דוגמא לפסק דין בנושא אובדן הכנסות משכירות בגלל איחור במסירת דירה: כללי: 1. עסקינן בתביעה לפיצוי בגין אבדן הכנסות משכירות והפרת חוזה כתוצאה מאיחור במסירת דירה. 2. לטענת התובע, נזקיו נאמדים בסכומים הגבוהים מסמכותו של ביהמ"ש לתביעות קטנות, אך לבחירתו, הוגשה התביעה לביהמ"ש דנא. 3. ביחד עם תיק זה נידון באותו יום ובנוכחות כל הצדדים תיק נוסף שמספרו 14007-08-12 בו היתה התובעת הגב' חלי מלעי. מאחר ועסקינן באותן נסיבות, הסכימו הצדדים, כמפורט בפרוטוקול הדיון, לכך שהדברים שנאמרו בתיק 14007-08-12 יחולו גם על תיק זה, בשינויים המחויבים. טענות התובע: 4. על פי הנטען בכתב התביעה, התובע רכש ביום ה 16.3.08 דירה מהנתבעת. 5. בהתאם לנקוב בחוזה שבין הצדדים, מועד המסירה נקבע ליום ה 30.12.10. הדירה נמסרה לו בפועל ביום ה 9.2.12. 6. על פי המוסכם בחוזה רשאית הנתבעת לפגר במסגרת מסירת הדירה עד 6 חודשים מעבר לנקוב בחוזה ולשלם סך של 600$ לחודש פיצוי. בפועל, הדירה נמסרה באיחור של 14 חודשים. לתובע נגרם נזק של הפסד תשלום דמי שכירות בתקופה הנ"ל בסך של 5,000 ₪ לחודש. 7. בנוסף, נגרמו לתובע נזקים נוספים עקב התנהלותה של הנתבעת שגרמו לו להוצאות נוספות. 8. התובע קיבל פיצוי בדרך של קיזוז תשלום לנתבעת בסך של 22,404 ₪, בתמורה לסגירת חשבון ומסירת חזקה. טענות הנתבעת: 9. עסקינן בפרויקט פינוי בינוי שדרש העתקה והרחבה של תשתיות. 10. על פי הנטען בכתב ההגנה, החוזה עם התובע מעולם לא הופר. העיכוב במסירת החזקה נבע מעיכוב של חודשים בהעתקת תשתיות מתחייבת בפרויקט (בזק, כבלים, חשמל וכדומה) על ידי עיריית ראשל"צ, מטלה אשר הייתה באחריותה, בניהולה ובטיפולה בלבד. 11. הנתבעת פנתה עוד בחודש 9/10 לכל הדיירים והודיעה להם פני הדברים, כפי שהיו ידועים לה דאז. 12. הנתבעת פעלה כל אותה עת אל מול עיריית ראשל"צ לקדם הטיפול בהעתקת התשתיות. 13. הדיירים קיבלו עדכונים שוטפים בכל הנוגע לקצב ההתקדמות. 14. רק ביום ה 31.1.11 וכשמונה חודשים מהמועד בו עוכבו עבודות הבנייה על ידי עיריית ראשל"צ נסתיים תהליך העתקת התשתיות. 15. מהרגע בו הסתיים הליך העתקת התשתיות פעלה הנתבעת באופן מקצועי, יעיל ורצוף עד לקבלת טופס 4 ואיכלוס החל מיום ה 19.1.12. 16. לתובעת לא קמה כל זכות בקבלת פיצוי. הנתבעת העניקה פיצוי מוסכם לתובע חרף חבות ונחתם מסמך היעדר תביעות. הנתבעת נתנה לתובע פיצוי בסך 22,404 ₪. דיון והכרעה: 17. הצדדים חתמו ביום ה 16.3.08 על חוזה לרכישת דירה (ההסכם על נספחיו צורף לכתב התביעה) (להלן: "החוזה"). בהתאם להוראות סעיף 2 לנספח התשלומים, מועד מסירת החזקה בדירה יהיה עד ליום ה 30.12.10. 18. אין מחלוקת בין הצדדים לכך שהדירה נמסרה לתובע ביום ה 9.2.12. 19. כמו כן, אין מחלוקת בין הצדדים שהתובע קיבל פיצוי בסך 22,404 ₪ בגין האיחור במסירה. 20. כפי שציינה הנתבעת בכתב הגנתה, עסקינן בפרויקט פינוי- בינוי. נציג הנתבעת ציין בעדותו שעסקינן ב"פרויקט גדול". 21. מעדותם של הצדדים עולה שמדובר היה בפרויקט של הקמת 2 בנייני מגורים. התובע רכש דירה בבניין הראשון. 22. כפי שציינתי לעיל, טוענת הנתבעת לכך שהעיכוב במסירה של הדירה נבע עקב עיכוב בהעתקת תשתיות על ידי עירית ראשל"צ, נושא שהיה אך בטיפולה של העירייה. הנתבעת צירפה לכתב הגנתה תכתובות לפיהן פעלה לקידום העתקת התשתיות. 23. יחד עם זאת, נציג הנתבעת הבהיר, שהעתקת התשתיות: "הייתה מאזור החנייה". כשהתבקש נציג הנתבעת להבהיר מדוע העתקת תשתיות זו מעכבת את בניית הבניינים השיב: "העתקת התשתיות הייתה מאזור החנייה. לשאלת ביהמ"ש, מדוע זה מעכב את בניית הבניינים אני משיב כי הבניין היה מוכן ביולי 2011. הבניין המדובר. יש בניין דברים שמטפלים מבחוץ, כמו פיגומים. לשאלת ביהמ"ש מה הכוונה שהבניין היה מוכן אני משיב שבניין מורכב מהעברת חזיתות, פיגומים, העתקת תשתיות" (ר' עמ' 2 לפרוטוקול). 24. אבי התובעת בת"ק 14007-08-12, מר מלעי יצחק, העיד: "האדון ציין שבעיות היו בגלל התשתיות. הבניין עצמו לא היה מוכן. כשבאנו לבקר עלינו במעליות חיצוניות ב 2011. הנתבע אמר שהבניין היה תלוי בחניה של הבניין השני ושהם תלויים בהעתקת התשתיות. הבניין לא היה מוכן ב 2011. אם טענתו שזה בגלל התשתיות הבניין היה צריך להיות מוכן" (ר' עמ' 2 לפרוטוקול). 25. הנני למד מעדויות הצדדים לכך שבפרויקט בנו 2 בניינים. אזור החניה, ממנו היה צריך להעתיק את התשתיות, עליו נבנה הבניין השני. התובע רכש דירה בבניין הראשון. לאחר השלמת קומת המרתף של הבניין השני והעתקת התשתיות, ניתן היה לחבר את הבניין הראשון לתשתיות ולדאוג לאכלוסו. 26. משנשאל נציג הנתבעת כמה זמן אורכת בניית המרתף השיב: "6 - 7 חודשים" (ראה עמ' 2 לפרוטוקול). 27. דהיינו, מיד לאחר השלמת בניית המרתף בבניין השני וככל שהבניין הראשון היה מוקם, היה ניתן לחבר הבניין הראשון לתשתיות ולדאוג לאכלוסו. 28. דא עקא, הנתבעת לא התנהלה בדרך זו וכאשר הושלמה בניית המרתף בבניין השני והושלם הליך העתקת התשתיות, עדיין לא הושלמה בניית הבניין הראשון ולא ניתן היה לאכלסו וזאת על אף שלא מצאתי כל מניעה מצידה של הנתבעת מלעשות כן. 29. לאחר שהושלמה בניית המרתף בבניין השני והתשתיות הועתקו, היה על הנתבעת לסיים זה מכבר את בנייתו של הבניין הראשון ואך לחבר התשתיות לבניין הראשון ולאפשר אכלוס של הבניין הראשון מוקדם ככל האפשר וזאת בהתחשב בכך שהיה בזמנים הללו פיגור במסירה של הדירות לרוכשי הדירות בבניין הראשון על פי החוזה. 30. לעניין הטעם לעיכוב במסירת הדירה, הנני מקבל את טענת הנתבעת לכך שהליך העתקת התשתיות לא היה בשליטתה והנתבעת פעלה בכדי לקדם הליך זה. טענה זו לא נסתרה ואף הוצגו מכתבים בעניין זה . איני מקבל את טענת התובע לכך שמאחר והנתבעת הצהירה בחוזה כי יש לה היתר בנייה, אזי לא הייתה כל מניעה לבנות את הבניינים. איני רואה כל קשר בין היתר הבניה להליך העתקת התשתיות. עסקינן ב 2 שלבים שונים ונפרדים בפרויקט. 31. הנתבעת טוענת שהליך העתקת התשתיות הסתיים בסוף חודש 1/11. ממועד זה נדרשו עוד כ 6-7 חודשים להקמת המרתף בבניין השני ממנו "נמשכו" התשתיות לבניין הראשון ומיד לאחר מכן היה על הנתבעת לדאוג לחיבור הבניין הראשון לתשתיות ולאפשר אכלוס לרוכשים. 32. אי לכך ובהתאם לזאת , הליך חיבור התשתיות לבניין הראשון ואכלוסו היה אמור להתאפשר החל מחודש 9/11. העובדה שהנתבעת לא השלימה את בנייתו של הבניין הראשון עד למועד זה, אינה קשורה להליך העתקת התשתיות ולא הוכח בפניי אחרת. 33. משכך, הנני רואה בנתבעת כאחראית לכך שהתובעת לא קיבלה את דירתה מחודש 9/11 ועד למועד המסירה בפועל. 34. סעיף 26.4 לחוזה קובע: "במקרה של פיגור מצד המוכר במסירת החזקה בדירה, מעבר למועדים הקבועים לכך בסעיף 6 לעיל, ישלם המוכר לקונה פיצוי קבוע ומוערך מראש, כמפורט בנספח 1.2.2 ככל שבכפוף לאמור בסעיף 6 לעיל , לא יעלה הפיגור במסירה על שישה חודשים, יהיה הפיצוי הנ"ל, תרופתו היחידה של הקונה כלפי המוכר, והקונה לא יהיה רשאי לתבוע במקרה כזה מהמוכר, סעד אחר ו/או נוסף כלשהו". סעיף 6.2 לחוזה קובע: "למרות כל האמור בחוזה זה, איחור בהשלמת הממכר ובמסירתו לקונה, מכל סיבה שהיא, שלא תעלה על 3 חודשים, וכן איחור הנובע מסיבות המנויות בס"ק 6.5 - 6.3 להלן, לא יהוו הפרה של התחייבויות המוכר בחוזה זה ולא יזכו את הקונה בפיצוי ו/או בתרופה כלשהם. למען הסר ספק מובהר בזה, כי גם אם האיחור בהשלמת הממכר ובמסירתו לקונה יעלו על 3 חודשים, לא יובאו 3 חודשים אלה במניין התקופה המזכה את הקונה בפיצוי ו/או בתרופה כלשהם". סעיף 6.3 לחוזה קובע: "אם כתוצאה מגורמים שאינם תלויים במוכר או שאין למוכר שליטה עליהם, כולל ובלי לפגוע בכלליות האמור לעיל, מלחמה, פעולות איבה, שביתות, השבתות, מחסור בחומרי בנייה, מחסור בכוח אדם, צווים ממשלתיים או עירוניים וכיו"ב, שהוצאו שלא באשמת המוכר, יחולו הפרעות ו/או עיכובים בביצוע התחייבויותיו של המוכר לפי חוזה זה, ידחה תאריך המסירה של הממכר בתקופה המתחייבת באופן סביר מההפרעות ו/או מהעיכובים הנ"ל, ולא יהיה בדחיית המסירה במקרים כאמור, משום הפרת חוזה זה על ידי המוכר". סעיף 6.5 לחוזה קובע: "בנוסף, לא יחשב כאיחור אי חיבור הבניין לרשת החשמל, בשל סיבות התלויות ברשויות מוסמכות, כולל בחברת חשמל, ושאינן תלויות במוכר, ובלבד שהמוכר נקט באמצעים הסבירים הדרושים כדי למנוע עיכוב בחיבור כאמור". סעיף 4 לנספח התשלומים קובע: "פיצוי בגין איחור במסירה (ס"ק 26.4 לחוזה): סכום הפיצוי יהיה סך בש"ח השווה ל 600$ (שש מאות דולר ארה"ב), בגין כל חודש איחור (או חלק יחסי בגין חלק מחודש) הכל בכפוף לתנאי החוזה". 35. ראשית, הנסיבות בגינן היה איחור במסירה בשל העתקת התשתיות מתיישב עם האמור בסעיפים 6.3 לחוזה ו 6.5 לחוזה ולא יהיה בדחיית המסירה בגין נסיבות אלו משום הפרת חוזה על ידי הנתבעת. 36. מעבר לתקופה האמורה בה היה העיכוב שלא בשליטת הנתבעת, הייתה תקופה בת 5 חודשים של איחור במסירה. בהתאם להוראות סעיף 26.4 לחוזה הפיצוי שנקבע בסעיף 4 לנספח התשלומים בסך של 600 דולר יהווה הפיצוי היחיד של הקונה כלפי המוכר. 37. איני מקבל את טענת התובע לכך שהתקופה של האיחור בגינה הינו זכאי לפיצוי הינה של 14 חודשים. עיריית ראשל"צ סיימה להעתיק את התשתיות אך ביום ה 31.1.11. טענה זו לא נסתרה. מעבר לכך, נדרשה תקופה שבעיניי נחזית כסבירה ולא הוכח בפניי אחרת , של 6-7 חודשים להקמת המרתף של הבניין השני ממנו ניתן "למשוך" התשתיות לבניין הראשון. לפיכך, האיחור בפועל שנבע כתוצאה מאי עמידה בלו"ז של הנתבעת החל בחודש ספטמבר 2011 ועד למסירת הדירה לתובע בחודש 2.12 - תקופה של 5 חודשים ובמסגרת פרק הזמן הנקוב בחוזה של 6 חודשים (כאמור בסעיף 26.4 לחוזה). 38. לפיכך , התובע זכאי לפיצוי בסך של 600$ לחודש לתקופה של 5 חודשים בלבד . התובע קיבל מהנתבעת, זה מכבר, פיצוי בסך של 22,404 ₪ בגין האיחור. 39. לאור האמור לעיל , יש בפיצוי כספי זה בכדי להוות פיצוי בהתאם להוראות החוזה ואף מעבר לכך. 40. לסיכומו של דבר, תביעתו של התובע נדחית בזאת. 41. בהתחשב בנסיבות התיק ובמועד מסירת החזקה בפועל, שלא היה בשליטת התובע ובחלקו גם לא בשליטת הנתבעת, איני עושה צו להוצאות. 42. הנני מיידע הצדדים בדבר זכותם להגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי בלוד וזאת תוך 15 יום.איחור במסירת דירהמסירת דירה / איחור במסירת דירהמקרקעיןשכירות