הנתבעת מהווה שלוחה של אוניברסיטת דרבי באנגליה , והתובעת נרשמה ללימודים אצלה . בעת ההרשמה ללימודים ביום 10/3/99 הוצג בפני התובעת מסמך הנושא את הכותרת " זכויות וחובות של הלומדים לימוד תואר ראשון ותואר שני " ובין יתר ה"זכויות" צויין כי יתקבל ללימודים מי שגילו בין 28 ל-30 גם אם יש ברשותו תעודת בגרות חלקית. בהיות התובעת בת 29 אז, הרי שעל פי החוברת בדבר זכויות וחובות הלומדים , זכאית היא להתקבל ללימודים גם אם יש ברשותה תעודת בגרות חלקית. וזה מה שהיה לה עוד טוענת התובעת כי טרם הרישום נמסר לה כי פרטיה נבדקו ונמצאה מתאימה להתקבל ללימודים . התובעת נרשמה ושילמה מקדמה על חשבון שכר הלימוד בסך של 1000 ש"ח ביום 24/8/99 קבלה התובעת הודעה כי רישום לימודיה בוטל מן הטעם שאין בידה תעודת בגרות מלאה. ניסתה התובעת לשכנע את הנתבעת כי היא התקבלה על פי תנאי רישום כתובים ומוגדרים, ובקשה לבטל את ההחלטה על ביטול הרישום, אך לשווא .בסופו של דבר קיבלה התובעת את הדין , אך הגישה תביעה זו לפיצויה על הפסדיה ונזקיה בגין צעדה זה של הנתבעת. לפי הפירוט שלהלן א- הוצאות נסיעה 2400 ש"ח ב- מטפלת בזמן בו למדה 1680 ש"ח ג- הפסדי שכר בין מה שהשתכרה התובעת בפועל בתקופת הלימודים ובין מה שהיתה יכולה להשתכר אילולא למדה 15248 ש"ח ד- מחשב ביתי 3600 ש"ח ה- טלפון סלולרי 825 ש"ח נזקה של התובעת מוערך על ידה בסכום של לפחות 23753 ש"ח נכון לאותה תקופה והיא מעמידה את התביעה נכון ליום הגשתה 6/8/02 על 16500 ש"ח לצורך הבאתה במסגרת סמכותו של בית משפט זה . הנתבעת טוענת בכתב הגנתה כי ( בקיצור ) התנאים עליהם מדברת התובעת בתביעה היו נוהגים אצל האוניברסיטנה האם באנגליה במסמך עליו מסתמכת התובעת כתוב במפורש כי תנאי הקבלה כפופים לנוהלי המועצה להשלכה גבוהה וניתנים לשינוי מעת לעת בעת קבלתה של התובעת ללימודים איפשרו תנאי הקבלה אצל האם את מי שגילו 28-30 בעל 12 שנות לימוד ללא בגרות בזמן הרישום התובעת עמדה בתנאים כאשר נודע לנתבעת כי על פי תנאי המועצה להשכלה גבוהה לא ניתן לקבל מי שאינו בן 30 אלא על סמך בגרות מלאה וכאשר הוברר לנתבעת כי תנאים אלו חלים על התובעת הודיעה הנתבעת לתובעת על כך ועל ביטול הרישום הנתבעת החזירה לתובעת את הסכום ששולם על חשבון הלימוידם ודמי הרישום אם כן עיקר הגנת הנתבעת - והטענה חזרה על עצמה מספר פעמים - כי התובעת ידעה כי קבלתה ללימודים כפופה להוראות המועצה להשכלה גבוהה , וכי על פי הוראות אלו לא יכלה להתקבל . ביום 27/10/02 העידה התובעת בפני וחזרה על האמור בכתב התביעה . נציג הנתבעת מר אבי קניגסברג , אשר מסר כי הנתבעת עובדת על פי הנחיות האוניברסיטה האם באנגליה, וכי כאשר הנתבעת קיבלה הנחיות חדשות לפיהן לא תוכל התובעת להמישך ללמוד עד אשר תגיע לגיל 30 הציעו לתובעת להמתין , התובעת למדה סמסטר שלם והצליחה בבחינות והנתבעת מימנה את הכל , . מציין נציג הנתבעת כי כאשר התובעת נרשמה ללימודים היא אכן ענתה על הקריטריונים שהו נהוגים אז כמו כן טוען נציג הנתבעת כי היו מקרים נוספים כמו המקרה של התובעת , וכי הנתבעת פנתה בשמם אל המועצה להשכלה גבוהה לאשר באופן חריג את לימודיהם וכי זו לא היתה מוכנה לשמוע . בסיום עדותו מציין נציג הנתבעת , כי כך הבינה הנתבעת את ההנחיות עד אשר באה ההבהרה מאת המועצה להשלכה גבוהה . אין בידי הנתבעים כל חומר כתוב אודות הנושא הנדון בתביעה ??!! מקריאת כתבי הטענות ועדויות הצדדים בפני מתקבל הרושם, כי הנתבעת טוענת שההנחיות שהיו מונחות בפניה בעת רשמה את התובעת ללימודים, לא היו ברורות דיין בנקודה של קבלת תלמיד ללימודים שאין בידו תעודת בגרות מלאה. מצד אחד הנתבעת פעלה על פי הכללים הנוהגים אצל האוניברסיטה האם באנגליה אשר איפשרו קבלת תלמיד כזה אם גילו בין 28-30 ואילו הנחיות המועצה להשלכה גבוהה היו שונות. מענין לעיין בסעיף קטן ג' לסעיף 7 בכתב ההגנה " משהוברר לנתבעת על ידי המועצה להשלכה גבוהה כי בהתאם לכללי המועצה להשלכה גבוהה לא ניתן לקבל ללימוידם תואר ראשון תלמיד מתחת לגיל 30 אלא על סמך בגרות מלאה , ומשהוברר לנתבעת כי כללים אלו חלים עליה הודיעה הנתבעת לתובעת כי ....." מוזר . האם הנתבעת לא ידעה בזמן רישום התובעת את הנחיות המל"ג בענין זה . האם לא ידעה הנתבעת כי כללי המל"ג חלים עליה ? על סמך מה אם כן פתחה את ההרשמה ועל פי אי אילו תנאים קיבלה את התובעת ומשכמותה ללימודים .! נקודת הזמן המחייבת את הנתבעת הינה מועד רישום התובעת ללימודים וקבלתה . הרי על סמך אותם נתונים התקבלה התובעת, תכננה את חייה ואת תנאי עבודה , התאימה את זמנה וצעדיה בהתאם לעובדה כי היא כבר לומדת באונבירסיטת דרבי שלוחת ישראל. זהו התנאי הבסיסי עליו התקיימו יחסים משפטיים בין הנתבעת ספקית שירות ( לימודים) ובין התובעת צרכנית שירות. הנתבעת לא טענה כי באופן מוחלט היו הנחיות המועצה להשכלה גבוהה בזמן רישום התובעת ללימודים כאלה שאישפרו לימודים לתובעת , וכי הנחות אלו שונו במהלך תקופת לימודי התובעת אצלה . שאז מצד אחד יתכן והמועצה להשלכה גבוהה לא היתה " מנחיתה " הנחיות כאלה באמצע שנת הלימודים אשר השפעתם הינה בת פועל רטרואקטיבי וכולל את אלה שכבר נרשמו והתחילו ללמוד , ומצד שני אם כך היו פני הדברים, יתכן והנתבעת היתה חושבת על צירוף המועצה להשכלה גבוהה כצד שלישי בתיק. מר קניגסברג מטעם הנתבעת אומר " ככה אנחנו הבנו את ההנחיות עד שבאה הבהרה של המל"ג " משמעות מלים אלו שלא היה שינוי בהנחיות של המל"ג כה דרסטי עד אשר הפך את מעמדו של תלמיד ממצב שהוא יכול ללמוד למצב שהוא לא יכול ללמוד, אלא המל"ג העבירה לנתבעת " הבהרות" לגבי הקבלה ללימודים על תנאי קבלה והנחיות שהיו קיימים בזמן הרישום אם הנתבעת לא הבינה כראוי את הנחיות המל"ג בטרם רישומה של התובעת ( ועוד תלמידים כדברי נציג הנתבעת) מדוע לא פנתה לקבלת הבהרות אל המל"ג בטרם רשמה את התלמידים האם הנתבעת פעלה בעת הרישום יותר על פי ההנחיות מהאם באנגליה ופחות על פי הנחיות המל"ג ? מכל מקום יש בהתנהגותה זו של הנתבעת משום קלות ראש , כאשר החלה את הרישום לשנת לימודים בלי שיהיו בפניה כל ההנחיות , הברורות ביותר לתנאי הקבלה של התלמידים . כאמור התובעת תכננה את צעדיה על פי התנאים שהוצגו לה ע"י הנתבעת, כדי שיתברר לה יותר מאוחר כי יש כאן מצג שווא , בלתי מכוון אומנם, אך נעשה מתוך חוסר זהירות מצד הנתבעת . איש מן המל"ג לא הוזמן עי הנתבעת, כדי להבהיר בפני את הכללים שהיו בעת רישום התובעת ואלה שהונהגו בהמשך. אך כנראה כי לא היה צורך שכן נציג הנתבעת מוסר כי היו מצד המל"ג " הבהרות " ולא החיות חדשות, כדי שיווצר צורך להבהיר דבר , הוא צריך להיות בלתי מובן למי שמבקש את ההבהרה , ואין ב"הבהרה " משום שינוי תוכן הענין או הנחיה חדשה . ככל הנראה שההנחיות של המל"ג בעת רישום התובעת היו הן אלו אשר חלו בשעת ביטול הרישום , אך התובעת רשמה את התובעת ,רק משום ש"כך היא הבינה את ההנחיות " בין כך ובין כך התובעת הוטעתה ונרשמה על סמך מה שנמסר לה ע"י הנתבעת כדי שבהמשך כאמור יתברר כי על פי אותן הנחיות שהיו נהוגות ביום הרישום אינה כשרה להירשם . הנתבעת טוענת כי הציעה לתובעת להמתין שנה אחת בלבד כי עוד שנה , היא תהיה כשרה ללמוד על פי אותן הנחיות. התובעת למדה סימסטר, ואילו היתה ממשיכה ללמוד אחרי גיל 30 היה נחשב לה והיתה יכולה להמשיך בלימודים מאותה נקודה בה הפסיקה. הנזקים להם טוענת התובעת הם תוצאת לוואי ללימודיה , ובהנחה כי היתה ממשיכה ללמוד ולא היתה מספיקה , היתה נושאת בהוצאות ומפסידה הכנסות , כפועל יוצא של הלימודים, כך שאין לדבר על נזקים והפסדים שנגרמו לתובעת רק משום שלימודיה הופסקו. אינני רואה הבדל גדול מבחינת התובעת אם היתה לומדת בגיל 29 או בגיל 30 , מה גם שסימסטר ( שני טרימסיטרים מתוך 9 ) היא כבר למדה , והיתה אמורה להפסיק תקופה קצרה עד אשר תגיע לגיל 30 ותמשיך את לימודיה. לא שמעתי מן התובעת כל טענה או הסבר שהיא היתה מעונינת דווקא בלימודים בגיל זה שכן אין כל ערך ללימודים בגיל מבוגר יותר במספר חודשים, וכי היו לה תוכניות שתוכל לממש רק אם תלמד מתי שלמדה. יש כאן יותר אפקט פסיכולוגי מאשר נזק ממשי כמו כן לא שמעתי מהתובעת מדוע לא תמשיך ללמוד מן הנקודה אליה הגיעה ,ואינני סבור כי נגרם לתובעת נזק , למעט אכזבה קלה מן העובדה כי התחילה ללמוד והופסקה , ומכך כי הנתבעת פעלה בענינה שלא בצורה היעילה ביותר . כל אותם נזקים אותם תובעת התובעת הם כאמר תוצאת לוואי של לימודיה ולא נוצרו כתוצאה מהפסקתם , חלקם אף רכוש המוחזק אצלה בתמורה לסכום ששילמה בעדו ולא הוצאה שהלכה לטמיון . מכל מקום התנהגותה של הנתבעת לא היתה כמצופה מגוף רציני ומכובד כמו אוניברסיטה, וחזקה עליה כי תברר את כל תנאי הקבלה של התלמידים טרם רישומם ולא לקבל הבהרות בהמשך בתוך תקופת הלימודים. התובעת רשאית להמשיך את למודיה ולצמצם את "נזקיה " אך היא בחרה להגיש תביעה זו כאילו כל חייה השתנו לרעה ע"י כך שהפסיקה את הלימודים שעה שהיא למעשה יכולה לחדשם מספר חודשים אחרי שהופסקו. בשוקלי את כל צדדי התביעה וההנגה , אני סבור כי פיצוי בסכום של 3000 ש"ח מתאים במקרה זה לכל הפרשייה . לפיכך אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכום של 3000 ש"ח בתוספת אגרת משפט, והוצאות משפט בסכום כולל של 500 ש"ח . והכל בתוספת הצמדה וריבית מיטם מתןפסק הדין ועד התשלום המלא בפועל בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקלבת פסק הדין השכלה גבוההמכללהמסמכיםביטול קורס / החזר שכר לימוד