הסכם שדרוג יחידת נופש בחו"ל

1. התובעים, בעל ואישה, ילדי 1935 - 1933, הגישו כנגד הנתבעת תביעה על סך של 14,000 ₪. הנתבעת, חברה פרטית, עוסקת בשיווק זכויות נופש באתרים שונים ברחבי העולם. 2. לאחר ששמעתי את עדות התובעת, עיינתי במסמכים שהוגשו על ידי שני הצדדים והאזנתי בקשב רב לטיעוני נציג הנתבעת - הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן. אין בכוונתי לפרט בפסק הדין את כל טענות הצדדים, אך פסק הדין ניתן לאחר שהבאתי בחשבון את כולן. 3. בשנת 1999 רכשו התובעים מהנתבעת זכות ליחידת נופש במלון שאטו דיל ביץ ריזורט (להלן: "יחידת הנופש") תמורת סך של כ - 25,000 ₪. התובעים רשאים, בתנאים מסוימים, לבצע תחלופה של יחידת הנופש וזאת באמצעות חברת תחלופה הידועה בשם "אינטרוול". התובעים ממשו שלוש פעמים את זכותם זו. 4. לערך בחודש אוקטובר 2002 , פנו טלפונית נציגי הנתבעת לתובעים בהצעה לסור למשרדיה על מנת לקבל פרטים על תוכנית לשדרוג יחידת הנופש. לאחר מספר טלפונים נענו התובעים להצעה והגיעו למשרד הנתבעת ביחד עם לקוחות נוספים של הנתבעת. בתום מצגת שהוצגה על ידי מי מנהלי הנתבעת - מר יוני פרל (להלן: "פרל"), עזבו חלק מהנוכחים את המקום והאחרים, ובכללם התובעים, נשארו במקום לצורך פגישות אישיות וקבלת פרטים נוספים. פגישתם האישית של התובעים התקיימה עם פרל אשר הציג בפניהם תוכנית לשדרוג ולשיפור הזכות ליחידת הנופש וזאת על ידי הרחבת מגוון יחידות התחלופה העומדות לרשותם ע"י אינטרוול, לרבות האפשרות לצאת לנופשים שונים ונוספים. התובעים אשר היו מעונינים בשיפור אפשרויות התחלופה של יחידת הנופש הבהירו לפרל כי אינם מעונינים בבתי מלון, אלא ביחידות דיור. פרל הבטיח לתובעים כי המדובר ביחידות דיורת דיור של 8-2 אנשים ולא בבתי מלון. כן הבטיח פרל כי הנתבעת היא זו שתשמש כחברת התחלופה. פרל הבטיח כי בכל פניה לביצוע תחלופה - יעמוד הוא אישית לרשות התובעים. על מנת לפתות את התובעים להיעתר להצעה, מסר פרל בידי התובעים מכתב התחייבות ולפיו: "לוז יקבלו תוך 30 יום בדואר 2 כרטיסי טיסה שהאחד הוא חינם והשני יקנה בהנחה. שימוש ב - 3 פעמים.... להזמנות החל מחודש 5/03". המכתב נחתם על ידי פרל על גבי נייר המכתבים של הנתבעת ובצרוף חותמת הנתבעת. באותו מעמד חתמו התובעים על הסכם השדרוג והתחייבו לשלם לנתבעת את הסך של 25,000 ₪, באמצעות כרטיס האשראי (להלן: "הסכם השדרוג"). עיון בהסכם השדרוג מעלה כי התובעים רכשו פרמטרים 6-4 להסכם השדרוג. עיון בהסכם השדרוג מעלה כי מוצהר בו כי התובעים הינם בעלי זכות ביחידת הנופש, אולם בפועל אין כל קשר בין זכות זו לבין הסכם השדרוג. המסמך שכותרתו: "הדברים הנפלאים שהשגתי" - אין דבר בינו לבין הסכם השדרוג. כל אותם דברים "נפלאים" כדוגמת: "השגתי נכס מתפתח בעזרת כסף שבדרך כלל אובד בחבילות נופש "... השגתי את היכולת להוריש זכויות נופש ... השגתי לי ולמשפחתי מועדון נופש בעיצוב ייחודי...." אינם אלא הטעיה לשמה!. אותם פרמטרים שנרכשו על ידי התובעים במסגרת הסכם השדרוג עוסקים בטיולים, נופשים וכיו"ב שאין כל קשר בינם לבין הזכות ליחידת הנופש. אין בהסכם השדרוג דבר וחצי דבר על שדרוג הזכות ליחידת הנופש. 4. התובעים אשר לא היו שקטים כי הבטחותיו של פרל, בשם הנתבעת, תואמות למציאות, הגיעו ביום 28.10.02 למשרדי הנתבעת כשהם מביאים עצמם מכתב לביטול הסכם השדרוג וזאת בהתאם להוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981. בפגישה עם מר פרל הפיג הלה את כל חששות התובעים תוך שהוא מפליג בהבטחותיו. באותו מעמד, מסר פרל בידי התובעים מכתב נושא אותו תאריך. במסמך זה ה"מהווה חלק בלתי נפרד מהסכם רכישה..." אישרה הנתבעת כי התובעים : "יוכלו לממש את תוכנית הסבסוד של עד 600 $ בשנה... או את תוכנית הסבסוד ביחידות נופש על בסיס....". התובעים התפתו להאמין להבטחותיו של פרל ועל כן חזרו בהם מכוונתם לביטול הסכם השדרוג. 5. לאחר פניות חוזרות ונשנות של התובעים אל הנתבעת נשלחו לתובעים, באמצעות הדואר, "כרטיסי הטיסה" המבוטחים. עיון בכרטיסי הטיסה מלמד כי המדובר בשוברים המקנים "כרטיס טיסה חינם לאירופה ליחיד בהזמנה זוגית או 50% הנחה ברכישת כרטיס ליחיד". מאחר והנתבעת הודיעה כי ניתן לממש כרטיס הטיסה מחודש מאי 2003 פנו התובעים בסמוך לאותו מועד למען המצוין בכרטיסי הטיסה אך נדחו. פניית התובעים לנתבעת, כמו לפרל, למימוש הזכות ליחידת הנופש לא נענו. במרוצת הזמן, שלחה הנתבעת לתובעים, מעת לעת, הודעות דו -חודשיות, החל מחודש ספטמבר 2002 ,בהן הוזמנו התובעים לממש את זכותם על פי הסכם השדרוג. יודגש כי חוברות אלו לא נמסרו לתובעים במעמד החתימה, לרבות לא ביום 28.10.02. עיון בחוברות מעלה כי ברובן מצאה הנתבעת לנכון להדגיש מיוזמתה כי: "יש להדגיש כי בתי המלון בחוברת הם לא יחידות נופש (ההדגשה במקור ה.י.), אלו מלונות רגילים". תנאי זה עומד בסתירה מוחלטת להתחייבות הנתבעת מיום 28.10.02 המהווה נספח להסכם השדרוג ולפיה עסקינן "ביחידת דיור". יודגש כי התובעים הינם פנסיונרים אשר לא היו מעונינים בהוצאה נוספת, שכן מקורות הכנסתם מצומצמים. 6. עיון בכרטיסי הטיסה מלמד כי הם "... בתוקף עד 21.12.00" - דהיינו, הם פגו כשנתיים ימים לפני משלוחם לתובעים. במהלך הדיון, ניסה נציג הנתבעת להטעות את התובעת על מנת שתאשר כי כרטיסי הטיסה נמסרו לידיה עוד בשנת 1999 בעת שהתובעים חתמו על ההסכם המקורי.כן ניסה אותו מציג לגרום לתובעת לאשר כי פרל שלח לתובעים כרטיסי טיסה אחרים ותקפים ,אך התובעת דחתה אפשרות זו. עיון בהסכם השדרוג מעלה כי הנסתר רב בו על הנגלה. חרף ניסיונותיי לרדת למהותו של הסכם השדרוג עצמו ולהבינו לא עלה הדבר בידי. רק לאחר שעיינתי בהסכם השדרוג ביחד עם החוברות עלה בידי להבין כי אין כל קשר בין "שדרוג" יחידת הנופש לבין הסכם השדרוג. יש להניח כי באם החוברות היו נמסרות לתובעים באותו מעמד היו מבינים התובעים כי אין זו הכלה לה ציפו ומסיבה זו , ככל הנראה לא מסרה הנתבעת לתובעים את החוברות בפגישות שהתקיימו ביום 22/10/02 וביום 28/10/02. 7. בתחילת הדיון שהתקיים בפני ביום 12.5.04 הודעתי לנציג הנתבעת כי אם בכוונת הנתבעת לזמן עדים מטעמה - ידחה הדיון למועד אחר על מנת שכל העדויות תשמענה באותו מועד בפני מותב אחר וזאת בשל סיום כהונתי בבית משפט זה ולא תשמענה בפני שני מותבים שונים. בתגובה, הצהיר נציג הנתבעת כי אין בכוונתה לזמן עדים וביקש כי הדיון יתקיים באותו מועד, וכך אכן נעשה. יצוין כי נציג הנתבעת הינו מתמחה במשפטים אשר ידע, במהלך הדיון, לעמוד על זכויות הנתבעת קטנות כגדולות, אולם משום מה על הזכות להזמנת עד מפתח מטעמה , דהיינו פרל, ויתר ומסתבר כי לא בכדי. בסיכומיו בע"פ, טען נציג הנתבעת כי "מר פרל לא היה עוזר על מנת לדעת מדוע התובעת לא הבינה את פרטי העסקה. התובעת עשתה את העסקה עם החברה ולא עם מר פרל...". כאמור, גם אני התקשתי להבין את פרטי העסקה והייתי שמח לו פרל היה טורח ומגיע לביהמ"ש על מנת להסבירה. גם באם היה טעם בטיעוני נציג הנתבעת מדוע לא הוזמן פרל לעדות, אין בטעם זה כדי להבהיר מדוע לא יכול היה פרל לנסות ולסתור את טענת התובעים בכל הנוגע לכרטיס הטיסה, כמו גם באשר להתחייבות בנספח להסכם השדרוג. הלכה פסוקה היא כי צד שנמנע מלזמן עד מטעמו מבלי שנתן טעם ענייני לכך ישמש הדבר כנגדו. למען הסר ספק הריני להבהיר כי עדות התובעת אמינה עלי במלואה והיא מתיישבת עם מכלול הראיות שהוגשו בפני. 8. סוף דבר, הגעתי למסקנה כי התובעים הובלו בכחש והוטעו ע"י הנתבעת, וכי אלמלא הטעיה זו הם לא היו מתקשרים עמה בהסכם השדרוג ועל כן זכאים התובעים להשבת התשלום ששילמו לנתבעת. בכתב תביעתם, תבעו התובעים סך של 14,000 ₪ בלבד ועל כן הנתבעת מחויבת בזאת לשלם לתובעים את הסך של 14,000 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מיום 20.1.04 ועד התשלום המלא בפועל ובצרוף הוצאות משפט, לרבות אגרה, בסך של 1,750 ₪ כשסכום זה צמוד למדד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל. זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מיום קבלת פסק-הדין.חוזהנופשביטול עסקה (יחידות נופש)