ביטול עסקה עם קטין

התובע הינו קטין, אשר אביו הינו האפוטרופוס עליו מכוח החלטה שיפוטית והוא אשר ייצגו בהליך זה ובכל ההתנהלות נשוא תביעה זו. התביעה שבפניי, עניינה ברכישת מסך מחברת בסט ביי רשתות שיווק ( נתבעת מס' 1) ביום 29/7/08 בעלות של 1430 ₪, אשר הוחלף למחרת יום הקניה, ביום 30/7/08, במסך משודרג, בתוספת של 420 ₪. כעולה מכתב התביעה ומכתבי הגנתם של הנתבעות והצד השלישי, אין מחלוקת כי התובע פתח קריאת שירות הן ביום 4/8/08 והן ביום 15/2/09, באשר למסך נשוא התביעה. כמו כן, הצדדים מסכימים כי במהלך 3/09 ביטל התובע המחאה על סך של 210 ₪, אשר ניתנה לנתבעת מס' 1 כחלק מהתמורה בעד רכישת המסך ואשר הועברה לנתבעת מס' 2 לצורכי גביה. הנתבעת מס' 2 - שהינה חברה פרטית העוסקת במתן שירותי התחייבות לפירעון המחאות ומקבלת את ההמחאות מבתי העסק המנויים על שירותיה, הגישה בתחילת 12/09 את השטר לביצוע בלשכת ההוצל"פ בירושלים. התובע הגיש ביום 29/12/09 את התנגדותו לבצוע השטר וכבוד הרשם בלשכת ההוצל"פ בירושלים הורה ביום 19/1/10 על עיכוב ביצוע הליכי ההוצל"פ וכן על העברת התיק לבית המשפט השלום בבאר שבע. הדיון בהתנגדותו של התובע לביצוע השטר שבוטל על ידו, טרם הסתיים וההליך, נכון למועד כתיבת פסק הדין, עדיין תלוי ועומד. טענות התובע כעולה מכתב התביעה וכן מעדותו של אבי התובע במהלך דיון ההוכחות, הרי שטענות התובע כנגד הנתבעות הן בשני מישורים. הראשון: עסקת רכישת המסך. השני: התנהלות הנתבעות בהליך ההתנגדות לביצוע השטר. לטענת התובע זכאי הוא מהנתבעות, להחזר הכספים ששילם בגין רכישת המסך ב7/08 שלטענתו היה פגום, על סך של 1840 ₪. כמו כן טען התובע כי הוא זכאי לפיצוי עבור התנהלותם הזדונית והמטעה של הנתבעים בהליך המשפטי המתנהל בהוצאה לפועל, בהתנגדותו של התובע לביצוע השטר שניתן על ידו, כחלק מהתמורה לרכישת המסך. לטענת התובע נגרם לו נזק בשיעור של 2050 ₪ בגין העובדה כי הנתבעת מס' 2 הטילה עיקול על חשבונותיו, וזאת על אף שניתנה החלטה ע"י ראש ההוצאה לפועל לעכב את הליכי ביצוע השטר נשוא המחלוקת. לטענת התובע, סכומים אלו נפדו ע"י הנתבעת מס' 2 בעקבות החלטת ראש ההוצל"פ, אשר ניתנה עקב הטעייתו ע"י הנתבעת מס' 2. התובע אף תבע פיצוי של 600 ₪ בגין שתי נסיעות שלו לירושלים לצורך הדיון בהתנגדות לביצוע השטר, שהוגשה על ידו. בנוסף, דרש התובע פיצוי בסך של 2000 ₪ בגין הפסד שימוש במסך מיום רכישתו ועד להיום ועוגמת נפש. ( ראה עמוד 1 לפרוטוקול). סה"כ תבע התובע, באמצעות אביו סך של 6,340 ₪. אחר עיון בכתב התביעה ובנספחים שצורפו עולות שתי עילות תביעה . הראשונה: עילה חוזית- ביטול עסקת רכישת המסך מ7/08 בשל פגם במוצר והנזקים שנגרמו לו כתוצאה מרכישה זו. השניה: תביעה נזיקית- בכל הנוגע להתנהלות הנתבעות בהליך לביצוע שטר בהוצאה לפועל , תחילה בירושלים ומאוחר יותר בבאר שבע, כולל הוצאות ההליך שם. פיצוי בגין רכישת המסך מ-7/08 מתוך כתב התביעה ומתוך עדותו של אבי התובע, טען התובע כלהלן: "ביום 29/7/08 רכש התובע אצל הנתבע מס' 1 מסך 22'' ושולם עבורו סך של 1430 ₪. כשהגעתי הביתה התברר שהמסך אינו תקין, חזרתי שוב לנתבע ושם הודיעו לי שיש מסך טוב יותר עם שלוש שנים אחריות מסוג 22- mag בתוספת תשלום של 420 ₪. שלמתי וקיבלתי מסך חדש. מתברר כי המסך החדש...אינו יציב ומתנדנד ועלול ליפול. חזרתי שוב לחנות... ושם הודיע לי הנציג כי יש לפנות למעבדה המרכזית. ביום 4/8/08 פניתי למעבדה המרכזית "לקריאת שרות" והסברתי שהמסך אינו יציב. ביום 14/8/08 הגיע טכנאי. הוציא כלי עבודה פרק את המעמד וניסה לחזק אותו. אמר " אני לא מצליח לחזק אותו" אבל אין מה לדאוג...לאחר כשבוע מהתיקון, ביום 22/8/08 התפרק המעמד והמסך נפל ולא פעל יותר. פניתי לאיש המכירות בחנות בשם חיים, הפנה אותי למעבדה. פניתי שוב למעבדה הגיע טכנאי בדק את המכשיר "המסך" ואמר אין מה לעשות "לזרוק אותו לפח". חזרתי ופניתי שוב לחנות בה רכשתי את המכשיר והודעתי לעובד חיים כי אני דורש מסך חדש. זה הבטיח לבדוק ולחזור עד להיום לא חזר...." ( ראה האמור בכתב התביעה) במהלך עדותו טען אבי התובע באשר לחלוף 5 השנים ממועד קניית המסך, כי: "בענין של מסך, הפניה שהמסך לא דלק יותר, היתה צריכה להביא למחשבה של אחד מהצדדים לתת טיפול לענין זה. טענת 5 שנים עברו, זה טענה שאין לה מה להתבסס כי ב-09 הגשתי כבר התנגדות והסברתי מה התקבל ומדוע הוחזר הציק...היום לא שמעתי תשובה למה לא טיפלו בזה עד היום, במשך 5 שנים, יש להפיל זאת עליהם אני התנגדות הגשתי בזמן..." ( ראה דבריו של התובע בעמוד 4 לפרוטוקול ). הנתבעת מס' 1 הגישה כתב הגנה וכן הודעה לצד ג'- חברת אמטל מחשבים בע"מ שהייתה היבואן והספק של המסך נשוא התביעה. לטענת הנתבעת מס' 1, אבי התובע רכש מסך ביום 29/7/08 אולם התחרט וביקש מסך טוב יותר. נוכח זאת הוחזר המסך המקורי והתובע רכש ביום 30/7/08 מסך משודרג בתוספת של 420 ₪. לטענתה, לא הייתה כל תקלה במסך המקורי שנרכש והמסך היה תקין לחלוטין. היות והמחלוקת בין הצדדים עוסקת במסך המשודרג שנקנה ביום 30/7/08, אין כל צורך להכריע ולדון בטיב המסך המקורי שנקנה. טענת התובע הינה כי המסך המשודרג שקנה היה לא יציב ומתנדנד, דבר שגרם בסופו של דבר לכך שביום 22/8/08 , כשבוע לאחר רכישת המסך המשודרג ( סעיף ה' לכתב התביעה) "המעמד התפרק והמכשיר נפל מהמעמד" ( ראה עמוד 3 לפרוטוקול שורה 17). לטענתו, מאז ועד היום, המסך בבית ואינו בשימוש. לטענתו, הוא זכאי לביטול החוזה לרכישת המסך,שכן הרגלית של המסך, הייתה פגומה והיא זו שהביאה לנפילתו ולהשבתתו. סמוך לדיון ההוכחות צירף התובע, חוות דעת שמאית של מר שאול עטיה, מומחה רכוש. מחוות הדעת עולה כי מר עטיה בדק המסך, ביום 27/1/13. הנ"ל העריך את עלות המסך, על סמך החשבונית שהוצגה לו על סך של 1658 ₪. בעדותו העיד כי : " בדקתי את המוצר באותו יום של חוות הדעת (27/1/13 ), המוצר נרכש ביום 29/7/08, בדקתי מוצר כ-6 שנים לאחר מכן, וחוות הדעת מתייחס למצבו נכון למועד בדיקתו..לא ראיתי שברים...התבססתי על מחיר קניה בלבד, לא נתתי כמה עולה מוצר חילופי שעולה הרבה פחות, זה עולה כ-1000 ₪" ( עמוד 4 לפרוטוקול) לביסוס טענתו, לפיה המסך נפל בשל בעיה במעמד (פגם במוצר), הגיש התובע את חוות הדעת של השמאי אשר העיד כי במוצר שהוצג בפניו, לא היו שברים אבל המעמד נמצא לקוי. לאחר עיון בחוות הדעת ולאחר ששמעתי את עדותו בפניי, אין לי אלא לקבוע כי אין בה כדי להרים את הנטל להוכיח כי אכן היה פגם במעמד, אשר הוא שהביא לנפילת המסך. השמאי, לא התייחס כלל לסוגיה, מה הביא לכך שהמעמד ביום 27/1/13, כארבע וחצי שנים לאחר מועד הנפילה, היה לקוי. האם נפילתו, פגעה במעמד או שמא הליקוי במעמד הוא שהביא לנפילה? למותר לציין כי גם לא הוכח בפניי, כי אכן המסך שנבדק הוא אותו מסך, אשר נפל ביום 22/8/08 ( כנטען ע"י התובע), ואשר המתין כחמש שנים, בתוך אריזתו המקורית. מתוך כתב ההגנה של צד ג' וכן מתוך עדותו של הנציג בבית המשפט עולה כי אכן הייתה קריאת שירות ב-4/8/08 -אשר טופלה בפועל ביום 14/8/08. ( ראה מוצג 3 לכתב התביעה). מתוך כתב ההגנה של צד ג' אשר נתמכת במוצג 3 לכתב התביעה, עולה כי קריאת השירות של התובע, נפתחה ביום 4/8/08 כשפרטיה הינם: "התקנה שולחנית + הדרכה". בפרטי השירות שניתן עולה כי השירות שניתן כלל טיפול גם ב"מעמד מתנדנד ( רגלית )". קריאת השירות הבאה, הקיימת במערכת של צד ג' היתה ביום 15/2/09, כחצי שנה לאחר הקניה) כשבתיאור הפנייה מופיע: "בדיקה-נפל??? לא נדלק...רכש ב14/8/08. תיאור הטיפול:בדיקת מסך+הצעת מחיר". ( ראה נספח א' לכתב ההגנה של נתבעת מס' 1 ). על פי דברי נציג צד ג' בדיון ההוכחות, אשר עדותו הייתה מהימנה עליי, היו שתי פניות בלבד של התובע ו/או אביו בעניין המסך נשוא התביעה. הראשונה: ב4/8/08 אשר טופלה ביום 14/8/08 ( מוצג מס' 3 לכתב התביעה). השנייה: נפתחה ביום 15/2/09 וטופלה על ידי טכנאי בשם שגיב טל אור ( נספח א' לכתב ההגנה של נתבעת מס' 1 ). לטענת נציג צד ג' "המכשיר שנרכש ע"י התובע יש לו אחריות ל-3 שנים, אם היה אירוע, הפסקה של שימוש, פגם, תקלה ניתן היה לתקן במסגרת האחריות, אם המכשיר נפל, זה לא באחריות." ( ראה עמוד 2 לפרוטוקול שורה 29 ) בכתב התביעה טען התובע כי ביום 22/8/08 המעמד התפרק והמסך נפל ( ראה סעיף ה' לכתב התביעה). לטענתו, הנפילה ארעה כשבוע לאחר קריאת השירות הראשונה. מאידך, קריאת השרות השנייה אשר הוצגה בפניי, ארעה ביום 15/2/09 קרי כשישה חודשים לאחר המועד בו טען התובע כי המסך נפל עקב התפרקות המעמד. ( ראה נספח א' לכתב ההגנה של נתבעת מס' 1) . משכך, גרסתו של התובע, כי המסך נפל ונשבר ביום 22/8/08 בגלל התפרקות המעמד (פגם במוצר) אינה מהימנה עליי ואינה מתיישבת עם התנהלותו הכללית של אבי התובע ועם העובדה כי הזמנת השרות השנייה ואשר התייחסה לנפילת המסך, התבצעה כששה חודשים מאוחר יותר. בנסיבות אלו, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדים מטעם הצדדים, אני קובעת כי גרסתו של נציג צד ג' מהימנה עליי והיא אף תואמת את המסמכים שהוצגו בפניי ( נספח 3 לכתב התביעה, נספח א' לכתב ההגנה של נתבעת מס' 1). נוכח זאת, אני קובעת כי הזמנת השירות המקורית מיום 4/8/08 הייתה לצורך התקנה שולחנית והדרכה. במועד הגעת הטכנאי לצורך התקנה והדרכה, ביום 14/8/08, התברר כי הרגלית מתנדנדת. נוכח זאת, הטכנאי אשר הגיע לבצע את ההדרכה, טיפל במהלך הביקור גם ברגלית והיא אכן תוקנה. הקריאה השנייה אכן הייתה ביום 15/2/09 לאחר שהמסך נפל ושבק חיים. הטיפול שניתן במהלך ביקור זה היה בדיקת המסך ומתן הצעת מחיר. קרי, כבר ביום 15/2/09 ידע אבי התובע כי המסך נשבר ואינו ניתן לתיקון וכי נפילה זו אינה במסגרת האחריות. הטענה כי המסך נפל ונשבר ביום 22/8/08 בשל התפרקות הרגלית, וזאת כשבוע לאחר תיקונו במסגרת קריאת השרות הראשונה, אינה מתקבלת על דעתי ואף אינה מהימנה עליי. לאחר ששמעתי את הצדדים והתרשמתי ממהימנותם, אני קובעת כי נפילת המסך ארעה סמוך למועד קריאת השרות השנייה ולא כשבוע לאחר קריאת השרות הראשונה. פועל יוצא מכך, אני גם קובעת כי התובע לא הוכיח כי נפילת המסך, הייתה בשל בעיה כזו או אחרת ברגלית. במהלך עדותו וכן בכתב התביעה טען אבי התובע כי לאחר קריאת השירות השנייה היו פניות רבות מצידו לקבלת מסך חדש, אשר אלו לא נענו. טענות אלו אינן מהימנות עליי וניתן היה לצפות כי אם אכן היו פניות כאלו, הרי שאלו צריכות היו להיות בכתובים והטענה כי הכל נעשה בע"פ, ובשיחות טלפון, אינה מסתברת בעיניי. ביטול חוזה עקב פגם במוצר לאחר חלוף 4 שנים ממועד הקריאה השנייה שארעה סמוך למועד נפילת המסך (15/2/09), טוען התובע כי הוא זכאי לביטול החוזה, בשל פגם במוצר. לטענתו, הוא זכאי לאחר כ-5 שנים ממועד נפילת המסך בשל התפרקות המעמד ביום 22/8/08 , להחזר מלא של כספו. למעלה מן הצורך, אדרש לשאלה, האם זכאי התובע, במידה ואכן היה מוכח כי נפילת המסך נבעה מפגם במוצר (רגלית מתנדנדת) לביטול חוזה רכישת המסך וזאת כארבע וחצי שנים לאחר הנפילה ( 22/8/08)? יודגש כי קביעתי, אשר הסתמכה על מהימנות העדים והמסמכים שהוצגו בפניי הינה כי נפילת המסך, לא ארעה ביום 22/8/08 (כפי שטוען התובע) אלא סמוך למועד קריאת השרות השנייה ביום 15/2/09 וכן כי התובע לא הוכיח כי נפילת המסך, ארעה בשל התפרקות המעמד (פגם במוצר). את סוגיית ביטול החוזה בשל פגם במוצר יש לבחון לאור סעיף 7 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א- 1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות"). סעיף 8 לחוק החוזים תרופות קובע את "דרך ביטול חוזה" לפיה " ביטול החוזה יהיה בהודעת הנפגע למפר תוך זמן סביר לאחר שנודע לו על ההפרה; אולם במקרה האמור בסעיף 7(ב) ובכל מקרה אחר שהנפגע נתן למפר תחילה ארכה לקיום החוזה - תוך זמן סביר לאחר שחלפה הארכה." האם הגשת תביעה והודעה על ביטול חוזה לרכישת המסך, כחמש שנים לאחר גילוי הפגם, הינה הודעה "תוך זמן סביר" לאחר שנודע לתובע על הפגם? קרי שהרגלית התפרקה והביאה לנפילת המסך? הגשת התביעה והודעה על ביטול חוזה רכישת המסך לאחר כ- ארבע וחצי שנים ממועד גילוי הפגם, ( 22/8/08 ראה סעיף ה' לכתב התביעה) אינה מתיישבת עם לשון החוק. ככל שאכן היה פגם במוצר (רגלית לא יציבה שהביאה לנפילת המסך) חובה היה על התובע לפנות ולהודיע על כך, בתוך תקופת האחריות, ו/או תוך זמן סביר ממועד גילוי הפגם, וזאת על מנת שהנתבעות יוכלו לתקן ו/או להחליף את המסך במידת הצורך. גם המתנה של 6 חודשים ממועד נפילת המסך, כך לטענתו של התובע (22/8/08) עד למועד הזמנת השרות השנייה (15/2/09) , אינה סבירה וכל שכן, הגשת הודעת ביטול חוזה ,לאחר חלוף של ארבע וחצי שנים אינה סבירה כלל ועיקר. בשולי הדברים אציין כי ביטול ההמחאה ע"י התובע, אינה מהווה הודעת ביטול חוזה, כנדרש על פי חוק החוזים תרופות. הודעת ביטול חוזה, צריכה להיות ברורה וצריכה להינתן לצד השני לחוזה. ביטול ההמחאה, בנסיבות מקרה זה, אינה מהווה הודעה על ביטול החוזה. יש לזכור כי הנתבעת מס' 1, אשר הינה הצד לחוזה, כלל לא הייתה מודעת לשתי קריאות השירות שנפתחו ע"י התובע, שכן אלו נפתחו אצל צד ג'- נותן השירות. כך שמבחינת הנתבעת מס' 1, ביטול ההמחאה, נעשה מבלי שהוא לווה בהודעת ביטול ו/או הסבר בגין מה בוטלה ההמחאה. בהקשר זה יצויין, כי מתוך עדותו של נציג הנתבעת מס' 1 עולה כי ההמחאה שבוטלה, בוטלה סמוך ל3/09. כך, שטענתו של התובע לפיה המסך נפל עקב התפרקות המעמד ב22/8/08 אינה מסתברת כלל. ככל הנראה, אכן המסך נפל סמוך לקריאת השרות השנייה שארעה ב15/2/09 כפי שקבעתי לעיל, והתובע ביטל את ההמחאה זמן קצר לאחר מכן, ב-3/09. ככל שהתובע סבר כי ישנה הצדקה מבחינתו לביטול החוזה לרכישת המסך, היה עליו להודיע ישירות לנתבעת מס' 1 על הביטול החוזה ועל הנימוקים לכך. משלא עשה כן התובע, תוך זמן סביר, לאחר שלטענתו התגלה הפגם, הוא אינו זכאי לטעון לביטול חוזה 5 שנים לאחר גילוי הפגם, גם אם אכן היה מוכח על ידו כי הנפילה של המסך ארעה בשל פגם במוצר. נוכח זאת, גם את טענתו של התובע לפיה רשאי היה להגיש את תביעתו אף לאחר חלוף 5 שנים ממועד גילוי הפגם ו/או נפילת המסך בשל הפגם (ענין שכאמור נדחה על ידי) וזאת כל עוד הוגשה התביעה בתוך תקופת ההתיישנות, יש לדחות. הגשת התביעה, מבלי שנשלחה לנתבעות הודעה על ביטול החוזה סמוך למועד גילוי הפגם הנטען, משמעה, כי הגשת התביעה היא הודעת הביטול, אשר הוגשה באיחור ניכר ובניגוד לחוק החוזים תרופות. למעלה מן הצורך, אוסיף כי אילו היה התובע שולח הודעת ביטול חוזה, סמוך לגילוי הפגם, ואכן היה מוכח כי היה פגם במסך, והנתבעות לא היו פועלות לתיקון הפגם, רשאי היה, לכאורה, התובע להגיש תביעה תוך תקופת ההתיישנות, וזאת מבלי לדון בשאלת הנזק הראייתי ודיני השיהוי החלים בעינין. סוף דבר- אני דוחה את תביעת התובע לתשלום סך של 1840 ₪ פיצוי בגין עלות מסך, שכן התובע אינו זכאי להודיע על ביטול חוזה, הן בשל העובדה כי לא הוכח כי היה פגם במסך אשר הביא לנפילתו, והן בשל האיחור הניכר בהגשת הודעת הביטול. פועל יוצא מכך הוא שיש גם לדחות את התביעה בכל הנוגע לתשלום של 2000 ₪ בגין הפסד שימוש במוצר ( במסך ) ועוגמת נפש. הוצאות נסיעה לירושלים בסך של 600 ₪ רכיב נוסף בתביעה הינו דרישתו של התובע להחזר הוצאות נסיעה לירושלים, וזאת לצורך הדיון בהתנגדות לביצוע השטר, שהוגשה על ידו. מקומה של דרישה זו, אינה בתביעה עצמאית. על התובע, באמצעות אביו, לדרוש החזר הוצאות נסיעה לירושלים לצורך הדיון בהתנגדות שהוגשה על ידו, במסגרת ההליך בפני בית המשפט. המדובר בהוצאות הליך משפטי, אשר צריכות להתברר בפני הרשות אשר דנה בהליך ההתנגדות, ואשר תוכרענה בסוף ההליך ובהתאם לתוצאה שתיפסק שם. נוכח זאת, דין תביעתו של התובע להחזר הוצאות נסיעה לירושלים לדיון בהתנגדות, להימחק והתובע רשאי לעלות תביעה זו, בהליך ההתנגדות. עילה נזיקית בגין התנהלות הנתבעות בהליך ההתנגדות דרישתו של התובע לפיצוי של 2050 ₪, נסמכת על טענתו לפיה הנתבעת מס' 2 הטילה עיקולים על חשבונו, וגבתה כספים וזאת על אף החלטתו של ראש ההוצל"פ על עיכוב הליכים. התנהלות זו של הנתבעת מס' 2 הייתה במסגרת הליך לביצוע שטר שהוגש על ידה ואשר התובע הגיש לגביו, התנגדות. לטענתו, הנתבעת מס' 2 הטעתה את ראש ההוצל"פ, אשר אישר את פדיון הכספים. ( ראה עמוד 1 שורה 14 לפרוטוקול). בפניי העידה הגב' תהילה בלדם, מטעם הנתבעת מס' 2. לאחר ששמעתי את עדותה, והתרשמתי ממהימנותה, ולאחר שעיינתי בהחלטות ראש ההוצל"פ, עולה כי אכן נתפסו כספים בחשבונות של התובע והוטלו עיקולים, אולם עקב החלטת ראש ההוצל"פ על עיכוב הליכים, הרי שהכספים לא מומשו. טענת התובע, כי התנהלות הנתבעות בפני ראש ההוצל"פ, גרמו לו נזק, הינה טענה הדומה לעילת הנגישה שבפקודת הנזיקין. על מנת שהתובע יוכל להגיש תביעה עצמאית בגין הנזקים שנגרמו לו בהליך ההתנגדות, על הליך ההתנגדות להסתיים. במקרה דנא ההליך המשפטי נשוא עילת הנזיקין ( ההליכים המשפטיים בהליך ההתנגדות לביצוע השטר), טרם הסתיים ולכן התביעה הינה מוקדמת. רק לאחר סיום ההליך המשפטי באשר לביצוע השטר, ורק אם סיומו של ההליך יהא לטובתו של התובע, יהא התובע רשאי להגיש תביעה זו, במידה ואכן נפדו הכספים, תוך הטעייתו בזדון של ראש ההוצל"פ. למותר לציין, כי התובע היה רשאי להגיש הודעה ובקשה לראש ההוצל"פ, סמוך לאחר ההטעיה הנטענת, על מנת לבטל את ההחלטה, להקטין את נזק ולברר בפני הגורם המוסמך, האם אכן היתה הטעייה. התובע בחר שלא להגיש בקשה לראש ההוצל"פ, אלא להמתין שנים, ובטרם יסתיים ההליך כולו, להגיש תביעה זו. נוכח כל האמור לעיל, תביעתו של התובע בכל הנוגע לנזקים שנגרמו לו ע"י הנתבעת מס' 2, בהתנהלותה בהוצל"פ נמחקת, שכן היא מוקדמת והתובע יהא רשאי להגיש תביעתו בעניין, לאחר שההליך יסתיים ובהתאם לתוצאתו. סוף דבר התביעה להחזר של 1840 ₪ (עלות מסך) וכן 2000 ₪ עוגמת נפש והפסד שימוש במכשיר, נדחית. התביעה להחזר הוצאות נסיעה לירושלים בסך של 600 ₪ נמחקת. התביעה לתשלום 2050 ₪ בגין הכספים שנפדו ו/או מומשו ו/או עוקלו מכוח החלטת ראש ההוצל"פ, נמחקת. התובע, יישא בהוצאות עדותו של השמאי מטעמו בסך של 400 ₪. מן הראוי היה לחייב את התובע בהוצאות משפט בהליך זה. אולם היות והתובע הוא קטין והמייצג בהליך זה הינו האפוטרופוס עליו, ובאם יקבעו הוצאות, הרי שהן יגבו מחשבונו של הקטין, הרי שלפנים משורת הדין, אינני מחייבת את התובע בהוצאות משפט. קטיניםעסקה עם קטיניםביטול עסקה (הגנת הצרכן)