ובין אם בעקיפין, כי אז יש לדחות את תביעתו לדמי אבטלה. עם זאת, אם ייקבע שלתובע אין שליטה בחברה, עדיין צריך יהיה לבדוק האם מתקיימים יחסי עובד מעביד בינו לבין החברה, על מנת שיהא זכאי לתשלום דמי אבטלה, כאמור בסעיף 1 לחוק. דיני חברותבעל שליטה בחברהדמי אבטלה