כמה עולה שכירות דירת חדר בתל אביב ?

1. בפני תביעה של התובע, בעל דירות בבניין המצוי בשד' חן בתל-אביב (להלן: "הבנין"), אשר השכיר לנתבעים דירה בבניין, תחילה את דירה מס' 4 (להלן: דירה מס' 4), ומאוחר יותר את דירה מס' 10 (להלן: "דירה מס' 10"). התובע טוען כי הנתבעים נותרו חבים לו דמי שכירות ותשלומים אחרים המגיעים לו על פי החוזה שבין הצדדים, ובתביעה זו נדרשים הנתבעים לשלם חובות אלה. ואלה העובדות שאינן שנויות במחלוקת 2. ביום 1.4.02 שכרה הנתבעת 2 את דירה מס' 4 בבניין מהתובע. דירה מס' 4 הינה דירת חדר. תקופת השכירות אמורה הייתה להסתיים ביום 14.9.02 ודמי השכירות עמדו על 440$, כשמתוך סכום זה סך של 160$ שולמו מראש על ידי הדייר הקודם. לפיכך, היה על הנתבעת לשלם סך של 380$ כדמי שכירות. לגבי התשלומים השוטפים (עיריה, מים, ועד בית וכו') סוכם בין הצדדים כי התמורה תשולם על ידי התובע ותוחזר לו על ידי הנתבעת. הנתבע 1 הפקיד שיקים בידי התובע לכיבוד התשלומים עפ"י חוזה השכירות וכן הפקיד שיק ערבות על סך 7,500 ₪. 3. ביום 3.10.02 נחתם זיכרון דברים בין התובע לבין הנתבע 1, לשכירת דירה מס' 10 בבניין. שכר הדירה אמור היה לעמוד על 425$. מועד הכניסה נקבע ליום 15.10.02 או סמוך לו, עם סיום עבודות השיפוץ שנערכו באותה עת בדירה 10. טענות התובע 4. התובע טוען כי הנתבעים עברו לדירה מס' 10 ביום 23.10.02, ועקב יחסי האמון ששררו בין הצדדים לא דרש התובע הפקדה של ערבות נוספת או שיקים מתועדים דחויים להבטחת השכירות. 5. ביום 27.10.02 דיווח הנתבע 1 על דליפה של מים בדירה. התובע הפנה שרברב לפעול לתיקון אולם טוען כי הנתבע 1 לא אפשר את כניסתו לדירה ודרש את נוכחותו האישית של התובע. התובע טוען כי הנתבע הודיע לו שביום 1.11.02 ברצונו לסיים את החוזה וכי הוא מחפש דיור חליפי. התובע טוען כי הסכים לסיום היחסים החוזיים, והסכים להעמיד את ההודעה המוקדמת על שבועיים בלבד. 6. בשיחה מיום 1.11.02 כמו בשיחה נוספת מיום 12.12.02 הודיע לו הנתבע כי הוא מתנה את הפינוי בתשלום הסך של 3,000 ₪ ובויתור החובות עבור דירה 4 ודירה 10, שאחרת הוא יאלץ להישאר בדירה. 7. התובע טוען כי עקב העובדה שהנתבע סרב לפנות את הדירה, פנה התובע לעורך דין והחל בהליכי פינוי וגביית חוב. במהלך המגעים הודיע לו הנתבע כי מסר את מפתחות המושכר לעורך דינו כבר ביום 11.11.02. 8. באימות עם השכנים אכן נמסר לתובע כי הדירה פונתה אולם הוא אינו יודע את המועד ולפיכך בתביעה זו מחשב את מועד הפינוי כיום 26.12.02. 9. התובע פרט בתביעתו את יתרת חוב השכירות + התשלומים השוטפים עבור דירה 4 (3,169 ₪), יתרת חוב השכירות + התשלומים השוטפים עבור דירה 10 (4,560 ₪), ובתוספת שכר טרחת עורך דין עבור הליכי הפינוי (5,966 ₪), סך הכל הועמדה התביעה על סך 13,695 ₪. טענות הנתבעים 10. הנתבעים טענו כי מדובר בכתב תביעה מופרך וקנטרני המהווה ניסיון להתעשרות שלא כדין על חשבון הנתבעים. הנתבעים טוענים כי הדירות שהושכרו להם אינן ראויות למגורים וכי ארעו בהן תקלות חמורות תוך כדי תקופת השכירות, תקלות אשר גרמו להן נזקים. 11. כך טוענים הנתבעים כי ביום 30.5.02 ארע פיצוץ בדוד החשמלי המותקן בדירה מס' 4, שבעקבותיו הוצף הבית כולו תוך השחתת כל תכולת הבוידם שם היה מותקן הדוד, ובכלל זה בגדי חורף, שמיכות פוך, ספרים ומעילים. הנתבעת 2 נשאה בדמי התיקון (250 ₪) ואלה הושבו לה ע"י התובע תוך הכרה מפורשת בחובתו לפצותה עבור הנזקים שנגרמו לה. 12. במהלך חודש יוני או בסמוך לכך, לאחר שהנתבעת 2 התריעה בפני התובע כי ריח ביוב עולה בדירה, אכן הוצפה הדירה במי ביוב שחורים ומצחינים, בגובה 20 ס"מ. הצפה זו גרמה לנזק רב לחפציה של הנתבעת 2, כולל שטיחים, נעלים, מגפיים, בסיס מיטה, ארגז מצעים וכו'. על מנת לתקן את התקלה עמלו 2 אנשי מקצוע בדירה במשך 5 ימים, כשהנתבעת 2 מפסידה ימי עבודה ואינה נהנית מהמושכר. 13. לפיכך, הודיעה הנתבעת 2 לתובע כי אין בדעתה להמשיך בשכירות (אשר אמורה היתה להסתיים כאמור ביום 14.9.02). הנתבעים טוענים כי ההצעה לעבור לדירה מס' 10 באה מיוזמתו של התובע, ועקב העובדה כי הוצהר בפניהם שמדובר בדירה הנמצאת בשיפוצים, נעתרו להצעה זו ונחתם זכרון הדברים בין התובע לבין הנתבע 1. 14. הנתבעים מציינים כי יומיים לאחר כניסתו לדירה מס' 10 החלו פיצוצי צנרת בדירה ושוב נאלצו הנתבעים להתמודד עם אנשי מקצוע בדירתם, מבלי להנות מהמושכר ואגב גרימת נזק לרכושם. הנתבעים מציינים כי במהלך ההתרחשויות הנ"ל הרבה התובע להבטיח לנתבעת 2 פיצויים מסוגים שונים, לרבות פיצויי כספי, ויתור על דמי שכירות ואף השתכנות בבית מלון על חשבונו. הנתבעים מציינים כי ביום 17.11.03 אף שלחו מכתב לתובע בו דרשו פיצוי על סך 25,000 ₪, אולם מכתב זה נשמט משום מה מכתב תביעתו של התובע. 15. לעניין מועד הפינוי טוענים הנתבעים כי פינו את הדירה עוד ביום 7.11.02. לעניין החובות הנטענים מציינים הנתבעים כי אם נשאר חוב כלשהו עבור דירה מס' 4 אזי התחייב התובע שלא לדרוש אותם, זאת בגין הנזקים שנגרמו לנתבעת 1 ואילו לגבי דירה מס' 10, הם התגוררו בדירה זו ימים ספורים בלבד ונאלצו לעזוב עקב ההצפה. עוד טוענים הנתבעים כי בעותק ההסכם שמצוי ברשותם, לא מופיעה השורה "המשכיר לא ישא בנזק מכל סוג שהוא שיגרם לתכולה מכל סיבה שהיא" וזו נוספה לטענתם, רק בדיעבד. הדיונים וההוכחות 16. בתיק זה התקיימו מספר ישיבות, במהלכן הוצגו ראיות שונות לבית המשפט: הנתבעים הגישו עותק חוזה שכירות עליו חתמו כבר ביום 31.10.02 (נ/1) להוכחת טיעוניהם כי עזבו את הדירה מס' 10 ימים ספורים לאחר שנכנסו אליה. כמו כן הציגו הנתבעים תמונות של דירה מס' 10 בה בוצעו עבודות, תמונות אלה פותחו ביום 19.11.02 (נ/2). הנתבעים הביאו לעדות את מר חיים לייב, האינסטלטור שעבד דירה מס' 4 אשר העיד כי הייתה סתימה בדירה, כי הוא עבד יומיים בדירה ולאחר נכנסו עוד עובדים והחליפו את הצנרת. העד העיד כי אכן היה ציוד של הנתבעת שנרטב כתוצאה מההצפה. התובע הביא לעדות את מר משולם חגי, השיפוצניק אשר עבד בדירה 10 וטען כי לא הייתה הצפה בדירה אלא רק טפטוף קטן. 17. בתום הדיון הראשון הורה בית המשפט לצדדים להגיש תחשיבים ואסמכתאות לעניין יתרת החובות. דיון והכרעה 18. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים, עיינתי בכתבי הטענות ובתחשיבים שצורפו על ידי הצדדים, אני קובעת כי דין התביעה להידחות. למעשה, שתי שאלות עיקריות דורשות הכרעה בתיק זה - האחת, האם סוכם בין הצדדים על פיצוי כלשהו שמגיע לנתבעים בשל הנזקים שסבלו לטענתם כתוצאה מפיצוץ הדוד, הצפת הביוב והנזק בדירה 10, וכן מהו המועד בו עזבו את דירה מס' 10 - האם כטענתם, בתחילת חודש נובמבר 02 או כטענת התובע, ביום 12.12.02 ויש לחייב בדמי הודעה מוקדמת עד ליום 26.12.02. שאלת החשבונות השוטפים דורשת אף היא הכרעה אולם זו נגזרת משתי השאלות העיקריות שפורטו לעיל. האם היתה הסכמה לעניין קיזוזים? 19. הנתבעים טענו כי סבלו נזקים כתוצאה משני ארועי נזק שארעו בדירה מס' 4 - פיצוץ הדודים וארוע הצפת מי הביוב. לענין פיצוץ הבוידם - התובע צרף לתיק בית המשפט מסמך מיום 12.6.02 חתום על ידי הנתבע 1 שם התבקש התובע לשלם סך של 500 ₪ עבור אינסטלטור וחומרים שרכש הנתבע. באותו מסמך נאמר כי "בסה"כ אנחנו די מסופקים למרות שניזוקנו מן ההצפה של דוד החשמל". התובע אכן שילם לנתבעים סך של 500 ₪, ולכן הם אינם יכולים להעלות טענה לפיצוי בקשר לארוע ההצפה שנגרם כתוצאה מפיצוץ דוד החשמל, אולם יש בכך ראיה שאכן נגרם לנתבעים נזק כתוצאה מאירוע זה. לעניין הצפת מי הביוב - הנתבעים לא הגישו כל ראיה לענין גובה הנזק שנגרם להם בארוע זה, אך העידו בעצמם על הנזק שנגרם להם, ואף הביאו מטעמם עד, מר לייב, שהעיד כי הוציאו ציוד של הנתבעת מהדירה. כמו כן בזכרון הדברים מיום 3.10.02 עליו חתם הנתבע 1 נכתב במפורש כי "גמר חשבונות לדירה מס' 4 ייעשו עם חתימה פורמלית של חוזה דירה מס' 10 ושיק ערבות אחר יופקד בידי המשכיר". דהיינו, יש בפנינו מסמך בכתב, המאוחר מארוע הצפת הביוב, בו התחייבו הצדדים לבצע "גמר חשבונות". גמר חשבונות אינו בהכרח תשלום יתרת החשבונות לדירה מס' 4 אלא בהחלט סבירה טענת הנתבעים כי היתה הסכמה לבצע קיזוזים בגין הנזקים. אציין כי בעדותו בעל פה של התובע הוא אישר כי הסכים לשלם סכומים כלשהם עבור מזרון, לטענתו מדובר בסכום של 650 ₪. מכאן עולה כי בין הצדדים התקיים דיאלוג לעניין פיצוי עבור נזקים, וזאת בטרם נחתם החוזה לדירה מס' 10. 20. ממקבץ העדויות שבתיק אני קובעת כי לנתבעים אכן נגרם נזק כתוצאה מארוע הצפת מי הביוב בדירה מס' 4, וכי היתה הסכמה בין הצדדים שיבוצע "גמר חשבונות" בין הצדדים. גמר חשבונות משמעותו חיסול החשבונות ההדדיים, ולאו דווקא תשלום מלוא סכומי השכירות, כפי שדורש התובע בתביעה זו. לעניין מועד הפינוי מדירה 10 21. גם כאן אין מחלוקת שהנתבעים עברו לדירה ביום 23.10.02, כי ביום 27.10.02 היתה בעיה בצנרת בדירה מס' 10 וכי ביום 1.11.02 הודיע הנתבע 1 על רצונו לעזוב דירה זו. קיימת מחלוקת האם הדירה פונתה בסמוך להודעת הנתבעים, כטענתם, או במחצית חודש דצמבר, כטענת התובע. 22. יש לזכור כי נטל ההוכחה הוא על התובע- התובע צרף לתיק בית המשפט תצהיר מטעם פקידה על עו"ד, ממנו עולה כי ביצעה מסירה אישית של מכתב לידיו של הנתבע, בכתובתו בדירה, ביום 3.12.02. עוד טוען התובע כי השימוש שנעשה בחשמל בדירה זו מלמד על מגורים בה מעבר ליום 7.11.02 או בסמוך לכך. מאידך טוענים הנתבעים כי שכרו דירה אחרת כבר ביום 31.10.02 והחלו לשלם בגינה באופן מיידי. מוסרת התצהיר לא התייצבה לעדות להיחקר על תצהירה. התובע בעצמו מודה כי השכנים מסרו לו שהנתבעים עזבו את המושכר; הוכח בפני כי הנתבעים החלו בתשלום דמי שכירות במקום אחר, דבר המלמד על עזיבתם ומעברם למקום אחר, ובכל מקרה אין זה סביר שהתכוונו לשלם דמי שכירות בשני מקומות; מעיון התמונות שפותחו ביום 19.11.02 בדירה מס' 10 נראים חורים גדולים בקירות המאשרים סימני חציבה. ממקבץ כל העדויות הללו אני קובעת כי אכן התקלה שארעה בסמוך לחתימה על זכרון הדברים, אפשרה לנתבעים לבטל את החוזה שהיה קיים וזאת על ידי הודעה חד צדדית - כפי שניתן בפועל ביום 1.11.02. הנתבעים סבלו מנזקים בדירות אשר הושכרו להם על ידי התובע, וזאת בתקופה קצרה של שישה חודשים בלבד. הנתבעים שכרו את דירה 10 על פי המידע שנמסר להם, שדירה זו משופצת - והנה, מספר ימים לפני כניסתם שוב ארע בה נזק. בנסיבות כאלה, כשהנתבעים משלמים את מיטב כספם עבור מגורים, סוברת אני כי בפעם השלישית שקורה נזק רשאים הם לבטל את החוזה. 23. מהראיות שבפני לא ניתן לקבוע בבירור מהו מועד העזיבה בפועל, המצהירה שמסרה תצהיר לא נתנה עדות אולם לכל היותר נותרו הנתבעים בדירה עד תחילת חודש דצמבר 2002, ואין מחלוקת כי לא שילמו את שכה"ד בתוספת החיובים השוטפים עבור חודש זה. האם רשאים הם לקיזוז כאמור? 24. הן ממכתבי באי כח הצדדים שצורפו לתיק, עולה כי אכן עלתה שאלה זו עלתה בזמן אמת, האם הנתבעים אמורים לשלם סכומים נוספים כלשהם, או שמא זכאים הם להפרע את נזקיהם מהתובע בטרם עזיבתם את הדירה. הדיאלוג הנ"ל התנהל כשכל צד מתבצר בעמדותיו, ויתכן והנתבעים אף השהו את הפינוי על רקע דרישתם להפרע את נזקיהם, אולם דבר זה רק מחזק את המסקנה כי אכן דרישתם לפיצוי לא הועלתה בעלמא ואך ורק על מנת להתחמק מתשלום דמי שכירות, אלא אכן על רקע דברים שנאמרו במהלך תקופת השכירות. 25. לפיכך, וגם אם נותרו חיובים לדירה מס' 4, והנתבעים עשו שימוש בדירה 10 תקופה נוספת של מספר ימים עד חודש, אזי סבורה אני כי במקרה הנדון יש לבצע קיזוז הדדי מלא, וזאת לאור מסקנתי כי נוכח מצב הדירה היו רשאים הנתבעים לבטל את החוזה, והם היו רשאים אף לדרוש פיצויים בעקבות העובדה שנאלצו לחפש דירה אחרת. לעניין הוצאות עורך הדין - לא היה צורך כאמור בביצוע הליכי פינוי, שהרי הנתבעים התפנו מיוזמתם, וגם הם נאלצו לפנות ולהעסיק עורך דין על מנת שיטפל בארועים נשוא תביעה זו. 26. מכל הטעמים הללו, אני קובעת כי דין התביעה להדחות. שאלות משפטיותמקרקעיןשכירותתל אביב